כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

זהב מלוכלך - פרק 8

זו לא הפעם הראשונה שראיתי יופי שמכסה על אישיות איומה

"מיה, הפיצה הגיעה!" שמעתי את קולה של אדיסון קורא לי והתרחקתי ממטיאס במהירות, מקווה שאף אחד לא ראה אותנו נצמדים כך אחד לשנייה. הסתכלתי על מטיאס במבוכה והתקדמתי אל עבר היציאה מהמרפסת, חוזרת שוב אל האור והחום של הדירה. הרגשתי סמוקה ולא ידעתי אם אני מצטערת או לא על ההפרעה.

שלושה מגשי פיצה לבנים נחו על שולחן הזכוכית הקטן וכמעט שהפילו את בקבוקי הבירה מהקצה. כולם כבר ישבו על הספות, חוקרים את לוקאס אם הוא הזמין את התוספת שביקשו. התיישבתי ליד אדיסון על הספה והיא הסתכלה בי במבט מוזר.

"הכל בסדר?" היא שאלה ואני הנהנתי, עדיין חושבת על הרגע במרפסת עם מטיאס; האם הוא גם הרגיש את הקירבה והציפייה שאני הרגשתי או שאולי הכל היה בראש שלי?

בשאר הערב מטיאס לא התקרב אלי, מה שהיה מצער, גם כי חברתו נעמה לי וגם כי לוקאס ניסה לשבת לידי בשארית הערב ולדבר פעם נוספת על השיעורים בלימודי משפטים.

אחרי שניסיתי להתעלם ממנו ולהיכנס לשיחה עם אדיסון, הוא נגע בכתף שלי ממושכות, כמו ילד קטן שמנסה למשוך את תשומת הלב של אימו.

"מה?!" הסתובבתי בכעס אליו, נרתעת לאחור מהמגע הלא צפוי. כנראה שקולי היה חזק משתכננתי, כי כולם הפסיקו לדבר והסתכלו אלי.

"רק רציתי להסביר לך שפרופסור ווטס נוטה לשאול שאלות את התלמידים בשורה הראשונה, כך שאם את לא בטוחה בעצמך כדאי לך לשבת קצת יותר מאחור..." הוא התחיל שוב אבל קטעתי אותו.

"אני באמת לא רוצה לדבר יותר על הלימודים לוקאס, אז בבקשה מימך, הנח לי" הטון שלי היה עצבני אבל שמרתי על איפוק. הוא נראה די נעלב אבל לא אמר דבר, אז הסתובבתי ממנו וחזרתי לדבר עם אדיסון. מדי פעם העפתי מבטים לכיוונו של מטיאס, שלא הביט בי חזרה. לא ידעתי אם אני אמורה להיעלב או שאולי ציפיתי מראש ליותר מדי? ומה בעצם ציפיתי? שהוא ינשק אותי ומה? נתאהב ונברח להתחתן בלאס ווגאס? אני אמרתי בעצמי שאני לא רוצה להיכנס לקשר עם אף אחד כרגע, במיוחד לא מהחבורה הזו שקיוויתי להישאר ביחסים טובים וחברותיים עם כולם. אבל למרות ההיגיון שניסיתי להכניס לראשי, מבטי כמו עברו כנגד רצוני לכיוונו של מטיאס. הוא דיבר עם ג'ספר ולא נראה שהוא חושב על דבר אחר.

לפתע נפתחה הדלת וג'ולי נכנסה בה, לבושה שמלה צמודה ואדומה וקוראת "אפשר להתחיל את המסיבה סוף סוף!". כולם קראו "היי" לכיוונה, חלק צחקו מהכניסה הרועשת שעשתה ובמהרה ג'ולי מקמה את עצמה בין מטיאס לג'ספר, מנסה לקחת חלק בשיחה שלהם. כשלא הצליחה, היא עברה לשבת איתי והבנות על הספה השנייה.

"אוף, למה תמיד בנים לא יודעים לקרוא סיטואציות?" היא שאלה וצחקה, אבל שמעתי את התסכול האמיתי שבקולה.

"אני חושבת שבמקרה הזה פשוט נכנסת לשיחה באמצע" אוליביה אמרה לה וחזרה לדבר עם אדיסון על משהו שקשור להורים שלה.

"אולי נשחק איזה משחק? ממש משעמם פה ככה שכל אחד מדבר עם עצמו... איזו מן מסיבה זו?" ג'ולי שאלה בקול מתלונן.

"זו לא מסיבה ג'ולי, אמרתי לך בטלפון. אנחנו פשוט נפגשים לכיף, שותים קצת, יש פיצה" היא החוותה אל השולחן עם מגש הפיצה הנותר.

"בסדר אבל זה ערב שבת, אפשר קצת להשתולל, זה לא שיש מחר לימודים" היא אמרה וקמה במהירות למטבח.

"מה היא עושה?" שאלתי את אדיסון כששמעתי קולות של כלים מקרקשים.

"אין לי מושג" אדיסון נאנחה בעוד כמה סירים נפלו על הריצפה ברעש. "אני מתחילה להצטער שהזמנתי אותה".

אחרי 5 דקות ג'ולי חזרה עם כוסות שוטים קטנות ובקבוק וודקה. "החלטתי להכניס קצת עניין לערב הלימודים המשעמם שלכם" היא צחקה ודחפה כוס זכוכית אל ידו של לוקאס. "תחזיק חזק" היא אמרה לו והוא הביט בה ושאל "לקחת את הבקבוק וודקה שבמקפיא?".

"כן, זה לא שוודקה מתקלקלת" היא אמרה ומזגה לו שוט. נראה היה שהוא לא מרוצה מהעניין, אבל הוא לא אמר דבר וג'ולי המשיכה והתקדמה אל ג'ספר ולאחר מכן למטיאס. היא עשתה עניין גדול ממזיגת הכוס שלו ואפילו שפכה על עצמה קצת וודקה.

כשהיא סיימה, היא פשוט התקרבה והניחה את הבקבוק ואת הכוסות הנותרות מולנו והלכה להתיישב שוב עם הבנים, מחזיקה כוס מלאה בוודקה וצוחקת ללא הפסקה.

"טוב נו, אם כבר אז כבר" אוליביה אמרה במשיכת כתפיים ומזגה לנו 3 שוטים.

"לחיים" אדיסון אמרה וכולנו בלענו יחד את המשקה הקפוא. צמרמורת קלה עברה בגופי ולאחר מכן התחלתי פתאום להתחמם. אדיסון הושיטה לי כוס נוספת ובלעתי אותה במהירות יחד עם כולם.

אחרי השוט השלישי התחלתי להרגיש מסוחררת, זה מצחיק כמה כולם לא התלהבו לשתות בהתחלה, אבל כשבקבוק הוודקה היה בחוץ, הוא לא נשאר סגור להרבה זמן. ישבתי על הספה, לא מצליחה להתמקד בדבריו של ג'ספר שישב לידי, ובהיתי סביבי, עיני מתעכבות על מטיאס וג'ולי, נראה היה שהיא מנסה לשבת בחיקו; הוא נלחם איתה בהתחלה, אבל לבסוף נכנע ונתן לה לשבת על קצה הברך שלו בעוד הוא מדבר עם לוקאס.

המראה שלהם יחד עורר בי בחילה, במיוחד פרצופה המרוצה של ג'ולי. כאשר פגשתי אותה לראשונה, היא נראתה כמו בחורה יפה מאוד, אבל עכשיו אחרי שהספקתי להכיר אותה, הפנים העדינות והענוגות פשוט נראו לי מתנשאות ומזויפות. זה כמובן לא הפתיע אותי; זו לא הפעם הראשונה שראיתי יופי שמכסה על אישיות איומה, גם נכוויתי מהעניין בעבר... ואת המחיר ששילמתי אני לא ממהרת לשכוח.

להמשך הפרק הכנסו לבלוג שלי.

מוזמנות ומוזמנים לעקוב אחרי בפייסבוק.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Amy Wall עקוב אחר Amy
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מרתק
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
מאת: Shirel Ben-Or
סיפורים אחרונים
הגור ההוא למרגלות הבניין
הגור ההוא למרגלות הבניין
מאת: Anna O
המפלצת ממודיעין
המפלצת ממודיעין
מאת: Anna O
שהכל נהיה בדברו 2
שהכל נהיה בדברו 2
מאת: שיר פיליבה
שהכל נהיה בדברו 2
שהכל נהיה בדברו 2
מאת: שיר פיליבה
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan