כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

פרק 2 - משפחה (18+)

מה כסף לא יכול לקנות? (מכיל תוכן מיני)

"אוי לא", הוא הגיע אליי וכרע מולי על ברכיו, "אני מצטער אינגריד, אני כל כך מצטער".
"אתה כל כך טיפש" אמרתי ונאנחתי מכאבים. דם טפטף מהגב שלי על הרצפה.
"אני יודע", הוא בכה מולי, "אני לוקח אותך לבית חולים".
"לא בא בחשבון", אמרתי לו וניסיתי לקום, "אני לא מוכנה שיראו אותנו בציבור ביחד".
"את מעדיפה לדמם פה למוות?! לא יקרה נסיכה", הוא הרים אותי בשתי ידיו החסונות, "אני מכבד את הבקשה הזו כשזה לצאת למסעדה או לשתות, אבל כשזה החיים שלך אני לא מסתכן".
הוא הלביש עליי חלוק רחצה ולקח אותי למטה. אימא שלי כמעט התעלפה כשראתה אותי.
"מה קרה לה?! שמענו זכוכית נשברת" אבא שלי שאל אותו.
"אל תדאג מר דוראן", פיליפ אמר לו, "אני לוקח אותה למיון עכשיו".
"ז'אן!" קרא המנהיג למאבטח שלו.
"כן אדוני" ענה המאבטח וקם מיד מהכיסא.
"לווה אותם לרכב ואל תזוז מהם", המנהיג קרא אליו, "ואל תיתן שיקרה לילדה משהו נוסף. היא בקרוב תהיה משפחה".
"אני לא" אמרתי למנהיג, "אני מצטערת, אבל פיליפ לא סיפר לך את האמת".
"מה?!" צעק המנהיג ופנה לבנו "מה היא אמרה?!"
"אבא, לא עכשיו!" הוא צעק על המנהיג, ורץ החוצה כשאני בידיו. הוא השכיב אותי ברכב של אביו והתיישב לידי.
"אנטון", קרא לנהג, "סע לבית החולים הפרטי הכי טוב באזור. סע מהר, זה עניין של חיים או מוות!"
אנטון לחץ על הגז וכמעט עפנו מהמושב האחורי. הגב כאב לי. עצמתי עיניים.
"אל תלכי", פיליפ בכה, "אני מצטער. אני כל כך אוהב אותך".
"מספיק", אמרתי לו עם עיניים סגורות. הוא בכה יותר, הרגשתי את הדמעות שלו על היד שלי.
"כואב לי", אמרתי לו.
"יותר מהר אנטון!" הוא גער בנהג.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
פתחתי עיניים. התעוררתי בבית החולים. פיליפ ישב על הכיסא לידי וקרא ספר תהילים.
"פיליפ?" שאלתי אותו, "מה קורה?"
הוא הסתכל עליי המום וקם מהכיסא אליי.
"אינגריד שלי", הוא חיבק אותי חזק, "אני כל כך מצטער. את זוכרת מה קרה?"
"אני זוכרת שדחפת אותי על המראה שלי, כן", עניתי לו, "אני מניחה שעכשיו אין לי מראה בחדר".
"למי איכפת מהמראה אינגריד. איכפת לי רק ממך".
נכנס לחדרנו רופא ושאל "מה שלומך יקירה? חתיכת תאונה הייתה לכם."
"לעולם אל תקרא לה יקירה", פיליפ סינן מבעד לשיניו בעודו מסתכל עליי, "היא בסדר".
"סליחה אדון אורטיין", הרופא קד מולו קידה קטנה.
"יופי", אמר פיליפ והסתכל אליו.
"אני יורד לקנות סיגריות, את רוצה משהו?" הוא שאל אותי.
"לא", אמרתי לו, "הייתי שמחה אם לא היית קונה סיגריות".
הוא הסתכל עליי בלי לענות ויצא.
"הרבה מזל יש לך, גברת אורטיין", אמר לי הרופא, "נצטרך שתחתמי פה על כמה טפסים ומבחינתי תוכלו לחזור הביתה".
"אתה מדבר אליי?" שאלתי אותו.
"בוודאי גבירתי. את לא אשתו של אדון אורטיין, הבן של המנהיג הגדול שלנו?" שאל הרופא והצביע על תמונת המנהיג שהייתה תלויה על הקיר.
"לא ד"ר, אני לא", עניתי לו, "אנחנו סתם חברים".
"את בטוחה?" שאל הרופא, "הוא ישב ליד המיטה שלך שלושה ימים. הוא הביא את הרופאים הכי בכירים לנתח אותך, והוא דרש לראות את המדדים שלך כל שעה עגולה".
"ואתה אפשרת לו?" הזדעזעתי.
"הוא אמר לי שהוא בעלך", הרופא ענה, "ובתור בעלך מותר לו לדרוש את המידע הזה. מותר לו לדרוש את המידע מעצם היותו המנהיג הבא שלנו".
"כן כן, אני יודעת", אמרתי לו, "לא משנה, שמי אינגריד דוראן ואני לא נשואה לפיליפ אורטיין. מצטערת שהוא הטעה אותך. תן לי את הטפסים ואחתום".
מילאתי את הטפסים עם הפרטים הנכונים, הגשתי אותם לרופא והוא חתם ואישר לי לצאת. מיד לאחר שהרופא יצא, פיליפ חזר אליי לחדר עם שקית קטנה.
"הבאתי לך שוקולד, מהסוג שאת הכי אוהבת", הוא הוציא את החטיף הקטן מהשקית והתיישב על המיטה שלי.
"אנחנו צריכים לדבר".
"מה קרה יקירה?" הוא שאל ופתח לי את האריזה.
"כשהרופא קרא לי יקירה כעסת עליו", אמרתי לו.
"כן, כי הוא לא מכיר אותך. את לא היקירה שלו". הוא הגיש לי את השוקולד.
"לא משנה", אמרתי לו, "למה הרופא קרא לי גברת אורטיין?" שאלתי אותו. הוא החוויר ונחנק לרגע.
"אני מצטער", הוא אמר לי, "דאגתי לך. כשאמרתי שאת אשתי יכולתי לדאוג שתקבלי את הטיפול הטוב ביותר, ויכולתי לעקוב אחרי מצבך".
"אבל אני לא אשתך", אמרתי לו בכעס, "אתה לא יכול להציג אותי כך, אנחנו לא זוג, אנחנו בסך הכל חברים טובים. ואחרי מה שקרה, אני לא בטוחה שאני רוצה להישאר איתך בקשר".
"אל תגידי את זה" הוא אמר לי, "זו הייתה בסך הכל תאונה".
"אבל כמעט הרגת אותי, במו ידיך", אמרתי לו, "אתה דואג לי, אני יודעת, אבל לא ככה דואגים. אני כאן בגללך, בגללך הפסדתי שלושה ימים מהחיים".
"אני אפצה אותך", הוא אמר לי, "איך שתרצי".
"כל הכסף שבעולם לא יקנה לי אפילו טיפה אחת של זמן", אמרתי לו, "והכסף הוא לא מה שיחליט אם אני אוהב אותך או לא. עכשיו קום מהמיטה, אני רוצה לצאת מכאן".

Only Me עקוב אחר Only
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
Only Me
פרק 1 - כלניות (18+)
פרק 1 - כלניות (18+)
מאת: Only Me
פרק 3 - מיץ (18+)
פרק 3 - מיץ (18+)
מאת: Only Me
פרק 4 - גבריאל (18+)
פרק 4 - גבריאל (18+)
מאת: Only Me
פרק 5 - ג'יליאן (18+)
פרק 5 - ג'יליאן (18+)
מאת: Only Me
לילה מטורף
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
הבת זונה הזו כמוני
הבת זונה הזו כמוני
מאת: קריסטין .
מרתק
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
מאת: Shirel Ben-Or
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself