כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

איפוס מחדש פרק 36

מה איתך אתה מאושר?" " חצי מאושר" זו הגדרה חדשה שמעולם לא שמעתי.

מעולם לא הבנתי פרסומות, ובכן אני כן מבינה לשם מה הן נועדו אך למה כל פרסומת צריכה להיות כל כך סתמית? אני שונאת פרסומות בעיקר כאלו שמצלמים יחד עם גבר.
" סיימנו כבר?" עמדתי בעקבים האלה כבר יותר מחמש דקות ויש לציין שחמש דקות עבורי זה כמו ארבע שעות ולא במונחים מוגזמים.

....

ספרתי לאחור שוב ושוב יומיים עברו חיכיתי שהשבוע הזה ייגמר מליקה עדיין נחה בדירה שלי, שחר ניתק איתה כל קשר עדיין לא הבנתי כיצד ומדוע ואני? מחכה להתחלף חזרה לחיים השגרתיים והפשוטים שלי.
" אני שוקלת לספר לו הכל" דיברתי ללואי לגבי אבנר.
" מה? למי?"
" לאבנר!"
" מי זה אבנר?"
" הנהג!" אלוהים אדירים אפילו את שמות המעסיקים הוא לא יודע.
" למה שתספרי לו?"
" לפחות את החלק שאני זורי, אני לא מסוגלת שהוא מסתכל עליי בתור מליקה וחושב עליי בתור זורי"
" אני יודעת מה אתה חושב..."
" לא הבעתי עדיין אף דיעה לגבי העניין"
" אני כבר יודעת מה תגיד"
" אם את יודעת אז למה אנחנו דנים בזה?" היינו בנסיעה.
" לפעמים אני שואלת את עצמי אם קיים בך צד נחמד, לואי"
" אין לי זמן לנחמדות"
"זו הסיבה שאתה עדיין רווק" אמרתי בעברית בכוונה.
" מה אמרת?"
" שום דבר" שתקתי לא רציתי שידע, בהיתי בנופי הדרך שנגלו לפניי ותהיתי האם באמת יהיה לי שקט גם בתור זורי? לעיתים תוהה מדוע בכלל הסכמתי לכל זה, הרי מליקה לא באמת מחבבת אותי.
אבנר הוריד את לואי ומיד המשיך בדרכו להוריד אותי בדירה של מליקה, הלוואי ויכולתי לקרוא למקום הזר הזה בית.
" אבנר..." קראתי לו. החלטתי בכל זאת לספר לו.
" כן גברת מליקה? את צריכה משהו?" הוא הביט דרך המראה שלו והמשיך בנסיעה, עיניי פרצו בבכי מתמשך ושקט הוא הסתכל עליי והושיט לי טישו בדיוק כשעצרנו ברמזור.
" היית מאמין אם הייתי אומרת לך שאני לא מליקה?"
" שטויות, הייתי מזהה את זורי!"
" לא ראית אותי שנתיים, אני כבר לא הילדה ההיא שהכרת"
" מליקה אני יודע שאת רוצה להיות במקום של זורי ותמיד קינאת בה אין צורך להעמיד פנים"
" זוכר את היום בחנייה? לקחת אותי לאכול גלידה בתחנת דלק נידחת"
" זורי בטח סיפרה לך"
" אבנר... תסתכל עליי אני נראית לך מליקה? רק העמדתי פנים, אני זורי ובעוד שבוע הכל יחזור לקדמותו"
" מה זאת אומרת לקדמותו?"
" אחזור להיות אני, זורי"
" מה?"
" אני זוכרת את היום בו נפגשנו בגן השעשועים היום בו התנשקנו וגם את הפעם ההיא שעזרת לי עם השקיות... אל תגיד לי שאתה חושב שאני היא... אני שונאת להיות היא!" המשכתי לבכות.
" אתה לא מאמין לי?"
" קשה לי לדעת... אתן זהות מאוד"
" מה יגרום לך להאמין לי?"
" אני לא יודע... רגע למה את מספרת לי את זה?"
" כי אין מישהו אחר שאני יכולה לספר לו ואני כבר מתפוצצת בתוכי" רעדתי, עצרנו בתחנת הדלק הקרובה כמו בעבר.
" תתכסי" נתן לי את המעיל שלו והשאיר אותי בתוך המכונית.
כעבור שתי דקות חזר עם בקבוק מים וחטיף אנרגיה.
" אם אנשק אותך, תאמין לי?" הוא פקח את עיניו.
" מליקה מעולם לא הייתה מציעה את זה"
" נכון... זורי... אבל איך... ?"
" סיפור ארוך, כבר לא אכפת לי שידעו"
" על מה?"
" שאני זורי גם אם אני חתומה על חוזה"
" רגע אם את כאן... איפה מליקה האמיתית?"
" מעמידה פנים שהיא אני, היא חשבה על הכל"
" ולמה את מסכימה?"
" היא איימה עליי בדרך לא יפה"
" מה היא עשתה?"
" היא... צילמה אותי עם החבר הקודם שלי בעירום"
" את יודעת שזה לא חוקי, נכון?" הנהנתי.
" אני יכול לעזור!"
" אבל איך?"
" תרשי לי? אני אקח את התמונות ממנה מבלי לפגוע באף אחד ומבלי שתדע"
" אתה בטוח שתצליח?"
" כן"
" למה שתעשה את זה?"
" אני טכנית עדיין מחבב אותך... בכל פעם שהסעתי אותך קיוויתי שאת זורי ולא מליקה" חייכתי.
" נחמד מצידך"
" ואני מבטיח לא לגלות שאני יודע... גם לא לבבון לואי" מתאים לו בבון צחקתי בקול.
" שכחתי כבר איך זה לצחוק מבדיחה טובה"
" האמת אני אגיד לך זה נראה שהנפש שלך הלכה ממך, אני זוכר זורי יותר שמחה"
" אבנר אם הייתה לך עוד לישי... אני מתכוונת 2 בנות תאומות, היית אוהב אותן אותו הדבר?" הוא הנהן מבלי להסס.
" אולי כישורי האבהות שלי במבחן אבל אני אוהב את הבת והבן שלי באותה המידה ולא משנה מה הם עושים בחיים"
" כמעט הגענו"
" תודה אבנר תמיד נחמד לדבר איתך" סיננתי מפי כאשר עצרנו בחניית הבית.
" תשמרי על עצמך, נתראה מחר" הנהנתי, נופפתי לשלום והופתעתי שאבנר לא מסגיר אותי לעיתונות בכזאת מהירות וגם ביקש לעזור בנידון.

....

" זורי למען השם מה את מחפשת שם?" חיטטתי במזווה הגדול של אימא.
" יש טונה בבית הזה?" סיננתי.
" את זה תישאלי את אבא שלך" נכון, הרי אימא לא נוגעת במטבח למעשה כישורי המטבח שלה שואפים כמעט לאפס ואני תוהה עדיין איך מליקה מצליחה לאהוב משהו מהידיים שלה.
" הוא בעבודה" היא מיד קראה בקול מבעד לסלון.
על הטונה ויתרתי אכלתי סלט פושטי עם עגבניות ומלפפון אפילו בצל לא היה שלא נדבר על גבינה שאפשר לפזר מעל.
" איך הולך בבית הספר?" שאלה כאילו אכפת לה.
" בסדר" לא רציתי לדבר יותר מדי, מליקה הייתה אצל לישי ואני לא היה לי למי לברוח.
" לכי תפתחי דופקים" זה היה אבירם שבפירוש אמרתי לו לא להגיע לכאן.
" אתה לא יכול לבוא הינה!"
" קיבלתי צו גיוס" קרא בקול רעדו לי השפתיים כי לא ידעתי אם להתרגש או לבכות.
" את לא שמחה בשבילי?" הנהנתי שנויה במחלוקת.
" לאן אתה הולך להתגייס?"
" תותחנים" לא ידעתי בדיוק מה זה בזמנו.
הוא הסתכל על השיער הקצר שלי שארך מאז שהחלמתי.
" ארך לך השיער" נגע בראשי.
" כן אני רוצה שיחזור להיות ארוך"
" את חמודה ככה"
" תפסיק להתחנף, אתה חייב ללכת!"
" מי זה שם בדלת?" אימא לפתע נדחפה לשיחה היא הסתכלה על אבירם ואז עליי מבלי לדבר.
" תגידי לבחור הצעיר ללכת" ידעתי שאני הולכת לחטוף על כך לא משנה באיזו אלימות אבל הייתה לי תחושה רעה.
" אני חייבת ללכת" סגרתי לו את הדלת ואימא כבר חיכתה לי בסלון לעוד שיחה על למה אסור לי לצאת עם גברים.
" מי זה? עוד אחד מאלו שאת שוכבת איתם?" זה היה הרי נכון בחרתי להיות איתו.
" מה זה משנה מה אגיד בשבילך עם כולם שכבתי"
" איך את מדברת גברת צעירה!"
" נמאס לי לשתוק"
" למה את לא כמו אחותך? מתמקדת בלימודים ומוצאת חברה"
" את רוצה שאמצא חברה? אין בעיה אני אמצא!"

הלכתי על הקיצון לאחר השיחה הזאת, לא ידעתי כמובן כיצד אכיר נערה כמוני אבל אז נזכרתי בפורום שהייתי חברה בו.
הזמנתי אותה אליי, קראו לה מיטל. רציתי להכעיס את אימא אז מה שעשיתי, הכרתי בינה לבין אימא. מה שאימא לא ידעה שמיטל נמשכת לבנות היא נראית רגילה לא מחשידה במיוחד.
" מצאת סוף סוף חברה"
" כן מצאתי, אנחנו בחדר משחקות במחשב" למזלי החדר היה כולו שלי ללא מליקה שהייתה בקמפיין בחו"ל, אבא היה בעבודה.
" לשחק במחשב?" היא הסתכלה עליי וצחקה.
" זה היה תירוץ רציתי להכעיס אותה" סיפרתי למיטל.
" אף פעם לא נמשכת לבנות?" הנדתי בראשי.
" אז מה אנחנו עושות עכשיו?"
" שילמתי לך שתארחי לי חברה במשך שעה וחצי, את יכולה לשבת"
מיטל ישבה על ידי וחיכתה שהזמן יעבור לא ניסיתי להכיר אותה והיא לא אותי גם לא רציתי במיוחד שיתחקרו אותי.
" בי מיטל היה נחמד" ליוויתי אותה לדלת לסיום ואז אימא מחאה כפיים.
" נחמדה החברה שלך"

....

" מה גרם לך לעבוד כאן בתור נהג?" שאלתי את אבנר בתום העבודה כאשר הוא החזיר אותי.
" הציעו לי משכורת טובה, משרה חלקית היה נשמע משתלם"
" ואיך מליקה הגיבה?"
" היא עדיין לא יודעת הגעתי לכאן לפני שבוע"
" אכלת?" שאל פתאום.
" לא"
" תיארתי לעצמי, קחי" הושיט לי שקית.
" מה זה?"
" הכנתי סנדוויץ עם טונה חשבתי תהיי רעבה"
" נחמד מצידך"
" אני עושה את זה מדאגה אלייך"
" דאגה?"
" כן, ראיתי איך את עובדת מבלי לאכול אפילו בהפסקות" הוא צדק שכחתי לאכול מרוב כל ענייני הצילום שהיו.
" אני לפעמים שוכחת מעצמי"
" את חייבת זורי, את רזית מאוד" לא ראיתי את מה שהוא ראה לאחרונה גם איבדתי תיאבון כשאני בתור מליקה וגם כואבים לי השרירים מאוד.
" אני בסך רוצה שתהיי מאושרת"
" מאושרת? אושר בכלל קיים?" שאלתי בגיחוך.
" תצחקי תצחקי אבל הוא קיים"
" אם אתה מתעקש... מה איתך אתה מאושר?"
" חצי מאושר" זו הגדרה חדשה שמעולם לא שמעתי.
" חצי? זה מונח חדש?"
" חצי זה גם טוב" ניחם את עצמו.
" מה ישלים לך את החצי?"
" אהבה, זורי." הסתכל עליי ברמיזה לכך.
" אתה תמצא אבל לא איתי"
" למה את אומרת את זה?"
" אני בזה לאהבה אני אוהבת ריגושים, מגע, חופש כמו כל בחורה צעירה שלא מוכנה להתמסד"
" לא אמרתי דבר על להתמסד"
" בחייך אבנר אתה לא האיש שלי" הגענו, הוא חנה בחנייה האחורית.
" אאוץ' לא ציפיתי"
" זה לא שלא הייתי שוכבת איתך או מנשקת אותך... אתה פשוט תבגוד בי ברגע שלא אאעניין אותך"
" מאין המסקנות האלה גברת בנט?"
" באישתך בגדת, נכון?" הוא הנהן.
" את אישתי מעולם לא אהבתי. היא הייתה שידוך של הוריי" גיליתי משהו חדש.
" באמת?"
" כן, חייתי במשפחה דתית אדוקה"
" בכל אופן אתה נאה, רומנטיקן... אבל אנחנו לא נתאים זה לזו אם נהיה זוג"
" זה נדמה שאת מתרצת רק כי את לא נמשכת אליי באותה הצורה"
" אני דווקא נמשכת אלייך" עסיתי לו את הכתפיים מהמושב האחורי.
" אז?"
" אבנר... אני לא רואה את עצמי איתך לתקופה ארוכה"
" אבל זו..."
" בלי אבל..." יצאתי מהמכונית ועברתי למושב הקידמי.
" תכבה את האורות" הוא סגר הכל היינו בחושך האפלולי שום דבר לא ראו לא מבפנים ולא מבחוץ.
" אני לא רואה שום דבר"
" זו המטרה... אבנר, תודה על כל מה שאתה עושה בשבילי" נתתי לו נשיקה על הלחי ויצאתי משם סופית.

....

השבוע הנוראי בחיי חלף, מליקה הודתה לי באופן מפתיע וחזרה לגור בדירה שלה. אני כמובן סרקתי את הדירה שלי שאין שם מצלמות ואפילו שכרתי מישהו מקצוען, הוא מצא שתי מצלמות נסתרות ומכשירי הקלטה. ידעתי שמליקה מרחיקה לכת זו הסיבה שהיא ביקשה להתחלף איתי על מנת להרוס לי את החיים.

....

" אימא קניתי לך תיק!" מליקה חזרה מהקמפיין שלה מברלין עם מתנות.
" אוי מליקוש הוא יפיפייה!" לאבא היא קנתה שתי חולצות ולי קנתה עט זול, ידעתי שהעט הזאת לא נקנתה והיא קיבלה אותה מאיזה משרד שם ופשוט לקחה. לא אמרתי שום דבר רק חייכתי חיוך מזויף וקיוויתי שתקבל עצירות! לא ידעתי מדוע דווקא עצירות אולי בגלל שזה כואב.

...

הבוקר הגיע וטרם חזרתי לעבודה, למעשה היה לי די הרבה כסף בשביל לא לעבוד ואת הכל שמתי בחיסכון. החלטתי לחפש בעיתון ובאינטרנט מודעות לקניית בית כך לא אצטרך להתנועע כל הזמן מדירה לדירה, סימנתי בעיתון כמה מודעות כשלפתע דפקו בדלת.
" זורי!" זו הייתה רינת שידעה שאני חוזרת משום שהודעתי לה.
" את קולטת שהיא התקינה כאן מצלמות ומכשירי הקלטה?" כתבתי לה על דף מהפחד שיש כאן עוד.
" מה את אומרת" כתבה לי חזרה.
" מה את עושה?" את זה היא שאלה בקול.
" מחפשת לקנות בית"
" או דירה יפה אז את הולכת לעזוב אותי כאן?"
" עדיין לא החלטתי שום דבר" התחלתי להשתעל באופן פתאומי בחוזקה וכיסיתי את פי עם העיתון.
" אני נכנסת לפרוק את המזוודה" הנהנתי. השיעולים האלה היו לי בעבר וגם ליחה מלאה בדם כשחליתי כאשר גילו לי את המחלה... רק לא זה בבקשה שאני מדמיינת ואני לא חולה!

המשך יבוא

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Maya B עקוב אחר Maya
שמור סיפור
לסיפור זה 2 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Blackbird Night
Blackbird Night
אוי לאאא! בבקשה שהמחלה לא חזרה והיא טועה!
בבקשה שהיא תעשה לעצמה צדקקק
הגב
דווח
1 אהבתי
guest
חייב המשך דחוף היום!
זה פשוט לא הוגן כלפי זורי שהמחלה חזרה, אסור שמליקה הזו תנצח!!
ומה עם נועם הכתב? לא יהיה ניסיון כלשהו בינהם?
הגב
דווח
1 אהבתי
Maya B
Maya B
נועם יגיע בהמשך.
ונכון לא פייר שמליקה תיקח את הכל! יהיה רק לה טוב.
תתאזרי בבקשה בסבלנות
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
Maya B
חבקי אותי חזק פרק 38+39
חבקי אותי חזק פרק 38+39
מאת: Maya B
יש לנו משהו מיוחד -36 ואחרון!
יש לנו משהו מיוחד -36 ואחרון!
מאת: Maya B
חבקי אותי חזק פרק 40 ואחרון!
חבקי אותי חזק פרק 40 ואחרון!
מאת: Maya B
טעם אישי פרק 26
טעם אישי פרק 26
מאת: Maya B
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
לא הכל שחור לבן - פרק 9
לא הכל שחור לבן - פרק 9
מאת: V .V
סיפורי אלף לילה ולילה
סיפורי אלף לילה ולילה
מאת: איש המגבעת
להעניק חיים בפעם השנייה
להעניק חיים בפעם השנייה
מאת: איב ...
לא הכל שחור לבן - פרק 8
לא הכל שחור לבן - פרק 8
מאת: V .V
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan