כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2 1

ההתנגשות השניה חלק 27

משחק הוגן

תוכן עניינים 1. ההתנגשות השניה חלק 1 2. ההתנגשות השניה חלק 2 3. ההתנגשות השניה חלק 3 4. ההתנגשות השניה חלק 4 5. ההתנגשות השניה חלק 5 6. ההתנגשות השניה חלק 6 7. ההתנגשות השניה חלק 7 8. ההתנגשות השניה חלק 8 9. ההתנגשות השניה חלק 9 10. ההתנגשות השניה חלק 10 11. ההתנגשות השניה חלק 1112. ההתנגשות השניה חלק 12 13. ההתנגשות השניה חלק 1314. ההתנגשות השניה חלק 14 15. ההתנגשות השניה חלק 15 16. ההתנגשות השניה חלק 16 17. ההתנגשות השניה חלק 17 18. ההתנגשות השניה חלק 18 19. ההתנגשות השניה חלק 19 20. ההתנגשות השניה חלק 2021. ההתנגשות השניה חלק 21 22. ההתנגשות השניה חלק 2223. ההתנגשות השניה חלק 23 24. ההתנגשות השניה חלק 24 25. ההתנגשות השניה חלק 24 26. ההתנגשות השניה חלק 2527. ההתנגשות השניה חלק 2628. ההתנגשות השניה חלק 27 29. ההתנגשות השניה חלק 2830. ההתנגשות השניה חלק 29 31. ההתנגשות השניה חלק 3032. ההתנגשות השניה חלק 3133. ההתנגשות השניה חלק 3234. ההתנגשות השניה חלק 3335. ההתנגשות השניה חלק 3436. ההתנגשות השניה חלק 35 37. ההתנגשות השניה חלק 3638. ההתנגשות השניה חלק 37 39. ההתנגשות השניה חלק 38 40. ההתנגשות השניה חלק 3941. ההתנגשות השניה חלק 4042. ההתנגשות השניה חלק 41

******
הירו
הגעתי למועדון הטניס של מריצה אחרי שסיימתי את ההקלטות באולפן כמו שקבענו. האמת היא שפחדתי לראות אותה עם בריידן, אני לא יודע למה... אבל פאק, הייתי מבועת מהמחשבה שיכול להיות היא איתו.
אני יודע שאני אמור לשלוח לה הודעה ולחכות לה בחוץ, אבל רציתי להפתיע אותה, אולי לשחק איתה איזה משחק, אז בחרתי לשים את הכובע שלי והמשקפי שמש שלי, כשאני משלם לקופאית בכניסה למועדון הטניס כרטיס לכניסה חד פעמית, אני מנסה להימנע מקשר עין כדי שלא תזהה אותי, למרות שהיא נראת בת 50+ לפחות לפי תווי הפנים שלה, אז אני לא מאמין שגם אם היא תזהה אותי זה יעניין אותה כל כך.
אני מהנהן לה תודה כשהיא נותנת לי את הצמיד לכניסה החד פעמית, ואני נכנס, אני מתחיל לחפש את מריצה בין המגרשים, מציץ ממגרש למגרש, ובכל זאת מנסה להימנע מקשרי עין עם אנשים כדי שלא יהיה מצב שיתחיל פה עכשיו בלאגן.
האמת היא שיש בי צד שרוצה לראות שמריצה אכן הקשיבה לי, אני יודע שאני לא צריך לבחון אותה, אבל היצר הזה חזק ממני. לעזאזל.
אני עובר בין המגרשים כשגבר ואישה חולפים על פני ואני ממהר לעבור אותם כדי שלא יהיה מצב של קשר עין. אני כבר די הרבה זמן התעשיה הזו כדי להבין כמה זמן לוקח לאנשים לזהות, לקלוט מי אני. כמובן שיש את החדי הבחנה המזדייניםשמזהים מקילומטרים ברגעים הכי לא מתאימים, אני מקווה שהם לא נמצאים כאן.
אני חולף על פני מגרש אחד כשאני קולט את את גופה של מריצה, גופה הסקסי והמושלם, איך הוא רץ לכדור, איך היא מתאמצת, לוקח לי כמה שניות לקלוט שהיא לא משחקת לבד, פאק, זה בריידן?
אני מנסה לקלוט מי זה, אבל הפרצוף שלו לא מוכר לי. מי זה עכשיו לעזאזל?

אני רואה אותם משחקים, וכשאני שומע את קול הבוז של מריצה שהיא הפסידה אני משלב את ידי כשאני אומר ״משחק יפה.״ מריצה מסתובבת ומופתעת לראות אותי.
היא מסמנת לבחור שאיתה בידה עם האצבע שלה כדי שיחכה רגע כשהיא ניגשת אלי, היא רצה אלי ריצה קלה בחיוך שמחבט הטניס שלה בידה.
״היי, לא הסתכלתי בטלפון, התקשרת אלי ולא עניתי בטח, חיכית לי הרבה זמן?״ היא שאלה אותי בטון כל כך נעים.
״הגעתי עכשיו, רק רציתי לראות אותך משחקת, מי זה שאיתך?״ שאלתי אותה כשאני מסמן עם ראשי לכיוונו.
״אמ... זה תומאס.״ היא אמרה שהיא הסתכלה לכיוונו והחזירה את מבטה אלי.
תומאס? למה זכור לי השם תומאס כל הזמן? זה אותו בחור ששלח לה הודעה?
״נראה שאתם מכירים כבר הרבה זמן.״ אני לא יודע למה, אבל הבחור הזה לא בא לי טוב בעין. לעזאזל.
״הוא מכר שלי מישראל האמת.״ היא אמרה, היא נראת קצת מתוחה, מתוחה ועצבנית מעט, וזה מה שגורם לי להרגיש שמשהו פה לא מסתדר, שהוא לא מסתדר לי.
ואז נופל לי בין רגע זיכרון, זיכרון מארוחת הערב הראשונה שאני ומריצה אכלנו, הפעם הראשונה שהייתה אצלי. זה היה לילה מדהים.
אבל היא סיפרה לי באותו הערב על הגברים שהיו לה לפני, ואם אני לא טועה השם תומאס עלה, הוא הבחור ששבר לה את הלב לא? אם אני לא טועה. פאק, כן אני כמעט בטוח שכן, מה הסיכוי שזה תומאס מכר מישראל שעומד ומשחק איתה פה טניס, וגם הבחור ששבר לב את הלב בישראל קראו לו תומאס. מאיפה הוא הגיע לניו יורק לעזאזל?
״זה האקס שלך?״ שאלתי אותה כשאני מנסה לשמור על קור רוח בקולי, מקווה כל כך אבל כלכך שהיא תגיד לי שלא.
היא קפאה במקומה, וראיתי איך היא מנסה להריץ בראשה מילים.
״הוא לא בדיוק האקס שלי..״ היא ניסתה לייפות את זה, היא פאקינג משחקת איתו טניס? כבר היה עדיף לראות את מר חליפה מזוינת פה איתה! ולא את מי שהיא הייתה מאוהבת בו וששבר לה את הלב, לבחורות יש נטיה לחזור אחורה לגברים ששברו להם את הלב, ואם היא תעזוב אותי בשביל הזדיין הזה? זה יגמור אותי.
״אז זה הוא.״ גיחכתי כלא מאמין. אני באמת לא מאמין. כמה חוסר מזל שהבן אדם הזה מצא אותה דווקא כאן בניו יורק. למה הוא חזר בדיוק? כל מה שאני רוצה זה לפוצץ לו את הראש עכשיו.
״הירו-״ מריצה התחילה להגיד כשאני לוקח את המחבט טניס מידה.
אני מתחיל להתקדם לכיוון המגרש ״היי אתה!״ צעקתי לו. הבן זונה קם מהספסל ומסתכל עלי.
״אתה לא הזמר הזה?״ הוא שאל וחייך, רואים שהוא חתיכת בן זונה בלתי נסבל, הוא שבר לבחורה שלי את הלב.
״כן, כן, אני הוא. קדימה תגיש בוא נעשה משחק מזדיין.״ צעקתי לו מעבר לרשת, הוא תפס כדור בידו ואת המחבט שלו והתקדם למגרש ונעמד במקומו.
הוא הסתכל אל עבר מריצה ומריצה הסתכלה עלי ועליו מופתעת לגמרי מהתגובה שלי, כשהיא מושכת בכתפיה כשהיא לא מבינה מה קורה כאן.
פאק, אני רוצה להוציא את העצבים שלי, אז בואו נראה מה הוא שווה במשחק טניס, איך מריצה בכלל רצתה אותו?
אני נעמד במקומי. ״אתה בטוח שאתה רוצה להפסיד לי?״ הוא התגרה בי, גיחך לעצמי, בחיי שאני עוד רגע מפוצץ לו את המוח.
״תתחיל לעזאזל. ״ אמרתי כשאני מוכן להגשה שלו. הוא לא יודע כמה אני מקלל אותו בראשי.
אני חייב לנצח אותו.
הבן זונה מגיש את ההגשה הראשונה שלו, ולמרות שאני עם גינס ומגפיים שמקשים עלי לרוץ, אני מצליח לחבוט חזרה, אני חובט חזרה בחוזקה שהכדור יותר מהמגרש.
הדפוק הזה מחייך וצועק בקול ״חוץ!״ כשהוא רץ להביא את הכדור.
פאק פאק פאק! אסור לי להפסיד פה.
הוא נעמד במקומו להגיש שוב, אני חייב להתרכז ולנצח את הבן זונה הזה, אני מרגיש כיאלו שנינו יודעים שאנחנו משחקים פה על האהדה של מריצה, על תשומת הלב שלה, הוא נכנס למשחק הזה בדיוק כמוני, בתחרותיות, רק שהוא בן זונה מתגרה בי, הוא כנראה שוכח שאני הירו נייט והוא חתיכת כלום, אבל בשביל מריצה אני מנסה להתאפק.
אנחנו ממשיכים במשחק, אני נותן את כל כוחי, אני לא יודע מה אני כל כך רוצה להוכיח לחתיכת מניאק הזה, אני פאקינד הירו נייט, איך אפר בכלל להשוות, אבל הוא מוציא אותי מדעתי, עם החיוך הדפוק שלו.
מריצה מסתכלת עלינו ועיניה זזות יחד עם הכדור שעובר מצד לצד של המגרש, הפנתי אליה את מבטי כמה פעמים, כשאני מנסה לקרוא את שפת הגוף שלה לדעת מי היא רוצה שינצח מבנינו, אבל אני לא מספיק כי אני כל פעם נזכר שאני צריך להתרכז במשחק המזדיין.

אני מגיש ותומאס בפער עלי, הוא עומד לנצח, אני עומד להתחרפן. לא יכולתי ללבוש טרנינג היום ונעלי ספורט?
דווקא מול מריצה? לעזאזל! אני שונא אותו.
הבן זונה הזה מצליח לנצח אותי ואני מעיף את המחבט מידי מעצבים. ״פאק״ אני מתנשף לעצמי, רצתי, נתתי את כל כולי, חבטתי בחוזקה, אם לא הייתי כל כך עצבני והייתי יותר רגוע אולי הייתי מצליח להשאיר את הכדורים במתחם המגרש המזדיין.
מריצה מתקרבת אלי, כשאני מוריד את משקפי השמש שלי ומסדר את הכובע שלי.
מריצה תופסת בידי ״אנחנו צריכים לשחק טניס, היית נורא לוהט ככה״ היא לוחשת לי, מה שמצליח להוריד את רמת העצבים שלי ולהרגיע אותי מעט, לא רציתי להפסיד מול מריצה.
״זה הכי טוב שיכולת?״ תומאס גיחך לעצמו כשאני שומע אותו מכדרר את הכדור והוא מתקרב יותר ויותר.
אני לוקח נשיפה כדי לנסות להישאר רגוע, החתיכת בן זונה הזה יותר יהיר ממני.
מריצה הסתכלה עלי בתחינה שלא אענה ואני מנסה.
״עדיף שתישאר עם מיקרופון ביד.״ הוא מוסיף ואני יכול לשמוע את החיוך שלו למרות שאני לא מסתכל עליו. ״אז מה מריצה קפה?״ הוא פונה למריצה ושואל אותה. ראיתי שחור.
הסתובבתי אליו ״אתה לא חושב שאתה עובר את הגבול חתיכת מזדיין?״ נהמתי שאני מתקרב אליו.
״חחח איזה גבול בדיוק? מי אתה חושב שאתה?״ הוא אומר בהתנשאות.
״אני הירו נייט, ומריצה היא החברה שלי, אז קפה לא יהיה פה, וגם אתה לא. הבנת?״ התקרבתי אליו עוד ולמרות שהוא די גבוה תומאס אני עדיין עוקף אותו בגובה.
״טוב בואו נירגע, זה רק משחק, הירו בוא נלך.״ מריצה ניסתה להרגיע את הרוחות והמתח שהלך ביני לבן זונה הדפוק.
הוא מרים את עיניו אלי ״אתה מתבלבל אם אתה חושב שאני אפחד ממך כי אתה איזה זמר מפורסם בשקל, הבנת? חתיכת בן זונה.״ הוא אומר בביטחון מלא, עצם העובדה שהוא לא סותם את הפה המזדיין שלו רק מעלה לי יותר את העצבים.
לא עברו יותר מידי שניות מהרגע שאיגרפתי את כף ידי ואגרופי פגע בלחי שלו. שמעתי את קולה הנבהל של מריצה, ועד מהרה הרגשתי את אגרופו של תומאס פוגע באיזור הגבה שלי, ומשקפי השמש שלי עפו מפניי.
מריצה נבהלה שוב, ותוך שניות אני ותומאס מצאנו את עצמנו על ריצפת המגרש רבים מכות, מריצה מנסה להפריד בנינו וצורחת בפאניקה כשהיא רואה איך אנחנו נלחמים אחד בשני באגרופים, תומאס גם מצליח להעיף את הכובע שלי ממני.
תומאס שוכב ואני עליו, הוא מצליח להתגלגל מעלי ולתת לי עוד אגרוף, אני מצליח להתגלגל גם ולתת לו גם עוד אגרוף, מריצה תופסת את ידי וצורחת ״די! מספיק! אתם תהרגו אחד את השני! הירו בבקשה! זה לא שווה את זה!״ היא בפאניקה, אבל אני ראיתי רק שחור, החתיכת בן זונה הזה לא יקלל אותי ובטח שלא ינסה ללק אותה גבר ויזמין את מריצה לקפה מולי.
מריצה מושכת בידי, וגופי מצליח להקשיב לה, אני קם ממנו, כשאני מתנשף ועצבני כל כך.
תומאס עדיין שרוע על הריצפה ״די הירו בבקשה די! אני מתחננת.״ אני מסדיר את נשימתי כשתומאס קם מהריצפה כשהוא מחזיק באפו, ואני רואה את הדימום על ידו.
״אתה עוד תשמע ממני חתיכת מזדיין.״ צעק לי תומאס כשהוא נסוג ממני.

******
אני יושב על הספה בסלון כשמריצה גרמה לי לעצור בדרך כדי לקנות פלסטרים ויוד בשביל שהיא תוכל לחטות את המכות שתומאס הזין השאיר על הפנים שלי, עדיין לא יצא לי לריב מכות ככה בגלל בחורה, לעולם לא, אבל הרגשתי איך הזין הזה מנסה להשפיל אותי מולה, איך הוא מנסה להקטין אותי, ואף אחד לא יקטין אותי מול הבחורה שהכי חשובה לי ביקום, אף אחד.
יצאתי ממגרש הטניס כמו חתיכת אידיוט עם משקפיי השמש שלי שנשברו כשעפו לריצפה, כשהן מסתירות חלקית את הדימום מהגבה שלי, אני מודה בכל רגע שאף אחד לא הצליח לזהות אותי, ושלא היה שום פאפרצי מזדיין, אני מקווה.
״איך מלשחק טניס הגעתם למצב הזה?״ מריצה שאלה אותי כשהיא פותחת חפיסה של צמר גפן ואני מוריד את הכובע שלי והמשקפי שמש שלי, אני מרים את ידי למכה שבגבה שלי ומריצה תופסת אותה.
״אל תיגע בזה, שלא תזהם את זה.״ היא אומרת.
״הוא חתיכת בן זונה.״ אני רוטן ומריצה מניחה את הצמר גפן עם היוד על האיזור הפתוח שמדמם, אני מרגיש את השרפה וקול צריבה יוצא ממני.
״זה לא בסדר מה שקרה שם הירו, זה לא צריך לקרות הדברים האלה.״ היא נוזפת בי.
״אני יודע, אבל הוא הוציא אותי מדעתי, לדעת שהוא האקס שלך, שאת משחקת איתו, הוא התגרה בי, הוא חתיכת בן זונה מתנשא.״
״אני יודעת.״ היא השמיעה קול צחקוק קל. ״אני יודעת שהוא כל הדברים האלה, ואמרתי לך הוא לא האקס שלי, לא באמת היינו במערכת יחסים.״ היא אמרה, היא מלמלה את זה אז במגרש אבל לא בדיוק הצלחתי להקשיב לזה.
״אבל באמת שהוא כלום ושום דבר בשבילי, אתה לא היית צריך להגיע איתו למצב כזה.״ היא טפחה קלות על האיזור הפצוע, ואמרה זאת כשהיא מתרכזת לא להכאיב לי ושאני ארגיש שוב את הצריבה של היוד.
בלעתי רוק כשאני עוצם עיניים ומשעין את ראשי מעט לאחור.
״זה הגיע לו.״ רטנתי שוב, זה באמת הגיע לבן זונה.
״טוב אולי קצת, בעיקרון עשית מה שאני רציתי לעשות במשך שנה שלמה.״ היא צחקה.
אבן ירדה לי מהלב שהיא לא איבדה עשתונות שראתה אותי רב מכות ככה ונבהלה ממני וחשבה שאני מפלצת.
תפסתי במותניה ומשכתי אותה כלפי, מסמן לה לשבת עלי.
מריצה מפשקת את רגליה ויושבת עלי, אני פוקח את עיני כשהיא מנקה עם הצמר גפן את הדם שנזל על פניי.
״אני מצטער אם הבהלתי אותך, אבל בכל מה שקשור אלייך, אני מצליח לאבד מהאדישות שלי מהר מאוד, כל הרגשות שלי מתלקחים בשניות.״ אני אומר בנימה מצטערת.
״לא הייתי צריכה לשחק איתו, הוא סתם רעל לחיים שלי.״ היא אמרה, התפלאתי שאני אפילו לא צריך לבקש ממנה שהיא לא תתראה איתו, חשבתי שיהיו לנו ויכוחים כל זה כמו על מר חליפה מזוינת, אבל כנראה שהיא מבינה לבד שהוא סתם רעל לחיים שלה, לחיים שלנו.
רכנתי אליה ונישקתי את שפתיה ברכות.
״אז לא תתראי איתו יותר?״ שאלתי אותה כשאני מעביר את שערה אחורנית.
היא הנידה בראשה לשלילה, וחייכה.
רכנתי לאוזן שלה ״את משחקת נורא סקסי, ולראות אותך בטייטס האלה, פאק.״ היא נעה מעלי, וזה הדליק אותי ישר.
היא נשכה את שפתיה ״אתה צריך לשחק איתי פעם.״ היא אמרה.
״ועוד איך בייבי.״ אמרתי כשאני אוחז בישבנה, מצמיד אותה לזין שלי יותר.
״אני צריכה להתקלח.״ היא אמרה. לא!
״תתקלחי אחר כך.״ אמרתי כשאני מנשק את צווארה, מנסה לגרום לה להישאר, אני כבר יותר מידי להוט, אני מרגיש כבר איך הגינס שלי מפריע לזין שלי שכבר פועם.
היא הנידה את ראשה לשלילה במהירות תוך כדי שהיא מחככת את אפה באפי.
״קודם אתקלח.״ היא מציינת, היא קמה בזריזות ממני, ואני משעין את ראשי כל הספה ונאנח.
לעזאזל.
אני שומע אותה צועדת במדרגות, היא נעצרת ומסתובבת אלי.
״הירו?״ היא שואלת ואני מפנה את מבטי אליה.
״אני אוהבת אותך.״ היא אומרת, ומחייכת, אני לא יכול שלא לחייך כשאני שומע את המילים האלה ממנה, במיוחד אחרי שראתה את הבן זונה ששבר לה את הלב.
״אני אוהב אותך בייב.״ אני אומר, עיניה של מריצה בורקות כשהיא מחייכת חיוך גדול, וממשיכה לעלות לכיוון חדר האמבטיה. אני חושב על זה שאיך היא יכלה פאקינג לאהוב את תומאס המזדיין הזה? איך היא נתנה לו לשים את ידיו עליה? רק במחשבה שידיו היו עליה מחרפנת אותי.
אני שמח שהיא איתי כאן ועכשיו,
אני אוהב אותה, אני פאקינג אוהב אותה.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Miss D עקוב אחר Miss
שמור סיפור
לסיפור זה 4 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
אחלה פרק.. רוצה עווודד
הגב
דווח
1 אהבתי
Danit A
Danit A
מושלמים שליייי , מחכה להמשך!!
הגב
דווח
1 אהבתי
guest
איכס! הירו מגעיל אותי
הגב
דווח
1 אהבתי
טען עוד 4 תגובות
כותבי החודש בספרייה
דרמה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
סיפורים אחרונים
שהכל נהיה בדברו 2
שהכל נהיה בדברו 2
מאת: שיר פיליבה
שהכל נהיה בדברו 2
שהכל נהיה בדברו 2
מאת: שיר פיליבה
שהכל נהיה בדברו 2
שהכל נהיה בדברו 2
מאת: שיר פיליבה
פרח לב הזהב
פרח לב הזהב
מאת: רינה זיגדון
המדורגים ביותר
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan