כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

כמו משוגע 3- פרק ט': שירה משלימה וחוזרת לכפר סבא

איך שירה מתמודדת מול מיטי? למה נועם קופא? מה שירה מקווה? מי מתנצלת בפני שירה, ולמה? מה ליאן עושה?

תוכן עניינים 1. כמו משוגע 3- פרק 0: הקדמה2. כמו משוגע 3: פרק א': מגיעים להרצליה, לא לירושלים3. כמו משוגע 3- פרק ב': אם הקירות בביה"ס רק יכלו לדבר4. כמו משוגע 3- פרק ג': הסודות הגדולים5. כמו משוגע 3- פרק ד': קסם הקלפים וילדת הצללים6. כמו משוגע 3- פרק ה': מי זאת דינה רוזן המסטורית?7. כמו משוגע 3- פרק ו': החקירה נמשכת, שירה חוזרת?8. כמו משוגע 3- פרק ז': נועם אושר מודה, ליאן מתלבטת9. כמו משוגע 3- פרק ח': שירה VS חבורת 'לק ונצנצים'10. כמו משוגע 3- פרק ט': שירה משלימה וחוזרת לכפר סבא11. כמו משוגע 3- פרק י': שירה חוזרת! נועם מגיע לכפ"ס12. כמו משוגע 3- פרק י"א: נועם מגיע! המשימה מתחילה!13. כמו משוגע 3- פרק י"ב: המשימה נגמרת, דינה חוזרת!14. כמו משוגע 3- פרק י"ג: חלומות, פרח וזוג חדש בכיתה15. כמו משוגע 3- פרק י"ד: כי האמת, נועם, סופה להתגלות!16. כמו משוגע 3- פרק ט"ו: מי יספר לשירה את האמת?17. כמו משוגע 3- פרק ט"ז: הקומיקס החדש/ 'החטא הגדול'18. כמו משוגע 3- פרק י"ז: התנצלות, שיקום ובישול יצירתי!19. כמו משוגע 3- פרק י"ח: מי אלרגי לחלב? חג חנוכה תם!20. כמו משוגע 3- פרק י"ט: שיחת הטלפון והאלרגיה לחלב!21. כמו משוגע 3- פרק כ': שיחת הטלפון תמה, והנה אחת נוספת22. כמו משוגע 3- פרק כ"א: ליאן קיבלה תשובות ונועם מוכן!23. כמו משוגע 3- פרק כ"ב: פרחים, השאלות של של שירה ועוד24. כמו משוגע 3- פרק כ"ג: איך פתאום עברו חודשיים?25. כמו משוגע 3- פרק כ"ד- בחירות, אהבות ובעיות רגשיות26. כמו משוגע 3- פרק כ"ה: רסיסי מציאות, אהבה שחוזרת!

ביום שלישי 3.11 ט"ז חשוון, היום האחרון של שירה בהרצליה, היא אוכלת ארוחת עשר בהפסקה ובנות החבורה 'לק ונצנצים' מתגרות בה. הן העליבו אותה וריסקו לה את הכריך. הן לקחו ממנה את הציור שנועם צייר עבורה וחתכו אותו. לבסוף הן פוגעות בחבריהם של שירה, נועם אושר ויהודה שמעון. מיטי, מנהיגת החבורה, אומרת "נועם הוא חנון. הוא אוהב אותך כי הוא חנון" ושירה מתחילה להתעצבן עליהן מאד, יותר ממה שהתעצבנה עליהן עד כה. מיטי ממשיכה להשפיל את חבריה "ואני בכלל לא מדברת על יהודה שמעון, האקס שלך מכפר סבא". ברגע הזה מיטי, מבחינת שירה, חצתה קו אדום. לא אכפת לשירה אם ישפילו אותה, אבל היא כועסת מאוד כאשר פוגעים בחברים שלה. שירה לא ילדה אלימה, אבל היא פשוט התעצבנה מאוד.
בו בזמן נועם בברזייה חושב על מה עשה- אולי היה עדיף שהיה עוזר לשירה כפי שעזר לה עד כה. הוא חושב לעצמו ומתלבט אם הוא יהיה כך מעיק מדי או שזה פשוט לעזור באופן שצריך. נועם בוחר לעזור לשירה. הוא חוזר לקפיטריה.
שירה אומרת למיטי "מה אמרת? תתנצלי על זה". מיטי עונה לה "אוי, פגעתי בילדת הרפש ובנועם החנון וביהודה העלוב?", שירה שומעת בראשה את המשפט הזה מהדהד, ואז רק את החלק בו היא פוגעת הנועם וביהודה. היא אומרת לעצמה בקול הפנימי 'נועם חנון? יהודה עלוב? זה מה שהיא חושבת? היא לא מכירה אותם בכלל. אני, אני…' ואז היא משפילה מבט. שירה נופלת על הרצפה, ואיתה גם השפוטות של מיטי- שירי וטלי. שירי וטלי אומרות לה "חצופה, לכלכת אותנו. לא לימדו אותך איך להתנהג?" ומיטי עונה על כך "למה אתן מצפות ממנה? היא מפלצת". שירה קמה בראש זקוף ואומרת למיטי בקול ובנועם "זה היום האחרון שלי פה. אני רוצה לסיים אותו יפה, אנא אל תציקו לי". מיטי צוחקת ואומרת לה "טוב, לא נפריע לך לחזור לחבריך העלובים מכפר סבא, עיר הצחנה". שירה לוחשת למיטי "די, אמרתי די". מיטי מחייכת חיוך זדוני ושולחת את ידה כדי להרביץ לשירה. שירה עוצמת עיניים וחוסמת את הסטירה עם היד. שירה פוקחת עיניים ואומרת בקול חזק "אמרתי די!". מיטי נבהלת ואומרת לחברותיה "בואו נלך, המפלצת הזו מסוכנת עבורנו". חבורת 'לק ונצנצים' הולכת. נועם מגיע אל שירה. הוא עמד בצד מאז ששירה נפלה על הרצפה. שירה יושבת על הרצפה ומסתכלת בציור של נועם ומתחילה לבכות. היא בוכה כי לא שמרה עליו כמו שצריך. נועם מגיע ויושב לידה. הוא מסתכל על הציור ואומר לה "לא היית צריכה לשמור עליו בשבילי. נתתי לך כמו מתנה, ואני לא כועס שהציור נהרס". שירה מסתכלת עליו ואומרת לו "תודה על העידוד". שירה עדיין יושבת עם פנים מטה, אבל כבר לא בוכה. היא עצובה לגבי מה שמיטי אמרה על חבריה. נועם מחבק אותה ואומר לה "עצוב לי שהיום האחרון שלך נראה כך". שירה מחייכת ואומרת לו "תעזור לי לקום". נועם קם ומקים את שירה. שירה מחבקת את נועם כי היה שם בשבילה. הוא נותן לה את אחת העוגיות שלו כי הכריך שלה מעוך. שירה אוכלת את העוגיה, ונועם זורק את שארית הכריך לפח. שירה אומרת "היא מעצבנת". נועם משיב לה "כן, שמעתי אותך צועקת עליה. הייתי במרחק של כמה מטרים, אבל פחדתי מאוד מזה." שירה מצחקקת כי נזכרת שגם יהודה פוחד ממנה כשהיא עצבנית. היא אומרת לנועם "תודה, בזכותך הוחזר אליי הבטחון העצמי שנעלם כשבאתי הנה. אני חייבת לך טובה". נועם מחייך והם הולכים יחדיו לכיתה לשיעור הבא.
בהפסקה הבאה נועם שואל את שירה "למה את לא הולכת עם זה הלאה? חבורת 'לק ונצנצים' לא תפסיק להתעלל בך אם כך תתנהגי." ושירה עונה "אני רוצה לשנות אותן בעצמי, יש בי עוד תקווה שאצליח", ונועם משיב "אפילו שנותר רק שיעור אחד? מה אפשר לעשות בזמן הזה?", "תתפלא" שירה עונה לו.
לאחר השיעור האחרון היא מגיעה למיטי. אם היא הייתה צריכה נס בכל הזמן שלה בהרצליה- זה הזמן שהנס יפעל. שירה מתכננת לעשות איתן שלום כדי לא להשאיר את הזכרונות שלה מהרצליה כל כך רעים. שירה מגיעה למיטי ואומרת לה "סליחה שצעקתי, פשוט ממש עצבנתם אותי. אני רוצה להשלים". מיטי עונה "וואו, המפלצת הרשעה רוצה לדבר איתי לשלום, מה לעשות?". טלי ושירי מצחקקות. שירה עונה לה "תשלימי. אני יודעת שלא הסתדרנו, ואני לא יודעת למה. אני רוצה לעזוב את זה ולהשלים לפני שאני עוזבת". מיטי עונה לה "חבל, לא תוכלי להשלים איתנו. את ילדת ביוב ושפכים ואנחנו בנות מנצנצות. אותנו תמיד יאהבו, ממך תמיד יוגעלו. אני פשוט מדברת ברצון העם". "די להיות סנובית! אני באמת רוצה להשלים איתך וכל הזמן הזה רציתי להיות חברה שלך". "ברור שרצית" אמרה מיטי "מי לא? אני הבחורה הכי יפה והכי מתוקה והכי טובה שיש בעולם". שירה נושמת כי כמעט התייאשה ממנה ואומרת לה "את סתם בחורה חומרית, מפונקת, סנובית, שאף אחד לא יאהב באמת. אנשים אוהבים את מי שיעשה להם טוב, וגם אם עכשיו את עובדת עליהם- זה לא יחזיק זמן והחברים שלך ילכו ממך. אני באמת מרחמת עלייך" והלכה לביתה. מיטי חושבת לעצמה על מה ששירה אמרה בעוד שטלי אומרת "זה לא נכון, בסטי. היא סתם מקנאת בך" ושירי אומרת לה "באמת, היא לא יודעת על מה היא מדברת. אל תקשיבי לה, את מוש!". מיטי מסתכלת למטה וחושבת על מה שעשתה לשירה לעומת מה שהיא עשתה לשירה. מיטי מהורהרת.
שירה מגיעה אל נועם עם פרצוף מאוכזב. היא לא הצליחה לשנות את מיטי, אז נועם צדק. שירה מספרת לו מה קרה והולכת איתו לבית שלה. משם נועם הולך לבית שלו ושירה מודה לו על הליווי. שירה מגיעה לבית שלה ועוזרת לפרוק את הדברים. היא מתגעגעת לכפר סבא ומעט כועסת על הרצליה. היא מוכנה לעזוב לאחר שהחלום שלה לעזור לחבורת 'לק ונצנצים' להשתנות נכשל. שירה יורדת עם אביה אשר מביא איתו את רוב הדברים. גם אחיה הקטן של שירה עוזר. שירה פורקת את הדברים ורואה את מיטי ליד הכניסה לבית. היא אומרת לאבא שלה שהיא צריכה לזוז והיא תחזור עם אימה. שירה הולכת למיטי אשר יושבת על הספסל ליד ביתה (הקודם) של שירה. אביה ואחיה נוסעים לבית הקודם- הבית בכפר סבא. זהו בית-ישן-חדש. שירה מתיישבת ליד מיטי ושואלת אותה "באת להיפרד ממני?".
בכפר סבא, ליאן חושבת על מה שיהודה אמר לה. החליטה שהיא אוהבת את עדן ולא את רז. עקב כך היא בוחרת להתנתק מרז. רז שולח לה בוואטסאפ עוד סיפור, והיא עונה לו 'רז, לא יודעת איך לומר את זה, אבל אני לא יכולה לדבר איתך עוד. זה אישי ואתה לא תבין. סליחה'. רז עונה לה 'אני מבין. את שונאת אותי. זה בסדר, במילא בהתחלה התחלתי איתך כשיש לך חבר. אני לא רוצה להפריע'. ליאן עונה לו 'זה לא זה, זה פשוט שאני מבולבלת עם עצמי, אז אני רוצה לנתק אותך ממני. סליחה'. ליאן מבולבלת ולא מבינה שזה לא יהיה כה פשוט. היא תראה אותו שוב בשבוע הבקורב, אך במקום שונה מהמקום בו הוא היה עבורה.
שירה מדברת עם מיטי. מיטי מתנצלת על איך שהתנהגה ומסבירה לה "הייתי חלשה. אני פשוט פעם שיחקתי בחול ביסודי ופשוט היו ילדים מגעילים שמעכו לי את יצירות החול". "זה נורא" אמרה שירה. מיטי המשיכה "אז הבנתי שכדי להתחבר אליהם אני צריכה להיות מגעילה כמותם. הם התלהבו ממני. טעיתי ורק בזכותך הבנתי את זה. אני מתנצלת בפניך ומודה לך. אני שגיתי כשחשבתי שאם הם קיבלו אותי לחבורה שלהם כי אני מגעילה ולא משחקת בחול או משהו כזה, אולי זה מה שעולם רוצה. במשך שנים הייתי נוראית ולא הפסקתי. תודה שעצרת אותי." מיטי משפילה מבט ומבקשת משירה "אני כבר לא חברה של המגעילות האלו, שיחפשו בוסית אחרת. אני רוצה חברות ולא שפוטות. רוצה להשלים איתי עדיין?" שירה יושבת מימין למיטי. היא שולחת לכתף השמאלית של מיטי את ידה השמאלית ואומרת "ברור. אני סולחת ואנחנו שולם". שירה מחבקת אותה ומיטי מחבקת אותה בחזרה. מיטי אומרת לה "אגלה לך בסוד את שמי האמיתי". מיטי מגלה לשירה את שמה האמיתי ושירה עוזרת לאימה לארוז. שירה חוזרת לכפר סבא לאחר שהשלימה עם מיטי.

תומר דגן עקוב אחר תומר
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מרתק
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
מאת: Shirel Ben-Or
סיפורים אחרונים
גורם מאיים
גורם מאיים
מאת: . Audrey
שיחות ארוטיות בוואטספ
שיחות ארוטיות בוואטספ
מאת: מרינה לין
תשקרי לי בכנות
תשקרי לי בכנות
מאת: Avaraius The Tale Teller
משל יגאל
משל יגאל
מאת: בועז בן לביא
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan