כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

ההתנגשות השניה חלק 28

שינויים בלילה

תוכן עניינים 1. ההתנגשות השניה חלק 1 2. ההתנגשות השניה חלק 2 3. ההתנגשות השניה חלק 3 4. ההתנגשות השניה חלק 4 5. ההתנגשות השניה חלק 5 6. ההתנגשות השניה חלק 6 7. ההתנגשות השניה חלק 7 8. ההתנגשות השניה חלק 8 9. ההתנגשות השניה חלק 9 10. ההתנגשות השניה חלק 10 11. ההתנגשות השניה חלק 1112. ההתנגשות השניה חלק 12 13. ההתנגשות השניה חלק 1314. ההתנגשות השניה חלק 14 15. ההתנגשות השניה חלק 15 16. ההתנגשות השניה חלק 16 17. ההתנגשות השניה חלק 17 18. ההתנגשות השניה חלק 18 19. ההתנגשות השניה חלק 19 20. ההתנגשות השניה חלק 2021. ההתנגשות השניה חלק 21 22. ההתנגשות השניה חלק 2223. ההתנגשות השניה חלק 23 24. ההתנגשות השניה חלק 24 25. ההתנגשות השניה חלק 24 26. ההתנגשות השניה חלק 2527. ההתנגשות השניה חלק 2628. ההתנגשות השניה חלק 27 29. ההתנגשות השניה חלק 2830. ההתנגשות השניה חלק 29 31. ההתנגשות השניה חלק 3032. ההתנגשות השניה חלק 3133. ההתנגשות השניה חלק 3234. ההתנגשות השניה חלק 3335. ההתנגשות השניה חלק 3436. ההתנגשות השניה חלק 35 37. ההתנגשות השניה חלק 3638. ההתנגשות השניה חלק 37 39. ההתנגשות השניה חלק 38 40. ההתנגשות השניה חלק 3941. ההתנגשות השניה חלק 4042. ההתנגשות השניה חלק 41

******
מריצה
הסתכלתי על עצמי בראי בחדר האמבטיה של הירו, חשבתי על כל מה שהיה היום, אני יודעת שזה לא היה בסדר שהירו הגיע למצב שהוא רב מכות עם תומאס, אבל משום מה זה עשה לי טוב על הלב, הרגשתי כיאלו הוא צריך לקבל את האגרוף הזה, להפסיק להיות כזה מתנשא, הוא תמיד היה כזה, תמיד הוא חשב שהוא הטוב ביותר, מה גם שהירו כזה, אבל הירו באמת כזה, או שאני רואה אותו כזה כי אני מאוהבת בו נואשות? הרי גם חשבתי שתומאס מושלם ואז גיליתי שלא. אבל אני כן צריכה להבין שתומאס לא צריך להיות בחיים שלי, עברתי הרבה כאב בגללו, יותר מידי כאב, ברגע שהוא ניתק איתי קשר בשביל מישהי אחרת, הרגשתי לא מספיק טובה, שאלתי את עצמי איך הוא יכל לוותר עלי ככה בכזו קלות? איך הוא יכל להעלם ככה כיאלו אני כלום? והרגשתי שאני לא שווה דבר, הרגשתי ריקה, שאין בי כלום.
שאלתי את עצמי למה היא כן ואני לא? הייתי אבודה בכל כך הרבה שאלות שאין להן שום מענה, ומעולם לא היה לי האומץ לפני לשאול אותו את אותן השאלות.
ניסיתי למשוך ממנו תשומת לב בכך שהייתי משהו שאני לא ואיבדתי את עצמי, איבדתי את עצמי כל כך והייתי במקום כל כך חשוך, נפלתי חזק בגללו, הרגשתי שנפלתי לתוך בור ללא תחתית, הרגשתי שהלב שלי לא יחלים לעולם ממנו, לעולם לא אצליח להתגבר עליו. אני זוכרת ששאלתי את עצמי אם אי פעם זה יעבור, אם אי פעם אצליח להפסיק לאהוב אותו, אצליח להפסיק לחשוב עליו, וביום שהבנתי שכדי למצוא את עצמי שוב, אני צריכה להפסיד אותו, ביום שהבנתי שאני צריכה לאהוב את עצמי כמו שאני, ולא כמו שאני חושבת שתומאס ירצה לאהוב אותי, הצלחתי להתחיל להתגבר עליו, עד שהוא כבר לא היה משמעותי בחיים שלי, עד שכבר לא חשבתי עליו, עד שהוא כבר לא עניין אותי.
מה שכן מעולם לא היה לי ההזדמנות לסגור איתו מעגל, להגיד לו את כל אותם הדברים שאמרתי בראשי ופינטזתי בראשי שאגיד לו ביום שאתקל בו, ביום שאפגש איתו. אומנם עבר זמן, אבל האם נפגשנו כאן כדי שאוכל לסגור איתו מעגל? כדי שאוכל לסגור איתו מעגל אחרי שפגשתי את הבן אדם שהצליח לכבוש את ליבי, שאני מצליחה להרגיש אני לידו, שלא ניסיתי לשחק אותה מישהי אחרת לידו, שלא ניסתי להיות מישהי אחרת כדי שיאהב אותי. אני מרגישה שאני אני עם הירו, ויותר מזה, אני מרגישה שאני מוצאת את עצמי מחדש, אני מרגישה שאני מגלה את עצמי מחדש.
האגרוף שהירו החטיף לו זה האגרוף שאני רציתי להחטיף לו במשך כל כך הרבה זמן, אבל הרגשתי נורא לראות את הירו רב מכות, ותומאס נתן לו אגרוף שהשאיר לו סימן שלא נראה לי ירד בזמן הקרוב..

הורדתי את בגדי הספורט שלי, ופתחתי את זרם המים, חיכיתי מעט שהמים יתחממו לפני שנכנסתי. הרגשתי שאני חייבת לדבר עם תומאס, לסגור מעגל איתו, לנצל את ההזדמנות שניתנה לי, ולהגיד את כל מה שרציתי להגיד במשך כל כך הרבה זמן, אני רוצה להיפגש איתו פעם אחת אחרונה, כדי למחוק אותו מהחיים שלי לגמרי, זה היה נחמד לראות פרצוף מוכר מהבית כאן בניו יורק, אבל תומאס הוא לא הפרצוף הנכון. אם יש משהו שלמדתי זה להוציא אנשים שלא עושים לי טוב בחיי, ואני ללא ספק יודעת שתומאס לא צריך להיות חלק מחיי, מההתחלה לא הייתי בטוחה בסוג של קשר שהתחיל איתו, הייתי המומה מכך שנפגשנו במקום הכי לא צפוי לגמרי, לא. חושבת שעיכלתי את הסיטואציה עד לרגע שראיתי את שני העולמות שלי מתנגשים, עד שראיתי את המריבה בינו לבין הירו, והבנתי, הבנתי שאת תומאס אני חייבת להעיף מהחיים שלי, אחרי מה שעברתי בגללו, ואחרי מה שסבלתי, הכאב לב שהרגשתי, המועקה הזו שהרגשתי בכל בוקר שקמתי, הצורך לבכות, שלפעמים רציתי כל כך לבכות רק כדי להוציא החוצה את הכאב שלי, אבל גם את זה לא הצלחתי, הכאב התגבר לו והתגבר, עד שלמדתי לשחרר, עד שלמדתי עם הזמן להתעלם ממנו, לחיות איתו, הכאב הפך לחלק מהיום יום שלי. תומאס היה זה שהצליח לשבור לי את כל הפנטזיות, את כל הקלישאות, את כל האמונה בסיפורי האגדות והנסיך הקיים, הוא הצליח לשבור ולרסק כל טיפת אמונה שנשארה בי, הייתי בטוחה שהוא הנסיך שלי, הייתי בטוחה שהוא הסיפור שלי, אבל טעיתי, טעיתי ובגדול.
