כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
5

הזונה מהמחשב - חלק 1 - הספסל

חייו של יוסי משתנים בלי היכר בבת אחת, מסיבה מרגשת.

תוכן עניינים 1. הזונה מהמחשב - חלק 1 - הספסל2. הזונה מהמחשב - חלק 2 - תא המעצר

מעולם לא חשב יוסי שימצא עצמו במצב כה עגום ושפל, למעשה הוא אפילו לא העלה בדעתו שיגיע היום בו יצא מביתו.
בעבור יוסי, כל מקום שלא היה בגדר גבולות ביתו היה בגדר סכנה.
יוסי, בן הארבעים, במשך שנים רבות חי שגרה חוזרת שלא הותירה לו זמן רב למחשבה על האופן בו הוא רוצה לחיות את חייו:
בכל יום, הוא קם בשש בבוקר, מצחצח שינייו, אוכל ארוחת בוקר הכוללת לחם מלא, חביתה, סלט המורכב מירקות העונה, וכוס אחת של מים. לאחר מכן הוא מבלה שעה מענגת בקריאת העיתונים היומיים השונים שנשלחים אל ביתו בכל יום על ידי הדוור השכונתי אותו שנא שנאה עמוקה חסרת ביסוס. בשעה שמונה הוא פותח את מחשבו הנייד, נשכב על מיטתו, ומתחיל את עבודתו כזונה אינטרנטית באתר האינטרנט "זונים ונהנים". במהלך עבודתו הוא היה מתכתב עם סוטים אינטרנטיים ומשכנע אותם, בעזרת אומנות הפיתוי - בה היה בקיא, להיכנס לוידיאו צ׳אט איתו בתשלום של 200 דולרים לעשר דקות. את עבודתו היה מסיים בשעה שש בערב. לאחר תום העבודה הוא היה אוכל ארוחת ערב הכללה סביח ושתי כוסות של מים. ובשעה שבע בערב היה מצחצח שינייו ומתארגן לקראת שינה מענגת של 10 וחצי שעות. אך לבסוף היה נשכב מול הטלוויזיה וצופה ב"ארתור" עד שנרדם בחמש לפנות בוקר. ופעם נוספת מתעורר בשש בבוקר, וכך היה מבלה את כל ימי חייו.

וכך היה. כך היה, עד שהגיע היום, היום הנורא ביותר בחייו של יוסי!
אותו היום התחיל באופן רגיל, יוסי סיים לקרוא את עיתוני הבוקר והוא נרגש להתחיל את עבודתו האהובה. כזונה אינטרנטית פופולרית ובעלת ותק של חמישים שנה, יוסי היה מצליח מאוד בעבודתו. בכל יום היה מקבל כמות של פניות הגדולה מכמות הפניות בהן יכל לטפל, כל סוטה אינטרנטי שיוסי בחר להתחיל איתו את הצ׳אט הרגיש כמי שזכה בלוטו, וכל שאר הזונות שבאתר קינאו קנאה עזה בהצלחתו של יוסי. לכן, יוסי נדהם כשפתח את המחשב באותו בוקר יום שני, וגילה להפתעתו שלא הייתה לו אפיל פנייה אחת. תחילה, יוסי חשב שאולי אירעה בעיה טכנית כלשהי באתר. לכן, הוא התקשר לשירות הלקוחות והזונות של האתר "זונים ונהנים". ולאחר מוזיקת רקע של גניחות גבריות ורמות שהתעצמו והתעצמו ככל שזמן ההמתנה התמשך. נשמע קול חושני מהעבר השני של הטלפון, "היי" אמר הקול באיטיות נוראה, "הגעת לשירות הלקוחות של 'זונים ונהנים", כיצד אוכל לשרת אותך?". יוסי ענה בתשובה: "כן, תודה רבה, נראה לי שאירעה תקלה טכנית באתר שלכם, אני זונה שעובדת אצלכם, ופתחתי את האתר הבוקר, והפניות שלי לא הוצגו, כאילו שלא היו לי כלל פניות.". הקול מהעבר השני השיב בדאגה מעושה, "כנראה שלא היו לך פניות בגלל שלא היו אנשים שפנו אלייך, עם כל הצער שבדבר, רצה הגורל ויש זונות מצליחות פחות מהאחרות. אבל עם מעט ניסיון וטעייה, אני בטוח שבעתיד תצליח יותר.. אני יודע שמוכרים לכם כל מיני סיפורים בהכשרה, אבל לא כל זונה מתחילה מצליחה כמו שיוסי הצליח כזונה מתחילה..". יוסי אחז את צחוקו בתוכו והשיב, "אולי באמת כך הדבר, אבל אני הוא יוסי.". ובאחת קולו האדיש (אם כי חושני) נעשה רציני ומלא הערכה, "הו מיי גאדוש! אתה הוא יוסי! ה.. יוסי?!", שאל בצעקות, "מודה באשמה", השיב לו יוסי. "מה, אתה לא יודע?!" שאל בפליאה רצינית, "יודע מה?". "אתה ברצינות לא יודע?! וואו, זה הוא חוסר אחריות משווע מצד מנהלי החברה.." אמר יותר לעצמו מאשר ליוסי. "מה? מה קרה?" שאל יוסי המבולבל. "טוב, אסביר לך. זה באמת ממש מוזר שלא שמעת על זה, אם לא המעסיקים, מאחד מלקחותייך. אולי הם פשוט שיערו ששמעת על זה בעצמך. זה היה די עניין גדול, היו על זה פרסומות בטלוויזיה, ובשלטי חוצות..". יוסי לא הצליח לתאר בראשו מה יכול להיות כוונתו, "אני לא רואה טלוויזיה, רק vod kids.". "אה, אולי זה יכול להסביר את זה.", הקול התעשת אך עדיין היה מעט מופתע, "על כל פנים, היום זה יום ההולדת ה100 של החברה. ולכבוד יום ההולדת הזה, מנהלי החברה החליטו לערוך הגרלה חגיגית בין כל לקוחות החברה, שהתחילה בשנה שעברה. והמנצח בהגרלה שנערכה לפני כמה ימים, זכה בחמש שעות רצופות ופרטיות עם זונה לבחירתו.. וכמובן שהוא בחר אותך. אני משער שהחברה החליטה שלא יהיו לך עוד לקוחות לשרת היום מלבדו. אני חושב, שהם שיבצו את התור שלך איתו מעשר עד חמש.".

השעה הייתה כעת שמונה ורבע, משמע היו ליוסי שעה ושלושת רבעי פנויות! שעה ושלושת רבעי שחורגות מהשגרה הרגילה שלו, שעה ושלושת רבעי בהן הוא יכול לעשות כל אשר יעלה על רוחו! שעה ושלושת רבעי בהן הוא לא צריך לעבוד, ולא צריך לקרוא עיתונים, או לאכול, או לראות "ארתור".
יוסי התיישב על ספת ביתו, ספה שלא ישב עליה מאז קנה אותה לפני 39 שנים והייתה חומה מרוב אבק. תחושה משכרת זרמה בעורקיו, תחושה שלא הכיר, תחושה שאהב.
הוא יכל לעשות כל דבר! כל האפשרויות היו פתוחות לפניו! הוא תהה במוחו מה יעשה באותן שעה ושלושת רבעי מדהימות. היו כל כך הרבה דברים שלא חווה מעולם:
הוא יכול ללכת למסעדה ולהזמין אוכל, ממלצרית, וסתם ככה לפלוט מפיו איזה: "אני רוצה להזמין גלידה עם תוספת מפיות", או "ושהסטייק יהיה וול דאן", או אולי אפילו: "אני מעדיף לשבת ליד הבר ולא בכורסה.", כאילו שזה היה עניין שבשגרה.
והוא יכול ללכת לבית הקולנוע או לתיאטרון, ולשבת בזמן שהוא צופה בסרט או בהצגה, ולצחוק ולהינות, כאילו היה אדם בעל חוש תרבותי.
והוא יכול לצאת להליכה, או אפילו לריצה, והכל יביטו בו, כאילו היה חלק מההמון שברחוב.
והוא אפילו יכול ללכת ולשבת על ספסל! כמה שרצה ללכת לשבת על ספסל!
לאחר שחשב ושקל רבות את הדבר, הוא החליט באופן סופי ומוחלט, שיבלה את השעה ושלושת רבעי שהיו לו בישיבה על ספסל!
הוא קם מהספה, ניער את האבק שנדבק לגופו העירום. לבש את מכנסיו היחידים שהיו ברשותו. והתייצב מול דלת ביתו.
לראשונה מזה 39 שנים הוא עומד לצאת מהדלת הזו, ולאחר מכן יירד במדרגות הבניין ויצא מדלת הבניין! רק המחשבה על כך ריגשה אותו. הוא פתח את הדלת והתכוון לצאת אל העולם המופלא, אך רגע לפני שיצא, קרה הדבר האיום ביותר שיכל לקרות! שעון הקיר שניצב ממול לספה צלצל! השעון הראה עשר! הוא בילה את כל הזמן שהיה לו בישיבה על הספה, וכעת לא נותר לו עוד זמן, ועליו היה לחזור לעבודתו.

הוא פשט את בגדיו, שכמעט ולא עלו עליו מלכתחילה משום שהיו בגדי תינוק אותם קנה כשהיה בן שנה, התיישב במיטתו, פתח את מחשבו הנייד והתחבר לאתר. מהצד השני של המחשב, ניצב, כרגיל, אדם חרמן ועירום שעטה מסיכה על פניו. מתוך הרגל, בלי להשקיע מחשבה עמוקה מדי, יוסי דחף את פינו אל מול המצלמה והחל בדבריו השגרתיים: "וואה, וואה! אתה חתוך משהו משהו. קח פין שלי." והאדם מהצד השני התחיל לאונן.
כשלפתע עלתה מחשבה גאונית במוחו של יוסי. הוא סגר את המחשב, התלבש מחדש, ויצא מדלת ביתו, ולאחר מכן יצא מדלת בניינו. "שילכו לעזאזל מנהלי החברה, ושיילכו לעזאזל הלקוחות, אני אדם חופשי! ואף אחד לא יעצור אותי בדרכי להתיישב על ספסל רחוב!", חשב לעצמו יוסי. יוסי נדהם מקלות הדעת שלו והספונטניות המופלאה שלו, אך בו זמנית נבהל מהאגרסיביות של מחשבותיו אז החליט להתמתן.

כשיוסי פתח את הדלת הכבדה של בניינו, ליבו הלם בחוזקה מבעד לחולצת התינוק שלבש. העולם נגלה בפניו. תחילה הוא הסתנוור מהשמש החזקה שעמדה בשמיים, אך לאחר שעיניו התרגלו לאורה החזק נגלה בפניו דבר מדהים. עולם! עולם שלם נפרס בפניו - עצים, צמחים, אנשים, פתחי ביוב, זבל, ולכלוך. כמעט שהוא השתנק מרוב יופי, אך הוא התעשת במהרה. ופתאום הוא הבין! ספסל רחוב, עשוי עץ, בעל משענת מתכת, עליו מרוחה תערובת ירקרקה של קיא ושפיך ומעליה הומלס ישן, ניצב במרחק של מטרים ספורים ממנו! כל הזמן הזה, ספסל רחוב היה מטרים מספר מבניינו.
ליבו איים לקרוע את בית חזו ולצאת, אבל בכל זאת, בוכה מרוב התרגשות, הוא ניווט את דרכו לעבר הספסל.
ולאחר שהתנגש בכעשרה אנשים, מעד (ולאחר קם) פעמיים, ונפל אל פתח ביוב פתוח פעם אחת. הוא הגיע אל הספסל! הוא הרים בכוח את ההומלס שהמשיך בשנתו ולא שם לב, והעיף אותו הרחק.
ולאחר מכן התיישב על הספסל.
"הו! איזו הרגשה נפלאה!", חשב לעצמו יוסי.

או לפחות חשב שהוא מתיישב על ספסל. כשפקח את עיניו הדמעות והביט לאחור, גילה שהוא בעצם יושב על רגליו החסונות של שוטר שכנראה התיישב על הספסל בזמן שיוסי זרק את ההומלס. השוטר קם בתערומת, והקים איתו את יוסי. שם עליו אזיקים, ולקחת אותו עד לניידת שחנתה בסמוך, אליה הוא נדחף בחוזקה. והשאיר את יוסי המבולבל זרוק במושב האחורי של הניידת - נעול, ובוכה - הפעם לא דמעות של אושר, אלא דמעות של יגון. ושאלה אחת נברה בעצבנות במוחו והכבידה על ליבו - "מתי אוכל סוף סוף לשבת על ספסל?"
ויוסי מחה דמעה בודדת מלחיו.

To be continued..

סטייסי חדיד עקוב אחר סטייסי
שמור סיפור
לסיפור זה 2 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
זונים ונהנים לוח
הגב
דווח
Sex Demon
Sex Demon
זה ממש משעשע
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
פילוסופיה
אחותי הגדולה לירון וחיית המחמד שלה, סרטן.
אחותי הגדולה לירון וחיית המחמד שלה, סרטן.
מאת: Nizan Zarotski
היא רק סטוץ בשבילי
היא רק סטוץ בשבילי
מאת: Kipod Kipod
אנחנו השמנות
אנחנו השמנות
מאת: שקד מיכאל
אל תדאג לה
אל תדאג לה
מאת: Mia Termapolis
מצחיק
הבת זונה הזו כמוני
הבת זונה הזו כמוני
מאת: קריסטין .
בחורה אחרי דייט
בחורה אחרי דייט
מאת: CHEN -
האגו הנשי והשוקולדים
האגו הנשי והשוקולדים
מאת: Adam gustavo Zyl
לצאת עם בחורה מהרשת החברתית
לצאת עם בחורה מהרשת החברתית
מאת: Eran Shmuel
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D