כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

לא הכל שחור לבן -פרק 3

אני פוקחת את העיניים לאט מסתכלת סביב, ומבינה שאני לא במיטה שלי... רגע, איפה אני? מה קרה אתמול?

18 ביוני 2015, יום חמישי

כבר עבר כמעט שבוע ולא שמעתי ממנו, אולי באמת פתחתי ציפיות יותר מידיי? או שהחוצפה שלי הצליחה להבריח עוד אחד? הרי את האמת זה לא קשה כל כך להשיג את המספר שלי מהפאב אם באמת הוא רצה.
כל השבוע הוא לא יצא לי מהראש, השער הבלונד השופע גלי, איך שחלקיו נפלו על פניו, והוא סידר אותם אחורה, נשבעת שראיתי את זה בהילוך איטי, עיניו הכוחולות כים, משהו בהן שמושך אותך ומציא אותך מאיזון. כל השבוע חיפשתי אותו בפאב, אולי הוא יגיע, ישב בשולחן 6 שלו, אך כמובן שהוא לא יגיע, הברחת עוד אחד עם ההתנהגות שלך והיחס למין השני, כמו שאלכס אומרת. אולי באמת מגיע לי למות זקנה לבד עם מיליון חתולים, איככסס אני שונאת חתולים, הם כל כך לא צפויים, אי אפשר לחנך אותם, הם עצלנים רוב היום ורק תועלת אחת יש מהם – הם תופסים גוקים – וזהו.
יום חמישי הגיע, העומס והבלאגן יחגוג בפאב, כמו כל סופ"ש, אין מצב לחופש כמובן, אין לאף אחד חופש בחמשוש, הימים הכי עמוסים בשבוע, אלא אם כן מדובר בחיים ומוות. שוכבת במיטה מסתכלת טלויזיה וחולמת בהקיץ. השעה 17.00 בערב ויש לי עוד זמן עד למשמרת, מוצאת את עצמי חסרת מעש.
קול של הודעת sms
אני פותחת את הטלפון ורואה הודעה ממספר לא ידוע

17.02 " ערב טוב ראביט, מה עם הא. בוקר שהבטחת לי? "

אני מסתכל את על ההודעה, זה הוא – יאן, הוצפתי בהרגשה של הזרם הזה שוב, הרגשה כמו מיליון נמלים רצות לך בתוך מחזור הדם, אני יושבת ובוהה בהודעה, משותקת ללא יכולת להגיב, לקחתי את הטלפון ויצאתי למרפסת לעשן את הזרם הזה ממני. אחרי כמה שאחטות החלטתי להגיב,

17.05" ערב טוב, כזכור לי לא הבטחתי כלום, אמרתי אולי נקסט טיים, בדגש על אולי.."

רואה שהוא מחובר, אך הוא לא עונה, אולי תפסיקי עם ההתנהגות שלך המגעילה הזו, או. קיי היו לך חיים קשים, בגדו בך, אבל את צריכה ללמוד שוב לסמוך על אנשים – אומרת לעצמי – אני לא יכולה להמשיך ככה כל החיים, לקח לי חצי שנה לסמוך על אלכס ואמרתי תודה לאלוהים שהיא התעקשה עליי כי לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיה עכשיו.

17.10 "את בורחת מאחריות, לא יפה כל כך, אני מילאתי את החלק שלי בעסקה, אני מצפה שתקחי אחריות ותעמדי בחלק שלך"
17.13 "החלק שלך בעסקה?"
- לא הבנתי על מה הוא מדבר
17.16 "כן, אמרת הרי שאם אני כל כך רוצה לקחת אותך לא. בוקר אז שאני אשיג את המספר שלך לבד, הלא כך?"

אבוי לי, הוא זוכר את הקטע הזה, אני הייתי די מעופפת מכמות האלכוהול, כבר שכחתי שאמרתי לו את זה, ההתרגשות שלי להיפגש איתו גוברת ועולה, אבל למה א. בוקר? זה בבוקר, אין אווירה, אי אפשר לשתות, כדי להקל על החיים שלי, ולמה ישר אוכל? כאילו אני לא מספיק מלאה במקומות הלא נכונים.

17.18 "כן כן, זוכרת, אבל למה דווקא א. בוקר? אם תורשה לי לשאול..."
17.20 "אופה יפה, ראביט יודעת להיות רישמית כשהיא רוצה, הפתעה נחמדה"
17.21 "בכל מקרה.... ומה היא התשובה?"
17.22 "תקבלי את התשובה שלך כשנאכל א. בוקר"

אוי הוא כל כך תחמן, זה מוציא אותי מדעתי, מישהוא שיכול להיות יותר ערמומי ממני? ולא נרתע ממני, ועוד רוצה פגישה חוזרת? בכל מקרה הוא מסקרן אותי, מעניין מה הסיפור שלו.

17.25 " ובכן, אני מסכימה, בתנאי 1... "
17.27 " ומה התנאי?"
17.28 " שנעשה את זה בראנץ, ולא א. בוקר"
17.30 " יש סיבה מיוחדת?"
17.33 " כי כמו שאתה יודע אני עובדת בעבודה כזו שבבוקר אני לא אהיה במצב בכלל לדבר"
17.35 "נכון, מסכים איתך, כל אחד צריך את זמן המנוחה שלו, היום את עובדת?"
17.36 "כן"
17.38 " או. קיי, אז מחר בראנץ? בשעה11.00? זה מספיק זמן? שעה אחרי זה כבר צוהוריים וזה הורס את הקונספט של הבראנץ"
17.40 "מסכימה לחלוטין, איפה?"
17.42 "סוד..."
17.44 " מה סוד? איך אני אמורה להגיע?"
17.46 " את תגיעי אל תדאגי, תהייה מוכנה ב11.00 מתחת לבית שלך"
17.47 "בסדר"
17.48 "יופי אז קבענו, שמח שעמדת בחלק שלך בעסקה :) "
17.49 "את זה אני אחליט כבר... אם היה לי שווה..."
17.50 "מקווה שתחשבי כך"

איש סודות יאן, ממש מסתורי, יש לו את החוצפה הזו כשהוא רוצה אבל הג'נטלמניות שלו פשוט ממיסה אותי, עדיין לא ידעתי שזה קיים בעולם שלנו, כל מה שראיתי וחוויתי זה בדיוק ההפך מכך, ואפילו בצורה קיצונית שממש לא בא לי לפרט על זה, למזלי יש לי את הניסיון של הסאמבו והקרב מגע שבאו לעזרתי כשהייתי צריכה, האמת שיש לי אפילו צו הרחקה ממישהוא, הכנסתי אותו לבית חולים,
לא הבין את המילה "לא" כן יש כאלה גברים, שחושבים שהם מעל כולם וצריך להגיד אמן לASS HOLL
על כל מילה שהוא מוציא מהפה, ופשוט ליפול לרגליו, אז אחרי שנאמר לו מעל עשור פעמים המילה לא, הוא פשוט החליט שאני שייכת לו, ומותר לו, כי הוא גבר, נתן לי פליק על התחת ואמר "יאללה זונזונת, מיליוון כמוך יש בעולם" בחיים לא אשכח את המשפט הזה, הוא הסתובב לחברים שלו והם צחקו, בי פשוט בער הר געש קטלני, הסתובבתי אליו, טפחתי על כתפו והוא הסתובב אליי, ברגע שהוא הסתובב יש נאמבר מאוד מסוכן שלמדתי, שאם עושים נכון – ביי דה בוק – הבנאדם נופל ארצה ואומרים על קדיש, לא אפרט עכשיו, בכל מקרה שורה תחתונה היא שהוא הובהל לבית החולים עם אף והאגו שלו שבורים, לאחר כמה זמן קיבלתי צו הרחקה. תאמת יותר טוב בשבילי, שישמרו מרחק כל הבבונים האלה.
אני מסתכלת על השעון והשעה כבר 18.00, אני צריכה להתחיל להתארגן לעבודה, מסתכלת על ההודעה ומבינה שבעצם הוא לא יודע את הכתובת, אז איך בדיוק הוא יגיע לקחת אותי.

18.02 "ואיך תגיע בדיוק אם אתה לא יודע את הכתובת?"

סגרתי את הטלפון, ורצתי לחדר להתחיל להתארגן מקלחת מהירה ומהר להתלבש, למה אם שוב פעם יאחר שקד יהרוג אותי תורי להגיע ראשונה היום, דוחפת יד לארון מה שיוצא אני מרוצה, איפור מהיר והופ אני מוכנה, זורקת לתיק את טלפון ארנק וסיגריות בעודי מדליק אחת לדרך נזכרת שלא ראיתי מה יאן ענה בהודעה, נעלתי את הדלת במהרה ויצאתי. אני מסתכל בהודעות ואין שום הודעה ממנו, אפילו לא רואה שההודעה נקראה, מוזר כאילו נעלם מעל פני האדמה, מעניין מאוד.
19.05 מגיע לפאב שומעת
שקד – " את שוב איחרת גברת"
פאק כולה 5 ד', איך הוא שם לב, הדייקנות שלו תהרוג אותו בסוף
" יודעת, סורייי זה האוטובוס"
שקד – "כן כן ואני יודע לרקוד זאת פשוט הרצפה עקומה, שמענו, יאללה כנסי לעבודה"
נכנסת לבר ומתחילה לפתוח אותו לאט לאט, והנה אלכס הגיעה עם לירן
"איפה היית יא כלבה?"
אלכס – "נחשי סתומי"
" הבנתי" – היא הייתה אצל האקס, לעוד כמה סיבובי אורגזמות לקראת סוף השבוע.
והשקט שסרר את הפאב התחיל להעלם, במקומו הגיעו הבומים הלא פוסקים מהמוסיקה והאנשים שהגיעו להנות בסופ"ש ולשכר את עצמם כדי לשכוח מהבעיות. לפעמים גם אני עושה כך, אבל בדרך ככל אני אוהבת לשכוח מהבעיות שלי בזמן הפיק בעבודה, הלחץ והמיליוני בונים שפשוט לא מפסיקי לזרום עושה משהו אצלי בגוף שאני פשוט שוכחת מכולם ומהכל, נטו מרוכזת בעבודה.
אך והנה השיר של ברטני הגיע...

“ I love rock &roll “
הדי. ג'י יודע שאסור לשים את השיר הזה כשאני במשמרת, אני מסתכלת על אלכס, היא רק בעד, שקד ולירן כבר לא יכולים לעשות דבר, כבר מאוחר מידיי ושתינו עולות על הבר ...
אני לא אשמה שלא שולטת בגוף שלי, הוא מתחיל לזוז לאט לאט ביחד עם השיר עד שהוא גובר יותר ויותר,
שרה בקולי קולות ביחד עם השיר
" play my favorit sooongg"
אני ואלכס כל אחת בצד שלה של הבר משתגעת...
זה לא משו מיוחד, ידוע ששתיינו משוגעות ויש לנו ערבים כאלה במיוחד בימי חמישי כשהכל מפוצץ. אנחנו אוהבת לעשות כאוס, יותר גברים מגיעים לבר, הטיפים זורמים מהר יותר, ואנחנו נהנות -אז מה רע?
אני ואלכס השתגענו כאילו אין מחר, הכי משחרר כשלא אכפאת לך מכלום מסביב.
כל השיר מסתכלות אחת על השניה ונהנות.
נגמר השיר די מהר לצערי ואנחנו יורדות וממשיכות עם ההזמנות, נהיה יותר קהל ליד הבר, כמובן איך לא,
שקד -"אין לכן תקנה תאמינו לי, מזל שאני אוהב אותכן יא משוגעות"
אני ואלכס צוחקות
אלכס -"מה היית עושה בלעדיינו? מה?"
שקד-"תאמת שלא יודע"
ענה וצחק
מהזמנה להזמנה הזמן רץ, שוט פה של וויסקי שוט שם, יש לי אומנם סיבול חזקה אבל לפעמים צריך לדעת מה הגבול, לקראת 04.00 מתחיל להתרוקן הפאב, ואני בהיי החמישי שלי - זאת אומרת שאני זרמתי יותר מידיי עם השוטים, בכל זאת מביא יותר טיפים עם משתפים פעולה עם הגברים, אני שומעת מהצד את אלכס
" שקד, הבחורה שלנו כבר לא בפוקוס"
זה קורה פעם בכמה זמן שאני מחליטה לעוף על עצמי ולתת לגוף להשתחרר.
שקד - "כן ראיתי, שחררי אותה הביתה, שתלך לחופש ארוך"
עכשיו זה לא שאני שיכורה ממש כה, פשוט קצת מסטולית, כל עוד עומדת על הרגליים והעיינים לא שטות להן אי שם למרחקים אני בסדר.
אספתי את הדברים ויצאתי, בזמן שאני יוצאת מהפאב עם סיגריה בפה ומחפשת את המצת בתיק שמלא בשטויות, במצב שלי כמובן הידיים מאבדות כל שליטה התיק נופל מהיידים וכל התוכן נשפך החוצה, מוצאת את עצמי על הברכיים על המדרכה אוספת את המלאי המיותר של התיק
" או הנה את חמודה שלי, אותך חיפשתי" - אמרתי בקול רם ומסטול, מדליקה את הסיגריה ולוקחת נשימה עמוק, כשאני מרימה את הראש אני רואה צל של רגליים שעומדות ליידי, נעליים ומכנס אלגנט, מרימה את מבטי ורואה יד מושטת אליי
" צריכה עזרה ראביט?"
- יאן? מה הוא עושה פה? לא קבענו ל11 בבוקר? שיט למה הוא פה? אני לא במצב ולא בשיא שלי בכלל, איזה בושות - חושבת לעצמי, מרגישה שעוד שנייה האדמה בולעת אותי חייה.
מושיטה את היד שלי לעזרה, בכל זאת לא בשיא שלי כמו שאמרתי,
"תודה"
הוא עוזר לי לקום, אני נעמדת מולו ופשוט נקסמת מהמבט שלו, אני לא יודעת אם זה האלכוהול או שזה האווירת בוקר המוקדמת, או שזה בכלל הוא...
לוקחת עוד שאחטה מהסיגריה וקצת מתנדנדת,
יאן- " הופ זהירות"
הוא תופס אותי מהצד ומקרב אליו, הריח שלו משכר, ריח של בושם וסיגר מעורבבים יחד, הוא מחבק אותי עם יד אחד, הרגשה כו נעימה ונינוחה, בטוחה, אני מרגישה את הנשימות שלו במצב שלי, אני צוחקת, ומרימה מבט אליו
" אממ אדוני הנכבד, שלא תחשוב שאתה יכול פה לנצל את המצב שלי, אני אומנם קצת שתיתי אבל זה לא אומר כלום"
תופסת את עצמי בידיים משחררת את האחיזה שלו בי ותופסת מרחק.
"אל תדאגי, אני בחיים לא אנצל את המצב שלך ככה, ואני בחיים לא אגע בך עד שלא תבקשי"
אני לא הצלחתי להחזיק מעמד ומתפרצת בצחוק
"וואיי אתה ממש קומיקאי אם אתה חושב שאני אבקש ממך לגעת בי"
הוא עומד שם, מחייך, בטוח בעצמו ולא נרתע ממני, רואה את עיניו בוהות בי עולות ויורדות לכל הגוף
"אני מציאותי, אבל תודה שאת אומרת שאני מצחיק"
ענה
"רקדת ממש יפה היום, מזל שלא נפלת מהבר, את תמיד מופיעה ככה?"
מה? רגע רגע רגע, הוא ראה אותי? לא הסתכלתי בכלל לאיזור שלו היום, יש מצב הוא היה שם ולא ראיתי אותו? והוא לא ביקש שאבוא? הוא הרי כל כך בטוח בעצמו
"אתה עוקב אחריי כל הערב?" - עניתי
"לא כל הערב, כנראה שנכנסתי בדיוק בזמן הנכון, בשיא של הערב, בהחלט עשה לי את היום לראות אותך ככה מזיזה את הגוף שלך"
"ומה אתה עושה פה עכשיו? לא קבענו לבראנץ? השעה לא 11.00 כפי שאני יודעת, לא?"
ומסתכל על השעון שלי לוודא שבאמת לא השעה
"נכון עוד מוקדם מאוד, פשוט אמרת שאת עובדת אז באתי לקחת אותך הביתה, אני לא רוצה שתסעי במונית בשעות האלה"
ענה
אני שוב לא מצליחה להחזיק את עצמי ומתפרצת בצחוק
'"נכון שכחתי לשאול אותך באמת איך אתה רוצה שאני אחזור הביתה מהעבודה שלי"
ממשיכה לצחוק
מסתכלת אליו והוא עדיין בשלו, מעשן את הסיגר ומחייך אליי
"לא מתאים לך להיות שיכורה, אומנם אהבתי את החוצפה אבל אני אוהב אותה יותר כשהיא מגיעה כשאת פיכחת ולא במצב הזה, ככה אני יודע מה באמת את חושבת"
"הידעת שיש משפט כזה - אצל הפיכחים בראש אצל השיכורים בפה" עניתי
לוקחת את השאחטה אחרונה שלי זורקת את הסיגריה ומתחילה שוב להתנדנד, הוא מצליח לתפוס אותי שוב אבל אין בי כוחות לעמוד כבר, אני תופסת אותו עם היד ותופסת אחיזה כדי לעמוד על הרגליים
"ג'ס הכל טוב? את מסתדרת?"
ואדיק השומר של הvip שואל
אני רואה את יאן לא נרתע אפילו ממנו, הוא מסתכל עליו ואחרכ עליי, מחכה שאני יענה
" כן ואדיק, הכל טוב, ידיד שלי בא לקחת אותי הביתה, הוא לא רוצה שאני אסע לבד במצב הזה"
עניתי
אני רואה את ואדיק ממשיך לעמוד ולהסתכל ולוודא שיאן לא עושה לי כלום
"טוב ראביט הגיע הזמן לחזור הביתה, במצב שלך לא נדמה לי שתקומי בזמן לבראנץ, כנראה שנצטרך שוב לקבוע מחדש, בואי לאוטו אני אסיע אותך"
אני כבר לא במצב של להתנגד, אני רוצה את המיטה שלי, רוצה לישון, לישון ולחלום עליו שהוא מחבק אותי, הוא מוביל אותי לרכב פותחת את הדלת ועוזר לי להתיישב, וחוגר אותי. הוא מתיישב ומתניע את הרכב ומתחיל בנסיעה, אני רואה את האורות על הפנסים ברחוב חולפים להם במהירות, ומתחיל להחשיך, או שזה בעצם רק אני? במעורפל שומעת אי שם
" טוב מה הכתובת ראביט"
אבל אין בי את הכוח לענות, כנראה שעברתי את הגבול שלי וטוב שהוא היה שם אחרת באמת אולי לא הייתי מגיעה הבית.
מרגישה הקלה ושחרור, כאילו אני מרחפת באוויר, ונוחתת על ענן פוך ענקי נוח ונעים, מרגישה את הריח שלו עוטף אותי בתוך הענן, שוב אותה הרגשה של ביטחון, מזה? לא מכירה אותה, מרגישה ליטוף על הלחי, עדין ונעים, ולפתע זה נפסק
"לא! אל תפסיק!" צועקת "תמשיך בבקשה, זה נעים לי"
ואני מרגישה את הליטוף ממשיך, זה כל כך נעים, אני לא רוצה שזה יפסק לעולם.

רעש וקול של מישהו מפריע למנוחה שלי, אני פוקחת את העיניים לאט מסתכלת סביב, ומבינה שאני לא במיטה שלי... רגע, איפה אני? מה קרה אתמול?

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

V .V עקוב אחר V
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
מסתורין
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
תעזוב לי את היד. עכשיו.
תעזוב לי את היד. עכשיו.
מאת: C Y
לצאת עם בחורה מהרשת החברתית
לצאת עם בחורה מהרשת החברתית
מאת: Eran Shmuel
Smells Like Teen Spirit
Smells Like Teen Spirit
מאת: Sophia Rose
סיפורים אחרונים
דרך מוצלחת 4
דרך מוצלחת 4
מאת: שיר פיליבה
זהב מלוכלך - פרק 4
זהב מלוכלך - פרק 4
מאת: Amy Wall
שמש נצחית בראש צלול
שמש נצחית בראש צלול
מאת: איש המגבעת
דרך מוצלחת 4
דרך מוצלחת 4
מאת: שיר פיליבה
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan