כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2

איפוס מחדש פרק 22

אני לא רוצה להיות התאומה שלה, בבקשה הלוואי והייתי נולדת למשפחה אחרת

לפני יומיים פגשתי את שחר מטייל עם מליקה, שניהם החזיקו ידיים וטיילו לאורך השביל הקרוב לשכונה שלי כאילו עשו זאת בכוונה.
הרגשתי את הצביטה בלב שהוא זרק את הכל לפח והחליף אותי בדבר הכי דומה לי חיצונית.
הדמעות עלו לי, עמדתי לאורך המדרכה והמשכתי להביט בהם מרחוק בחושך, כשאיש לא נמצא הם מטיילים להם בסתר טרם יודעים על הרומן שלהם.
" לא מגיע לכם לחייך ככה" סיננתי בלחש והלכתי משם, זה כואב יותר כשמסתכלים.
את הכל עשיתי ללא חשק, רק בעבודה התרכזתי. בעבודה איש לא הפריע לי זה נתן לי ריכוז. החלטתי שאת הפרסומים של מליקה יערה תעשה, ליערה אין טעם לכן זה יהיה הדבר הכי נכון לעשות.
" באמת לא אכפת לך שיערה תעצב?"
" באמת באמת" דיברתי אל גידי שהסתכל עליי מוטרד.
" לפני יומיים אחותי הקטנה חזרה מארצות הברית היא אוהבת את אחותך" כולם אוהבים אותה.
" היא לומדת שם?"
" לא, היא הייתה באשפוז. חשבתי להפתיע אותה אבל אחותך בטח לא תסכים"
" אחותי בן אדם עסוק" ברור שהיא לא תסכים! היא לא אוהבת באמת את המעריצים שלה.
" אשפוז?" חשבתי על זה פתאום.
" כן, שנתיים של טיפולים לילדה בת שש עשרה"
" אני לא אוכל להביא אותה אבל מה אם אתלבש כמוה ואתנהג כמוה, זה יכול לעבוד?" רציתי לשמח את אחותו אחרי הכל שתינו עברנו את המחלה הנוראית הזאת.
" את באמת תעשי את זה?"
" כן!"
" בוא נקבע למחר אחרי העבודה"
" זורי תודה"
פשוט חייכתי וקיוויתי שאצליח לשמח אותה.
בגיל שמונה עשרה הלכתי להתנדב, התנדבתי במתנ"ס הקהילתי שם ארזנו אוכל לאנשים נזקקים ואני הייתי זו שמעבירה אותם למי שזקוק, על אופנוע. אבא לא היה בעד אבל קיבל את זה איכשהו, לאימא לא היה אכפת אם הייתי מתה בדרך העיקר שמליקה שלה בחיים.
לאחר הפרידה עם שחר לא הייתי עם אף גבר, לא הצלחתי גם אם רציתי לחבק מישהו בלילה, הוא שיבש אותי היה לי כואב מדי בשביל להמשיך הלאה.
" לאן את הולכת חגיגית?"
" יש לי דייט" באמת היה לי, הוא התחיל איתי בפייסבוק.
" איך קוראים לבחור?" שאל רינת בסקרנות.
" ליאל"
" תהני תספרי איך היה"
ליאל היה נחמד אבל לקראת הסוף גילה שהוא הזמין אותי לצאת כי חשב שאני מליקה תחת שם בדוי, אז צרחתי עליו שהוא חתיכת חרא ויצאתי משם בכעס.
" אני לא רוצה להיות התאומה שלה, בבקשה הלוואי והייתי נולדת למשפחה אחרת" בכיתי במכונית שלי ואז הרגשתי שמצלמים אותי מיד התחלתי לנסוע.
בעיתון סוף השבוע הייתי בעמוד הראשית, לא מליקה אלא אני בכבודי ובעצמי כשתומר יושב על ידי.
" מה זה!" לואי היה בדלת.
" תשאל את תומר הוא זה שנדחף אליי"
" את אמורה לעדכן אותי כשדברים כאלה קורים"
" אני לא צריכה לתת לך שום הסברים. תלך מכאן!"
כעסתי עליו.
" זה לא שעשינו משהו הוא רק התחבא!"
זה היה נכון הודתי באמת.
" איך נפגשתם בכלל?"
" זה לא משנה, אני לא רוצה יותר שום קשר אלייך"
" את מה?" התפלא לואי.
" מודה שבעבר חשבתי שלהיות מפורסם זה מהנה אבל זה לא, בעיקר כשאני לא אני. אתה כל היום חושב על מליקה אפילו החלפת אותי בה בשביל להגן עליה ואני? מעדיפה לא להיות חלק מכל הדבר הזה אז פשוט אל!" טרקתי לו את הדלת בפנים כאשר סיימתי לומר את הדברים שהיו בפי בצורה הכי נחמדה שיכולה להיות, כזאת שלא תעורר את חשדו שמא אני לא מחבבת אותה מה שאגב נכון ביותר.

....

נכנסתי לבית של גידי שם חיכתה לי נערה עם קארה קצר בחיוך.
" תראי את מי הבאתי לך"
" זאת... זאת מליקה!" יכולתי להישבע שהיא כמעט צעקה כשאמרה את זה.
" הי אבינועם נעים לפגוש אותך" הושטתי לה מתנה שקניתי בדרך.
" וואו את אמיתית" צחקתי, כשאתה בגיל לההתבגרות אתה חושב שכל מי שמפורסם הוא אלוהי וחסין מכל דבר.
" גם אני חזרתי מניו יורק לא מזמן, אח שלך סיפר לי שאת אלופה!"
" הוא תמיד אמר את זה גם כשהייתי חולה"
" גידי תן לנו כמה דקות לבד אני רוצה להראות לה משהו שהכנתי" גידי יצא ובין רגע היא הושיטה לי ציור פנים.
" זה בשבילך. ציירתי את זה כשהייתי באשפוז, אני יודעת שזה לא הכי יפה אבל הייתי רוצה שתקבלי את זה" חייכתי והנהנתי תוך כדי לקיחת הקנבס הקטן.
" את מאוד מוכשרת, אבינועם. את מזכירה לי את אחותי"
" אחותך?"
" כן, גם היא חלתה במחלה אבל הבריאה"
" זה בטח היה לה קשה"
" כן שתיכן הצלחתן"
אבינועם ביקשה ממני תמונת סלפי, תהיתי לעצמי אם עשיתי טוב בלאו הכי מליקה לא תזכור עם מי היא הצטלמה ועם מי לא.
" שמחתי לפגוש אותך אבינועם"
" תודה שבאת!"
" בשמחה, תשמרי על עצמך"

....

מליקה אמרה שאולי היא חוזרת בעוד כמה ימים, אך גם זה היה שקר היא החליטה להישאר בניו יורק עוד קצת, אבא ישב בסלון, אימא קיפלה כביסה ואני חיפשתי כיצד להעסיק את עצמי.
" אז היא לא חוזרת" אימא מלמלה לאויר.
" לא אכפת לך שהיא שיקרה?" לסעתי מסטיק בברוטליות והסתכלתי עליה לשמוע מה היא תגיד.
" היא לא שיקרה בטוח משהו צץ" כן בטח, מליקה מבקרת בבית רק כשמשעמם לה או כאשר היא צריכה לקחת דבר מה... אנחנו המששחה שלה הדבר הכי פחות מעניין ביקום עבור מפורסמת כמוה.
" זורי למה את לא רוצה להיות מפורסמת?" היא שאלה לפתע לאחר שעיקמתי פרצוף אחרי ששמעתי את התגובה שלה.
היא יותר התכוונה לשאול ' למה את לא מפורסמת כמו מליקה?' אך על מנת שלא לעורר חשד שאלה בצורה עקיפה יותר.
" לא מעניין" סיננתי והקמתי את עצמי לחדר.
העפתי מבט בספר השירים שלי, אהבתי לכתוב למרות שאני לא בדיוק חיים נחמן ביאליק. התחלתי לכתוב כשהתאשפזתי כי דבר אחר שפוי לא היה. כתבתי בעיקר על מליקה תהיתי מדוע כתבתי עליה כל כך הרבה ונתתי לה מילים גם כאן במחברת שלי.

....

החלטתי לחפש את תומר ולספר לו שאני לא מליקה מבלי לספר את העובדה שהבחורה ששיחקה איתו בסרט זו אני.
" לואי יש לך את המספר של תומר?"
" חשבתי את לא רוצה שום קשר אליי" אמר מבעד לאפרכסת.
" זה הדבר האחרון שאי פעם אבקש ממך בשביל לסגור מעגל"
" עם תומר?"
" כן, להגיד לו שאני זורי מבלי כמובן להסגיר שהתחזיתי למליקה"
" אני שולח לך את המספר ותיזכרי אף מילה לגבי מליקה" הנהנתי גם כן אתה והמליקה שלך, הלוואי ששניכם תאבדו באי בודד ונראה אותך לא מפתח יחסי שנאה אליה.

" הי תומר" התקשרתי אליו וקיוויתי שהוא לא עם מליקה.
" מליקה! זה מספר חדש?"
" בדיוק על זה רציתי לדבר איתך אתה פנוי?"
" כן"
" איפה אתה גר? תשלח כתובת אני אגיע" ללא שום היסוס כמו כל גבר הוא שלח את הכתובת, לקחתי מספר דברים על מנת שיוכיחו לו שאני אכן זורי ויצאתי אל הפנטהאוס שיש לו, אינני יודעת מדוע יש לי תחושה שאני צודקת אבל אני צריכה ללמוד לסמוך על האינטואציות שלי.
צדקתי, כאשר המעלית הגיעה לקומה האחרונה תומר חיכה לי שם, הוא חייך.
" מזמן לא התראינו, עקבו אחרייך?" הנדתי בראשי כשבכלל לא שמתי לב לזה.
" תיכנסי"
" הצבעים החמים לגמרי מוסיפים לנראות" זה בדיוק כמו שלטי חוץ, צבעים עושים את כל ההבדל בין אם זו תמונה או סרטון.
" רוצה לשתות משהו? בדיוק הכנתי שייק בריאות" שכחתי שאדון חזן שומר על הבריאות.
" לא תודה"
" רציתי לדבר איתך על משהו"
" אני מקשיב" הוא התיישב על הספה ולגם מתוך הקשית הסגולה שלו.
" זוכר את היום ההוא שנכנסת למכונית שלי?"
" יש לציין שזו הסוואה טובה אם לא רוצים תשומת לב ואני זוכר"
" יופי, תומר אני לא מליקה" זהו אמרתי את זה בזמן שהוא הביט בי בעיניים מבועתות.

המשך יבוא שבת שלום ❤

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Maya B עקוב אחר Maya
שמור סיפור
לסיפור זה 3 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Talya Bar
Talya Bar
המשך!!!
הגב
דווח
1 אהבתי
אביטל'וש סיאני
אביטל'וש סיאני
מהמם המשך
הגב
דווח
1 אהבתי
Blackbird Night
Blackbird Night
וואו חובה המשך!!!
הגב
דווח
1 אהבתי
כותבי החודש בספרייה
Maya B
חבקי אותי חזק פרק 38+39
חבקי אותי חזק פרק 38+39
מאת: Maya B
יש לנו משהו מיוחד -36 ואחרון!
יש לנו משהו מיוחד -36 ואחרון!
מאת: Maya B
חבקי אותי חזק פרק 40 ואחרון!
חבקי אותי חזק פרק 40 ואחרון!
מאת: Maya B
טעם אישי פרק 26
טעם אישי פרק 26
מאת: Maya B
ילדות
בסוף מתרגלים להכל
בסוף מתרגלים להכל
מאת: Asaf Goldstein
ואז את הגעת
ואז את הגעת
מאת: אתי בן ארויה
"מה ... בתולה"
"מה ... בתולה"
מאת: דפנה דניאל
טלפון ציבורי,
טלפון ציבורי,
מאת: someone else
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D