כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1 1

איפוס מחדש פרק 17+18

אימא התיישבה על ידי ונעצה בי מבטים, היא לא דיברה אצלה זה חוק קודם אוכלים ואז מדברים.

פרק 17

" הי שחר מה נשמע?" הסתכלתי בהודעה ששלחתי לו אמש אך הוא לא ענה לה.
" הכל בסדר?" ואז העפתי מבט בהודעה השנייה שכתבתי יום למחרת.
" תחזור אליי בבקשה" כתבתי לו את ההודעה אבל הוא לא התקשר, מה אם קרה לו משהו? החלטתי שאלך לבקר אותו מחר בבוקר כי בערב הלוז שלי צפוף.

....

" טעים?" שחר הסתכל על הגלידה שלי והתגרה, הוא לא יכול היה לאכול מפני שהיינו שעה לפני טיפול השיניים שקבע לעצמו. היינו מבלים יחד בין לבין ונכון שזה טיפש עדיין נחמד לבלות אחד בחיק השני בעודנו חופשיים בצורה הזאת.
" כן, חבל שאתה לא יכול לטעום" המשכתי ללקק את הגלידה עד שסיימתי אותה.
" אתה צריך לשמור על השיניים שלך"
" זה גם גנטיקה" היה מתגונן, אני צחקתי.
" נכון, אבל בעיקר מה שאתה מכניס לפה משפיע"
" כן ד"ר בנט" אמר בגיחוך שהצחיק אותי עוד יותר.

....

שחר הגיח בחלום שלי זה רק העיד כמה התגעגעתי אליו, התארגנתי קלות קראתי לויקטור ומיד נסענו אל שחר הפתיע אותי שהדלת הייתה פתוחה הצצתי לבפנים וראיתי אותו ללא חולצה ובתחתונים. בדיוק כשעמדתי להיכנס הייתה שם דמות נשית, היססתי לרגע ואפילי חיכיתי שתדבר תהיתי אם זו מישהי שאני מכירה. אך זאת הייתה מישהי לא מוכרת, מיד עזבתי את המקום בבכי היישר אל ויקטור.
" את בסדר?" שאל אותי והושיט טישו לבן.
" בוא ניסע הביתה" קיטרתי והאצתי בו לנסוע, זו הסיבה שלא ענה לי הוא מצא לו אלטרנטיבה חדשה שתמלא את החלל כשאני לא נמצאת, אבל זו אשמתי איזה בחור היה מחכה שלושה חודשים? כזאת פתטית!

" את נראית קודרת היום" לתומר יש חוש נוסף מלבבד החוש לעצבן אותי, הוא גם הצליח לגלות את מצב הרוח הירוד שלי.
" אני מוכנה" סיהנתי לאוויר ולגמרי התעלמתי ממנו.
" בואי נתרגל את סצינה מספר 28" מה כל כך מיוחד בסצינה הזאת מלבד שזו הסצינה האחרונה שעצרנו בה אך לא התחלנו.
" בסדר, תתחיל" עקבתי אחריו, זאת אומרת באופן שבו דיבר ואפילו הצלחתי לשכוח מכל הדרמה ולהתרכז בעבודה שלי, לפעמים אני מוקירה לאנשים על כך שיש עבודה.
" תומר מליקה קדימה מתחילים"
" וקאט! כל הכבוד" מחאנו כפיים על סיום סצינה מספר שלושים, נשארו רק עוד 10 כאלה ואני מסיימת את הסרט הראשון בחיי"
" ראית את לואי?" שאלתי את קווין שסידר את התלבושות שלו " לא מותק תחפשי בחדר ההלבשה" זה בדיוק מה שעשיתי, הוא דיבר בטלפון בלחץ " מה זאת אומרת ברחה? לאן?" " מתי זה קרה?" " איפה היא?" לא ידעתי על מי הוא מדבר אך הבנתי שהמצב גרוע, תהיתי אם מדובר במליקה ואם כן אם היא התעוררה לאן היא ברחה? וממי בדיוק?
" זזז... זורי! כמה זמן את עומדת כאן?"
" מספיק זמן כדי להבין שמליקה התעוררה" ניסיתי את מזלי, קיוויתי שטעיתי אך תוך כדי קיוויתי גם שצדקתי, כבר לא רציתי להיות מליקה בשום צורה.
" היא התעוררה בלילה אבל ברחה"
" לאן?"
" אני לא יודע, אני צריך לברר כמה דברים סעי עם ויקטור היום" הנהנתי, הייתי לחוצה על אף כל העניין רציתי לראות אותה.

פרק 18

לשחר החלטתי שאני לא מספרת דבר על הביקור המפתיע שלי, וזה עד אחרי שאגלה מי הייתה הבחורה.
" ויקטור לאן אנחנו נוסעים?" הוא דילג על הרחוב בו נוסעים הביתה.
" ויקטור לא רוצה שתהיי עצובה" הסתכל על הדמעות שעצרתי באמצע.
" אני בסדר"
" מי פגע בך?"
" זה קצת אישי, בכל אופן לאן אנחנו נוסעים?"
" לואי ביקש שהיום תלכי להורים שלך"
" מה? למה?"
" לא יודע הוא רק אמר לי להגיד לך את המשפט ' במקרה והיא תחזור' כיווץ פרצופו וידעתי שבאמת אין לו מושג.
" הוא מדבר על אחותי התאומה" הסברתי לו ושתקתי לכל אורך הנסיעה התילתי לשנן מה אומר לה, למען האמת זה, מעמד מלחיץ ואני כועסת עליה במקצת.
" אבא אימא אתם כאן?" הבגדים שלי היו בסגנון מליקה, לא טרחתי להשתנות גם אם מליקה האמיתית תגיע.
" מליקה!" אימא זיהתה אותה ישר, זאת אומרת אותי אבל בדמותה.
" אימא!" היא מחצה אותי הייתי בטוחה שמליקה קיבלה חיבוקים מוחצים כאלה ובטוחה עוד יותר שאני מעולם לא קיבלתי חיבוקים מאימא שלי, רק טפיחה על גב או לטיפת יד או לחי וגם זה נעשה בגלל החולי, אם לא הייתי חולה וודאי לא הייתי מקבלת גם את זה.
" לכמה זמן הגעת? את רעבה? בואי שבי הכנתי מרק" זה המרק שמליקה הכי אוהבת ואני הכי שונאת. אימא תמיד אומרת שאסור להגיד את המילה שונאת, וזאת משום שאני צריכה להעריך את מה שיש לי כי יש כאלה שאין להם אפילו את זה, אז אני אומרת לא אוהבת או פחות אוהבת ועדיין מקבלת פרצוף של מלפפון חמוץ.
" תאכלי תאכלי" הניחה צלחת של מרק והייתי צריכה לאכול אותה, מליקה מעולם לא השאירה שום דבר בצלחת, אז סבלתי. סבלתי כמו אז בחולי כאשר הכריחו אותי לגמור את האוכל גם אם אינני אוהבת. אימא התיישבה על ידי ונעצה בי מבטים, היא לא דיברה אצלה זה חוק קודם אוכלים ואז מדברים.
המאמץ שלי לאכול מהמרק הלא טעים מקווה שמישהו יפצה אותי, ניסיתי להימנע מלעשות הבעות מגעילות על המרק הלא טעים אך סבלתי בשקט.
" אז את רוצה לשמוע על ניו יורק?" נשמעתי בדיוק כמוה, התחלתי לספר את מה שלואי סיפר לי גם אם לא באמת הייתי שם ואחרי שסיימתי לדבר אבא מזג תה וישב לצידנו, הם גם סיפרו חוויות בעיקר על הבינגו של סבתא כשבאה לבקר שהיה דרך אגב לא כזה משעשע כמו שהם סיפרו, אז רק חייכתי כמו שמליקה נוהגת לעשות, נהדמתי מיכולות המשחק שלי.
" דיברת כבר עם אחותך?" שואלת אותי, הנדתי בראשי.
" תדברי איתה שתבוא לקחת את אבא שלך לטייל" רק בשביל זה אני קיימת לטפל בצרכים של אבא, מדוע היא לא יכולה לקחת אותו בעצמה? אז מה אם היא עובדת, גם אני אדם שעובד.
" טוב" הבאתי לה נשיקות וחיבוקים על אף שלא רציתי גם לאבא ואז יצאתי משם עם טעם מגעיל של מרק בפה.

