כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

כמו משוגע 3- פרק ח': שירה VS חבורת 'לק ונצנצים'

שירה חושבת על נועם. שירה וליאן מבולבלות. שירה מדברת עם יהודה לגבי נועם. שירה מושפלת, חסרת בטחון ולבסוף כועסת! מה יקרה עם מיטי?

תוכן עניינים 1. כמו משוגע 3- פרק 0: הקדמה2. כמו משוגע 3: פרק א': מגיעים להרצליה, לא לירושלים3. כמו משוגע 3- פרק ב': אם הקירות בביה"ס רק יכלו לדבר4. כמו משוגע 3- פרק ג': הסודות הגדולים5. כמו משוגע 3- פרק ד': קסם הקלפים וילדת הצללים6. כמו משוגע 3- פרק ה': מי זאת דינה רוזן המסטורית?7. כמו משוגע 3- פרק ו': החקירה נמשכת, שירה חוזרת?8. כמו משוגע 3- פרק ז': נועם אושר מודה, ליאן מתלבטת9. כמו משוגע 3- פרק ח': שירה VS חבורת 'לק ונצנצים'10. כמו משוגע 3- פרק ט': שירה משלימה וחוזרת לכפר סבא11. כמו משוגע 3- פרק י': שירה חוזרת! נועם מגיע לכפ"ס12. כמו משוגע 3- פרק י"א: נועם מגיע! המשימה מתחילה!13. כמו משוגע 3- פרק י"ב: המשימה נגמרת, דינה חוזרת!14. כמו משוגע 3- פרק י"ג: חלומות, פרח וזוג חדש בכיתה15. כמו משוגע 3- פרק י"ד: כי האמת, נועם, סופה להתגלות!16. כמו משוגע 3- פרק ט"ו: מי יספר לשירה את האמת?17. כמו משוגע 3- פרק ט"ז: הקומיקס החדש/ 'החטא הגדול'18. כמו משוגע 3- פרק י"ז: התנצלות, שיקום ובישול יצירתי!19. כמו משוגע 3- פרק י"ח: מי אלרגי לחלב? חג חנוכה תם!20. כמו משוגע 3- פרק י"ט: שיחת הטלפון והאלרגיה לחלב!21. כמו משוגע 3- פרק כ': שיחת הטלפון תמה, והנה אחת נוספת22. כמו משוגע 3- פרק כ"א: ליאן קיבלה תשובות ונועם מוכן!23. כמו משוגע 3- פרק כ"ב: פרחים, השאלות של של שירה ועוד24. כמו משוגע 3- פרק כ"ג: איך פתאום עברו חודשיים?25. כמו משוגע 3- פרק כ"ד- בחירות, אהבות ובעיות רגשיות26. כמו משוגע 3- פרק כ"ה: רסיסי מציאות, אהבה שחוזרת!

באותו יום, יום שבת 31.10 י"ג חשוון, שירה חוזרת לבית שלה וחושבת על נועם. שירה מחבבת אותו כידיד, ובאמת שאם לא הייתה חוזרת הייתה מסכימה לנסות. נועם אושר, כשמו, הוא בחור נעים ומאושר. הוא גורם לה לנעימות ולאושר, אז היא אוהבת שהם חברים טובים. היא קיבלה הזדמנות להיות בת-זוגתו, אבל היא עוזבת. היא הייתה עם יהודה מאז תחילת דצמבר בשנה שעברה עד המעבר שלה, בערך תשעה חודשים. כל הזמן שהיא הייתה בהרצליה היא רק חשבה מתי תחזור לכפר סבא וליהודה, אבל עכשיו כשהיא שמעה שנועם מאוהב בה- אולי זה לא הזמן לחזור? אולי צריך להישאר מעט? רק לתת לו נסיון, למה לא?
גם ליאן כמה שעות לאחר מכן כשהתעוררה מהחלום המוזר שחלמה נהיית מבולבלת. היא ראתה את רז ואת עדן נופלים מהר גבוה בגלל נגיעות שלה בטבעות זוהרות בצבעים שונים. כשנגעה באחת הטבעות רז נפל וכשנגעה בשנייה עדן נפל. כשהחליטה לא לגעת שניהם נפלו והטבעות הפכו לאזיקי-משטרה על הידיים שלה. ליאן חושבת וחושבת על החלום. היא לא מבינה מה הפשר ונכנעת. היא מוותרת של משמעות החלום. גם שירה בלילה חושבת לעצמה על יהודה. האם הם עדיין חברים או רק ידידים? ואם הם ידידים- האם הם יחזרו? האם הוא כבר המשיך הלאה? , אם הם עדיין בני-זוג- איך אפשר לדעת? מחשבות רבות רצו בראשה של שירה עד אשר נרדמה. בעוד שלושה ימים, 3.11 ט"ז חשוון, היא תחזור לכפר סבא. שירה מתרגשת.
למחרת, יום ראשון 1.11 י"ד חשוון, שירה מתקשרת ליהודה כדי לספר לו שנועם הציע לה חברות. היא מסבירה לו שנועם הוא החבר הכי טוב שלה מהרצליה, והוא ידיד ממש טוב שלה. שירה שואלת את יהודה "הוא הציע לי חברות. איך אתה מגיב?", אז יהודה משיב לה "למה לי להגיב? הוא הציע לך ולא לי". שירה עונה "נו ברצינות! מה אתה חושב". יהודה עונה "אני חושב שאני לא אמור להתערב בזה. זה עסק שלך עם עצמך". שירה שואלת "אבל אנחנו לא חברים? כלומר בני-זוג" ויהודה עונה "אני לא יודע. אני רק יודע שאת מבולבלת. אני מכיר אותך, שמתי לב לזה. תחשבי עליו ותחשבי טוב". שירה ממשיכה לשאול "אבל אתה לא מתנגד לזה? אתה רוצה לעזוב אותי כי עזבתי אותך? מה קורה פה?", ויהודה משיב "חלילה וחס, פשוט אני מאמין שאת צריכה לבחור בעצמך ואני לא אמור להשפיע עליך. אם את רוצה אותו תהיי איתו, אם את רוצה אותי תהיי איתי, אם את רוצה מישהו אחר, אז.. טוב, הבנת. אני רק אומר שאני לא קשור למה שאת עושה בענייני הלב. אני יכול לעזור כמו שעזרתי עם רועי אדם בשנה שעברה, אבל אני לא מחליט עבורך. את אחראית לגורלך. את תחליטי. חוץ מזה, ההחלטות שלך תמיד נכונות. כל פעם שאני חושב שההחלטה שלך שגויה אני מצליח להבין כי טעיתי. ההחלטה שלך נכונה בכל מצב. אני כבר סומך עליך אוטומטית." שירה שותקת מהמחמאות של יהודה ומהעובדה שהוא ממש סומך עליה ואוהב אותה. לאחר 10 שניות היא אומרת "תודה. רק רציתי לפרוק את מה שעובר עליי, ידעתי שאתה תקשיב לי הכי טוב. אני לא אסכים לו כי במילא מחרתיים אחזור. תודה, יהודה. אני אוהבת אותך". יהודה משיב לה "תודה על השיחה, כיף לדבר איתך, להתראות". והם מנתקים.
לאחר יומיים, התאריך הוא יום שלישי 3.11 ט"ז חשוון, זהו היום בו שירה חוזרת לכפר סבא. בבוקר היא הולכת לבית הספר שלה בהרצליה בפעם האחרונה. היא תתגעגע לחברים, אך במיוחד לנועם. בהפסקה היא הולכת לקפיטריה כדי לאכול. לא רק חברים היא פגשה אלא גם כמה אויבות. חבורת 'לק ונצנצים' היא חבורה בה נמצאות האויבות גדולות של שירה. ילדות מפונקות, חומריות ביותר, חסרות לב וחסרות רחמים אשר השפילו אותה מספר פעמים. נועם תמיד היה שם בשבילה ועזר לה לצאת מהתסבוכת הזו, זו הסיבה שהיא ממש תתגעגע אליו. נועם קצת הזכיר לה את יהודה בכך שתמיד עזר לה, אך היא לעולם לא חשבה עליו כבן-זוג. רק מאז שהוא דיבר איתה והציע לה חברות היא הבינה עד כמה הם חברים טובים. שירה בהפסקה אוכלת ליד הקפיטריה וחבורת 'לק ונצנצים' מגיעה אלי. היא רואה אותן אך לא הולכת. היא אף פעם לא בורחת מקרב, אלא פשוט מנסה לעזור להן להיות חברות שלה. היא יודעת שלברוח או להילחם לא יעזור, אז היא פשוט מתעלמת מהן ועוזרת מתי שאפשר, כדי שיבינו שהן לא צריכות להיות טובות כדי לקבל טוב, וגם שכדאי להן להיות טובות אליה בחזרה. כזו שירה- ילדה עם הרבה תקוות. הבנות של חבורת 'לק ונצנצים' מגיעות לשירה בהליכה סנובית. הן לועסות מסטיק ומי שמדברת איתה זו המנהיגה, מיטי. מיטי זה כמובן לא השם שלה אלא הכינוי. לכל אחת שם יש כינוי המורכב משני צלילים שונים. נועם רואה את הבנות מגיעות לשירה, והוא רוצה לעזור. ברגע האמת הוא קופא. הוא מגיע לכפר סבא בעוד 4 ימים- 7.11 כ' חשוון, אבל שירה עוד לא יודעת את זה, אז היא חושבת שהוא נשאר בהרצליה. הוא חושש שאם יבוא לעזרתה לאחר שהציע לה חברות וגם יבוא לכפר סבא זה יראה מוזר מדי ומושקע מדי. הוא לא רוצה שהיא תחשוב שהוא מתאמץ מדי ותגיב בשלילה, אז הוא הולך.
שירה רואה את מיטי, מנהיגת 'לק ונצנצים', מגיעה אליה, אז היא מניחה את האוכל בצד ומחזירה את המסכה. מיטי אומרת "אוי לי, תמיד חשבתי שאת מוזרה, אבל עכשיו הבנתי שאת מפלצת". שירה שותקת ואומרת לעצמה שאם תנצח אותן עכשיו היא כנראה לא תראה אותן לעולם. מיטי ממשיכה לדבר ולפגוע בשירה "שירה היא מפלצת. היא מסתירה את הניבים שלה עם המסכה!" ושתי החברות שלה מצחקקות ואומרות "את כזו חכמה מיטי, איך עלית על זה?". מיטי אומרת "ותראו מה זה!" היא לוקחת את הכריך של שירה ואומרת "שירה נגסה בזה. זה נגוע במחלות שלה. והיא בטח רצתה לזרוק את זה לפח. היא תהרוס ככה את הפח ואת המאזן האקופוטי, אהה- אקולוסי, משהו כזה" ושירה לוחשת "אקולוגי". שירי, אחת השפוטות של מיטי אומרת "מה, היא דיברה? חשבתי שהיא אילמת!" ומיטי מגיבה על זה "וואו, המפלצת הוציאה קול. בואו נעניק לה פרס, אולי נעזור לה לאכול. הניבים שלה בטח כואבים". מיטי זורקת את הכריך לרצפה ומועכת אותו. היא אומרת לה "עכשיו לא תתאמצי כל כך לאכול את הכריך, הוא כבר כמו דייסה, רק תרימי את זה מהרצפה" ואז היא מנגבת את הידיים שלה במגבונים ומשליכה אותם לרצפה. מיטי אומרת לה "לא אכפת לך להרים. נכון? פשוט עכשיו המגבון נגוע בחיידקים שלך ובמחלות שלך, ילדת הרפש". שירי לוקחת את הדף המקופל שהיה ליד שירה ואומרת "וואו, זה מרשים. את ציירת?" ואז מועכת את זה ומפילה לרצפה. שירי אומרת "אופס, נפל לי". שירה אומרת בקול "שירי, זה לא שלי! הציור הזה הוא של נועם". מיטי אומרת "וואו, אז אם כך זה לא יפה שזרקת אותו, שירי. היית צריכה להשליך אותו לפח, אחרי הכל אם מישהו אוהב את ילדת הרפש הזו הוא חייב להיות מסוכן לציבור בעצמו". "ילד נזלת" אמרה טלי, השפוטה השנייה של מיטי, ומיטי צחקה בקול לועג. שירה אמרה "הוא מאוד מוכשר, ובזמן שאתן מתעללות בי סתם הוא מצייר ציורים יפים שיעלו הון". מיטי לוקחת את הציור ואומרת "זה הון? נראה לי התבלבלת בין הון לבין טון", "מה הקשר טון?" שירה שאלה, ומיטי עונה "יעלה איזה טון של איפור להפוך אותו לסביר מינוס" ואז הבנות מצחקקות.
שירה לא כועסת כאשר מתעללים בה, לא אכפת לה. אם זאת, ברגע שצוחקים ומשפילים את חבריה היא מתחילה לכעוס. הבעיה שלה היא שלאחר חודשיים ללא חבריה היא חסרת בטחון, אז היא לא מצליחה לכעוס כמו שצריך. היא רק אומרת לבנות "תפסיקו! אל תפגעו בחברים שלי, במיוחד כשהם לא כאן!" "אחרת..." אמרה מיטי "אחרת? - אני יודעת מה. את לא תעשי כלום". מיטי קורעת את הדף לחתיכות קטנות. שירה מתרגזת וקמה לתפוס אותה. שירי וטלי מגינות על מיטי בכך שתופסות של שירה. שירה מנסה להתנגד, אך לא מצליחה. מעט ילדים נמצאים שם בחצר הקפיטריה, וגם אלו שכן מסתכלים לא עושים דבר. בעל הקפיטריה לא נוכח וגם אף מורה לא נמצא באזור. מיטי קורעת את הציור של נועם לחתיכות ומפזרת ברצפה על הכריך של שירה, ואז מגיעה לשירה ואומרת לה "נועם הוא חנון. הוא אוהב אותך כי הוא חנון. ואני בכלל לא מדברת על יהודה שמעון, האקס שלך מכפר סבא". שירה מזעיפה את פניה ומגיבה "מה אמרת? תתנצלי על זה!"

תומר דגן עקוב אחר תומר
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
תומר דגן
אם אני אנצח אותך
אם אני אנצח אותך
מאת: תומר דגן
בשעת הערב
בשעת הערב
מאת: תומר דגן
"יש פה יהודי!!"
"יש פה יהודי!!"
מאת: תומר דגן
שוקו
שוקו
מאת: תומר דגן
מתח
אנחנו לא זוג
אנחנו לא זוג
מאת: שקד מיכאל
הסיפור שלי.
הסיפור שלי.
מאת: •Our scratches | השריטות שלנו•
כועסת
כועסת
מאת: Shirel Ben-Or
זה התחיל בהודעה באחת בלילה, ונגמר באהבה אסורה
זה התחיל בהודעה באחת בלילה, ונגמר באהבה אסורה
מאת: Miss Writer
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה