כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

זהב מלוכלך - פרק 10

מלחמה בין הגוף לראש

"כבר נהיה מאוחר" אדיסון פיהקה ומתחה את ידיה. "יש לי מחר שיעור על הבוקר, אז הגיע הזמן שתתחפפו" היא חייכה וכולם צחקו.

"הסושי היה ממש טעים" אמרתי לאוליביה בעוד היא לובשת את מעיל החורף שלה ולוקחת איתה את התיק שלה.

"תודה, זה ממקום שנקרא 'בית האצה' יש לי חברה שעובדת שם" היא אמרה וחייכה אלי.

ג'ספר לקח שקית גדולה והחל לאסוף את בקבוקי הבירה הריקים ואת מגש הסושי הגמור. המגש היה גדול מדי מכדי להיכנס לשקית, אז הוא ניסה להחזיק אותו ביד הפנויה שלו. חתיכות אצה ואורז נפלות על הריצפה.

"ג'ספר! אל תחזיק ככה את המגש, כל הלכלוך נופל על הריצפה!" אדיסון הזדעקה ורצה אליו, לוקחת ממנו את שקית הזבל ומאפשרות לו להחזיק את המגש במאוזן.

"בואו, אני אלווה אתכם למטה, למרות שממש לא באלי לצאת בקור הזה" היא אמרה ופתחה את הדלת.

"אתם צריכים עזרה?" שאלתי והתקרבתי אליהם.

"לא, הכל טוב, שתי דקות חוזרת" אדיסון אמרה ויצאה מהחדר. אחריה יצא ג'ספר, אבל אוליביה נשארה עומדת בכניסה.

"מטיאס, אתה רוצה שנקפיץ אותך הביתה?" היא שאלה.

"כן אני אשמח" הוא קרא וקפץ מהמיטה של אדיסון. "אני רק קופץ שנייה לשירותים, תחממו בינתיים את הרכב, אני כבר מגיע" הוא אמר והיא נפנפה לו ויצאה, סוגרת אחריה את הדלת.

ברגע שהדלת נסגרה, הבנתי שאני לבד בחדר עם מטיאס. כל אותו הערב, עם כל שאר האנשים סביבנו, הכל היה בסדר, אבל פתאום כשהיינו רק שנינו לבד, הרגשתי תחושה משונה. מעין שילוב של לחץ נוראי ותשוקה לוהטת.

בעוד הוא הלך לשירותים ושמעתי אותו שוטף את ידיו, ניגשתי במהירות אל שולחן הכתיבה שלי, מחפשת נואשות משהו להעסיק את עצמי בו עד שהוא ייצא מהחדר. לבסוף מצאתי ערמת דפים שהחלטתי לסדר ולמיין. זרקתי כמה דפים שלא הייתי צריכה וחלק הכנסתי למגרות שבשולחן. שמעתי אותו יוצא מהשירותים ואמרתי "ביי" מבלי להרים את ראשי, לשדר כמה עסוקה הייתי עם הדפים הלא חשובים שמצאתי.

לפתע הרגשתי שהוא עומד מאחורי, גב כיסא העץ הדקיק שלי חוצץ ביננו. הוא הניח את ידיו הגדולות על כתפי והסיט באצבעותיו קצוות שיער שגלשו על צווארי, חושף את עורי. הוא העביר עלי אצבע מחוספסת, גורם לי לרעד בלתי נשלט של עונג. פתאום הרגשתי את נשימתו החמה על צווארי ושפתיו נצמדו לחלק שבין הצוואר לכתף שלי. הדף שהיה בידי התקמט מעט והתחלתי לנשום בכבדות.

להמשך הפרק הכנסו לבלוג שלי.

לעדכונים וסיפורים נוספים מוזמנות ומוזמנים לעשות לייק בדף הפייסבוק שלי.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Amy Wall עקוב אחר Amy
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Tzadef Asayag
Tzadef Asayag
מבעס שאין המשך,וארוך
הגב
דווח
Amy Wall
Amy Wall
יהיה המשך, לא לדאוג (:
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
דרמה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
סיפורים אחרונים
הגור ההוא למרגלות הבניין
הגור ההוא למרגלות הבניין
מאת: Anna O
המפלצת ממודיעין
המפלצת ממודיעין
מאת: Anna O
שהכל נהיה בדברו 2
שהכל נהיה בדברו 2
מאת: שיר פיליבה
המדורגים ביותר
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl