כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2

גברת רוסו פרק 29

כשהגיהנום מעבר לדלת

"למה את זורקת את הכד הזה? את הספה שלי? למה כל הווילונות בפח" טובה צעקה על אולגה שירדה מהסולם וסידרה את שיערה "גברת טובה, זו לא אני, הגברת יסמין אמרה לנו לזרוק הכל היא קנתה דברים חדשים לבית" טובה פקחה את עינייה. "באיזו זכות היא עושה דברים כאלו בלי לשאול אותי? הכלבה הקטנה הזאת... טוב תחזירו הכל למה שהיה"
"גברת טובה תחליטו את אומרת ככה... היא אומרת ככה... זה בלתי אפשרי..." טובה לקחה נשימה "תעשי מה שאני אומרת לך" היא צעקה.
יסמין התקרבה לכיוון הסלון "אולגה למה את מחזירה את הווילונות?" היא שאלה ולגמה מכוס הקפה שלה. "אני אמרתי לה" טובה יצאה מכיוון הבר לכיוון יסמין "את לא יכולה לשנות דברים בבית שלי"
יסמין צחקה "להזכירך זה גם הבית שלי, דיברתי עם צחי הוא אמר שאני יכולה לשנות מה שאני רוצה... אז אני משנה.. יש לציין שהעיצור שלך די דומה לפרצוף שלך" טובה תפסה את יסמין בזרוע והחלה מנערת אותה.
"תורידי את הידיים שלך מהאחיינית שלי" איריס צעקה על טובה ויסמין תפסה בידה "זו פעם אחרונה שאת מרימה עלי יד, או חושבת לעשות לי משהו" יסמין התקרבה אליה "בפעם הבאה אני אדאג להעיף אותך מהבית שלי את שומעת?" טובה קפאה "עכשיו תעופי לי מהעיניים" טובה פלטה צחוק "ממש כנופיה הפכתם שתיכן להיות", "אנחנו מתאימות את עצמנו לדיירי הבית ולסביבה" איריס עקצה את טובה.
"את תשלמי על זה" טובה לחשה והלכה לחדרה.

"אז אני מבינה שהחלטת לקחת את המושכות לידיים ולהקשיב לדודה שלך" איריס התיישבה על הספה וחייכה. "אני אראה להם מה זה לכולם... את צודקת אם אני אברח מהבית הזה אני רק אפסיד... ואחרי מה שצחי עשה לי...." היא עצמה את שתי עינייה "לקח לי זמן לעכל את הדברים זה הסוף שלהם את שומעת? של כל מי שגר פה זה הסוף שלו, אני אחסל אותם לאט לאט ובשקט בשקט" איריס התקרבה לאחייניתה. "יסמין מה את מתכננת?"
"את תגלי בקרוב... אני יכולה לסמוך עליך בהכל נכון?" איריס הנהנה..

********
"שמתי מעקב על אליאור" הקירח התיישב מול צחי. "מעולה" הוא אמר "אתה בטוח שאחיך הוא הבוגד?" צחי הרים גבה. "אני לא יודע... יכול להיות שזה גם מישהו אחר...."
"אנחנו צריכים לחשוב על תכנית שבה נפיל את מי שרימה אותנו.." הקירח חשב "לא הבנתי" צחי הקרב על הכיסא לשולחן "אני מתכוון... אנחנו צריכים להמציא סיפור... שמישהו מבקש להעביר משלוח... לכל אחד מהשוהיים בבית נספר את אותו סיפור אבל ניתן כתובת אחרת.. בשביל שלא יהיה להם זמן לדבר אחד עם השני, ניתן להם את פרק הזמן של אותו היום... באותה השעה במקומות שונים, ברגע שהמשטרה תגיע למקום מסויים נדע מי אותו האדם שרימה אותנו." צחי חשב לרגע והנהן.
"אתה צודק, חבל שנבזבז זמן על מעקבים ובסוף העסק ייפול ממקום אחר... גם השוטר הזה הישראל הזה.... עוד יושב לנו על הזנב... טוב תעשה מה שצריך לעשות תעדכן אותי בכל הפרטים אתה שומע?"

**********
ליהי יצאה לכיוון המטבח שנתקלה בקירח יוצא ממשרדו של צחי, "קירח" היא אמרה "מגיעה לך התנצלות על ההתנהגות שלי באותו הלילה" הוא הנהן והתכוון להמשיך ללכת. "חכה" היא אמרה לו והוא הסתובב "גברת הכל בסדר בחיי באמת שהכל בסדר" הוא אמר והתכוון ללכת אבל היא תפסה אותו ביד והתקרבה אליו. "תודה שהעלית אותי לחדר שינה שלי, וככה עזרת לי" הוא ניסה להתרחק ממנה "היי גברת זה לא לעניין את אישה נשואה" ליהי צחקה בקול. "אה... סליחה לא התכוונתי להטריד אותך מינית" היא קרצה לו "אל תתלונן עלי במשטרה טוב?" היא קרצה לו והוא הלך.
הנייד של ליהי צלצל "אליאור" היה מוצג על הצג
"איפה אתה אפשר לדעת?" היא ירקה "אני לא אגיע היום" הוא אמר "למה מתי אתה מגיע בכלל, גם הלילה תשאיר אותי לבד? למה אני נשואה לך בכלל?" היא ניתקה לו את הטלפון ופגשה את יסמין. "שמעתי שאת עורכת שינויים בבית גיסוש איך הכל הולך?"
"מעולה תודה רבה" יסמין נכנסה למטבח וליהי בעקבותיה "את יודעת זה לא טוב לדבר ככה לחמותך ועוד לטובה.. את חייה איתה באותו הבית ואם את לא רוצה צרות עם בעלך..."
"לי ולבעלי אין צרות, סורייה אפשר מיץ תפוזים סחוט?" היא בקשה והתיישבה על הכיסא מול האי הגדול במטבח. "לכל זוג יש בעיות ובמיוחד שחיים עם כל המשפחה" היא אמרה "לא, לנו אין אולי את מדברת מהכאב שלך... אני וצחי חיים באושר ועושר הוא הסכים לי לעשות כל שינוי שאני רוצה בבית.." ליהי הביטה בה. "ככה זה בהתחלה תאמיני לי... אבל את פתחת מלחמה עם טובה וזה לא ייגמר טוב"
"זה לא ייגמר טוב למי?" היא לקחה מידה של סורייה את הכוס "תודה סורייה" היא אמרה והסתובבה ויצאה מהדלת.
"כלבה מנוולת" ליהי סיננה בשקט.

***********
"ג'ינג'י" צחי קרא לג'ינג'י מרחוק וסימן לו עם היד להתקרב אליו. "כן אדוני קרה משהו?" הג'ינג'י הגיע מתנשף "מחר מגיע משלוח" הג'ינג'י פקח את עיניו "משלוח? לא ידעתי על זה שום דבר." צחי הנהן. "אף אחד לא יודע... אף אחד מהגברים פה בבית..." הג'ינג'י הנהן "אני מספר את זה רק לך" צחי לקח נשימה "זה הולך להיות בצומת מסמיה יש שם מפגש כזה... שם תהיה החלופה. תגיע משאית אתה צריך לשלוח שליח הוא יחליף איתו רכב. את המשאית הוא יביא למחסנים ליד הנמל" הג'ינג'י כמעט ונחנק. "כמובן שהשכר שתקבל יהיה עצום... החשוב ביותר" הג'ינג'י קפץ משמחה "כן אדוני מה שתגיד לי" צחי בחן אותו היטב "אסור לספר לאיש... לאף אחד לא לגמד לא לקירח לא לצייד לא לאף אחד מהשומרים... גם אותו אדם שתשלח להיות השליח אתה לא מגלה לו... פשוט נותן לו את הכתובת הנכונה" הוא הינהן וחייך. "אחיך?" הוא פלט . "בשום פנים ואופן לא, אני החלטתי להקשיב למה שאמרת לי... יכול להיות שהוא בוגד אני לא יכול לקחת את הסיכון.." צחי סימן לג'ינג'י ללכת. הוא הלך כמה צעדים ואז חזר וחיבק את צחי "מה נראה לך שאתה עושה?" צחי הדף אותו במהירות "הייתי מנשק אותך גם אם הייתי יכול, תודה אדון תודה שאתה סומך עליי" צחי הנהן במהירות וסידר את בגדיו.

"מאיה" צחי קלט את מאיה בזווית עיניו, וסימן לה עם האצבע להגיע אליו. "מה עשית פה כל הזמן הזה?". "סתם ישבתי על הדשא השתזפתי קצת.. בקרוב הקיץ יגיע ואני רוצה להיות שזופה" היא קרצה לו. "אני מבין.. עוד לא יצא לנו לדבר על אותו הלילה... שחזרת... אני לא מבין מה קרה?"
"סתם היה לי חבר בלימודים, ופחדתי שאמא תראה שאני חוזרת מאוחר ותתחיל לחפור לי... היא כל היום חושדת שיש לי בן זוג ואני עושה איתו סקס ואולי אני אסתבך... אתה יודע רוצה להתערב לי בחיים.. לא היה לי כוח אז אמרתי לו שיחזיר אותי מאחורה..."
"אני מבין רק שזו תהיה הפעם האחרונה שאת עושה את מה שאת עושה זה ברור?" היה הנהנה וברחה משם.

**********
"דיברתי עם הגמד ודיברתי עם הצייד" הקירח מזג לצחי שתייה לתוך הכוס. "חסר רק אליאור..." הוא אמר לאחר שתיקה ארוכה. "מה תעשה אם תגלה..." צחי לקח נשימה "אני אקבור אותו מתחת לאדמה" הוא דפק על הדלת "נמאס לי לרחם עליו, לטאטא אחריו את כל האיכסה שלו. " הקירח הנהן. "אני צריך לצאת היום מוקדם יותר אדון, אמא שלי חולה, אני צריך ללוות אותה לבית חולים"
צחי הנהן "מה המצב שלה באמת? עם כל הבלאגן לא יצא לי לשאול " הקירח חייך חיוך מר "חייה לה את חייה, הפעם האחרונה שבדקתי היא חשבה שהיא בת 12, חזרתי לבית היא לבשה חצאית טו טו היא רצתה שאני אקח אותה לבת מצווה שלה... אבל... בשבת האחרונה זה היה השיא"
צחי הרים את עיניו "מה קרה?" הקירח לקח נשימה עמוקה "היא יצאה מהבית ערומה" הוא עצם את שתי עיניו "השאירה את הגז דולק, השכנים הריחו את הריח ונכנסו לבית... אבל, היא כבר הייתה בחוץ מסתובבת"
"אלוהים ישמור, אתה לא חושב לאשפז אותה... תשמע זה כבר סכנת חיים" צחי אמר בדאגה.
"לא נשאר לה עוד הרבה המחלה הזאת ארורה מכל המחלות בעולם. אני רואה אותה נגמרת לי מול העיניים... אני רוצה שהיא תסיים את החיים שלה לידי" הוא אמר "תלך קירח, ואם אתה צריך משהו..."
"תודה אדון" הוא סימן לו עם היד ויצא.

**********
איריס ירדה במדרגות ובזווית העין היא גילתה שיש בצד המשך לבית. "מוזר מה יש מרתף לבית שלנו ואני לא יודעת?" היא הביטה לצדדים והחלה יורדת. היא ירדה עד המדרגה האחרונה וראתה דלת עץ ישנה ועבה. היא ניסתה לפתוח את הדלת עם הידית ומשלא הצליחה התייאשה. "מה מסתתר פה?" היא חשבה לעצמה. היא חזרה על עקבותיה ופגשה את סורייה "את סורייה" היא רצה לעברה. "ראיתי שיש מרתף בבית... מה יש שם?" סורייה השתתקה והביטה בה. "שלא תעזי להתקרב לשם, זה לא עניינך" היא אמרה והסתובבה ואיריס תפסה את ידה. "למי זה קשור?" היא הסתקרנה אף יותר.
"אם בא לך להגיע לגיהנום תפתחי את הדלת הזאת"

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

racheli :) עקוב אחר racheli
שמור סיפור
לסיפור זה 2 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Danit A
Danit A
המשך?
הגב
דווח
racheli :)
racheli :)
העלתייייייי
הגב
דווח
1 אהבתי
Tzadef Asayag
Tzadef Asayag
מחכה להמשך
הגב
דווח
טען עוד תגובה 1
כותבי החודש בספרייה
racheli :)
גברת רוסו פרק 23
גברת רוסו פרק 23
מאת: racheli :)
גברת רוסו פרק 18
גברת רוסו פרק 18
מאת: racheli :)
השדכנית פרק 86
השדכנית פרק 86
מאת: racheli :)
גברת רוסו פרק 25
גברת רוסו פרק 25
מאת: racheli :)
דרמה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
המדורגים ביותר
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
למה את לא עונה לי?
למה את לא עונה לי?
מאת: אתי בן ארויה