כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1 1

אני לא מאמינה בך - פרק 40

חדש! חדש!

תוכן עניינים 1. אני לא מאמינה בך - פרק 12. אני לא מאמינה בך - פרק 23. אני לא מאמינה בך - פרק 34. אני לא מאמינה בך - פרק 45. אני לא מאמינה בך - פרק 56. אני לא מאמינה בך - פרק 67. אני לא מאמינה בך - פרק 78. אני לא מאמינה בך - פרק 8 9. אני לא מאמינה בך - פרק 910. אני לא מאמינה בך - פרק 1011. אני לא מאמינה בך - פרק 1112. אני לא מאמינה בך - פרק 1213. אני לא מאמינה בך - פרק 1314. אני לא מאמינה בך - פרק 1415. אני לא מאמינה בך - פרק 1516. אני לא מאמינה בך -פרק 1617. אני לא מאמינה בך - פרק 1718. אני לא מאמינה בך - פרק 1819. אני לא מאמינה בך - פרק 1920. אני לא מאמינה בך - פרק 2021. אני לא מאמינה בך -פרק 2122. אני לא מאמינה בך - פרק 2223. אני לא מאמינה בך - פרק 2324. אני לא מאמינה בך - פרק 2425. אני לא מאמינה בך - פרק 2526. אני לא מאמינה בך - פרק 2627. אני לא מאמינה בך - פרק 2728. אני לא מאמינה בך - פרק 2829. אני לא מאמינה בך - פרק 2930. אני לא מאמינה בך - פרק 3031. אני לא מאמינה בך -פרק 3132. אני לא מאמינה בך - פרק 3233. אני לא מאמינה בך - פרק 3334. אני לא מאמינה בך - פרק 3435. אני לא מאמינה בך - פרק 35 36. אני לא מאמינה בך - פרק 3637. אני לא מאמינה בך - פרק 3738. אני לא מאמינה בך - פרק 38 39. אני לא מאמינה בך - פרק 3940. אני לא מאמינה בך - פרק 40

פרק חדש חדש!
לקח לי המון זמן להשלים את הפרק.
אין לי כל כך השראה בזמן האחרון.. ולכן לוקח לי זמן לפרסם.
מקווה שתאהבו, תיהנו.. תדרגו ותגיבו 3>

נחל ערוגות ,עין גדי
נחל ערוגות ,עין גדי

הוא מנשק אותי בטרוף, הידיים שלו שורפות אותי.. בידיים שלו אני באובדן חושים מטורף. מעולם לא הרגשתי ככה ללא יכולת שליטה בעצמי."עידן..". אני אומרת את שמו כמעט מעורפלת כשהוא בתוכי.
הוא מנשק את הצוואר שלי עובר לנשק את השפתיים שלי כששפתיו קרות ורטובות, והגוף שלי בצמרמורות."את הכי יפה בעולם". הוא אומר כשהוא מלטף את הפנים שלי ומצליח להוציא ממני חיוך מבויש. הוא יפה.. העיניים שלו נוצצות בתוך הנוף המדהים הזה."תזכירי מה שאני אומר לך שנה מהיום את אשתי". הוא אומר ומרים את עיניים שלי אליו."תרצי או לא את תהיי בר לוי". הוא אומר ומשאיר אותי חסרת מילים. הוא מצמיד את האגן שלי אליו וחודר עמוק יותר ומגביר את הקצב ומשאיר אותי בלי אוויר."בר..". הוא מצמיד את מצחו לשלי, מעוות את פניו וגומר בתוכיי בעוצמה, וכך גם אני שנייה אחריו קורסת לתוך זרועותיו."כדיי שנצא מישהו יכול לראות אותנו".."מה 312? חח לא אמרת לי כלום על מה שאמרתי". הוא אמר ואני מחייכת."זה רמז? הצעת נישואים? או משהו בסגנון כמו תהיי חברה שלי כי לא הצלחתי להבין". אמרתי מתחכמת."חח אל תשחקי אותה הבנת מעולה בר ראובני בעתיד בר לוי..".."חח הבנתי רק דבר אחד שאני חייבת להתחיל לעשות ספורט למה כי אני לא עומדת בקצב הסקס איתך". אמרתי מצחקקת."אם את צריכה אני ינשים אותך". הוא אומר מחייך כשתופס במותניי.
"לא.. מה שאני צריכה זה להתלבש".."נהנית?". הוא שואל כשהוא מלטף את פניי ברכות."אתה כל פעם שואל אותי את זה וכל פעם מחדש זה מביך אותי לענות לך". אמרתי סמוקה."היי.. תסתכלי עליי את שלי, אני שלך.. אני מכיר כל חלק בגוף שלך ואני אוהב את הכל. חשוב לי לדעת שאני לא מכאיב לך, שאני לא מגזים, שאת אוהבת את המגע שלי.. שאת שלמה עם כל זה".."עידן לוי.. אתה מעיף אותי לשחקים או. קי? חח אפשר לסכם את השיחה הזאת?". אמרתי מובכת."היום אני מוותר לך אבל ביום אחר כשתהיי קצת יותר משוחררת אני רוצה שתספרי לי מה את אוהבת". הוא אומר בחיוך ממזרי ומשחרר אותי להתלבש. הוא נשאר לשחות קצת ואחרי כמה דק הוא יוצא מהמים ערום כביום היוולדו,
שרירי, חטוב, מושלם בצורה אלוהית עם עיניים כחולות שנוצצות בתוך הנוף המדהים הזה של מדבר יהודה. נחל ערוגות תפס מקום חם בתוך הלב שלי ובזיכרון.
אנחנו מתרחקים מהנחל ממשיכים במסלול ואחרי שעה אנחנו מצליחים להשלים את הפער ולהגיע לאייל ולחברים שכבר היו בסוף המסלול. אייל הכין את הרחבה בהמון בלונים לבנים ואדומים, שטיח אדום וקייטרינג קליל והציע לה נישואים מול כולם. פספסנו את ההצעה אבל הרווחנו משהו אחר וזה - אותנו. הוא משלב את היד שלי בשלו ואנחנו מתקרבים לשירי ואייל."מזל טוב, אחי, אני מאחל לכם המון אושר". אמר כשחיבק אותו."תודה, אחי, בקרוב אצלך". הוא אומר ומחבק אותו ובדרך קורץ לי בחיוך."מזל טוב, איילי, אני שמחה בשבילך". אמרתי וחיבקתי אותו גם."אל תוותרי לו, אל תעשי לו הנחות, הוא צריך להישרף בשביל להבין שאת הדבר האמיתי. את המפתח שלו לפתוח את הלב שלו מחדש". הוא אמר כשעידן התרחק מעט."חח לא הבנתי אתה בצד שלי או שלו?".."אני בצד של שניכם אבל יותר בצד שלך.. תבטיחי לי שלא תתני לו למעוד, שלא תרימי ידיים בקלות ותלחמי עליו ובעיקר עליך כי מגיע לך להיות מאושרת. אני מאמין בכם ברבור".."אני רק יכולה לומר שאני יכולה לנסות ושכל השאר תלוי בו ובכוח הרצון שלו". אמרתי בחיוך כשהסתכלתי עליו והוא התקרב."מה 312? ריכלתם עליי?".."אשתי לעתיד קוראת לי". אמר אייל בקריצה וברח משם."סתם הוא סיפר לי איך הוא הציע לשירי וזה..".."חח אפילו את לא מאמינה בזה, בר, מה הוא אמר לך?". שאל עידן סקרן.
"שהוא מאחל לנו המון הצלחה ושהוא מאוד מאמין שמה שיש בנינו יכול להתפתח למשהו רציני זה הכל". אמרתי והוא לקח נשימה עמוקה וחיבק אותי חזק.
את שארית היום העברנו בים המלח ולאחר מכן עברנו להתארח במלון בראשית.

"לא שוב!". אמרתי חסרת סבלנות כשיצאתי מהמקלחת ומצאתי את שחר שוב מסתובב בחדר שלי.
"צא מהחדר שלי עכשיו". צעקתי עליו. אני עטופה רק במגבת והנכחות שלו מלחיצה אותי מאז התקרית האחרונה."עבר עליי יום ארוך וממש אין לי כוח אליך אז צא!". אמרתי צועקת והוא לא התייחס אליי.
"לא.. עד שלא נדבר".."לא נמאס לך? אותו התקליט כל פעם! אין לנו על מה לדבר תפנים כבר!".
"אני באמת אוהב אותך ואני כל כך מצטער..". הוא אמר כשהתחיל להתקרב אליי ."תתרחק אל תתקרב אליי שחר אני רצינית תעוף מפה". אמרתי צועדת אחורה על כל צעד שהוא עושה.
"ראיתי אתכם באגם".."אז?! לא נראה לי שאנחנו הזוג הראשון שמתעלס במים!". אמרתי כועסת.
"צילמתי אתכם".."ו.. למחוא לך כפיים או מה? שחרר ממני".."אם את לא רוצה שאפרסם את זה כדאי שתתרחקי מימנו.. לא נראה לי שאת רוצה שתמונות שלך יסתובבו בחברה".."אתה יכול לדחוף אותם לתחת מצידי! זה לא מעניין אותי.. תפרסם, תמכור את זה לאתר פורנו או שתשים את זה בשידת לילה שלך לא אכפת לי.. אני לא אתן לך לסחוט או להפחיד אותי אם זה.. מזמן הפסקת לעניין אותי!". אמרתי כועסת."זה לא נכון!". הוא אומר יוצא משליטה ותופס את הזרועות שלי חזק."שחרר אותי!"..
"הוא לא עושה את זה יותר טוב ממני". הוא אמר בזעם כשהוא דוחף אותי בכוח למיטה ונשכב מעליי.
"רד ממני! אתה צריך טיפול אתה חולה בראש שחר! רד ממני!". צרחתי בכל הכוח. ניסתי להדוף אותו ממני אבל זה היה חסר טעם הוא היה הרבה יותר חזק וכבד. הוא מנשק את הצוואר שלי והידיים מגעילות שלו עוברות להם בקלות מתחת למגבת שלי ומלטפות את הגוף שלי."שחר דיי אל תיגע ביי"
אני מתכווצת, רועדת, תחושת הגועל עוברת בכל הגוף שלי. בא לי להקיא."רד ממני! לא!". צרחתי בדמעות. הוא נישק אותי בפרעות ובתגובה נשכתי לו את השפה."כלבה!". הוא צרח וסטר לי.
הוא המשיך לנשק אותי, הידיים שלו עברו לגעת במפשעות שלי."היית ונשארת יבשה". הוא אמרה במבט מלא סלידה."אני שונאת אותך, אתה מגעיל אותי! צא מהחיים שליי". צרחתי בכל נשמתי. כל כך קיוויתי שמישהו ישמע אותי ויגעל אותי מיוסרים האלה, מהמגע שלו שלא נעים לי ושורף לי את הגוף ובעיקר את הנשמה ומחזיר אותי אלפי צעדי אחורה כשהשאיר אותי מרוסקת, שבורה וחסרת ביטחון.
אני שומעת את הדלת נפתחת."אתה מחפש למות!". אני שומעת את הקול של עידן, אני מרגישה איך הוא מרים אותו בבת אחת מהגוף שלי ומשליח אותו בכוח על הרצפה."אפס!". הוא צורח עליו ומתנפל עליו באגרופים."אני אשבור לך את כל הידיים והצלעות על כל הדמעות שזולגות לה מהעיניים".."דיי אחי זה מספיק.. הוא מסומם על כל הראש". אמר נדב שניסה להפריד בניהם."שום דבר לא יציל אותך!". אמר עידן כועס והכניס לו אגרוף אחרי אגרוף לפרצוף עד שהתחיל לדמם."מאור.. דניאל".
צעק נדב במסדרון."ואוו אחיי שחרר דיי זה מספיק". אמר מאור כשהוא מחזיק בעידן."שום דבר לא מספיק בשביל חלאה כמוהו..".."תנשום.. אל תלכלך את הידיים שלך בגללו זה לא שווה את זה".
נדב ודניאל הוציא את שחר מהחדר."אני אשאיר אתכם לבד". אמר מאור כשיצא וסגר את הדלת אחריו."אוח.. בן זונה!". אמר כשהכה את הדלת בכעס. ישבתי על המיטה עטופה בשמיכה וטובעת בדמעות של עצמי וכ"כ רציתי להעלם, שאף אחד לא יראה אותי ושגם לא אשמע אף אחד."תגידי לי שאת בסדר..". הוא אומר מתנשם בכבדות כשהוא מתקרב אלי ואני ומתרחקת ומתכנסת בתוך עצמי."תסתכלי עליי זה אני.. תני לי לעזור לך".."אל תתקרב אליי אני רוצה להיות לבד". אמרתי בדמעות."אל תבקשי ממני את זה.. כי לא יעזוב אותך עכשיו". אמר כשהוא מתקרב אליי עוד.
אני מהדקת את שמיכה עוד אליי וקמה מהמיטה ורוצה רק לברוח.
"שחרר אותי! שחרר". אמרתי מכה אותו בחזה ונופלת בדמעות על ברכיי והוא נופל יחד איתי ומחבק אותי חזק. אני פורצת בבכי, ממש מתייפחת על החזה שלו ולא מצליחה לעצור את הכאב והחרדה שתוקפים אותי באותו הרגע.
"אני בסדר, אתה יכול לשחרר אותי? אני רוצה להתקלח שוב".."אני אכנס איתך".."אני רוצה להיות לבד!". אמרתי כועסת."טוב טוב אחכה בחוץ אביא לך תה צמחים וכדור שירגיע אותך זה יעשה לך טוב".."אני לא רוצה תה ואני לא רוצה כדור אני רק רוצה כמה דק לעצמי להוריד ממני את הגועל הזה מגוף.. עידן, אני לא מצליחה אפילו לבטא במילים את מה שאני מרגישה עכשיו..".."תכנסי, אני אחכה לך פה".

"אתה בסדר, אחי?". שאל אותי אייל כשנינו עומדים מחוץ לחדר. כבר מעל עשרים דק' שהיא במקלחת והאמת אני משתגע, אני לא יודע מה עובר עליה ומה היא מרגישה."לא אני לא בסדר. אתה קולט מה הוא עשה? אני לא רוצה לחשוב על מה היה קורה אם לא הייתי מגיע לחדר". אמרתי כועס."אחי, שחר לא בסדר בזמן האחרון, הוא צורך סמים, אלכוהול, מצבו הנפשי התדרדר מאז שבר חזרה".."אתה מגן עליו?"."ממש לא! אני לא מגנה שום צורה של אלימות, וכן גמאני רוצה לפוצץ אותו במכות, אבל אני יודע שזה לא יעזור כי הוא לא מודע לעצמו".."איפה הוא?". שאלתי חסר סבלנות."בלובי עם הבנים מה אתה הולך לעשות?". הוא שואל. אני נכנס למעלית ויורד לשם. אני מתקרב אליהם והדבר הראשון שאני עושה זה להחטיף לו אגרוף חזק לפרצוף שמפיל אותו לרצפה."קום". אני אומר ומרים אותו והוא צוחק."שחרר אותו הוא לא מאופס". אומר מאור מאחוריי."אתה חלאה, המיץ של הזבל, אני לא מבין איך היא יכלה לבזבז את הזמן שלה איתך אתה לא שווה את זה! היא לא לבד אתה שומע?! יש לה אותי ואני יגן עליה מימך ומכולם, אני אתן לה את כל מה שאתה לא הצלחת לתת.. ותתחיל לספור כמה צעלות יש לך כי בפעם הבאה אשבור לך את כולם אם תביא אותה למצב הזה".."אני אוהב אותה, היא ברי שלי.. אנחנו מתחתנים בקרוב". הוא אומר צוחק כשהוא מתיישב שוב על הבר וממשיך לשתות."זה חסר טעם, עידן, הוא מסומם לגמריי". אמר נדב כשעומד לידי ותופס בזרוע שלי."אתה לא,
אם היית באמת אוהב אותה היית מתרחק, מטפל בעצמך ואז חוזר לפה כמו גבר להילחם על הלב שלה.. אבל אתה לא". אני אומר, ולראשונה הוא מיישר אליי את המבט."גם אתה לא אוהב אותה".
"זה מספיק, אחי, השיחה הזאת לא מובילה למקום טוב". אמר אייל כשנעמד בנינו והפעם אני צוחק.
"כן? אז אני מקווה שתשרוד כדי לראות את זה קורה כי אני הולך להשמיד כל זיכרון שלך אצלה, אני הולך לגשר על הפערים בנינו עד שזה ישרוף אותך מפנים ותבלע בחזרה את המילים שלך". אמרתי משתחרר מהידיים של נדב שמחזיקות אותי וחוזר בחזרה למעלית לחדר שלנו.

אני מסדיר נשימה ונכנס פנימה. שערה רטוב וגלי. היא לבושה בשמלת גופייה כחולה וקצרה ומעליה עליונית שחורה. היא מסדרת את המזוודה. היא לא יוצרת איתי קשר עין, נמנעת ומתחמקת."אכפת לך אם נעזוב מוקדם יותר?".."לא". אני אומר נאנח ומניח גם את המזוודה שלי על המיטה."אני מצטער שלא הייתי פה כשזה קרה, הלוואי והייתי יכול לחסוך מימך את האי נעימות הזאת". היא שותקת. הנשימות שלה ארוכות וכבדות."תדברי איתי.. בבקשה". אני מפציר בה."כל פעם שאני מצליחה לקום הוא מפיל אותי מחדש לרצפה, אני שוכחת אותו והוא שוב גורם לי להיזכר כמה כאבתי בגללו ואני לא רוצה יותר את המרדף הזה". היא אומרת בדמעות. אני מתקרב, תופס את פנייה ומצמיד את מצחה לשלי. העיניים שלה כל-כך פגועות, עצובות .אני מלטף את פנייה ברוך."הוא לא יתקרב אליך יותר אני מבטיח לך". אני אומר ולוקח נשימה עמוקה."תאחזי בי, ברגעים שלנו, אל תתני לו את התענוג לשבור אותך".."אין לי כוחות יותר.." אני מנגב את הדמעות שלה ומחבק אותה חזק.. רק אם היא הייתה יודעת שלפני רגע די התוודתי על הרגשות שלי בפומבי.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Bar עקוב אחר Bar
שמור סיפור
לסיפור זה 6 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
שקדי מזור
שקדי מזור
את חייבת להמשיךךךך
הגב
דווח
guest
יאוון איזה פרק ! מחכה כבר לפרק הבא !
הגב
דווח
guest
אמלללה מחכה לפרק חדש !! אבל למה הוא שואל כל פעם 312 ??
הגב
דווח
טען עוד 4 תגובות
כותבי החודש בספרייה
דרמה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
המדורגים ביותר
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
למה את לא עונה לי?
למה את לא עונה לי?
מאת: אתי בן ארויה
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan