כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

איפוס מחדש פרק 41

" תהיתי איך בחיים כל כך קל להכניס אנשים זרים לחיים שלך ולהפוך אותם ליקרים לך וכל כך קשה להסתדר ולאהוב את אלו שמעולם לא היו זרים

" את מוכנה?" רינת התלוותה אליו, זוהי הפעם האחרונה שאראה את בית החולים בעיקר את המחלקה הזאת.
" אף פעם לא הייתי מוכנה יותר!"
ניצחתי את המחלה כנגד כל הסיכויים לאחר ניתוח לא פשוט וטיפולים שארכו שנה וחצי. בתחילת התהליך הודעתי ללואי שלא הפסיק לנדנד שהיגרתי לחו"ל מבלי לומר לאן והוא בשיא חוצפתו שאל לאיזו מדינה שגם אותה לא אמרתי וניתקתי לו. יש לציין שאף פעם לא טסתי, תמיד רציתי אך אף פעם לא יצא. ניר, גידי ואפילו יערה לא הפסיקו לבקר ורק למשפחה לא סיפרתי.
" הכל קרה כל כך מהר!"
" מה זאת אומרת?"
" בפעם הראשונה שחליתי זה נמשך כמעט חמש שנים"
" וואו, את בן אדם חזק זורי. בואי נועם מחכה לנו בכניסה"
נועם הפך לבן ברית, לא ידעתי האם באמת התפטר מעבודתו אך שמחתי שהוא לצדי. אין בינינו קשר רומנטי רק חברים טובים שצוחקים זה עם זה, צחקתי גם כשלא יכולתי.
" תעצמי עיניים עד שנגיע" כאילו קרא את מחשבותיי או יותר נכון את גופי העייף.

.....

מליקה חזרה מהצבא יחד עם לישי. שתיהן עמדו על יד השולחן במדים ובידיהן האחת לא הפסיקו לזלול מעגבניות השרי אשר הונחו שם. זה הצחיק אותי שלישי אף פעם לא חזרה הביתה הרי יש לה אימא ואח שמחכים לבד, וגם אבא.
היא תמיד אכלה מהסירים שלנו, התקלחה אצלנו וגם ישנה ולעיתים זה היה נמשך עד לימי ראשון כאשר היו צריכות לחזור חזרה לבסיס. ידעתי שיש להם בעיות בבית שעליהן היא נמנעת לדבר.
" אני עדיין לא מבינה מה אבא שלי מצא בה" דיברה אל מליקה עליי בקול רם מבלי להביט אחת בשניה, אלא שהן הביטו בי העמדתי פנים שאני ישנה על הספה.
" אם גם את תפתחי רגליים כל אחד ירצה אותך" ענתה מליקה בעודי בשקט מנסה לנשום רגיל מבלי לעורר חשדות שמה שנאמר מכעיס אותי.
" אני יודעת שהיא דחתה אותו, את קולטת?" לישי המשיכה בשיחה.
" מה? מה פתאום זה לא הגיוני!"
" אבא שלי סיפר לי שהוא אוהב אותה ושזורי דחתה אותו כי זה לא הדדי בניהם"
" הוא גם אמר שהם בכלל לא שכבו"
" מה אם הוא משקר?" אמרה מליקה בתמיהה.
" יכול להיות. אני מתה לדעת איך היא גורמת לכל הבנים הכי שווים לאהוב אותה" לפתע השיחה הייתה כבר פחות מציקה.
" אף פעם לא אמרתי את זה היא ישנה אז אגיד לך אני מקנאה בה ברוב הפעמים זו הסיבה שאני לא נחמדה אליה" ידעתי, ידעתי שחייב להיות משהו. שיעמוד מאחורי ההתנהגות הזאת שלה.
" מה היא עשתה לך? תמיד רציתי לדעת"
" היא לא צריכה להתאמץ בשביל להצליח כי כל מה שהיא מתחילה היא מצליחה בו. היא החכמה מבינינו אני לא הפסקתי ללמוד למבחנים והיא? הייתה מקבלת בשתי נקודות פחות מבלי ללמוד!"
" את רצינית?"
" כן, ומה שעיצבן אותי יותר שהיא בילתה בזמן שהשקעתי. אז גרמתי לאימא להיות רק בעדי"
" איך עשית את זה?"
" הפקדתי לה הרבה כסף בחשבון. זוכרת הצילומים שעשיתי עם בגדי הים? את הכל נתתי לה"
" את אחות רעה לפעמים אני מרחמת עליה"
" תפסיקי את וההערות שלך בואי נעלה לחדר"
שמעתי את הכל ומחיתי את הדמעות, מליקה חשפה הרבה מידע שהיה לי קשה לעכל מדוע היא פוגעת בי ככה ללא הרף? מדוע אחותי היחידה שונאת אותי?

....

הייתי במיטה תהיתי כיצד הגעתי לכאן ואז הנחתי לחשוב שזה היה נועם, שתיים בלילה בחוץ עדיין חשוך לא הצלחתי לחזור לישון. אני עייפה מלישון כל מה שעשיתי בשבוע האחרון זה לישון, הלכתי לסלון וראיתי שם את נועם שוכב על הספה תהיתי מדוע נשאר ולא הלך הביתה.
לכן נאלצתי להיות בשקטה, הדלקתי עוד פרק של חברים בשקט וצפיתי גם בשקט וצחקתי באותו אופן גם כן.
" זה באמת קטע מצחיק" שמעתי את נועם מדבר פתאום.
" הערתי אותך?"
" לא זה בסדר אני במילא צריך לשירותים"
" נועם אני סקרנית לגבי משהו"
" תשאלי" הוא קם מהספה ונעל את נעלי הבית.
" אתה עדיין מעדיף להיות עם מפורסמת?"
" את מתכוונת למליקה?" הנהנתי אך הוא הניד בראשו.
" אני עוד זוכר שאת הבטחת לי שנצא ביחד"
" זוכרת אחרי שאתאושש מכל התרופות"
" בוודאי! את לא הולכת להחליף אותה יותר, נכון?"
" נכון, אני גם חושבת שזה פשוט מדי לזהות מי זו מי"
" עכשיו כשמכירים אותך זה קל"

הבוקר הגיע נרדמנו על הספה כשרינת העירה אותנו בריח הבישולים שלה.
" קדימה לקום ישנונים!"זה כאילו שיש לרינת שעון מעורר בגוף אשר עוזר לה להיות כה ערנית בבקרים.
" אני אף פעם לא מבינה מתי את מוצאת זמן לבשל כל כך הרבה!
" אני ערה מחמש" וואו זה בהחלט הישג.
עמדתי מול המראה והבטתי בשיער הקצר, מאז הטיפול האחרון הוא ארך מעט, אך עדיין השיער מאוד קצר.
" אל תדאגי השיער שלך יצמח!" אמרה רינת כאילו קראה את המחשבות שלי יחד איתי.
" אני יודעת נמאס לי פשוט לחכות כל כך הרבה זמן!" העברתי יד בשיער שלי ונכנסתי לשירותים.
" זורי מחפשים אותך" בדיוק כשנכנסתי לשירותים רינת קראה לי, ראיתי את אבנר מסתכל עליי ועל השיער הקצר.
" אהבתי את השינוי" חייך לאחר שחילק לי מחמאה, נועם לא הבין זה.
" רינת, נועם זה אבא של חברה של אחותי..."
" אבנר" לחץ להם את הידיים"
" הבאתי לך משהו שהבטחתי" הושיט מעטפה כבר הספקתי לשכוח במה מדובר.
" מה זה?"
" התמונות. לא ידעתי מתי תחזרי"
" באמת הצלחת להשיג את התמונות?"
" כן. אל תדאגי לא הסתכלתי, תשרפי אותן"
" תודה אבנר"
הוא הלך נופף בידו נועם ורינת התחילו לרחרח סביב המעטפה.
" מה יש כאן?"
" יש כאן תמונות אישיות שמליקה איימה עליי באמצעותן"
" היא חתיכת כלבה!" רינת פקחה את עיניה.
" מסכים לגמרי!"
" אני יוצאת לקניות נועם אתה בא איתי או נשאר?"
" אישאר אני במילא הולך עוד חצי שעה"
" זורי אחזור בעוד שעה"
" תמיד היו לי מחשבות סתמיות אחרי המחלה נוספו הארות לחיים" התחלתי לדבר לאוויר והתעלמתי לחלוטין מנוכחותו של נועם שהיה די קשוב למלמולים שלי. הוא שתק וזה נתן לי את הגושפנקא להמשיך גם אם לא ביקש ממני.
" תהיתי איך בחיים כל כך קל להכניס אנשים זרים לחיים שלך ולהפוך אותם ליקרים לך וכל כך קשה להסתדר ולאהוב את אלו שמעולם לא היו זרים... הלוואי... הלוואי ודברים היו מסתדרים אני לא אוהבת דרמות"
" למה אתה לא אומר שום דבר?" תהיתי מדוע הוא שותק.
" אני נהנה לשמוע את הקול שלך... גם אין לי משהו חכם להגיד את צודקת"
" את מתכוונת לאחותך כשאת אומרת דרמה?"
" גם"
הטלפון שלי צלצל לא התייחסתי.
" את לא מתכוונת לענות?"
הבטתי על צג הנייד והיה כתוב אימא, תהיתי מה היא רוצה במשך כל הזמן הזה היא התקשרה לבקש ממני דברים כמובן לא נתתי לה כי הייתי מאושפזת.
" אני צריכה לענות לזה... הלו" עניתי לקונית
" איך בחו"ל? מליקה סיפרה לי"
" את צריכה משהו?"
" אבא שלך מבקש חפיסת שוקולד שיש רק בדיוטי פרי" היא משתמשת באבא כתירוץ לגחמות שלה.
" אקנה לו"
" מתי את חוזרת?"
" שבוע הבא" נמאס לי להסתתר עליי להתמודד עם התוצאות ויהי מה!
" ביי" השיחה בסופו של דבר הגיעה לסיומה, נועם לא הפסיק להביט בי ואני חשבתי על הגחמות הטיפשיות של אימא.
" יש לך מושג איפה משיגים טובלרון?"
" אני מכיר חנות כלשהי.. רגע למה את צריכה טוברלון?"
" סיפרתי למשפחה שלי שכל הזמן הזה טיילתי בחו'ל"
" אני אקנה לך כשאחזור מהעבודה"
" בסדר" לא התווכחתי, עיניי נעצמו שוב בכזו קלות וכשקמתי נועם נעלם.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Maya B עקוב אחר Maya
שמור סיפור
לסיפור זה 2 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
מהמם! התגעגעתי ממש
הגב
דווח
1 אהבתי
Maya B
Maya B
תודה! האמת שגם אני מזמן לא נכנסתי למייפן❤
הגב
דווח
חן בנלולו
חן בנלולו
מושלםםם
הגב
דווח
1 אהבתי
כותבי החודש בספרייה
Maya B
חבקי אותי חזק פרק 38+39
חבקי אותי חזק פרק 38+39
מאת: Maya B
יש לנו משהו מיוחד -36 ואחרון!
יש לנו משהו מיוחד -36 ואחרון!
מאת: Maya B
חבקי אותי חזק פרק 40 ואחרון!
חבקי אותי חזק פרק 40 ואחרון!
מאת: Maya B
טעם אישי פרק 26
טעם אישי פרק 26
מאת: Maya B
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
לב שלם אבל רעב
לב שלם אבל רעב
מאת: TAI
לילה טוב
לילה טוב
מאת: Shaya Yam
מי רצח את שרון וייס?(פרק 12)
מי רצח את שרון וייס?(פרק 12)
מאת: M A
אין שקט אחרי הסערה
אין שקט אחרי הסערה
מאת: Ira F.G
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan