כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2 1

שתי מילים

היא אמרה את שתי המילים ששברו לי את הגוף מכל כיוון אפשרי

הכול סביבי מתפרק ואין לי מושג איך להתחיל להחזיר את החיים שלנו על מסלולם.
אין שום סיכוי שאני מוותר עלינו אחרי כל מה שעברנו.
"תשמע אחי", יוני מוציא שני בקבוקי בירה מהמקרר ומתיישב לידי במרפסת. "יש לך כוחות על", הוא אומר ומגיש לי בקבוק אחד.
לא רציתי לשתף אותו בפרטים אבל זה היה בלתי אפשרי לשמור הכול בבטן ויוני הוא לא רק אחי התאום אלא גם החבר הכי טוב שלי.
"מה אני עושה, תגיד לי?", אני לוקח לגימה מהבירה הקרה ומצטער שזה לא משהו חזק יותר.
"אני חושב שאתה צריך להתחיל מהשאלה מה אתה רוצה?"
איך אני יכול לענות על השאלה הזו בלי לצאת מופסד?
"מה עובר לך בראש?" יוני שולף חפיסת סיגריות, מדליק אחת ומציע לי את הקופסה אך אני ממהר לסרב. לא נגעתי בסיגריה כבר למעלה מעשור ואני לא מתכוון להתחיל שוב.
"אני מרגיש שלא משנה מה אני אבחר לעשות, אני אפסיד בכל מקרה", אני עונה.
"איך?", יוני נשען אחורה ולוקח שאיפה מהסיגריה, "אם אתה עדיין לא רוצה לוותר, אל תוותר. תלחם עליכם".
אני מניד את ראשי מצד לצד. איך אני יכול להסביר דבר כזה?
"אני לא יכול לתת לה ילד, יוני. אני צריך לחיות עם זה!" משהו בתוכי לא מוצא מנוחה ואני מרכין את ראשי אל בין כפות ידיי, "זה מה שהרס אותנו מלכתחילה", אני ממשיך ושופך את כל מה שממלא את ראשי בימים האחרונים. "היא עדיין יכולה להביא ילד, אתה מבין? אני זה שמעכב אותה. אז תגיד לי אתה, איך אני יכול להילחם עליה כשאני יודע מה היא מפסידה מזה?".
רגע של שתיקה ויוני מניח יד מנחמת על כתפי. "אני מצטער אחי", הוא אומר, "אתה יודע שאני כאן לכל מה שאתה צריך ואני אתן לך גב תמיד".

אני מבלה שוב אצל יוני יומיים ומחליט לא למשוך את זה יותר וחוזר הביתה. אור שמש מאיר את הסלון ואני מתקדם לכיוון חדר השינה. השעה אפילו לא שש ואני יודע שאם רותם לא פה עכשיו ישנה במיטה שלנו, היא בילתה את הלילה עם מישהו אחר.
כאב מכווץ את חזי בעקבות המחשבה הזו ואני ממש פוחד. כשאני מגיע לחדר השינה אני מבחין בדלת חצי סגורה. אני ניגש בזהירות ופותח אותה.
אני לעולם לא אוכל להסביר את מה שעבר עליי באותו רגע שראיתי אותה ישנה בשלווה במיטה שלנו. מקופלת על צידה מתחת לשמיכה, היא נראתה כמו ילדה.
ניגשתי אל הצד שלי במיטה והתיישבתי בעדינות. אצבעותיי נעו כמו מעצמן וליטפו את לחיה. עיניה התכווצו כשהרגישה במגעי והיא פקחה את עיניה. "יריב?", היא נשמעה מופתעת ולפני שהספקתי להבין מה קורה, היא הזדקפה מעט וזרקה את עצמה עליי. שלחתי את זרועותיי סביב גופה וחיבקתי אותה חזק ככל שיכולתי כשהיא התחילה לבכות לתוך חזי. "חשבתי ששוב נעלמת ולא ידעתי אם תחזור הפעם", היא אמרה והרימה את כף ידה אל פניי. היא הביטה בי בעיניים שהיפות שלה והיה בהן כל כך הרבה סבל. זה רוקן אותי. פתאום ראיתי בבת אחת את כל הכאב שהשנים האחרונות השרו בה. מעבר לזה, הכאב הזה צילק אותה.
"הייתי צריך רגע להבין מה אני עושה", עניתי לה בכנות.
היא הנהנה בהבנה, "אני רק שמחה שאתה כאן".
כמה שרציתי להתעלם מהשאלה שהתיישבה לי בראש, לא יכולתי. "למה את כאן?", שאלתי לבסוף. "הייתי בטוח שאני חוזר לבית ריק. שוב."
היא הזדקפה אף יותר והרימה את עיניה אליי, "לא משנה מה יהיה בנינו, יריב, אני צריכה שתדע שאני אוהבת אותך".
כיווצתי גבות וניסיתי להבין אם היא רומזת לי משהו. "אני צריך קפה לשיחה הזו", אמרתי וקמתי מהמיטה. "אני הולך להרתיח מים. בואי נשב בחצר".

אחרי רבע שעה ארוכה רותם הצטרפה אליי לחצר עטופה בשמיכה והתיישבה על הכורסה השנייה לידי. אף אחד מאיתנו לא הוציא מילה כאילו אנחנו מחכים שהשני יתחיל.
רותם רכנה עט קדימה והרימה את כוס הקפה שלה מהשולחן, עטפה אותו בשתי כפות ידיה וקרבה את הכוס אל שפתיה. "תודה", היא אמרה ולגמה מהקפה.
מזג האוויר קריר בשעות הבוקר המוקדמות האלו של חודש אוקטובר אבל האויר הקר מרגיע אותי איכשהו.
"אני רוצה לדעת איפה את עומדת", אמרתי בעודי מביט קדימה על החצר האחורית הקטנה שלנו שטיפחנו בציפייה כי פה נגדל את ילדינו. החצר הריקה הזו שמלאה בצבעים.
לא העזתי להסתכל עליה. פחדתי ממה שאני עלול לראות שם. ציפיתי לעוד דחייה או לפחות לעוד שתיקה.
יכולתי לראות אותה מזווית העין לוקחת עוד לגימה מהקפה בשפה רועדת. כשהסבתי את פניי אליה ראיתי כי עיניה מוצפות ודמעות שקטות זולגות על לחייה. מה קורה לנו? חשבתי לעצמי. מה קורה לה?
"רותם אני חייב לדעת איפה את עומדת", הוספתי בשקט. "איפה אנחנו עומדים". סובבתי את גופי לכיוונה בעודי יושב. "אני לא יודע מה עובר לך בראש עכשיו ואני מתחרפן מהשתיקה שלך". הייתי חייב להוציא את הכול כי הרגשתי שהמשפט הבא שהיא תאמר, תחרוץ את עתידנו. אז המשכתי. "היית עם מישהו אחר, אני יודע את זה כבר ואני מבין שזה לא היה חד פעמי. אני לא טיפש. אני יודע שברחת הכי רחוק שאת יכולה", דיברתי ברצף, "ותהרגי אותי אבל אני גם איכשהו מבין את זה". כבר לא יכולתי לשבת יותר אז רכנתי על ברכיי ממש מולה והנחתי את ידיי על ברכיה העטופות בשמיכה והיא הביטה בי עמוק. משהו עבר לה שם בראש וזה לא היה טוב. המבט שלה היה מבוהל ואני כבר הייתי פקעת עצבים. "אני רוצה אותנו יותר ממה שאני רוצה כל דבר, רותם, ואני אומר לך את זה בלב כבד, תאמיני לי". היא מצמצה לעברי לרגע ואז סגרה את עיניה בחוזקה כשעוד דמעות שטפו את פניה. "יריב...", היא לחשה ואני מיד קטעתי אותה, לא מוכן לשמוע את ההמשך. "אל תוותרי עלינו", התרוממתי מעט ואחזתי את פניה בשתי כפות ידיי, "אני מקווה שלא תשנאי אותי בעתיד על זה אבל יש לי תחושה שאנחנו נסתדר עם כל מה שיבוא עלינו, רותם. אני נשבע שאני אלחם עליך אבל אני חייב לדעת שהמשפט הבא שיוצא לך מהפה זה שגם את נלחמת".
עיניה התרוצצו בין עיניי כאילו שהיא אינה יודעת היכן להתמקד. "יריב.. תקשיב לי רגע...", היא שוב אמרה ואני לקחתי את כוס הקפה מידה והנחתי אותו חזרה על השולחן.
"אני אוהב אותך", אמרתי וידעתי כמה פתטי אני נשמע אבל קיבינימט! זאת רותם! רותם שלי. המוח שלי רץ על מאתיים קמ"ש ואני רק התפללתי שלא יעצור כי לא הייתי בטוח שאני יכול לעמוד בזה.
אבל אז היא אמרה את שתי המילים ששברו לי את הגוף מכל כיוון אפשרי. וזה לא היה מה שחשבתי.
"אני בהריון".

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

לין ק עקוב אחר לין
שמור סיפור
לסיפור זה 2 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
גוזי סטיל
גוזי סטיל
מתי פרק הבא??
הגב
דווח
לין ק
לין ק
הכל עוד בתהליך כתיבה אז מקווה שבקרוב :)
הגב
דווח
guest
בגידות בגידות בגידות...
אם אין לאן לרדת , תמיד יש לאן לרדת


הגב
דווח
1 אהבתי
כותבי החודש בספרייה
לין ק
אנחנו תקועים (18+)
אנחנו תקועים (18+)
מאת: לין ק
אני רוצה ממך עוד דבר אחד (18+)
אני רוצה ממך עוד דבר אחד (18+)
מאת: לין ק
חדר 808 (+18)
חדר 808 (+18)
מאת: לין ק
נקודת מפגש
נקודת מפגש
מאת: לין ק
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
סיפורים אחרונים
לב לבן
לב לבן
מאת: Xx-badbitch xx
שהכל נהיה בדברו
שהכל נהיה בדברו
מאת: שיר פיליבה
התמכרתי
התמכרתי
מאת: Ravid Kori
שהכל נהיה בדברו
שהכל נהיה בדברו
מאת: שיר פיליבה
המדורגים ביותר
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer