כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

איפוס מחדש פרק 32+33

ולמה אני רוצה שייגלה שאני אני ולא מליקה?

פרק 32

" מי זה החתיך הזה שדיברת איתו?"
" זה אדון שרשרת" צחקתי על הכינוי בזמן שבלסתי מכריך הבריאות רק כי אני צריכה להיות בדמותה של מליקה גם בחוץ, שחלילה לא יהיו לה בושות.
" הוא אמר שהוא מחבב אותי"
" זה לא טוב? הבחינה בסבר הפנים שלי כשאמרתי את המספר.
" זה מעולה אבל אני פוחדת שייפגע, זאת אומרת כשמליקה תחזור היא עלולה לפגוע בו בגללי. כל מה שקשור אליי"
" למה את צריכה לחיות בפחד?"
" אני לא יודעת" התאפקתי מלבכות.
" אני מצטערת הלוואי ויכולתי לעזור לך"
" היא כבר לקחה לי את שחר אני לא יודעת למה עוד היא מסוגלת מה אם היא תגרום לו להתפטר? מה אם היא תפגע במשפחה שלו? היא מסוגלת!" השפלתי ראשית כאילו מדובר ברוצחת סדרתית.
" רציתי לעודד אותך היום ובמקום זה את רועדת!" אמרה ומבלי לשים לב רעדו לי הידיים.
" אני מצטערת שאני הורסת לך את חוויית האכילה"
" זורי את לא הורסת לי שום דבר, נראה לי שעדיף שנחזור הביתה" הסכמתי איתה וכך עשינו.
עכשיו שעת לילה מאוחרת ולא הפסקתי להביט בשרשרת שנתן לי, החלטתי לא להוריד אותה אסתיר אותה שלא יראו, זה נחמד שמישהו מחבב אותי גם אם איננו מכיר אותי כל כך.

....

במשרד של לואי חיכתה לי הפתעה שלא אהבתי, תומר יחד עם הסוכן שלו עמדו ודיברו עם לואי.
" מליקה אני צריך שנדבר" הם יצאו בזמן שאני נכנסתי, המשרד שלו היה מהודר יותר מהפעמים הקודמות ושלל של תמונות ופרסים היו תלויים על הקיר.
" מה העניין?"
" זו את או מליקה?" הטיח את אחת התמונות שלי וזה כבר הזכיר מאורע אחר עם מליקה.
" זה משנה?"
" לא, אני פשוט רוצה לדעת"
" הוא איים עלינו?"
" עלייך"
" מה הוא רוצה?"
" שנפרסם שאתם יוצאים אחרת הוא מדליף את התמונה הזאת.
אוי אלוהים מאיפה הם בכלל מספיקים לצלם אותי מכל הזוויות.
" אתה יודע שזו עבירה על החוק לצלם ככה?"
" זורי צריך להגיע להחלטה!"
" אבל מליקה עם שחר"
" תיפרדי ממנו אני אעדכן את מליקה בעניין"
" יצאתי איתו לדייט אחד, הוא עצבן אותי כל כך וניסה להתנפל עליי עם נשיקה זה כל מה שהיה"
" את צריכה להבין שכל דבר שאת עושה בתור זורי יכול להשליך על החיים של מליקה"
" אני יודעת, אפתור את זה היום לא נעבוד לכי לדבר עם השחר הזה"
" אוקיי"
שחר מאז הפעם האחרונה לא נפגשנו, תהיתי מה חשב לעצמו וכיצד יתנהג כשיראה אותי בתור מליקה.
" את נשארת היום?" הנהנתי, הוא בדיוק הגיע חזר מן העבודה והכלב שלו נבח עליי.
" הוא נובח"
" כנראה לא התרגל אלייך עדיין את צריכה להגיע יותר" הורדתי את המעיל שלי והתמקמתי על הספה, הדירה לא השתנתה גם לא שחר, למעשה שום דבר לא השתנה.
" חשבתי על עוד תוכנית"
" שקשורה לזורי?"
" כן, אחרי שהיא הגיבה לתמונות היית צריך לראות את הפנים שלה"
הוא צחק והתגלגל נפל למשחק המדהים שלי כשתוך כדי כאב לי על עצמי.
" באמת אמרת לה שאתה עדיין אוהב אותה?"
" כן, אני חושב שאם אראה אותה עוד פעם אוכל לקחת ממנה משהו"
" למה אתה מתכוון?"
" זוכרת שדיברת איתי על השרשרת שהיא קיבלה מאבא שלכן?"
" אתה מתכוון לאיים עליה? או זה נהדר!"
" אחרי שאשחק איתה עוד קצת"
" שוב?"
" אני רעב רוצה נזמין אוכל?"
" שחר אנחנו צריכים להיפרד"
" מה? למה?"
" ככה" קמתי לכיוונו שהוא היה במטבח הסתכל עליי בחיפזון.
" למה?" לא הבין בתסכול.
נתתי לו נשיקה על השפתיים ואמרתי שעליי ללכת מבלי לתת לו אף תשובה.

