כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

זהב מלוכלך - פרק 6

על ספרים ארוטיים אסורים

בימים הבאים התפתחה מעין שגרה חדשה ושונה לחלוטין מכל מה שהכרתי עד היום. אמנם היו לי שעורים בשעות קבועות, אבל אפשר להגיד שהייתי אחראית לגמרי ללוח הזמנים שלי; אף אחד לא אמר לי מה לעשות או מה ללבוש או איך להתנהג. קמתי בבוקר בחדר שלי, התארגני בשלווה והלכתי לקנות קפה ומשהו לאכול בכל בוקר בלילי'ס קופי. השתתפתי בשיעורים וניסיתי למצוא עניין כלשהו לפחות בכמה מהם וכשיום הלימודים נגמר הייתי פנויה לחלוטין לעשות מה שרציתי.

כשגרתי באחוזה, ההורים שלי היו מוודאים תמיד היכן אני נמצאת והתעקשו תמיד שאופיע בכל ארוחה. כשרציתי לצאת הייתי חייבת להיות מלווה על ידי הנהג של אבי או העוזרת של אימי (או שניהם יחד) ואף פעם לא יכולתי לצאת ולעשות מה שרציתי. אני חושבת שהם דאגו שאתאהב באיזה פרחח ואביך אותם בציבור, כפי שעשתה אחותו של אבי.

"היא קיבלה יותר מדי חופש" הוא היה אומר. "באחת מהפעמים שהיא הסתובבה אלוהים יודע איפה, היא פגשה את הבטלן הזה שגרם לה להתאהב בו. אני לא צריך לספר לך כמה היא החתימה את שם המשפחה שלנו".

אז כדי שלא אהפוך ללוריין, אבי החליט לשים עלי עין חדה מאוד. הפעמים היחידות שעשיתי מה שרציתי היו הפעמים ההן שחמקתי מהבית והסתובבתי עם אמנדה, אבל אלו היו פעמים מועטות ורק במזל לא נתפסתי.

בלי ששמתי לב עבר שבוע שלם ויום שבת שוב הגיע. הוא היה קר יותר מיום שבת שעבר, אבל בכל זאת הרגשתי כל כך יותר טוב. מדהים מה שבוע של חופש יכול לעשות לך. התהפכתי במיטה והרשתי לעצמי למרוח את הזמן בתוך השמיכה החמימה, עד שלבסוף התיישבתי והסתכלתי מבעד לחלון העגול שמעל המיטה שלי. שבילי הקמפוס היו ריקים והנחתי שהסטודנטים, כמוני, החליטו לקום קצת יותר מאוחר ביום אפרורי שכזה.

"בוקר טוב" שמעתי מלמול צרוד ממיטתה של אדיסון וציפית בה בעוד היא מתמתחת ומתיישבת גם היא על המיטה.

"בוקר טוב" חייכתי אליה.

"לכבוד מה המצב רוח הטוב?" היא שאלה.

"סתם" אמרתי לה.

"מה התוכניות שלך להיום?" היא שאלה וקמה מהמיטה, עושה את דרכה אל חדר השירותים.

"חשבתי ללכת לקניון, לקנות כמה דברים שאני צריכה" אמרתי לה.

"מגניב, אל תשכחי שהיום בערב אנחנו הולכות לדירה של לוקאס ומטיאס" היא קראה.

"באמת?" שאלתי והתחלתי להתלבש.

"כן, שלחתי לך הודעה על זה ביום שלישי, לא ראית?"

"כנראה שפספסתי"

"בכל אופן, אנחנו אמורות להיות שם בשמונה" היא אמרה והתחילה לצחצח שיניים.

"אוקי" משכתי בכתפי והצטרפתי אליה.

כשיצאתי ממבנה המגורים החלטתי לגוון היום ולשתות קפה במקום אחר, אז בדרך לקניון עצרתי בבית קפה קטן והזמנתי קפה חם ובייגל. בעוד אני צועדת ברחובות העיר הענקית ומרגישה בת מזל עם יום חופשי ובייגל ביד, קיבלתי הודעה בנייד.

אז שמעתי שארוחת הערב נדחתה. ההודעה נשלחה ממספר שלא היה שמור אצלי באנשי הקשר, אבל יכולתי לנחש מי השולח, הרי רק לפני כמה ימים נתתי לו את המספר שלי.

מבחינתי היא מעולם לא הייתה קיימת. רשמתי לו ונגסתי ביס גדול מהבייגל שלי. פתאום תהיתי למה הוא חיכה שבוע כדי לכתוב לי, הרי וודאי הייתה סיבה לכך שביקש ממני את הטלפון שלי.

זה לא מה שאני שמעתי. הוא כתב והוסיף סמיילי חושב. חייכתי לעצמי ונכנסתי אל הקניון. המשפחה שלי אמנם הייתה בעלת הון עתק ומעולם לא היה חסר לי דבר, להיפך; היה לי יותר מדי - אבל תמיד נשמרתי בין קירות האחוזה ואת הפעמים שביקרתי בקניון גדול כמו זה היה אפשר לספור על יד אחת. מגוון החנויות שיתק אותי, אך זרם האנשים סביבי נראה שלא מפסיק לזרום לרגע; כמו נחיל של נמלים הם יצאו ונכנסו מחנויות, ליקקו גבעי גלידה וסחבו שקיות צבעוניות בגדלים שונים. העצירה שלי בכניסה הפריעה לתנועה הזורמת פנימה ולפתע שמעתי כחכוחי גרון מאחורי. התנצלתי מאישה הזעופה שחיכתה שאזוז והתחלתי להתקדם, בוחנת את חלונות הראווה המבריקים.

הבגדים, המגפיים, האביזרים וכל מה שביניהם ניבטו אלי, אבל לא הרשימו אותי כלל. הארון שלי תמיד היה מלא בקולקציה האחרונה ולדאבונה של אימי, זה אף פעם לא ממש עניין אותי. אהבתי להתלבש יפה ולהרגיש מושכת, אבל זה ממש לא היה בראש סדר העדיפויות שלי. המשכתי להתקדם ועליתי לקומה השנייה, סורקת אחר החנות שאני צריכה. אחרי קומה נוספת מצאתי את חנות הספרים שחיפשתי. אחרי חיפוש קטן באינטרנט גיליתי שהיא נמצאת בקניון הזה ושהיא מכילה מבחר גדול מאוד של ספרים. ספרים היו מאז ומתמיד אהבה ונחמה עבורי; הזמן שהעברתי כלואה באחוזה של הורי לא היה עובר אילולא מבחר הספרים המרשים שצברתי. הייתי קוראת שעות על הספסל הקטן שבחצר או בפינת הישיבה המרופדת שמתחת לחלוני. הייתי מרחיקה לארצות ולזמנים אחרים ושוכחת את ההווה המשעמם והדי מאכזב שלי. גם כאן אבי לא העניק לי חופש מלא והתאפשר לי לקרוא רק ספרים שעברו את אישורו. אל תטעו, קראתי ספרים נהדרים, כמו הקלאסיקות של האחיות ברונטה וג'יין אוסטין וכמה מחזות שייקספיר. אהבתי את סיפורי אהבה ולמרות ההגבלות של אבי הצלחתי להניח על אלו את ידי, אם כי הוא העדיף שאקרא ספרים אחרים ו"רציניים יותר". הגעתי לחנות הזו היום מפני שתמיד רציתי לקרוא ספר ארוטי, אבל כמובן שמעולם לא יכולתי.

עברתי על מדפי הספרים הרבים, מעט נבוכה ומדי פעם שלפתי ספר שנראה לי מתאים וקראתי את התקציר שלו. ידעתי שהמוכרת תוכל לעזור לי למצוא תוך שניות לפחות עשר אפשרויות, אבל התביישתי לבקש, אז החיפוש היה ארוך יותר משתכננתי.

כעבור חצי שעה בערך של קריאת עשרות תקצירים, הספר הנבחר היה בידי. ניגשתי בהתרגשות אל הקופה והנחתי אותו על הדלפק, כמעט מצפה למבטה השופט של המוכרת, אך זה לא הופיע. היא חייכה אלי בחום, החזירה לי עודף וארזה לי את הספר בשקית כחולה. חייכתי אליה חזרה ואיחלתי לה יום נעים, נושמת לרווחה.

את הדרך חזרה לקמפוס עשיתי במהירות, כל כך רציתי כבר להגיע לחדר, להתפרש על המיטה ולהתחיל לקרוא את הספר. הבניינים והמכוניות חלפו על פני במהירות ותוך כמעט חצי מהזמן שלקח לי להגיע לקניון, כבר עמדתי מתנשפת בכניסה למבנה המגורים.

כשנכנסתי לחדר מיהרתי להדליק את החימום ובזמן שהמתנתי שהחדר יתחמם כדי שאוכל להתחיל לקרוא בהנאה את הספר החדש לי, בדקתי את הטלפון וראיתי ששכחתי לענות למטיאס על ההודעה ששלח לי מרוב שדעתי הוסחה מהקניון העצום.

אתה יודע שעדיף לא להאמין לשמועות. השבתי לו והודעת התשובה שלו לא איחרה להגיע.

להמשך הפרק הכנסו לבלוג שלי.

מוזמנות ומוזמנים לעשות לייק בדף הפייסבוק שלי.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Amy Wall עקוב אחר Amy
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
Amy Wall
תגרום לי לשכוח (18+)
תגרום לי לשכוח (18+)
מאת: Amy Wall
צחוק הגורל - פרק 33 (פרק ספיישל)
צחוק הגורל - פרק 33 (פרק ספיישל)
מאת: Amy Wall
מיומנה של שמנה
מיומנה של שמנה
מאת: Amy Wall
צחוק הגורל - פרק 20
צחוק הגורל - פרק 20
מאת: Amy Wall
דרמה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
אני אוהבת אותך
אני אוהבת אותך
מאת: Xx-badbitch xx
הגור ההוא למרגלות הבניין
הגור ההוא למרגלות הבניין
מאת: Anna O
המפלצת ממודיעין
המפלצת ממודיעין
מאת: Anna O
שהכל נהיה בדברו 2
שהכל נהיה בדברו 2
מאת: שיר פיליבה