כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

הסיפור של סמנתה- פרק 16: הודעה מחסום

פרק 16: הודעה מחסום

בס"ד

הבחור המסתורי פתח שוב את השער של בית הספר עם מפתחות? מאיפה לעזאזל הוא השיג מפתחות לשער של בית הספר?

יכול להיות שהוא לא היה צריך להשיג? יכול להיות שמדובר באדם בכיר בבית הספר שכולם מכירים ולכן יש לו מפתח לשער?

השאלה הדהדה במוחה של סמנתה ולא נתנה לה מנוח גם כשראתה את הבחור המסתורי מסתלק ונעלם באופק וגם כשהלכה לישון.

בדרך כלל סמי הייתה מתעוררת בגלל השעון המעורר אבל הפעם היא קמה בגלל צלצול הטלפון שלה. ולא צלצול אחד אלא כמה, מישהו שלח לה הודעות בזה אחר זה. היא נכנסה להודעות וראתה שזה מספר חסום, מי שולח לה הודעות מחסום? היא קמה מהשכיבה וישבה בקיפול רגליים על המיטה.

בהודעה הראשונה נכתב לה:

"די עם המשחקי בלשים האלו, תפסיקי לדחוף את האף שלך למקומות שהם לא צריכים להיות!".

היא גילגלה למטה כדי לראות את ההודעה השנייה.

"זאת אזהרה ראשונה, בפעם הבאה ההאזהרה לא תהיה כל כך נעימה".

בהלה הציפה אותה. היא ידעה היטב למה ההודעה הזו מתכוונת, מישהו יודע שהיא כבר לילות שלמים, שמה לב שמשהו מסריח שקורה בבית הספר הזה.
התיכון הזה באמת לא רגיל, תרתי משמע.

אבל היא לא תיתן לבהלה הזו לעצור אותה, אם היא קיבלה את האיום הזה סימן שהיא קרובה מאוד לפיצוח אבל עתה עליה להיזהר.

אם הגיעו למספר טלפון שלה זה כנראה מישהו מבית הספר שהיא מכירה, מישהו שיש לו גישה למספר טלפון דלה ומישהו שמכיר אותה ולא רוצה שהיא תדע את זהותו.
אבל מי זה יכול להיות?

היא צריכה לשתף מישהו, זה כבר נהיה יותר מידי גדול, אבל ההודעת אזהרה הזו יכלה להגיע מכל אחד אחר, אם כך על מי עליה לסמוך?

אלכס!

הוא בטוח לא משתף פעולה עם האנשים האלו והוא יוכל לעזור לה.

היא קמה מיד מהמיטה לא לפני שהיא איבטחה את הטלפון שלה בסיסמה. מעתה והלאה עליה להיזהר מאוד.

השעה עכשיו 6:30 בבוקר, הבנות צריכות לחזור מהבתים דלהם עוד שעה, זה יספיק לה. היא קיוותה שאלכס ער. סמנתה צחצחה שיניים והתלבשה במהירות. היא החזיקה את הטלפון ביד אחת וביד השנייה נעלה את הדלת לאחר שיצאה מהחדר.

היא עברה במסדרון של חדרי הבנים בשקט, שמא יתפסו אותה רכז המשמעת. אחד מהחוקים זה שאסור לבנות להיכנס לחדרי הבנים ואסור גם לבנים להיכנס לחדרי הבנות.
היא ניסתה לשמור על דממה ולמזלה אף אחד לא היה במסדרון.

היא זכרה שהשותפים של אלכס לא נמצאים בסופ"ש הזה, אז החדר שלו ריק. הם יוכלו לדבר בשקט מבלי שאף אחד לא יפריע להם. היא הגיעה לחדר של אלכס, דפקה 2 דפיקות חלשות ולאחר כמה דקות שמעה צעדים. הדלת נפתחה ואלכס ראה אותה, הוא חייך אליה. הוא לא ציפה לביקור הזה.

"היי" הוא אמר לה בחיוך.

"היי, אני מקווה שאני לא מפריעה לך". זה היה נראה אילו הוא קם רק עכשיו.

"לא זה בסדר", הוא החזיק לה ביד והכניס אותה פנימה לחדר תוך כדי שהוא מסתכל לצדדים ובודק שאף אחד לא ראה אותם.

היא התיידבה על המיטה שלו, החדר היה ריק כמו שחשבה, "מצטערת שבאתי בשעה הזאת, אבל זה ממש דחוף".

הוא ישב לידה, קרוב אליה והיא הסתובבה אליו כדי שיהיו פנים אל פנים.

"קרה משהו? את נראית כאילו עברה עלייך משאית".

היא צחקה, אלכס ידע איך להצחיק אותה אפילו כשהיא לחוצה.

היא החזיקה לעצמה את הראש, "אני אפילו לא יודעת מאיפה להתחיל".

"היי, את מתחילה להדאיג אותי, מה קרה?".

היא אזרה אומץ וסיפרה לו, "אני חושבת שמשהו קורה פה, בתיכון".

"משהו קורה פה, למה את את מתכוונת?".

"משהו מסריח קורה פה, אני כבר כמה לילות רואה בחור מסתורי עם בגדים שחורים יוצא מבית הספר עם תיק מלא בשטרות של כסף, והוא כנראה ידע שעקבתי אחריו כי שלחו לי היום בבוקר הודעת איום מחסום שאמרו לי לסתום את הפה ולהפסיק לנסות להבין מה קורה".

אלכס היה פעור פה, "מה?"

"כן אני יודעת שזה נשמע הזוי אבל חייבים לברר מה זה. זה יכול להיות משהו מסוכן, אפילו משהו שמסכן את כולנו".

"אני מספרת לך את זה כי זה גדול עלי אבל אני מאמינה שביחד נוכל לפתור את זה".

אלכס הסתכל עלייה, "ברור, את צודקת. חייבים לראות מה קורה פה".

היא חיבקה אותו, "תודה לך אלכס, ידעתי שאני יכולה לסמוך עלייך".

הוא חיבק אותה חזרה, "ברור שאת יכולה, תמיד".

את אלכס זה בכלל לא עניין אבל מה שכן עיניין אותו היה להיות כמה שיותר קרוב אליה ואם הוא צריך להיות "בלש" אז זה מה שהוא יעשה.

אלכס המשיך "אסור לנו לספר את זה לאף אחד".

אם זה יהיה סוד רק ביניהם זה יהיה תירוץ טוב להיפגש לבד מבלי שאף אחד כמו איתן לשמל, יתערב או ידחף להם.

היא הרפתה מהחיבוק והינהנה, "כן, אתה צודק".

היא הציצה בשעון השחור שעל הקיר, לא נשאר עוד הרבה זמן לתחילת הלימודים.
היא קמה מהמיטה שעליה ישבו, "כדאי שאלך, הבנות יחזרו עוד מעט ואני לא רוצה שישאלו אותי שאלות".

אלכס קם יחד איתה ופתח לה את הדלת כיאה לג'נטלמן, "כן כמובן".

היא יצאה בזהירות מהחדר של אלכס ואלכס סגר את הדלת, אך בדיוק שהיא התכוונה להתקדם למסדרון היא שמעה קול מוכר מאחוריה:

"אחמ... אחמ..."

היא הסתובבה וקיוותה שזה לא מי שהיא חודבת שזה, לצערה היא טעתה ובגדול! .

איתן!

הוא היה לבוש בפיג'מה ונראה כאילו הרגע קם.
הוא תמיד היה מסתכל עליה במבט אחר, עם אוך אבל עכשיו הסתכל עליה במבט מרוגז. ואז היא הבינה איך זה נראה מהצד.

בנים יקרים, דמיינו לכם שאתם רואים את החברה או הידידה פלוס שלכם יוצאת מהחדר של בן אחר בשעה מוקדמת כל כך. זה לא היה נראה טוב.

היא התקדמה אליו בכמה צעדים,
"היי בוקר טוב לך".

"בוקר.
אפשר לדעת בבקשה, מה בדיוק עשית בחדר של הדפוק הזה בשעה כזאת?"

"אמממ..."

הוא התקדם אליה צעד גדול, "כן, אממממ..."

"אני..."

"את..."

שיט!
הסתבכתי.



************************************

פרק נוסף יעלה עוד היום בעזרת ה'.

רוצים עוד 2 פרקים ברציפות?

כתבו לי הודעה למטה בתגובות!

גוזי סטיל עקוב אחר גוזי
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Tzadef Asayag
Tzadef Asayag
דחוף עוד פרק
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
הרימו עוגן
הרימו עוגן
מאת: איש המגבעת
אילת
אילת
מאת: שיר פיליבה
כולם אהבו להיות בחברתו
כולם אהבו להיות בחברתו
מאת: Hikari Me
תסריט
תסריט
מאת: Nir Mypen
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D