אבל אכן הזמן הזה שעברתי, שבירת הלב הזו שעברתי, זה תקופה שלימדה אותי המון, לימדה אותי לאהוב את עצמי כמו שאני, לקבל את עצמי, להשקיע זמן בעצמי, להבין מה אני רוצה ומה אני צריכה, ולא מה אני חושבת שאני צריכה או רוצה, תקופה שביגרה אותי, מאוד.
אני עומדת תחת זרם המים החמים כשאני שומעת את דלת האמבטיה נפתחת אני מציצה דרך וילון האמבטיה ורואה את דמותו של הירו נכנס וסוגר את דלת האמבטיה. ״מה אתה עושה כאן?״ אני שואלת מופתעת.
״מתקלח.״ הוא מושך בכתפיו תוך כדי שהוא מחייך את חיוכו השובבי ומוריד את הקפוצון שלו.
אני מסתכלת על הירו, ואני חושבת על איך הירו הצליח לגרום לי להאמין שוב, להאמין בפנטזיות להאמין בסיפורי הפיות ההם, להאמין שוב שהנסיך הזה שחלמתי עליו כן קיים, הוא לא חייב להיות לבוש בלבוש רישמי ולהגיע על סוס לבן, מספיק רק הניצוץ הזה בעיניו שהוא מסתכל עליי שממיס אותי, ואני יודעת שהירו הוא הנסיך שלי. הירו הצליח לגרום לי להאמין שוב בכל הסרטים הרומנטים ההם, הוא נתן להרגיש כיאלו נאהבת כמו שנואה אהב את אלי מהיומן, הוא נתן לי להרגיש לכמה רגעים אלי בעצם, הוא נתן לי להרגיש לכמה רגעים כיאלו אני ביאנקה מהסרט מתויגת, הוא נתן לי להרגיש כיאלו אני רייצ’ל מהסרט הקלאסי והאהוב עלי ארוס בהשאלה, הוא אפילו נתן לי להרגיש גבריאלה מהיי סקול מיוזיקול, אפשר לומר שהוא נתן לי להרגיש לכמה רגעים כמו אנסטסיה סטיל מחמישים גוונים, הוא נתן לי להרגיש כל אחת מהדמויות ההן, ועדיין נתן לי להרגיש שהוא אוהב אותי, מריצה, בלי מסיכות, בלי לנסות להיות מישהי אחרת. אני.
״אני כבר מסיימת״ אני אומרת כשפלג גופו העליון של הירו ערום לפני, וזה מחזיר את תשומת ליבי אליו. כל קעקועיו נגלים לפני ואני נמסה כשאני רואה את הקעקוע המועדף עלי ביותר מתחת לכתפו ״בסוף הכל חולף״, משפט שתמיד עוזר לי לעבור הכל- לטוב או לרע.
אני חוזרת חזרה מתחת למים החמים, ששניות אחרי וילון האמבטיה נפתח ואני מגלה את הירו הערום לגמרי מולי. אני נמסה מהיופי שלו, מגופו הרזה והארוך, מלא הקעקועים, השיער המלא והמתולתל שלו משוך לאחור, כולו נוטף פשוט סקס.
הירו מסתכל על גופי ואני יכולה לראות איך כבר עומד לו.
״או אני מתקלח איתך בייב.״
״מה?״ אני שואלת כשהירו נכנס למקלחת ומסובב את גופי אליו, אני צוחקת תחת מגעו כשהוא מניח את שני ידיו מצידי מותני.
״אתה משוגע.״ אני מחייכת כשהירו ואני מתחת למים ושערו נמרח על פניו, אני מסדרת את שערו ומושכת אותו לאחור כדי לראות את פניו היפות ועיניו הירוקות, הירו מצמיד אותי אליו ״עלייך, את יודעת.״ הוא אמר בקול צרוד וסקסי.
אני נשבעת שאני יכולה למות כל פעם מחדש שהוא אומר את זה.
אני נושכת את שפתי למשמע הצלילים של מילותיו והוא מקרב את שפתיו אלי ומנשק אותי, הוא מעביר את ידיו אל ישבני ומצמיד אותי אליו, אני יכולה להרגיש את הזיקפה שלו, כשהירו מפשק את רגלי עם ברכו והרעד בין רגליי רק מתגבר.
איך הוא מצליח לגרום לי לתשוקה שלי לבעור אליו בשניה אחת? בנגיעה אחת? במבט אחד?
הירו ממשיך לנשק אותי ואני נהנת מנשיקה בוערת ומלאת תשוקה, כשהוא מעלה את פרק כף ידו לפני, חופן את הלחי שלי, ואני מרגישה את מגע טבעותיו, שנעימות תחת החום של המים.
״את משגעת אותי...״ הוא מתנשם לתוך פי וממשיך את נשיקותיו במורד צווארי.
אני כבר נואשת למגע שלו בשפתי התחתוניות.
הירו לוקח צעק אחורה ומחייך את החיוך השובב שלו.
״מה? למה הפסקת?״ אני שואלת כשהחזה שלי עולה ויורד, ואני מתנשפת.
״אני רוצה לנקות אותך.״ הוא אומר כשהוא לוקח את ברז המים מהמתלה שלו, אני בוחנת את מעשיו, מנסה להבין מה הוא עומד לעשות, בכל זאת הפעם הראשונה שלי שאני מתקלחת עם מישהו, עוד משהו שאני עושה בפעם הראשונה עם הירו.
אנחנו לא אמורים לשכב על האמבטיה עכשיו ושהוא יגרום לי לגמור כמו שאני רוצה?
הוא משנה את צורת הזרם של הברז להכי חזקה, כשהוא מתכופף על ברכיו, אני ממשיכה לעקוב עם עיניו אחרי מעשיו והוא עדיין עם החיוך שלו, רואים שהוא יודע שאני לא מבינה מה הוא מתכוון לעשות, מעביר כת הזרם בין רגלי, לשפתיים התחתוניות שלי, ואני מתכווצת ונבהלת מעט.
״תיהיי רגועה בייב.״ הוא אוחז בי ביד אחת בירכי, כדי שאשמור על היציבות שלי, הוא מעביר את הזרם על הדגדגן שלי ״רק תרגעי ותהני מזה.״ הוא אומר, אני מרגישה את הזרם כולו מופנה לשפתיים התחתוניות שלי, ומשום מה התחושה הזו נעימה, אני מניחה את ידי משתי צידי קיר האמבטיה כשהירו ממשיך לחפש את הנקודה הרגישה שלי עם הזרם של הברז.
״זה נעים לך בייב?״ הוא שואל
״כן..״ אני נאנחת כשאני נהנת מהמגע של זרם המים החמים במקום הרגיש שלי.
הירו מגיע לנקודה הרגישה שלי, אני מתכווצת וגניחה נפלטת ממני.
״או מי גאד.״ אני מתנשמת כשהוא מעביר את אצבעותיו בנוסף לזרם, זה יותר מידי טוב.
הוא מסתכל עלי, רואה את התגובות שלי, ואז הוא מרים את עצמו, כשהוא ממשיך להחזיק כת הברז כשהזרם מופנה לנקודה הרגישה שלי.
הוא מעביר את האצבע המורה שלו על הדגדגן שלי כשהוא מצמיד את פניו לשלי ופי פעור מרוב עונג ואני אוחזת בכתפיו.
״אני אוהב לראות אותך ככה בגללי.״ הוא אומר כשאני פולטת עוד גניחה כשהוא לוחץ על הדגדגן שלי.
גם אצבעותיו של הירו שסביבי, וגם הזרם. גורם לי לערפול חושים מטורף כשתחושת העונג פשוט מציפה אותי, אני מזיזה את כפות רגליי כשאני מתכווצת תחת כל העונג הזה משעינה את ראשי על החזה שלו כשהירו ממשיך את כל הטוב הזה עם אצבעותיו ״תגמרי בייב, תגמרי.״ הוא אומר כשגופי חלש למילים האלה ופשוט שומע לו, אני גומרת תחת אצבעותיו המושלמות של הירו כשאני גונחת שוב. ושוב את שמו.
״נראה לי שעשיתי עבודה מצוינת״ הוא אמר כשאני מתנשפת.
אני צוחקת על החזה שלו ״ללא ספק.״ אני אומרת כשאני מנסה להסדיר את הנשימה, הירו מחזיר את הברז חזרה למתלה, ושוב שנינו תחת המים החמים של הברז.
הירו מסבן את גופו והזיקפה שלו עדיין עומדת ופועמת, אני מסתכלת עליו כשהוא ניגש לסבן את גופי, אני נותנת לו והוא מסבן את גופי בעדינות ונעימות יתרה, כשהוא מעביר את הסבון עם אצבעותיו במקום הרגיש שלי נשמתי נעתקת, וגופי שוב נדלק מחדש.

הירו שוטף מאיתנו את הסבון כשמכניס את שנינו תחת זרם המים שוב, הוא מחבק אותי ומלטף אותי בזרעותיו ואני משעינה את ראשי על כתפו נהנת מהמגע שלו, הוא מרים את ראשו ואני מסתכלת עליו, הוא תופס בסנטרי ומצמיד נשיקה לשפתי, הוא מנשק אותי נשיקה עזה, שהוא מכניס את לשונו לתוך פי, נותן לי לטעום את טעמו המתוק והמרענן, כשהוא מפשק את רגלי עם ברכו, ומצמיד את עצמו אלי יותר, כך שאני יכולה להרגיש את הזיקפה הגדולה והעבה שלו דוחקת בי, הוא מתחיל לרדת מטה עם רגליו לריצפה האמבטיה ואני אחריו, אנחנו מתיישבים על ריצפת האמבטיה כשהירו מסובב אותי באחת, ואני מוצאת את עצמי תחתיו, אני מפשקת את רגלי ונותנת להירו גישה מלאה לתוכי, הוא נשען מעלי כשזרם המים על גבינו, והירו דוחק את עצמו לתוכי, אני נאנחת כשהוא נכנס אלי, ומניחה את ידי על גבו, מצמידה אותו אלי יותר, הירו נע בתוכי שוב ושוב, ואני מניעה את מותני כנגדו, נהנת מהתחושה החמה של הירו בתוך גופי, הרגשה כל כך נפלאה.
שערו מטפטף עלי כשהוא מגביר את הקצב שלו ואני עוצמת את עיני כשאני גונחת ונהנת מכל טיפה של מגעו של הירו בתוכי ובי.
הירו משלב את ידיו בשלי, כשגופינו נעים יחד בקצב אחיד ומושלם, זה היה כל כך סקסי ולוהט לעשות את זה על ריצפת האמבטיה כששנינו רטובים וזרם המים החמים ממשיך לשטוף את גופינו.
״אני אוהב אותך.״ הוא לוחש לאוזן שלי כשהוא לוחץ את כף ידי שבידו.
״ואני אוהב להיות איתך ככה בייב.״ הוא ממשיך.
אני פוקחת את עיני ועיניו הירוקות מסתכלות עלי, ואני מרגישה איך אני מתאהבת שוב מחדש.
״אני אוהבת אותך הירו נייט.״ אני אומרת כשאני מושכת בשערו לאחור.
הוא ממשיך את הקצב שלו, כשאני גונחת באיטיות ובקול חלש.
״פאק בייב.״ הוא אומר בקול צרוד ואני מרגישה שהוא מגיע לשיא שלו, אני גומרת יחד איתו, כשאני גונחת שוב ושוב את שמו והוא את שמי.
זה התחיל בתור זיון באמבטיה, ונגמר בכך שעשינו אהבה מטורפת.
אני אוהבת אותו.

*******
הירו
אני פותח את דלת חדר האמבטיה לצאת לחדר השינה כשמריצה לבושה בחלוק אמבטיה, ואני כרכתי סביבי מגבת.
אני מסתכל עליה וההרגשה שאני מרגיש עילאית. פאק היא פשוט עושה לי טוב יותר ממה שחשבתי שבחורה אי פעם יכולה לגרום לי להרגיש. היא כורכת מגבת סביב שערה וכשהיא מרימה את ראשה היא קולטת שאני מסתכל עליה, איך אפשר שלא?
״מה?״ היא שואלת בחיוך נבוך.
״נהנתי להתקלח איתך בייב.״ חייכתי אלי ותפסתי בידה כדי לצאת מהחדר אמבטיה.
״ואני איתך, אתה יודע שמעולם לא עשיתי את זה לפני ו...״ היא התחילה להגיד.
״ו.. ?״
״זה היה כיף.״ היא משכה בכתפיה.
״אני אגלה לך סוד..״ אמרתי כשאני מחוץ לחדר האמבטיה והיא עדיין בתור חדר האמבטיה שכל האדים יוצאים ממנו.
״נו?״ היא שאלה דחקה בי להמשיך.
״מעולם לא התקלחתי עם מישהי״ אמרתי כשאני מנופף את שערי בידי, וטפטופי מים יוצאים ממנו.
היא צחקה ועיניה נפתחו, פאק העיניים הירוקות דבש האלה, מה שהן עושות לי.
״הירו נייט בתול מקלחת?״ היא התקדמה אלי בקפיצות כיאלו היא מאושרת.
״אה שלא תחשבי, זיינתי במקלחת, אבל מעולם לא התקלחתי עם מישהי ככה.״ חיוכה ירד, והיא משכה באפה.
״אה.״ היא הייתה נראת מבואסת.
משכתי בידה וחיבקתי אותה, תפסתי את לחייה משני צדיה והרמתי את ראשה אלי.
״את. היחידה. בשבילי.״ אמרתי חד וברור. היא נשכה את שפתיה והשפילה את מבטה, אני הרמתי את סנטרה עם אצבעי המורה. פאק אני לפעמים אידיוט שמדבר יותר מידי, אני לא רוצה לרגע שהיא תחשוב שכל הבחורות האלה מעניינות אותי.
״הבנת?״ שאלתי שאני מסתכל לתוך עיניה.
״הממ״ היא הנהנה.
״אז מה זה ככה?״ היא שאלה כשהיא מביטה לתוך עיניי.
״ככה זה אומר מאהבה.״ הסברתי את עצמי, פעם הייתי מתחמק מלענות על זה, אבל לא עוד, אני רוצה את הבחורה הזו איתי, לצידי, פעם רק ניסתי כמו חתיכת אידיוט מזדיין להרחיק אותה ממני, לא עוד.
היא חייכה את חיוכה הכובש. כן לעזאזל! ואני נישקתי אותה נשיקה רכה.
״טוב אני יורד להכין תה, להכין לך גם?״
היא הנהנה, ובחוסר רצון שחררתי אותה מהחיבוק שלי.
ירדתי במדרגות לכיוון המטבח כשאני רואה את ג’ון במטבח מכין לעצמו כבר תה כשהוא מדבר בטלפון.
אני מתקרב למטבח לכיוון ג’ון ״כן אני אבדוק בלוז שלו ואעדכן לגבי הראיון, נדבר, ביי.״ הוא מנתק את הטלפון כשהוא רואה אותי.
״מה קורה?״ אני שואל אותו כשאני ניגש לאחד הארונות ומניח ספל תה על יחד ספל התה שלו, ג’ון מסתכל עלי בפליאה.
״בלי מה אתה עושה כאן? איך נכנסת? בלי איזה קללה של כמה אני מזדיין?״ הוא מופתע, האמת גם אני, ממתי אני שואל את ג’ון מה קורה?
משכתי בכתפיי.
״אני גם רואה שבקבוק הויסקי שלך עדיין בחצי, ושאין כאן עוד בקבוקים חדשים, יש כאן הירו חדש או שאני מדמיין?״ הוא מחייך חיוך גדול.
״תמזוג כבר את התה המזדיין.״ אני נוהם.
״והוא חזר.״ הוא צוחק כשהוא מוזג את התה.
אני שולף עוד כוס תה וגון מסתכל בחוזר הבנה.
״מי כאן?״ הוא שואל.
״מריצה.״ אני עונה כברור מאליו.
״אבא שלך מנסה להשיג אותך.״ הוא אומר בקול הרציני שלו, כשהוא מוזג מים חמים לספל החדש שהבאתי לו.
״שיזדיין.״ אני רוטן.
״הירו לא תוכל להתחמק ממנו, אתה יודע שהוא ימצא אותך בסוף, הוא תמיד מוצא.״ ג’ון מזכיר לי כמה אבא שלי חזק לעומתי, ולא משנה כמה ניסתי לברוח ממנו הוא תמיד הצליח להדוף אותי, לא משנה כמה אני רחוק ממנו עכשיו, לא משנה כל מה שבניתי.
״אני לא רוצה שופ קשר עם המזדיין הזה, ותיזהר אם אתה חושב לענות לו.״ אני נוהם על ג’ון.
״תירגע, אני לא עונה לו, אבל שנינו יודעים לאן זה יוביל, הוא יגיע לכאן בסוף.״ ג’ון לוקח את ספל התה שלו, ולוגם לגימה.
״אני לא אתן לו, הפעם הוא לא יצליח להרוס, הוא כבר הצליח פעם אחת להרחיק אותי ממריצה, להכניס אותי שוב למקום הזה שהייתי בו, למקום האפל הזה, אני לא אתן לחתיכת דפוק הזה לעשות לי את זה שוב.״
ג’ון הסתכל עלי המום, אני לא חושב שאי פעם הוא ראה אותי ככה להוט ועצבני על אבא שלי, אפילו לא כשגיליתי על הצ’ק ועל כל המזימה שלו להרוס אותי ואת החלום שלי, טוב אולי הגזמתי, אני הייתי הרבה יותר עצבני ורותח עליו אז. לעזאזל! למה הוא חזר פתאום! אה כן, זה אני החתיכת אידיוט שברגע של חולשה רציתי לחזור למשפחת המלוכה, כי אחותי ניסתה להבהיל אותי שאדם הבן דוד שלי יקח ממני את התואר, ועכשיו אבא שלי לא עוזב אותי. פאק. לאן נכנסתי.
סגרתי את דלת הארון בחוזקה כשבדיוק מריצה הראתה את פניה. ג’ון נבהל מהחוזק של סגירת הארון. ״הכל בסדר?״ מריצה שאלה, הסתכלתי עליה נבוך, הדבר האחרון שאני רוצה שהיא תדע שיש מישהו שרק מחפש להרוס אותי.
״כן.״ אמרתי בקול חד.
״אתה בטוח?״ היא הסתכלה עלי מוזר, כשהיא מעבירה את עיניה מגון אלי.
״כן. אני בטוח מריצה.״ אמרתי כשאני יוצא מהמטבח.
״היי ג’ון.״ מריצה אמרה כשהיא מרגישה נבוכה מעט. ג’ון החזיר לה שלום שמעתי כשאני מתחיל לעלות במדרגות.
לעזאזל.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Miss D עקוב אחר Miss
שמור סיפור
לסיפור זה 2 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Rina Gidoni
Rina Gidoni
כל פעם שאני חושבת שהעלילה הגיעה לשיא משהו חייב לקלקל:( מחכה לפרק הבא!!!
הגב
דווח
1 אהבתי
guest
מדהים, אין לי מילים. את כותבת כל כך יפה!
תודה על פרק ארוך במיוחד. מצפה להמשך:)
הגב
דווח
1 אהבתי
כותבי החודש בספרייה
Miss D
ההתנגשות חלק 40
ההתנגשות חלק 40
מאת: Miss D
ההתנגשות השניה חלק 16
ההתנגשות השניה חלק 16
מאת: Miss D
ההתנגשות חלק 37
ההתנגשות חלק 37
מאת: Miss D
ההתנגשות השניה חלק 27
ההתנגשות השניה חלק 27
מאת: Miss D
דרמה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
פסקול
פסקול
מאת: 217 א
פרפרים בבטן
פרפרים בבטן
מאת: 217 א
ריק קיומי
ריק קיומי
מאת: Rubi Rubi
שהכל נהיה בדברו
שהכל נהיה בדברו
מאת: שיר פיליבה