כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

להפר את החוקים

"אז איך החוקים שלכם?", הוא שואל. "מותר לי לדעת את שמך?"

"מוכנה?", יריב כבר עומד ליד הדלת, לבוש בג'ינס שחורים וחולצת טי כהה. הוא נראה מעולה.
"מה אתה חושב?", אני יוצאת מחדר השינה שלנו, לבושה בשמלת מיני שחורה צמודה עם מחשוף עמוק בחזה וכתפיות דקות, נעמדת מולו ומניחה את ידיי על מותניי.
אני מכירה את המבט הזה שהוא מעניק לי ונהנית מכל רגע. חיוך עולה על שפתיי המשוכות באודם כשהוא עושה צעדים לעברי ונעמד צמוד אלי. "את מהממת", הוא אומר ומניח יד אחת על מותניי ובידו האחרת מרים את סנטרי באצבעו עד ששפתיו נחות על שפתיי במתיקות.
חום מתפשט בגופי לקראת הלילה הזה ואני יודעת שמצפה לנו חוויה בלתי רגילה.
"נזוז?", הוא פותח את דלת הבית בחיוך ומחווה בידו ואני צועדת החוצה אל החצר ולכיוון הרכב העומד בחניה.
הלב שלי פועם חזק. זו אמנם לא הפעם הראשונה שאנחנו עושים כזה דבר אבל עברו כמה שנים מאז הפעם האחרונה.
"את בסדר?", יריב מניח את כף ידו הגדולה על ירכיי החשופה רגע לפני שהוא מתחיל בנסיעה.
אני מחייכת בכנות, "כן", אני עונה, "פשוט קצת לחוצה. אני אפילו לא יודעת למה".
יריב מסובב את גופו לעברי ואוחז בפניי בשתי ידיו, "תקשיבי לי טוב יפה שלי", הוא אומר ומוודא במבטו כי אני קשובה. "אנחנו עושים את זה כי זה כיף וכי שנינו רוצים. אם משהו משתנה, את חייבת להגיד לי. זוכרת?"
אני מהנהנת, "כן". הוא מצמיד את שפתיו לשלי ומרגיע את הפרפרים בבטני.
אנחנו עושים את זה וזה יהיה מדהים בדיוק כמו לפני שש שנים.

"הזמנה?", הבחור הגדול בכניסה יושב על כיסא גבוה בזמן שיריב שולף את הפלאפון מכיסו ומראה לו את ההזמנה האישית שקיבלנו בהודעה.
"בבקשה. תהנו". הבחור מחווה לנו בידו פנימה עם חיוך נעים ויריב מיד אוחז בכף ידי ומוביל אותי פנימה.
הלב שלי פועם מהתרגשות כשאני נזכרת בפעם האחרונה שהיינו כאן.
המוסיקה רועמת אך נעימה. אי אפשר שלא לחוש באווירה במקום. מי שתכנן את האירוע הזה בהחלט דאג לכל פרט.
אני מביטה מסביב בזמן שיריב מוביל אותי אחריו בין מספר אנשים שרוקדים על הרחבה. החופשיות במקום הזה מעוררת בי צורך להביט ולבחון.
אנחנו מגיעים לבר הממוקם בקצה השני של החלל. "כרגיל?", יריב שואל לתוך אוזני כשידו מונחת באגביות ממכרת על מותני. אני חשה איך הגוף שלי נדרך בציפייה. אני מהנהנת כתשובה ומביטה סביבי, בוחנת את המקום.
התאורה כל כך מעומעמת עד שכמעט חשוך אך לא לגמרי, מה שנותן תחושה כאילו אתה מציץ על הנוכחים במקום. באמצע החלל יש רחבת ריקודים לא גדולה מידי ואני מבחינה בזוגות מתחככים זה בזה, חלקם אפילו לבושים חלקית.
אך אישה אחת מושכת את תשומת ליבי ברחבה עד כדי כך שאני לא מצליחה להסיר ממנה את עיני. היא מהממת. שיער בהיר ארוך גולש על גבה הפתוח כשלגופה רק גופיית טופ כהה המכסה שדיים קטנים וחצאית מיני תואמת. גופה הארוך נע על הרחבה ונדמה כאילו היא נמצאת בעולם משלה. אני שמה לב כי מקיפים אותה זוג. גבר ואישה.
מבטי נע אל האישה האחרת שנצמדת לגופה בתנועות מפתות בהתאם למוסיקה הנעימה. שתיהן רוקדות יחד ואני מרגישה שאני מהופנטת.
"מוצאות חן בעיניך?", יריב לוחש לאוזני ומושיט לי כוס זכוכית גבוהה. ריח הוודקה שעולה לאפי גורם לי לסחרחורת נעימה.
הוא מתיישב בכיסא בר גבוהה מאחוריי כשאני נעמדת בין ברכיו בגבי אליו. "הן יפות", הוא לוחש לי כשכפות ידיו מחליקות לצידי גופי.
"בהחלט", אני אומרת כששנינו בוהים בהן. אני לוקחת לגימה מהקשית בלי להסיר את עיני מהן, חוששת להפסיד תנועה. הן רוקדות יחד בריקוד חושני ואני תוהה אם כולם בוהים בהן כמונו. בלי יכולת לשלוט בזה, אני מביטה סביב ובוחנת את שאר הנוכחים במקום ושמחה לגלות שהמקום מלא אך לא עמוס.
גופי מתחיל לנוע בקצב השיר ואני מסתובבת בפניי אל יריב. "בוא לרקוד", אני אומרת ואוחזת בכף ידו, מושכת אותו אל הרחבה עם כוס השתייה עדיין בידי.
עבר כל כך הרבה זמן מאז עשיתי את זה. לרגע אחד חשבתי שאולי שכחתי איך אך ברגע שרגליי נגדו ברחבה, גופי זז כמו מעצמו לקצב המוסיקה. יריב נצמד אל אחוריי ומתחיל לנוע איתי יחד ואני כבר מרגישה את האלכוהול עולה. לא שתיתי משקה אלכוהולי כבר למעלה מחמש שנים. בכלל. אף לא טיפה אחת כך שכרגע, אני נכנסת לקצב הנעים של אווירת האלכוהול והסקס שאופף את המקום.
אני מסתובבת בין זרועותיו של יריב והוא נצמד אלי בגופו, עוטף את מותניי בזרועותיו ורוכן לפי, נושק לי בעדינות. טעמו המתוק מוסיף לטעם האלכוהול ואני רוצה יותר. אני מפשקת את שפתיי ומאפשרת לו לטעום את לשוני ואנחנו מתנשקים בטירוף וממשיכים לזוז בקצב המוסיקה. האלכוהול מתחיל לתפוס פיקוד וגופי משתחרר ובא לי לצעוק, איזו תחושה!
אני מסתכלת סביב ובוחנת כל אחד שזווית הראייה מאפשרת לי לבחון, אני ממשיכה לנוע ושמה לב כי אני מושכת כמה מבטים. יריב צמוד אליי, נותן לי את תחושת הביטחון שאני כל כך זקוקה לה, מאשר לי לדעת שהוא תמיד מאחוריי, שומר עליי.
אני מצמידה את ישבני ליריב שכפות ידיו מחליקות על בטני כפיי מעלה עד מתחת לשדיי. צמרמורת עוברת בגופי וההתרגשות מעלה שלב. זה קורה שוב. אנחנו כאן, עושים את מה שאנחנו רוצים, חופשיים ממוסכמות, חופשיים ממחשבות, חופשיים לתת לגוף שלנו לדבר בשבילנו. אנחנו כאן כדי לפרוק יצרים. והחלק הטוב ביותר בכל העניין זה שאנחנו עושים את זה יחד.
"אני חושב שיש לך מעריץ", יריב אומר בקול הבס שלו בזמן שידיו עולות אל שדיי ומעסות אותן בעדינות. אני פוקחת את עיניי ומביטה קדימה. אותו בחור שראיתי קודם עם הבחורות המהפנטות ההן עומד בצד השני של הרחבה כשכוס בירה בידו ומבטו נעוץ בי. הוא נראה ממוקד. "מה את אומרת?", קולו של יריב מצליח להדליק את כל חושיי כשאני בוחנת את הגבר שמולי. הוא נראה בן גילי, צעיר יחסית, גוף גדול, לבוש חולצת כפתורים כהה וג'ינס. מבטי עולה לאורך גופו ואני מצליחה לקלוט את תווי פניו החדים כששערו נופל על מצחו והוא נראה פרוע מעט.
וואו.
ידיו של יריב יורדות לאורך בטני ומטה אל ירכיי. הוא מצמיד אותי אליו אף יותר ואני מרגישה את הזין שלו עומד נצמד לישבני דרך הג'ינס. "הוא מוצא חן בעיניך", הוא קובע עובדה ומעביר את כפות ידיו על שוליי שמלתי, חושף מעט יותר מירכיי. הבחור עדיין עומד באותו המקום, בוחן אותנו ואני חושבת שאני מבחינה בחיוך קטן על שפתיו.
תשוקה לא הגיונית מתפשטת בגופי ואני מרגישה אש בוערת בין רגליי ועולה מעלה עד לבית החזה.
מה קורה לי?
"לכי", יריב אומר לאוזני ואני מצליחה לנתק לרגע את מבטי מהבחור הזה ולהרים אליו את עיני. תחושות מטורפות מתפשטות בכל גופי מציפייה. אני מביטה ביריב ומחפשת את אישורו בעיניו, כך שאדע מעבר למילים.
"את רוצה", הוא מעביר את כף ידו הגדולה על פניי כשידו השנייה יורדת אל ישבני ואוחזת בו. "אני מכיר אותך. הוא מוצא חן בעיניך". אני מהנהנת והוא מעביר את אגודלו על שפתי התחתונה. "קחי", הוא מושיט לי את המפתח לחדר ששכרנו כאן במלון. "אני אחכה ליד הבר ואסתכל עליך", הוא מעביר את לשונו על שפתיי, "את יודעת מה לעשות". שפתיו העבות תופסות את שפתיי והוא משחרר אותי.
כשאני מסתובבת, הבחור ההוא עדיין עומד באותו המקום, מביט בנו בריכוז וכשהוא קולט את מבטי, הוא מחייך חיוך רחב יותר ומרים את הכוס שבידו כמחווה אליי.
אני מתקדמת לכיוונו בלי להביט לאחור והגוף שלי בוער כל כך שאפילו האלכוהול שזורם בדמי לא מצליח לערפל. אני ממוקדת.
"היי", הוא אומר בחיוך מהפנט כשאני נעמדת מולו. אני כמעט ולא מצליחה לשמוע את קולו מבעד למוסיקה ולהלמות ליבי. וואו! הוא באמת מהפנט! איך פספסתי את העיניים האלה? גדולות וכחולות ומשתלבות מדהים עם שיערו הכהה.
הוא עוצר נשימה.
"היי", אני מצליחה לומר כשהוא מושיט לי את כף ידו. ברגע שאני מכניסה את כף ידי את כף ידו, הוא סוגר עליה בעדינות ומשהו קורה לי. זרמים של חשמל נורים ממפרק ידי לאורך כל גופי והתשוקה מערפלת לחלוטין את מחשבותיי. המשיכה שלי אליו חזקה כל כך שאני כמעט נצמדת אליו באותו הרגע.
אגודלו מלטף את גב כף ידי במעגלים והוא מרים אותה אל שפתיו ונושק לה. "אני שמח שהצלחתי לתפוס את תשומת ליבכם", הוא אומר ואני מהנהנת בגיחוך מובן מאליו, "כן, בהחלט הצלחת", אני משיבה.
כמה רגעים של שתיקה אופפים אותנו ואני מסיטה את מבטי אל הבר בקצה השני של החלל. אני מבחינה ביריב יושב על כיסא גבוהה בגבו את הבר, מחזיק את כוס השתיה בידו ובוחן אותנו. גם הבחור מסיט את מבטו לכיוונו של יריב ומרים את כוסו שוב כמחווה מלווה במניד ראש. יריב מנד גם הוא בראשו וככה בדיוק באותו הרגע, ללא מילים, נחתמה ההסכמה.
אני מרימה את מבטי אל הבחור והוא מאותת לי לכיוון רחבת השולחנות. "רוצה לשבת?", הוא משלב את אצבעותיו באצבעותיי כמן מחווה של ביטחון.
"כן", אני אומרת ואנחנו ניגשים לשולחן פינתי קטן. בלי לראות אני יודעת שמבטו של יריב עלינו. הוא מחכה רק לאישור שלי.
"אז איך החוקים שלכם?", הוא שואל, מניח מולנו על השולחן שתי כוסות משקה ואני מתיישבת מייד ולוגמת מהכוס. הוא מתיישב מולי ורוכן קדימה בגופו כמו מנסה לקלוט כל תנועה שלי. "מותר לי לדעת את שמך?", הוא שואל בקול נמוך ואני מרגישה פתאום את קצות אצבעותיו נוגעות בברכיי החשופות מתחת לשולחן וגל נעים ומטורף של צמרמורת עובר בי.
"רותם", אני עונה ובוהה בשפתיו המלאות וכל כך רוצה לנשק אותו. מבטי נודד מטה אל צווארו ואני מבחינה בחזה רחב ומפוסל מתחת לחולצה המכופתרת.
"מותר לך לדעת את שמי? , שאלתו מנתקת אותי לרגע מהחזה שלו ואני מרימה חזרה את מבטי אל עיניו. אני מחייכת חיוך רחב, "כן. אפילו רצוי", אני עונה בקול פלרטטני. כמה התגעגעתי לאני הזאת, מלאת הביטחון, הסקסית, המושכת.
כף ידו מחליקה בשלמותה אל אמצע ירכי ואני לוקחת נשימה.
"אז נעים מאוד. אני תומר".

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

לין ק עקוב אחר לין
שמור סיפור
לסיפור זה 2 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
מתי יהיה המשך?
הגב
דווח
לין ק
לין ק
מקווה שעוד היום. זה עדיין בתהליך כתיבה
הגב
דווח
guest
המשךךךך
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
לין ק
אנחנו תקועים (18+)
אנחנו תקועים (18+)
מאת: לין ק
אני רוצה ממך עוד דבר אחד (18+)
אני רוצה ממך עוד דבר אחד (18+)
מאת: לין ק
חדר 808 (+18)
חדר 808 (+18)
מאת: לין ק
נקודת מפגש
נקודת מפגש
מאת: לין ק
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
המדורגים ביותר
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan