כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

איפוס מחדש פרק 28

" את מבלבלת אותי"

" אבל איך הם יודעים!" לואי התווכח איתי באמצע הסלון שלי כשרינת כבר יצאה ללימודים.
" אני לא יודעת! אני נשבעת!"
" אם מליקה תשמע על זה אני לא יודעת מה אעשה"
" קודם תמצא אותה" חוסר אחריות מצידה להפיל על אנשים את הצרות שלה וללכת.
" אולי בטעות פלטת ומישהו שמע?"
" אני לא דיברתי על זה עם אף אחד לואי, ואם יש לך האשמות אולי זאת מליקה..."
" למה שמליקה תחרב לעצמה את התדמית?"
" זה לא לחרב לה את התדמית, היא בניו יורק על פי הכתבה אני זו שרימתה את האנשים לא היא" רציתי לבכות.
" תברר את זה, איך אתה לא רואה שהקורבן פה זו אני ולא מליקה!" סילקתי אותו מהדירה והדבר הראשון שמצאתי את עצמי עושה זה לחזור להרגלים הישנים שרציתי להפסיק, אף על אף הקושי לא הצלחתי. לדירה של שחר הבטתי בדלת אך לא העזתי לדפוק.
" לדפוק בשבילך?" זה היה נועם שבתזמון כזה הגיח מאחוריי.
" לא" לחשתי כמעט ולא יצא לי קול. הוא הביט בי שטופת דמעות כאילו ידע על מה אני בוכה.
" קחי" הושיט לי טישו משום מקום.
" הג'קט שלך עדיין אצלי"
" לא נורא תחזירי לי אותו בהזדמנות"
" את עצובה בגלל הכתבה?"
בהתחלה הנהנתי ואז הנדתי בראשי עד שהבנתי כי אין לי מושג ממה באמת אני בוכה.
" קחי" לא הבנתי מתי הוא הספיק להוציא בקבוק מים אבל מה שבטוח אהבתי את המחווה הזאת שעשה עבורי.
" אני מצטער"
" על מה?" ניגבתי את הדמעות
" על הכתבה"
" למה אתה מתנצל?"
" לפני כמה ימים עקבתי אחרייך או אחרי אחותך דיברת עם הסוכן המוזר על זה שהתחלפתן" אוי ואבוי! חשבתי לתומי והדמעות שנזלו פסקו ופניי בשניות הפכו לקפואות.
" את... אתה זה שחשפת את זה?" הוא הנהן ללא אך היסוס.
" אני מבינה" זאת העבודה שלו, גם אם העובדה הזו לא מצאת בעיניי וגם העובדה שהוא כתב רכילות, עליי לשאת בתוצאות הרי אני זו שהסכימה להעמיד פנים ולהיות מישהי שאני לא, מישהי שאני לא אוהבת במיוחד.
" מבינה? איפה הבחורה הזאת שהייתה מעירה לי כשעשיתי משהו לא בסדר? כשהתגנבתי לבית שלה? או עקצתי במילים?" נעלמה, התכוונתי לומר אבל הוא פשוט המשיך לדבר.
" אז את היא? או היא את?" היה מבולבל.
" אני לא מבינה מה אתה רוצה לשאול"
" אם אז באותם ימים כשבאתי לדירה שלך זו הייתה מליקה זאת אומרת את או זורי? רגע אולי בעצם את זורי והיא מליקה?" לא יכולתי להתאפק והצחוק המתגלגל שלי נשמע בקולי קולות בכל הבניין וההד הדהד כה חזק.
" זה משעשע!" צחקתי.
" בכל מקרה אני חייבת ללכת"
" אז את לא כועסת?"
" לא, האמת הייתה צריכה לצאת לאור בסופו של דבר" חייכתי, על אף שלא אהבתי את האמת שנחשפה הוא לא יודע אם זה נכון ומי אני כך שהכל הוא הבל הבלים אחד גדול.
" לא תגידי לי מי את?" הסתכלתי לאחור וחייכתי ואז המשכתי לפסוע בגרם המדרגות עד שהגעתי לכיוון קומת הקרקע אל מול הדלת, באותו זמן שמעתי אותו קורא לי פעם " מליקה" פעם " זורי"
" אני מתחיל לחשוד"
" במה?" עצרתי במקום.
" שאת גם מליקה וגם זורי"
" תחשוב כרצונך"
" חכי!" אחז בידי ומשך אותי קרוב אליו, הבטתי באישוניו ולא משתי.
" את מבלבלת אותי" לא ידעתי מה פשר המשפט הזה, האם אני מבלבלת אותי בגלל הפרשה של מליקה ושלי? או שאני מבלבלת אותו כי אני מצאת חן בעיניו? הייתי בעצמי מבולבלת.
" לא שמתי לב אף פעם שיש לך עיניים בהירות" לחש, כולם אומרים את זה, לא רק לי אלא גם למליקה.
" זו מחמאה?" לחשתי וידעתי שעליי להרחיק אותו ממני אבל לא הייתי מספיק אמיצה לעשות את זה.
" כן, יש לך עיניים יפות... אמממ.... איך לקרוא לך?"
" מה זאת אומרת?"
" את לא תגלי לי מי את, נכון?" הנהנתי.
" לפחות תני לי להמציא לך כינוי" חייכתי ויכולתי להישבע שאם הוא לא מתרחק ממני בעוד כשתי דקות אני לא אוכל להרפות מהמבט שלי על השפתיים שלו.
" על איזה כינוי חשבת?"
סיקרן אותי לדעת.
" אמממ..." התחיל לומר עצרתי אותו.
" תחשוב על זה ותגיד לי מאוחר יותר"
" אבל איך אדע שזאת את?" התרחקתי ממנו בחיוך ופסעתי משם ללא שום קול.

...

" זורי מישהו מחפש אותך... הוא בסלון" לחשה לי רינת שפתחה לי את הדלת רק מפני ששכחתי את המפתח לדירה.
" אם זה אתה לואי אני נשבע..." התחלתי לומר בפסיעות קיצוניות לסלון, אך התברר אחרת זה לא לואי, אלא שחר.
" ששש... חר!" אמרתי בהלם ורינת דידתה לחדר שלה.
" זורי אולי שמעת משהו ממליקה?"
" לא" שילבתי את ידיי בבוז.
" אני רציני היא נעלמה!" התקרב אליי ונגע בזרוע ימין שלי.
" דבר ראשון אל תיגע בי, דבר שני לא מעניין אותי היכן היא" וודאי רוצה עוד תשומת לב בהיעלמות הזו שלה.
" תסתכלי לי בעיניים ותגידי לי שלא את אחראית על ההיעלמות שלה" התפקעתי מצחוק.
" אתה חולה? מה יש לכם כולם, אני לא יודעת איפה מליקה ואם הייתי יודעת בשמחה הייתי אומרת ונותנת לכם אותה במקום להיפגש אתכם ולדבר עליה"
" אז את לא יודעת?" הנדתי בראשי.
" זה לא נראה שאת מתגעגעת אליי" אני מתעגעת אבל הוא חלאת לא אנושית.
" מה ציפית? שאבכה ואבקש שתחזור?" הבטתי בו במבט רוגז.
" כן, אני בטוח שאת עדיין אוהבת אותי" חבל באמת.
" מה אתה מנסה להוכיח?" התקרב אליי כה קרוב.
" אני עדיין אוהב אותך"
" מספיק עם השקרים, שנינו יודעים שזה לא נכון" אמרתי בזמן שהוא נגע לי בישבן.
" את לא מאמינה לי?" הנדתי בראשי והמשכתי לתת לו לגעת בי רק מהגעגוע המטופש שלי אליו.
" לפעמים כשאני איתה אני עוד חושב עלייך, הרי אתן דומות ביופי" לפחות לא באופי אמרתי לעצמי.
" רינת עלולה לראות אותנו!" לחשתי והוא התעלם.
" באמת התגעגעתי אלייך" ליטף את החזה שלי, תהיתי אם באמת התגעגע אליי או לגוף של מליקה.
נצמדנו לקיר הרגשתי כמו בתוך מפל מים נסחפת אחר הזרם, והזרם הזה הוא שחר אותו שחר שבכיתי בגללו, אותו שחר שכל מגע שלו נותן לי מחנק טוב בגרון.
" שחר כדאי שתפסיק..."
" היא לא תיכנס... תני לי קצת" כל הכפתורים בחולצה שלי היו כבר פתוחים והחזייה השתחררה מגופי והוא נבר בתוך החזה שלי, ניסיתי להיות שקטה ולאהוב את המגע שלו אבל כל מה שחשבתי עליו זה שהוא לא באמת אוהב אותי, אך בכל זאת נתתי לו להמשיך.
" את זוכרת הייתי עושה לך אווירון?" לחש באוזניי, הנהנתי.
" אז קבלי אווירון" הרים אותי על כתף ימין שלו היישר אל תוך החדר שלי.
" מה אתה עושה משוגע אחד!"
" עם מליקה לא כייף אני רציני"
" אז למה שחר... למה הלכת איתה?" הבטתי בו אבל הוא לא הביט בי אלא בחזה החשוף שלי כאשר החולצה המכופתרת מסתירה אותו קלות.
" שחר אני מדברת אלייך"
" אני מצטער אני מתגעגע אלייך"
" תהיה אמיתי תספר לי מה באמת קרה, אני יודעת שאתה מסתיר ממני משהו!"
" את מבטיחה שלא תגלי?" הנהנתי.
" נשבעת!" לא ידעתי במי ולהישבע ואם בכלל מותר אבל רציתי לדעת.
" לא באמת שכבתי עם מליקה, אותו יום שדיברתי איתה על זה ידענו שאת שם מסתתרת מאחורי הדלת אז אמרתי את זה כדי שיכאב לך. למליקה יש תוכנית לגרום לך להרגיש רע זו הסיבה שהיא שילמה לי בשביל שאהיה איתה"
" שחר אל תשקר לי!"
" אני נשבע שאני לא משקר, חכי רגע"
הלך להביא את התיק שלו ומשם הוציא מעטפה והתיישב מולי.
" זה החוזה שלנו, לא עשינו שום דבר אני לא מסוגל לגעת בה"
" אבל ראיתי אתכם מתנשקים נוגעים אחד בשני"
" זה הכל למצלמה אני לא רוצה להיות איתה"
" כמה?" התחלתי לשאול.
" כמה מה?"
" כמה היא משלמת לך וכמה זמן הולכת להימשך מערכת היחסים הזאת?"
" עד שהיא תחליט, היא משלמת לי חצי מליון" וואו כל הכבוד!
" ובשביל כסף היית מוכן לפגוע בי ככה?"
" אני מצטער, אני מוכן להחזיר לה את הכל רק בשביל להיות איתך"
" אל תעשה את זה"
" למה לא?"
" קשה לי לסמוך עלייך, אתה בגדת בי, באמון שלי"
" את לא שמחה על מה שהיה בנינו עכשיו?" שאל ובלפיתה מישש אותם שוב.
" אני אוהבת את המגע שלך אבל מה עם הרגשות שלי? פגעת בהם"
" מה אוכל לעשות בשביל שתסמכי עליי שוב?"
" תמשיך להיות בן הזוג שלה אולי תתאהבו" הורדתי את הידיים שלו ממני.
" להתאהב? בה? אני לא מבין איך את והיא תאומות! היא מפלצת!" ברוכה הבאה למועדון, כולם יודעים את זה.
" זורי... אני נשבע שברגע שאמצא אותה אוכיח לך שאני אוהב רק אותך" התיישב על ידי בחוסר נחמה.
" אל תוכיח לי שום דבר. כולם חושבים שהיא חמודה אל תנפץ לה את התדמית החיצונית"
" לא להאמין שאחרי מה שהיא עשתה לך את עדיין מגנה עליה"
" היא אחותי אחרי הכל"
" את לא סוגרת את הכפתורים?"
" למעשה אני מחליפה חולצה" והרגשתי כיצד הוא מסתכל עליי תוך כדי, אף על פי הנוחות להיות חצי עירומה מולו הרגשתי מבוכה כי עבר זמן מה מאז שחשפתי את גופי בפני מישהו.
" שחר אם אין לך יותר מה להגיד בבקשה תצא" הורדתי את החולצה שלי ונעמדתי מול ארון הבגדים כשלפתע הבחנתי בזוג ידיים ממששות את השדיים שלי.
" מה אתה עושה?"
" להפסיק?"
" לא אכפת לי... פשוט... מה שאנחנו עושים זה לא טוב לשנינו" הרגשתי את חום גופי משתלט עליי.
" איך עוד אוכל להראות לך שאני אוהב אותך? לצעוק את זה?"
" לא לא... תמשיך וזהו" העדפתי שיתעסק בשדיים שלי ולא יצעק כמו חמור כשרינת בבית עלולה לשמוע.
" אז איזו חולצה את מתכוונת ללבוש?"
" על איזו אתה ממליץ?"
" אני ממליץ שתישארי ככה" הסתובבתי אליו ונצמדנו לארון.
" מה אתה מתכוון לעשות עם מליקה?"
" מה זאת אומרת? להיפרד ממנה"
" ומה עם הכסף?"
" הלך הכסף"
" לא... אל תיפרד ממנה"
" מה? למה?"
" אתה צריך את הכסף בשביל סבתא שלך"
הפסקתי אותו, זאת אומרת הזזתי את הראש שלו מהפטמות שלי משום שזה היה נושא חשוב לדבר עליו.
" אשיג את הכסף לניתוח של סבתא"
" לא! אין לה עוד הרבה זמן לחכות" הוא יודע שאני צודקת.
" אז מה שאת אומרת שאני צריך להמשיך להעמיד פנים?"
" בדיוק!" התיישבתי על המיטה חסרת אונים.
" אסור שהיא תדע שאני יודעת לכן אנחנו לא יוצרים קשר יותר אחד עם השני"
" בכלל?"
" כן, נפרדים"
" טוב" אמר והפיל אותי למיטה.
" שחר לפעמים נדמה לי שאני רק גוף בשבילך"
" מה? מה זאת אומרת?"
" כמו עכשיו, אתה אפילו מדבר איתי תוך כדי שאתה נוגע בי"
" אני לא שולט בזה"
" אני לא זוכרת מתי בפעם האחרונה יצא לנו לצאת למסעדה או לפטפט על הספסל או סתם לשבת ולדבר לפני כל הסיפור עם מליקה" הוא כלל לא הקשיב לה שאני מדברת ומצאתי את עצמי שוכבת על המיטה כשהוא משחק עם השדיים שלי.
" אתה מקשיב לי בכלל!" הזזתי אותו ממני חזק.
" אמרת משהו?"
" שתלך, פשוט תלך זה כבר לא אותו הדבר כמו שהיה."
" מה לא אותו הדבר? המגע?"
" שוב המגע? לא, הרגשות שלי לפעמים אני מרגישה שרק הגוף שלי מעניין אותך."
" זה לא נכון"
" אז מה כן נכון?"
" התגעגעתי אלייך בגלל זה"
" לא מתגעגעים לשדיים של בחורה מתגעגעים לחיבוק שלה, לחיוך שלה ולעוד דברים"
" אז מה לא לגעת בך יותר?"
" זה לא מה שהתכוונתי, בכל מקרה אתה צריך ללכת רינת תחשוד"
" שתחשוד"
" שחר אני רצינית, תתלבש"
" אני אוהב אותך זורי!" לחש לי באוזן והתרחק ממני הייתי חייבת לעצור את זה בשלב הזה אחרת הייתי מוצאת את עצמי מתמסרת אליו ואז לחלוטין היה לי קשה לעשות את הצד הזה.
הדלת נסגרה הרמתי את החזייה וזרקתי אותה על המיטה וחזרתי מיד לסלון.

" מי זה היה?" שאלה רינת שהגיחה מהחדר שלה.
" החבר הקודם שלי"
" דווקא נאה החבר הקודם שלך"
" הרבה זמן היה כאן החבר הקודם שלך" בלעתי את רוקי.
" הוא רצה שנחזור"
" אוי לא, זה מתכון לאסון!"
" זה מה שאמרתי לו"
" אז חזרתם?"
" לא"
" טוב עשית"
איך שאמרה את זה התחלתי לבכות אולי טעיתי? אולי היה עליי לומר לו להחזיר את הכסף ולחזור להיות איתי?
" מה קרה?"
" אני מתגעגעת אליו"
" זה יעבור זורי" חיבקה אותי עד שנרגעתי.

המשך יבוא...

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Maya B עקוב אחר Maya
שמור סיפור
לסיפור זה 2 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
לא אוהבת את שחר בכלל
אני רוצה שתהיה התפתחות בינה לבין נועם הכתב
ושתחשפי כבר את המליקה הזו ומה הסיפור שלה בכלל
הגב
דווח
1 אהבתי
Maya B
Maya B
האמת שנועם מסקרן אפילו אותי...לאט לאט בקרוב יהיו יותר פרטים
הגב
דווח
guest
אפשר כבר שזורי תחשוף את הכלבה הזאת שקוראת לעצמה אחותה?
הגב
דווח
1 אהבתי
טען עוד תגובה 1
כותבי החודש בספרייה
Maya B
חבקי אותי חזק פרק 38+39
חבקי אותי חזק פרק 38+39
מאת: Maya B
יש לנו משהו מיוחד -36 ואחרון!
יש לנו משהו מיוחד -36 ואחרון!
מאת: Maya B
חבקי אותי חזק פרק 40 ואחרון!
חבקי אותי חזק פרק 40 ואחרון!
מאת: Maya B
טעם אישי פרק 26
טעם אישי פרק 26
מאת: Maya B
דרמה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D