" אני צריך לדבר איתך" קיבלתי הודעה משחר בדיוק כשיצאתי מבית הוריי, ידעתי מה הוא רוצה לספר, למעשה חזיתי זאת לפניי הרגע הזה בו הוא נפרד ממני בגלל אותה בחורה ' אני רוצה להיפרד, זה כבר לא אותו הדבר אני אוהב מישהי אחרת' זה בדיוק מה שתיארתי במוחי.

" איך היה גברת מליקה? את בסדר?"
" כן ויקטור, תודה. לא אכפת לך אם ניסע לכתובת הזאת, נכון?" הראיתי לו את הכתובת.
" בסדר גברת מליקה נשארה לך שעה אחר כך נוסעים לצילומים" אמר ומיד הנהנתי, לחצתי על כפתור שבין רגע הפריד בין תא הנהג לתא שבו ישבתי כך שיכולתי להתלבש מבלי שיראה.
" ויקטור תחכה כאן אגיע עוד מעט" עליתי במדרגות בדיוק כמו שקבעתי עם שחר שאגיע לבקר על מנת שיוכל " לדבר איתי".
הוא שוטט במטבח כלל לא חייך הביט בי בעיניים אשמות הבחין בי ואז אמר " רוצה לשתות משהו?"
" שחר תגיד את מה שרצית, אם הייתי רוצה לשתות הייתי לוקחת בעצמי" שילבתי את ידיי ורקעתי קלות ברגל ימין.
" אני לא יודע איך לספר לך את זה"
" יש לך מישהי אחרת?" הניד בראשו.
" אתה אוהב מישהי אחרת?" שוב הניד בראשו, ידעתי מה אני רוצה לשאול אותו אך העדפתי פחות להכאיב לעצמי לכן הלכתי סחור סחור.
" בגדת בי, זאת אומרת היית עם מישהי אחרת?"
" זה קרה בטעות... הייתי שיכור ויום למחרת מצאתי אותה בדירה"
" אתה יודע לא חשבתי שתבגוד בי, תמיד היית בחור נאמן" הסתכלתי עליו במבט מאוכזב על אך שידעתי זאת כבר.
" את לא נראית כועסת"
" אני מאוכזבת שחר, אני אוהבת אותך... אף פעם לא אהבתי כמו שאני אוהבת אותך. אתה הגבר הראשון שאי פעם אהבתי... לא ציפיתי שככה זה ייגמר, זה בגלל שביקשתי ממך לחכות?" הניד בראשו.
" אז למה? למה?"
" יצאתי לפאב עם חברים וזה התדרדר"
" שוב עם דור? הרי אתה יודע שהוא תמיד מדרדר אותך"
" אני מצטער"
" שחר אני חושבת...."
" חכי! הבחורה שהייתה כאן הייתה דומה לך... זאת אומרת נראית כמוך אז הייתי מבולבל, היא אמרה שעשינו את זה אבל הייתי לבוש... אני לא זוכר"
" דומה לי?" אולי זו מליקה, מליקה האמיתית.
" אתה רוצה להגיד לי שזו הייתה אחותי?"
" היא השאירה את זה"
הניח פתק על השולחן ' אתה טוב מדי בשבילה, היא לא מעריכה אותך. תתקשר אליי אם תשנה את דעתך"
" שחר אני... אני מבולבלת אתה רוצה להגיד לי שאתה ומליקה שכבתם?" לא ייתכן היא הרי פחדנית מדי לעשות דבר כזה.
" לא, אני כמעט בטוח שלא"
" אז כן או לא?"
" לא! אני לא יודע, טוב?"
" למה אתה צועק עליי! צריך למצוא אותה"
" למה את ואחותך לא מסתדרות?"
" היא תמיד הייתה מקנאה בי. עזוב את זה עכשיו, אני יודעת שאני אמורה לכעוס עלייך אבל אתה חייב לעזור לי למצוא אותה, תבדוק אולי היא שמרה את המספר שלה בטלפון שלך"
זה בדיוק מה שעשתה, קבעתי עם שחר תוכנית שהוא ייפגש איתה ויברר את הכל, זה לא ייתכן אני לא מוכנה לאבד אותו.
" טוב אני חייב לברר אני בעצמי משתגע"
" אחותי מפחדת מגברים אבל היא השתנתה אז אני לגמרי לא בטוחה"
" זורי... אני מצטער שהתאכזבת ממני אולי אני לא ראוי לך"
" אל תדבר שטויות"
" לא אני רציני, את תמיד עסוקה בחיים שלך אין לך זמן בשבילי ועכשיו זה קרה אני מצטער. בכל פעם שאני מסתכל לך בעיניים אני רוצה לבכות, אולי עדיף שניקח פסק זמן"
" אתה נפרד ממני?" הוא הנהן.
" אני לא מבינה מה קורה פה" היו לי דמעות בעיניים.
" אני מצטער"
" כנראה אני פחות חשובה לך. אם תיפגש איתה תגיד לה שתתקשר אליי" עזבתי אותו והלכתי משם במדרגות כאחוזת תזזית במדרגות עד שכתפי נתקלה בכתף אחרת.
" סליחה" הרמתי ראשי וזה היה הצלמוס, התפלאתי.
" מליקה?"
" אתה מתבלבל"
" אני בטוח שאת מליקה"
" יש כאן טעות..." ניסיתי לעבור אבל הוא חסם לי את הדרך.
" אם את לא מליקה אז מי את?"
" אחותה התאומה"
" כן בטח, שמעתי הרבה סיפורי כיסוי"
" אני לא חייבת לך שום הסברים, תן לי לעבור"
הסתכל בדמעות שלי.
" את בסדר?"
" תן לי לעבור" הוא נבהל ונתן לי לרדת בגרם המדרגות יום נהדר יותר מזה לא יהיה, פלטתי בציניות.

....

" ויקטור היית רוצה לחיות חיים של מישהו אחר?"
" מה זאת אומרת גברת מליקה"
" אני מתכוונת להיות מישהו אחר ליום אחד"
" לא... אני אתגעגע לעצמי ולגוף שלי, הכל בסדר?" הציץ מבעד למראה ושוב הושיט לי טישו.
" רק אתה מבין אותי ויקטור" הוא חייך.
" יש מים בצד שמאל תשתי" באמת היה הוא וודאי הספיק לקנות בקבוק מים.
" את יודעת מליקה אולי כן, אם הייתי יכול לבחור הייתי בוחר להתחלף עם ג'ון סינה בגלל שתמיד חלמתי להתארגף" לא ידעתי מי זה ג'ון סינה אך חייכתי כאילו ידעתי.
" תודה שאתה משתף אותי, נחמד מצידך"
" את בחורה צעירה וטובה אל תבכי"
" גם אתה לא רע בכלל ויקטור הלוואי והיית דוד שלי, יש לי דודים שאוהבים רק את עצמם" היא צחקק לו עם חיוך משווע ויותר לא דיבר.
עוד יום צילומים וזו הזדמנות נהדרת לנצל את מצב הרוח שלי לטובת הסצנה שלי עם תומר, ידעתי שהוא אינו יכול לעמוד בפניי לכן ניצלתי את זה.
" ואקשן" צעק הבמאי, תומר ואני לכודים בחדר, שנינו מביטים זה בזה כפותים לאותם אזיקים ולאחר סצנות קודמות בהן כביכול הכרנו זו הסצנה שבה אני מגלה לו שהוא מצאת חן בעיניי.
" איתן... אני רוצה להגיד לך משהו" ישבנו צמודים אחד לשני כאשר יד ימין שלי קשורה ליד שמאל שלו.
" מה?" לחש והסתכל עליי.
" אני... אני שמחה שנתקעתי כאן איתך מבין כולם"
" לא היית שמחה להיתקע כאן עם מר נוימן? או גברת שמיר?"
" שמיר לא הירק האהוב עליי ומר נוימן זקן מדי"
" נחמד לשמוע אותך אומרת את זה, גם לי נחמד איתך"
" באמת?" הנהן חייכתי.
" איתן אתה חושב שנמות כאן?"
" אנחנו לא נמות"
" חושך מפחיד אותי"
" תני לי את היד שלך" הרגשתי פתאום מוגנת גם בתור זורי.
" תבטיח לי שלא תעזוב אותי גם אם נשתחרר מהאזיקים"
" אני מבטיח"
" איתן..." לפתע היה אפקט של רעש כאילו משהו נפל, צעקתי כפי שכתוב בתסריט ואז הוא חיבק אותי.
" תסתכלי עליי! אנחנו נצא מזה את שומעת?" הנהנתי בדמעות.
" נעמה... את זוכרת את הנשיקה שלנו?"
" זה היה רגע חפוז ביותר"
" אני דווקא לא חושב כמוך, אני מצא חן בעינייך?" הנהנתי.
" חשבתי שאם אגלה לך אתה תשנא אותי"
" אי אפשר לשנוא אותך נעמה"
בום נשמע עוד רעש ברקע והם הפילו משהו גדול קרוב אליי, קפצתי במקום תומר אחז בפניי ונשם נשימות כבדות כאילו זו סצינה אמיתית.
" איפה אנחנו בכלל!" יבבתי בבכי.
" אני לא יודע"
" אנחנו הולכים למות?"
" אנחנו לא" השיב לי.
" בבקשה אל תעזוב אותי" הוא התקרב אליי קרוב יותר וראשו התנגש בעדינות בשלי.
" תסתכלי עליי נעמה" העיניים שלו נעצו מבט בעיניים האפורות שלי.
" אנחנו נהיה בסדר"
" מבטיח?" הנהן
" כן" השיב למרות ההנהון ואז רכן לעברי ונישק אותי, נישקתי אותו חזרה ועל אף שזו הייתה אמורה להיות נשיקה קצרה המשכתי אותה גם אחרי הקאט.
" אני מצטער לא שמתי לב" תירצתי כשידעתי ששיקרתי, רציתי להתנחם בשפתיים של תומר.
" אני חייבת מים"
קמתי מהסט והלכתי מיד לשתות מים לואי שאיחר תפס אותי ברגעי הנשיקה.
" לא שמעת את הקאט?" הנדתי בראשי.
" זה היה נראה כל כך אמיתי"
" זה לא שלא התנשקנו"
" כן אבל הרגשתי שזה אמיתי"
" זה נקרא משחק, לואי. איפה היית?"
" עניין משפחתי, תתלבשי יש לך סצינה עם איציק"

המשך יבוא...
אפ אהבתל תשאירו דירוג
שבת שלום לכולם

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Maya B עקוב אחר Maya
שמור סיפור
לסיפור זה 3 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
וואו וואו הכל פה קרה ממש מהר אני מקווה בכלל שהבנתי כמו שצריך! מליקה ברחה ושחר שכב איתה?
הגב
דווח
1 אהבתי
Maya B
Maya B
כמו בחיים האמיתיים, אני לא מגלה את תצטרכי לחכות להמשך❤
הגב
דווח
אביטל'וש סיאני
אביטל'וש סיאני
אין כמו הכתיבה המדהימה שלך, מאיה בי!
הגב
דווח
1 אהבתי
טען עוד 3 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Maya B
חבקי אותי חזק פרק 38+39
חבקי אותי חזק פרק 38+39
מאת: Maya B
יש לנו משהו מיוחד -36 ואחרון!
יש לנו משהו מיוחד -36 ואחרון!
מאת: Maya B
חבקי אותי חזק פרק 40 ואחרון!
חבקי אותי חזק פרק 40 ואחרון!
מאת: Maya B
טעם אישי פרק 26
טעם אישי פרק 26
מאת: Maya B
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
לא הכל שחור לבן - פרק 10 ( XXX+35)
לא הכל שחור לבן - פרק 10 ( XXX+35)
מאת: V .V
אין שקט אחרי הסערה
אין שקט אחרי הסערה
מאת: Ira F.G
שלוק, מקבץ סיפורים.
שלוק, מקבץ סיפורים.
מאת: איש המגבעת
כמו משוגע 4- פרק א': אהבה שחוזרת, הבחורה שעוזרת
כמו משוגע 4- פרק א': אהבה שחוזרת, הבחורה שעוזרת
מאת: תומר דגן
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D