חזרתי למשרד של לואי וסיפרתי לו ששחר ואני נפרדנו בזמן שהוא דיבר עם מליקה וסיפר לה מה קרה.
" היא צעקה?"
" היא במילא רצתה להיפרד ממנו והסכימה" מוזר יכול להיות שהיא מתכננת משהו? אולי דרכו היא תנקום בי.
" עד מתי החוזה הזה?"
" בסוף רק חודש" אלוהים אדירים חודש לצאת עם הדבר הזה זה נצח!
" אני אתן לכם לדבר בארבע עיניים, בבקשה תנסו להסתדר" אז נשארתי עם החמור הזה במשרד על אף ששנאתי את העניין הזה.
" אמרתי לך שבסוף נהיה ביחד"
" זה לא אמיתי כל זה, רק חודש"
" חודש של הנאה!" אמר, חודש של סבל אני אומרת לעצמי.
" אתה חושב שאני לא יודעת לשחק את המשחק? אין בעיה אני עוד אמאס עלייך"
" את משלמת על התנהגות של אחותך"
" אני לא רציתי שיחשבו שזאת אני לכן הסכמתי זה לא קשור לזורי"
" חשבתי שזורי לא נחמדה מסתבר שאת עוקפת אותה"
" כן זה ידוע"
" את עוד תתאהבי בי" התחלתי לצחוק בקולי קולות.
" בדיחה טובה!" אמרתי והלכתי מהמשרד ישירות לשירותים.
" הודעתי לעיתונות ששחר ואת נפרדתם" אף פעם לא הבנתי מדוע צריך להודיע כל דבר כשאתה מפורסם.
" אוקיי ו... ?"
" הם רוצים לקחת ממך ראיון"
" זה חובה?"
" זה חלק מלהיות מפורסם"
אז יצאתי לכיוון היציאה מבניין המשרדים כבר שם חיכו לי כל כך הרבה כתבים ובניהם ראיתי את נועם, התעלמתי ממנו ועניתי לשאלות של הכתבים האחרים.
" מליקה... מליקה... מדוע החלטתם להיפרד?"
" הוא שיעמם אותי" ככה מליקה בדיוק הייתה עונה.
" האם את יוצאת עם תומר חזן?" זה היה נועם ששאל אז התקדמתי לכיוונו.
" אתה מקליט?" הוא הנהן
" תומר חזן ואני יוצאים באופן רישמי" הסתכלתי על המצלמה בחיוך על אף שבכיתי מבפנים ולשבריר שנייה הבטתי בנועם.
" מרוצה?" הוא הנהן והעפתי לו את המחברת הקטנה שלו על הרצפה, הוא הזיז את המשקפיים שלו ברעד וירד לרצפה להרים את המחברת שהפלתי.
" זהו אני עייפה, יש לכם את מה שרציתם נכון?" והלכתי משם לכיוון הנהג הזה שמליקה מינתה.
" בוא ניסע לדירה בבקשה" אם אני מליקה עליי להיות מליקה עד הסוף.
" מליקה?" הייתי המומה כשראיתי אותה יושבת בכיסא עם גבר זר.
" מה כל זה?"
" את חיה את החיים שלי נכון? אני אחיה את שלך!" אלוהים אדירים רק לא זה.
" אבל... אבל... את לא יכולה!"
" אני יכולה ועוד איך, אני רוצה חופש ורק דרכך אצליח להשיג אותו"
" למה את עושה את זה?"
" הסברתי לך טיפשה, להסביר שוב?" הבחור הזר הסתכל עליי במבט של מטומטם.
" אם אין לך מה להגיד תצאי אפנה לך את הדירה ממחר, ועוד דבר אחד..."
" מה את רוצה?" החזקתי בידית הדלת ורציתי לברוח.
" דיברתי עם תומר בתור עצמי, אל תהיי קשוחה איתו תזרמי עם הזרם אל תהיי קשה כמו תמיד, הוא אמר שאם לא אסכים למה שהוא אומר כל החוזה יזרק לפח ואז כולם יראו את התמונה שלך"
" ועוד דבר... אני עוברת לגור עם השותפה המוזרה שלך" מה? לא לא ייתכן!
" יש לה שם"
" לא מעניין אותי, אתן חברות?"
" לא" שיקרתי לא רציתי שהיא תנסה להתחבב על החברה היחידה שמצאתי.

....

" רינת ממחר אני נאלצת לגור בדירה של מליקה את תצטרכי לגור איתה"
" מה? למה?"
" היא החליטה לקחת את הזהות שלי רק כי אני מחליפה אותה."
" היא כזאת חולנית!"
" ועוד דבר... סיפרתי לה שאנחנו לא חברות אז אל תתני לה יותר מדי יחס היא עלולה להטעות"
" אני חושבת לגור עם ההורים לבנתיים עד שתחזרי"
" את יכולה רק תעמידי פנים שאת לא יודעת שום דבר, בבקשה"
" אין בעיה איך שהיא תגיע אקבל אותה ואודיע שאני צריכה לטפל באימא שלי"
" קרה משהו לאימא שלך?"
" היא נפלה באמבטיה" אוי ואבוי מקווה שהיא בסדר.
" את בת טובה, רינת"
" מצטערת שהחיים שלי הם טלנובלה"

....

יום אחרי הערב בטיול השנתי הצטננתי, שכבתי במיטה בחדר בזמן שכולם נסעו למסלול הבא, לא הצלחתי לזוז החום עלה לי וההזיות שלי גברו כאשר ראיתי את מליקה בכל הזיה מה שהסתבר שאכן הזיתי כי היא לא נמצאת בחדר הזה איתי.
....

את מליקה לא ראיתי מאז גם לא את רינת, היו לי חששות שהיא עלולה לפגוע ברינת אבל גם סמכתי על רינת שהיא יודעת לזהות מתי פוגעים בה, לעת עתה יצאתי עם תומר שעדיין היה רשע אך לא לעיני המצלמות.
" אתה בכוונה מנסה להיות נחמד?"
" הכל זה משחק" טעם בפניי.
" גם מערכת היחסים הזאת, אתה לא הולך?" הוא ישב על הכיסא בדירה של מליקה.
" למה ללכת? את חברה שלי, חברה לא צריכה לגרש את החבר שלה"
" אנחנו לא באמת חברים!" התרגזתי והלכתי לחדר.
" למה את סוגרת את הדלת? חשבתי שנלך לטייל או שנשב במסעדה נכיר אחד את השני על אמת"
" אתה לא באמת רוצה להכיר כל מה שחשוב לך זו התדמית שלך. כשבילינו בחוץ התרכזת רק באיך שמצלמים אותך"
" אני לא תמיד שולט בזה"
" אל תיכנס אני מתלבשת"
" אז יוצאים?" צעקתי מבעד לדלת שכן רק אם יפסיק לדבר איתי בעשר דקות הקרובות.
" את יפה" אני לא צריכה את המחמאות שלך, התרגזתי והבטתי בו כשיצאתי לסלון.
" לאן אנחנו בכלל הולכים?"
הוא סיפר שזו הפתעה וכשהגענו לשם הייתי די מופתעת.
" למה זה נראה שאת בהלם" היו שם הרבה אנשים.
" יש פה הרבה אנשים"
" נו אז מה"
" רציתי מקום שקט בלי אנשים"
" אני מבטיח להתנהג יפה, את באה?" הושיט לי את ידו לקחתי אותה בלית ברירה והלכנו לשלם.
" תראו הינה מליקה ותומר!" חילקנו חתימות וגם כמה תמונות סלפי בקושי הספקתי לנעול את המחליקיים שקיבלתי.
" אני מוכנה"
זה הזכיר לי כיצד בעבר רכבתי על רולרבליידס בשכונה כשמליקה התחילה את סט הצילומים שלה, למדתי מהר ולבדי עד שרכשתי שיווי משקל שעזר לי להחליק בצורה חלקה.
החזקנו ידיים ונגענו בקרח הוא היה לא יציב או שהעמיד פנים שהוא אינו יודע להחליק.
" אל תעמיד פנים!"
" מה?"
" ראיתי סרטון שלך אתה יודע להחליק"
" אי אפשר לעבוד עלייך בכלל"
לאחר שלושה סיבובים בדיוק השתעממתי, העמדתי פנים שאני נהנית.
" בוא נעצור"
" למה?"
" התחלתי להיות רעבה"
" חכי כאן אלך לקנות לנו משהו"
חיכיתי, חיכיתי והוא לא חזר התחלתי לרעוד מקור ותומר איננו אנשים גם הסתכלו ראו שאני מחכה, כל כך התביישתי קמתי משם החזרתי את המחליקיים והלכתי משם.
" איפה אתה?"
" קראו לי למשרד"
" ואי אפשר להודיע?"
" אני מצטער שכחתי, קחי מונית הביתה" יופי בוודאי שאקח מונית, ניתקתי לו וישבתי בחוץ על ספסל עד שהמונית תגיע.

פרק 33

" איזה מניאק!" שמעתי קול עמוק ונמוך מדבר אליי.
הסתובבתי מבלי להגיד דבר, רק הסתכלתי וכיווצתי את עיניי על מנת לראות במי מדובר.
" שהוא השאיר אותך לבד והלך"
" אתה מדבר איתי?" הצבעתי על עצמי וודאתי שאין איש בתוך החושך הזה.
" את רואה פה עוד מישהו?" דמותו הייתה קרובה ורק עכשיו הבחנתי במי מדובר.
" נועם, אל תסיק מסקנות" איכשהו הייתי צריכה להגן עליו.
" זה לא מסקנות. ראיתי איך הוא הלך ולא חזר"
" היה לו משהו דחוף"
" זה היה נראה שחיכית לו שיחזור"
" אני לא מבינה מה אתה רוצה ממני. למה אתה לא מתעד את זה? או כותב על זה בעיתון שלך"
" מה? למה שאעשה את זה"
" איזה מן עיתונאי אתה?"
" אני יכול לשבת על ידך?" הנהנתי מבלי לדעת מדוע בכלל.
" אפילו שאני לא יודע עם מי אני מדבר מליקה או זורי עדיין זה מרגיש נחמד לשבת על ידך מאשר לבד" נחמד מצידו לומר זאת.
" אני לא רוצה לפגוע בך זאת הסיבה"
" תעשה את העבודה שלך"
" לא אכפת לך?" אם הייתי זורי היה לי, עכשיו כבר לא.
" אתה עובד בשביל כסף לא? אם לא תעשה את העבודה שלך לא תקבל כסף, אנשים צריכים כסף"
" אני צריך בשביל אימא שלי" תהיתי מה קרה לאימא שלו.
" מה קרה לה?"
" לפני שנה היא נפלה מקומה שנייה ועכשיו אין לי כסף לממן לה את טיפולי הפיזיותרפיה שלה כי הכל הלך על הניתוחים." הוא הרכין ראשו, התמלאתי עצב. אני ביזבזתי את הכסף שלי לריק בזמן שיש כאלה שבאמת צריכים אותם.
" אני מצטערת"
" את לא צריכה להצטער, על מה בדיוק את מצטערת?" שאל בגחגוך.
" לפעמים אני מרגישה שאני מבזבזת כסף בעוד שיש אנשים שחייבים כסף בשביל לחיות" עלו לי הדמעות.
" זה החיים לאלו שיש כסף הם לא מעריכים לאלו שאין מעריכים"
" זה לא קשור להערכה, אני מעריכה את הכסף שלי אני עושה אותו ביד קשה. זה פשוט לשקול מה באמת כדאי לעשות עם הכסף" זה העלה לי רעיון לתרום את הכסף לכנפיים של קרמבו.
הוא דפדף במצלמה שלו וחייך.
" מה זה שם?" ניסיתי להציץ אך לא הצלחתי הוא מיד הסתיר.
" זו תמונה שלי?"
הנהן.
" בטח יצאתי לא יפה, אתה הולך לפרסם אותה?" התפללתי שכן ככה כולם יראו איך הוא מתנהג כלפיי.
" הוא באמת עזב אותך והלך?" הנהנתי, החלטתי להיות אמיתית ולספר לו.
" למה חיכית לו?"
" סיפור ארוך. אפשר בבקשה לסיים עם הראיון הזה?"
" כן, אני מצטער"
הוא רקע ברגלו השמאלית בקצב שעזר לי לזמזם לעצמי בתוך הראש שיר שאהבתי.
" יש דרך להבדיל בניכן?" שאל לפתע.
" אתה מתכוון ביני לבין אחותי?" הוא הנהן.
" יש, אחת!" ציינתי, למעשה יותר מאחת אבל את זה לא פירטתי בשלב הזה.
" השירה, אתה זוכר?"
" כן איזה אידיוט שכחתי לגמרי"
" אני מת לדעת אם את הבחורה שהתחבבה עליי"
" אתה מתכוון אם אני יודעת לשיר?" הפנים שלו התקרבו אל פניי וראיתי כיצד הוא מנסה לנחש מי אני.
" אם אני זורי?"
" אני לא יודעת אם זורי התחבבה עליי או מליקה... אני לא יודע מתי את היית את ואם זו את" התבלבלתי בעצמי בתוך המשפט שלו.
" את יכולה לשיר?"
" לא מגלה"
" למה לא?"
" אתה לא תצליח להוציא ממני שום דבר!" נעלתי את פי במפתח וזרקתי אותו.
" מי היית רוצה שזו תהיה, אני מתכוונת את מי לדעתך הצלחת לחבב?"
" איך אני אמור לענות על השאלה הזאת?"
" אני מתכוונת מי היית רוצה שזו תהיה?" הוא לקח נשימה עמוקה, עמוק בתוכי קיוויתי שיגיד זורי.
" מליקה" התאכזבתי חשבתי שאמר עליה שהיא קרה כקרח.
" מעניין... מה הסיבה?"
" היא מפורסמת, יפה, נחמדה, יש לה חיוך כובש, היא תמיד מחייכת כשמצלמים אותה..." הוא המשיך אני כבר הפסקתי להקשיב. תמיד מליקה מצליחה להקדים אותי זה התחיל בלידה ונגמר כאן, אולי היא גם זו שתמות קודם לא שאני חושבת על להמית אותה או על מוות, לעזאזל איזו מחשבה נוראית מה קורה לי?
" סיימת עם המחמאות?" הוא הנהן.
" המונית שלך הגיעה"
" או יופי" קמתי והנייד שלי נפל על הרצפה, התכופפתי להרים וראיתי את ידו מחזיקה את הנייד מהצד השני.
השרשרת שנתן לי הייתה חשופה, הוא הסתכל עליה ולא זז.
הבטתי בו חזרה, האם הוא יעלה עליי? האם הוא יודע עכשיו שאני זורי? מה אם עליי לחשוב על תירוץ מספיק טוב לשכנע אותו שאני מליקה? ולמה אני רוצה שייגלה שאני אני ולא מליקה?
" ז.... זורי?" הסתכל פעם עליי ופעם על השרשרת, תהיתי מה להגיד או כיצד... קדימה זורי תחשבי!

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Maya B עקוב אחר Maya
שמור סיפור
לסיפור זה 2 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
מחכה כבר לפרק הבא
קראתי כבר את הפרק פעמיים מרוב הנאה
הגב
דווח
1 אהבתי
Maya B
Maya B
וואו מעריכה את זה! יעלה מחר❤
הגב
דווח
Blackbird Night
Blackbird Night
מרגישה שקצת הלכתי לאיבוד בסיפור...
למה זורי מאפשרת למליקה עכשיו לא רק לקבל את מה שהיא רוצה אלא גם להתחזות לה?
למה היא פשוט לא מפוצצת הכל? מליקה היא זו שצריכה להתבייש, לא היא.
הלב שלי לא מפסיק לכאוב עליה. בא לי שהיא תהייה אמיצה ופשוט תשרוף את מליקה אחת ולתמיד.
הגב
דווח
1 אהבתי
טען עוד תגובה 1
כותבי החודש בספרייה
Maya B
חבקי אותי חזק פרק 38+39
חבקי אותי חזק פרק 38+39
מאת: Maya B
יש לנו משהו מיוחד -36 ואחרון!
יש לנו משהו מיוחד -36 ואחרון!
מאת: Maya B
חבקי אותי חזק פרק 40 ואחרון!
חבקי אותי חזק פרק 40 ואחרון!
מאת: Maya B
טעם אישי פרק 26
טעם אישי פרק 26
מאת: Maya B
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מרתק
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
מאת: Shirel Ben-Or
המדורגים ביותר
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer