כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2

אובססיבי

*פרק 5*

עברו שבועיים מאז שמורן קיבלה את ההודעה וחקרה על אורן גלן כמה שיותר, מורן המשיכה להגיע לעבודה והתנהגה כרגיל.
אך אתמול משהו השתנה, אורן ניגש אליה בסוף היום והציע לה לצאת לארוחת ערב היום בערב, מורן שראשה במחשבות על ההודעה שנמסרה לה ועל הכתבה על האקסית של אורן אינה מרוכזת בלימודים לאחרונה ואינה הציגה שום התחלה של פיסול אומנותי שבעוד כשבוע צריך לערוך עליו פרזנטציה, באמת שהיא מנסה! לבה כל כולו באומנות אך ראשה הוא זה שמוציא אותה מהכלים.. המקרה הזה הוא לא מניח לה! לכן מורן הסכימה להצעתו של אורן והיא תצא איתו היום לארוחת ערב, היא חשבה לעצמה שאם תרצה להגיע לאמת היא תצטרך להתקרב אליו.

השעה 20:00 בדיוק, מורן התארגנה אך לא יותר מידיי, היא לא רצתה להתייפייף בשבילו זו לא המטרה שלה למשוך אותו או לגרום לו לחשוב שהוא מעסיק אותה, היא רק רוצה לבלות לצדו יותר ולנסות לגלות כמה שיותר על אורן גלן. לאחר שהתלבשה הנייד שלה צלצל, זה היה אורן ״הלו?״, ״שלום מורן, אני ממש כמה דקות אצלך את מוכנה?״, ״כן, אני ארד״ היא אמרה וניתקה, היא לקחה כמה שאיפות עמוקות, לקחה את המעיל שלה ואת התיק ויצאה מהדירה.
מורן מרחה חיוך על פניה והתקדמה למכוניתו של אורן בניגוד אליה אורן התגנדר ממש. היא לבשה ג׳ינס משופשפים ומגפיים עד הברך עם חולצת צמר בצבע ורוד, ואורן לבוש במכנסיים מחויטים וחולצת פלנל של טומי בנעל אלגנט היה נראה כאילו הוא יוצא לקמפיין של דוגמנות.
״את נראית טוב״ אורן אמר וחייך, ״תודה גם אתה״ היא אמרה והשתדלה לחייך מולו, ״לאן נוסעים?״ היא שאלה, ״אשאיר את זה כהפתעה״ אורן אמר והמשיך לנסוע, לבינתיים הייתה שתיקה בינהם והם האזינו לשירים שהושמעו ברדיו, לאחר כרבע שעה בערך אורן החנה את המכונית ויצא ופתח למורן את הדלת ״תודה״ היא אמרה, לפי השלטים היא הבינה שהם נמצאים בתל אביב יפו, דיי במרכז, הם נכנסו למסעדה שקרו לה ׳בלקאאוט׳ לא פנסית כמו שחשבה שהוא יקח אותה והיא דיי הופתעה מכך, הופתעה לטובה.
ברגע שהם נכנסו אחזו בידיהם המארחים מכיוון שהמקום חשוך, מורן לא הבינה, היא חשבה לרגע שהם נכנסו לחדר בריחה שבהסוואת מסעדה היא מעולם לא הייתה במקום כזה. אך ברגע שהחלו להסביר להם שבמקום זה עובדים אנשים עיוורים או אנשים עם לקויות ראייה היא הבינה את הקונספט של המסעדה וכיבדה זאת מאוד. המלצרים הנחמדים עזרו להם לבחור מנות מהתפריט ולמרות שישבה מול אורן היא אינה חשה או ראתה אותו. ״את בסדר?״ אורן שאל, ״כן.. אני האמת מתרגשת, המקום הזה מיוחד״ היא אמרה, ״אני יודע, לפני שנה החברה שלי תרמה למקום הזה כסף כאות תמיכה אבל אף פעם לא יצא לי באמת להגיע הנה, אז זה בזכותך״ הוא אמר, כשאורן דיבר על התרומה מורן חשה באי נוחות, בכל פעם שהיא נחושה לגלות עליו סודות אפלים הוא ממיס אותה במעשה טוב אחר.. המלצרית הגיעה והניחה את המנות על השולחן, היו כמה נרות שמונחים על השולחן והיא אמרה שבזמן האוכל יוכלו להדליק אותם, אורן הוציא מצית מכיסו והדליק את הנרות, האור היה חלש אך שניהם הרגישו תחושת רווחה כי שניהם פחדו להתלכלך ולשפוך את האוכל לכל עבר, ״כיף לראות אותך שוב מורן״ אורן אמר והיא חייכה והחלה לאכול, ״אני כמעט בטוחה שהפלתי על עצמי כמה פסטה״ מורן אמרה וצחקקה, ״יודעת מה? הנה גם אני שופך״ אורן לקח כף מהסלט והפיל על עצמו ״מה אתה עושה?״ היא שאלה, ״שנינו נצא מכאן מלוכלכים.. אני דיי בטוח שרוב הסועדים יוצאים מכאן מוכתמים ברוטב או שתייה, תארי לעצמך שכל הארוחות שלך היו נראות כאלו? ואת יודעת מה.. אני מעריץ אותם! הם מגיעים ערב ערב הנה למלצר אפילו שהם לקויי ראייה או עיוורים הם מגיעים לכאן ומארחים בפתיחות לב ובעצם נותנים לנו הצצה לתוך החיים שלהם ואני יכול להגיד לך שזו חוויה מיוחדת עבורי״ אמר אורן וגרם לעיניה של מורן לדמוע ״זה יפה מה שאמרת.. אני מסכימה איתך״ מורן אמרה והחלה שוב לחוש אשמה.. אולי היא בעצם טועה? מה אם התמונות והכתבה יצאו מהקשרם ובכלל זה סתם איזה אויב של אורן? היא הייתה מבולבלת. לאחר שסיימו לאכול את הקינוח אורן ביקש חשבון. מורן הוציאה את ארנקה ״בשום פנים ואופן לא״ אורן אמר והוריד את ידה עם הארנק. מורן לא הגיבה ונתנה לאורן לשלם על הארוחה וכמובן שהוא השאיר טיפ מאוד נדיב ולאחר מכן הם לוו החוצה ומורן לא חסכה בביקורת טובה ומילות תודה למארחים. כשהם יצאו החוצה מורן מצמצה בעיניה ״ואו זה היה קשה״ היא אמרה, אורן ומורן נעמדו אחד מול השניה כשהיא עם פסטה על המכנסיים והוא עם חתיכות חסה על החולצה וצחקו, ״יש לי מגבונים במכונית, בואי נתנקה״ הוא אמר והם נכנסו למכונית. לאחר שהם התנקו הם נשארו לבהות בים שממול, אורן החנה ממש מול הנמל, הם ישבו שם כמה דקות בשתיקה והתבוננו ״אורן?״ מורן שאלה, ״כן?״, ״מה מערכת היחסים הכי ארוכה שלך?״, ״3 שנים״, ״מתי?״, ״עבר זמן.. כמעט חמש שנים״, ״אתה מתכוון לאליזבת?״, ״אז את יודעת..״, ״תראה.. יש על זה כתבה במאקו אז כן זה צץ״ היא אמרה, ״כן זו היא״ הוא אמר והבעת פניו השתנתה הוא הפך ללחוץ ״אפשר לשאול מה קרה?״ היא שאלה ״אפשר לא לדבר על זה?״ הוא צעק והכה את ההגה. מורן השתתקה ונשענה על הכסא, ״אני מתנצל לא התכוונתי לכעוס עלייך כך, אני לא מדבר על זה, אני לא אוהב להיזכר בזה״ הוא אמר והתניע את המכונית והחל לנסוע. ״מתנצלת עברתי את הגבול.. שאלתי יותר מידיי שאלות״, ״את לא צריכה להתעסק בזה מורן.. עברו חמש שנים אין מה לשאול כבר קראת את הכתבה כתוב שם הכל״ הוא אמר ומאז הפסיקו לדבר על כך. לפי שפת הגוף של אורן הוא מסתיר משהו.. והוא לחוץ כשמדברים איתו על הנושא ולכן היא שוב חזרה לחשוד בו, אך היא חששה ממשהו. היא נהנתה לצדו היום והיא אפילו הכירה בו צדדים טובים, לכן היא כבר לא בטוחה אם הוא פשוט שחקן טוב או שהוא חף מפשע.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

A &A עקוב אחר A
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
A &A
קטע מהספר "חשיפה מלאה"
קטע מהספר "חשיפה מלאה"
מאת: A &A
7 דקות בגן עדן
7 דקות בגן עדן
מאת: A &A
אל תפחדי לגעת בעצמך.
אל תפחדי לגעת בעצמך.
מאת: A &A
שלחת לי פרחים
שלחת לי פרחים
מאת: A &A
דייטינג
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לגבר הבא שלי
לגבר הבא שלי
מאת: מתולתלת .
את לא מתגעגעת אליו
את לא מתגעגעת אליו
מאת: SH
לא מגיע לך .
לא מגיע לך .
מאת: Anael Sol
סיפורים אחרונים
שהכל נהיה בדברו 2
שהכל נהיה בדברו 2
מאת: שיר פיליבה
שהכל נהיה בדברו 2
שהכל נהיה בדברו 2
מאת: שיר פיליבה
פרח לב הזהב
פרח לב הזהב
מאת: רינה זיגדון
דרושים עבודה מהבית
דרושים עבודה מהבית
מאת: עבודה מהבית
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D