כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 2

איפוס מחדש פרק 20

מיס בנט החיים שלנו מורכבים מקשיים ואחד מהם זה קשיים עם ההורים

" בנות תחייכו אליי" אמא לבשה לנו שמלות זהות וביקשה נחייך, זה בדיוק מה שעשיתי לאחר מכן מליקה אמרה שחם לה ושהיא רוצה לחזור לחדר כשהיא רוצה משהו היא מקבלת.

.....

הסתכלתי על התליון שלי זו שהתמונה חקוקה בה וחייכתי, מאוד קיוויתי שמליקה דוברת אמת אחרת זה יהיה כואב מדי.
היחיד ששמח שחזרתי לעבוד היה גידי שנתן לי שי קטן על השולחן, יערה פחות שמחה אבל לפחות המנהל התרגש שחזרתי " כמה טוב לראות שחזרת אלינו" חייכתי חיוך מאולץ ולרגעים התגעגעתי ללואי ולסטנדרטים שלו.
בהפסקה מליקה הופיעה בטלויזיה בתוכנית של חדשות הבידור בכל מקום מראים אותה כזאת מעצבנת!

למזלי שלא שמעתי ממנה הרבה רציתי מעט חופש מכל הדרמה הדרמה הזאת שנקראת מליקה ואפילו מצאתי דירת שותפים חדשה, נאלצתי לעזוב את הדירה של לואי מפני שאם ארצה להמשיך לגור שם לא אצליח לממן אף דירה בשנים הקרובות.
" את עוזבת?" הוא שואל בטלפון
" כן. לא אצליח לממן דירת פאר כזאת"
" שיהיה בהצלחה זורי, תודה על הכל" זו הייתה השיחה האחרונה שלנו שהתקיימה לפני חודש.
מעברי דירה גורמים לי להיזכר בכל הגברים שהייתי איתם, כל מגע, כל זיכרון כאילו זה קורה עכשיו. שחר ידע ובכל זאת קיבל אותי, אני חייבת להפסיק לחשוב עליו!
אחרי איב, אבירן ואבנר ועוד אחרים הייתי נפגשת עם צחי באופן קבוע אבל היינו רק מתנשקים הוא לא הבין מדוע, זה מפני שהוא הבחור היחיד שידע לנשק כמו שצריך כך שלא רציתי שייפסק, אז צחי כבר היסטוריה יחד עם דורי המתמחה שעבד אצלנו בחברה ופוטר, לא בגללי חלילה אבל הייתה לי הידלקות עליו היינו יוצאים ביחד על כוס אלכוהול הוא שתה בירה ואני קולה רק כי לא התחשק באותו רגע. אחרי כוס אחת היא סיפר שהוא מחבב אותי, זה הלהיב אותי אז נישקתי אותו ויצאנו במשך חודש הוא פינק במתנות, בפרחים, בדייטים יפים אבל זה לא החזיק יותר מדי מפני שהיה לו אופי נחמד מדי לבחורות אחרות, זה הכעיס אותי.
" תפסיק להיות נחמד לנעמה!"
" אני מנומס!" פלט בתוקף
" אם להסתכל לה על ציצי זה מנומס אז גם אני אסתכל שם למטה לכל בחור" והא הובך, לא התאהבתי בו אבל אהבתי אותו כמובן שלא כמו שחר, שחר הבחור הראשון שבו התאהבתי באמת.

" עכשיו כשמסתכלים אתן לא כאלה דומות" נבהלתי במקום, זה היה הצלמוס שתפס אותי נוברת בתוך המחשבות על ספסל קרוב לדירה של שחר, קיוויתי שאם אטייל קרוב הוא יקרא לי הביתה ויתחרט על הפרידה שלנו.
" אתה סתם אומר, נכון?"
" כן, אבל ניסיתי באמת"
" אז שתדע שיש לנו אופי שונה"
" ככה זה בדרך כלל תאומים"
" מאיפה לך לדעת?"
" יש לי אח תאום אבל אנחנו לא זהים"
" את תמיד נראית עצובה"
" לפחות מישהו שם לב"
" מה זאת אומרת?"
" כלום לא משנה" אמרתי והלכתי משם.

ביקרתי את אבא ואימא הפעם בתור זורי, שום אוכל אהוב לא חיכה לי, על אחת כמה וכמה אף מחמאה לא נזרקה באוויר ותהיתי לעזאזל, תהיתי מדוע היא לא אוהבת אותי כל כך.
" למה את לא מדברת?" אבא שאל הוא סוף סוף דיבר כאשר יצאנו לפארק.
" אין לי מה להגיד"
" את נראית עצובה"
" שחר ואני נפרדנו" גבותיו עלו למעלה בתדהמה.
" הוא נפרד ממני, אל תגיד לאימא היא תאשים אותי ותגיד ' כנראה הגיע לך' " בכיתי בשקט כשהוא מסתכל עליי.
" אני מצטער" אבא לא הוציא יותר מדי מילים מהפה שלו, אך גם במילים הקצרות שלו הוא ידע לעודד.
" בוא נחזור אימא וודאי מודאגת"

....

" לואי" היה רשום על מרצד טלפון הנייד שלי.
" אני טועה או שזה באמת אתה?"
" כן כן... אני צריך טובה קטנה"
" טובה?"
" את יודעת מאז הסרט לא מפסיקות תוכניות האירוח והיום ביקשו ממליקה לשיר" אוי לא, הרי שנינו יודעים כיצד זה ייגמר אם היא תשיר.
" אתה באמת רוצה שנעבוד ככה על אנשים? זה לא הספיק?"
" זורי אני יודע שאת כבר בחיים שלך אבל זה עניין של חיים ומוות"
" אתה כל הזמן אומר את זה"
" אני אצטרך להתחלף איתה?"
" לא, אנחנו רוצים להקליט אותך באולפן והיא תשיר פלייבק" עכשיו זה נשמע יותר הגיוני.
" אז מתי להיות מוכנה?"
" ידעתי שאפשר לסמוך עלייך"
יצאתי להקליט את השיר לואי אסף אותי במכונית הפרטית שלו וכשנכנסנו לאולפן ההקלטות לואי סיפר שאני מליקה בפני כל מי שהיה באולפן.
" למה אמרת את זה?" כעסתי עליו בתום ההקלטות.
" מה את מצפה שאגיד? הם מצפים למליקה" נכון למליקה ולא לך רצה לומר, הרגשתי את זה כמה מעצבן!
" סיימנו?" הוא הנהן
" תיקח אותי לכתובת הזאת"
הסתקרנתי כיצד שחר מתמודד עם הפרידה שלנו, האם גם לו קשה כמוני?

" אתה חושב שהיא חושדת?" שמעתי את מליקה מתוך הדירה, הדלת לא נסגרה עד הסוף אז צותתי.
" זורי? לא, עכשיו כשנפרדתי ממנה אפשר להמשיך כאילו לא קרה שום דבר"
" אתה באמת לא מפחד שהיא תגלה את האמת?"
" שאת ואני ביחד כבר שלושה חודשים?
"לא"
לא האמנתי למה שאני שומעת. מתי מליקה הספיקה... הרי כל הזמן הזה היא הייתה בקומה.
" איך היא האמינה לסיפור שלי, מזל אני לא רוצה לריב איתה היא כזאת מפחידה לפעמים" הצצתי מחוץ לדלת הפעם פתחתי אותה מעט וראיתי אותו מנשק אותה ומלטף, מליקה שלא ידעה דבר על גברים מנשקת אותו בחזרה, כאב לי שדווקא באמצעותה הוא בוגד בי. הרי הוא מחליף אותי בשכפול שלי, זאת אומרת היא הריבאונד הרי זה חולני להתאהב במישהי שנראית בדיוק כמו החברה הקודמת שלך.
הלכתי משם בדמעות חבל שלא חירבתי לה את הפלייבק, הלוואי וידעו שהיא לא יודעת לשיר, שיגלו שאני החלפתי אותה במשך ארבעה חודשים, כל כך לא מגיע לה אותו!
רצתי כל הדרך, פשוט רצתי לא משנה לי לאן עד שכמעט נתקלתי בעמוד.

" זורי מחר צריך לשלם שכר דירה" רינת שותפתי לדירה הזכירה לי בגלל היותי מפוזרת לאחרונה
" הכסף שלי נמצא על השידה" הושטתי לה אותו ומשם היא זו שאחראית, ידעתי שרינת מספיק אחראית על מנת להעביר את שכר הדירה.
היה לי הרבה זמן בצהרי השבת, זפזפתי בנטפליקס רציתי לצפות בסרט אך כל סרטי הנטפליקס שלא צפיתי הם סרטי אהבה.
" לעזאזל עם אהבה!" זרקתי את הכרית על הרצפה ובכיתי על עצם היותי טיפשה שהאמינה לסיפור שלהם.
" ויקטור, רוצה לאכול גלידה?" זה די טיפשי להציע לגבר בן חמישים לאכול איתי גלידה, הוא לא אבנר הוא שונה מאוד.
" גלידה מיס בנט? הכל בסדר?"
" כן גלידה" זה היה התירוץ המושלם הוא אסף אותי באוטו של העבודה, תירץ שהוא קיבל את האוטו הזה מלואי.
" אני יודע שלא רצית גלידה"
" תפסת אותי" סיננתי וכבר הלכתי לבחור את החטיפים האהובים עליי.
" מליקה... איך היא?"
" היא בסדר, אבל היא לא את"
" מה זאת אומרת לא את?" שאלתי ונגסתי מהצ'יפס.
" היא קולנית, מדברת הרבה ומתחצפת. את מיס בנט לא כזאת" תמיד הייתי מנומסת יותר אבל עצלנית.
" אני מצטערת בשבילך" באמת התכוונתי לזה.
" את בסדר?"
" האם פעם בגדו בך?"
" פעם אחת"
" איך מתמודדים עם זה?"
" אוכלים הרבה גלידה" זו הסיבה שהצעתי גלידה, צחקתי הוא צחק יחד איתי.
" זה מה שאני אמרתי"
" ויקטור תרצה לעשות איתי תמונה?"
" ויקטור לא מצלם תמונות"
" בחיי ויקטור תפסיק להיות כזה צנוע ותצטלם איתי"
" טוב" ושאל איזה חיוך לעשות ופשוט יצאה לנו תמונה ספונטנית.
" אתה מצליח להסתדר איתה?"
" כן, ויקטור נוהג בשקט לא מתערב" דיבר על עצמו בגוף שלישי.
" תודה שבאת אני יודעת שזה נשמע מוזר שהצעתי לך, אתה גבר נשוי..."
" זה בסדר" חייך.
" בחברה בה אני עובדת מחפשים נהגים, יש לך חבר נהג?"
" לא, אין לי חברים" התמלאתי לפתע עצב.
" אני מצטערת"
" מיס בנט זה בסדר"
" חבל אתה איש מאוד נחמד"
" יש לי את המשפחה שלי"
" הלוואי והייתי יכולה להגיד את אותו הדבר"
" מיס בנט החיים שלנו מורכבים מקשיים ואחד מהם זה קשיים עם ההורים" תספר לי על זה, אין יותר קשה מאימא שלי אפילו מפצח האגוזים לא יצליח לפצח.

ויקטור החזיר אותי לדירה החדשה, רינת נמרחה על הספה ואכלה כריך חמאת בוטנים עם ריבה, היא טוענת שזה השילוב הכי טעים וכי בארצות הברית אכלה מזה כל כך הרבה פעמים.
" הגעתי" הכרזתי בקול
" או היי, רוצה?" הציעה לי מהכריך.
" לא תודה" סירבתי ונכנסתי לחדר.

המשך יבוא...
אפרסם מחר עוד פרק
בואו נראה כמה דירוגים נשיג
עד מחר!
לילה טוב❤

Maya B עקוב אחר Maya
שמור סיפור
לסיפור זה 5 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
אביטל'וש סיאני
אביטל'וש סיאני
ממש יפה
הגב
דווח
1 אהבתי
אביטל'וש סיאני
אביטל'וש סיאני
וואו אהבתי
הגב
דווח
1 אהבתי
Maya B
Maya B
❤ תודה
הגב
דווח
טען עוד 6 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Maya B
חבקי אותי חזק פרק 38+39
חבקי אותי חזק פרק 38+39
מאת: Maya B
יש לנו משהו מיוחד -36 ואחרון!
יש לנו משהו מיוחד -36 ואחרון!
מאת: Maya B
חבקי אותי חזק פרק 40 ואחרון!
חבקי אותי חזק פרק 40 ואחרון!
מאת: Maya B
טעם אישי פרק 26
טעם אישי פרק 26
מאת: Maya B
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
סיפורים אחרונים
קולטר
קולטר
מאת: אין לי .
בונד
בונד
מאת: איש המגבעת
perfect imperfections
perfect imperfections
מאת: No Name Needed .
perfect imperfections
perfect imperfections
מאת: No Name Needed .
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan