כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
5 1

הבטחתי לה

פרק 4 - ביקור אצל גניקולוג משאיר צלקת נפשית גם לגברים. מסתבר.

המחשבה על להגיע לרופא הנשים עושה אותי רגוע. אולי הוא יכניס לה קצת הגיון לראש.

כשאני נכנס, באיחור, אני רואה את הגב שלה. השיער שלה אסוף גבוה.
כמו בתמונה שהיא שלחה לפני חודש. זה מכעיס אותי כי החיוך המעצבן שלה עדיין בראש שלי. בכנות לא ברור לי למה אני כל כך שונא את החיוך הזה. אני חושב שזה חיוך של ילדה שמנסה להיות סקסית ולא הולך לה, אבל למרות שאני אמור לצחוק זה בעיקר מביא לי את הסעיף.
הרופא קצת קרוב מידי לדעתי אבל אני לא אומר כלום. נשמע שהם באמצע.
יש דגם של בטן הריונית עם עובר והכל, ווילון בהיר שמסתיר חצי חדר. לבן פה.
לרופא יש קול נעים כזה. הוא משתמש בעט כדי להראות מה יהיה בניתוח. היא מהנהנת, ברצינות.
בכנות, ציפיתי לקריפ. אבל הרופא נראה נחמד.
אני מתיישב לידה והיא מחייכת אליי כאילו בלי מחשבה.
הוא מסתכל עלי כשהוא מחליק לכיוון שלי עלון עם מידע על הסיכונים בתהליך שכזה. לא לגמרי הקשבתי אז אני פותח את העלון ומשחק בו קצת מתחת לשולחן. אפילו שהסכמתי להגיע, באיזשהו שלב גם התעקשתי, עכשיו לא ברור לי מה אני עושה פה.

"אתם בטוחים שאתם רוצים לבחור בתהליך הזה?" הוא שואל כאילו כדי לוודא.
רגע. לא הבנתי. גם הרופא לא חושב שזה רעיון טוב?
זה בגלל שהיא לא חומר אמהי קלאסי? כי אני יכול להבין את זה. אני מזדהה עמוקות אפילו. מותר לרופא נשים לאסור על מישהי להיות אמא?
"כן. בחרנו בפרוצדורה הזו אחרי מחשבה." היא עונה בחיוך.
בא לי ללטף לה את הראש ולשאול אותה מאיפה היא מכירה כאלה מילים גדולות. פרוצדורה. מה אמרנו שהפרוצדורה?
"יהיו כאבים אחרי ההרדמה. את תצטרכי להשאר להשגחה של כמה שעות." היא שוב מהנהנת. איזו הרדמה? היא לא אמרה כלום על הרדמה.
"תוכל לחזור שוב?" אני שואל. היא דורכת עלי, חזק.
"דיברנו על זה. זוכר?" היא מסתכלת עלי, במבט מלא משמעות. אני מהנהן אפילו שלא. אני לא בטוח אם היא משקרת לי או לרופא. כנראה שלי. למה אני מרגיש תלוש מהסיטואציה הזו?
אני מציץ בעלון שמתחת לשולחן להסבר. קצת כמו שליף במבחן.
זה מכה בי הרבה יותר חזק מהרגל שלה.
אני לא זוכר מה הרופא אמר, אני גם לא בטוח ששמעתי. לקרוא את זה היה הדבר הכי גרוע שיכולתי לעשות.
הפרוצדורה הרבה יותר מסוכנת ממה שחשבתי.

"טוב זה היה מביך." היא אומרת. היא הולכת מהר, בצורה שגורמת לשיער שלה לרקד מצד לצד.
"רגע. את רוצה להגיד לי שאת תעברי הרדמה מלאה ואין הבטחה שזה יצליח כמו סתם סקס?" אני לא אמור להיות לחוץ, אבל מילים כמו זיהום תוך-בטני, או מום עוברי, צצות לי בראש.
"כן" היא מהנהנת.
לא. את לא אמורה להגיד כן בכזה רוגע, זה חסר אחריות.
"ואת בסדר עם זה שהוא דוחף לתוכך משהו ממתכת ופלסטיק?" אני מנסה להוביל אותה לאט למסקנה שזה לא חכם.
"זה רופא נשים." היא מאטה לקצב שלי, "בבדיקה רגילה הוא דוחף אלי סטיק מפלסטיק"
"לשם? זו לא תקיפה מינית?" לא הבנתי, זה דבר ידוע? אישה פשוט נכנסת ודוחפים לה מצלמה על מקל?
"מה יש לך?" היא נראית כאילו ממש מתאמצת לא לצחוק. "איך הוא אמור לדעת מה הולך שם?" היא חצי לוחשת. ואני יכול רק להניח שהיא עושה את זה כי אני מרים את הקול.
"אולטרסאונד?"
"זה גם סוג של אולטרסאונד." היא מצחקקת. "לא הבנתי. לא היית אצל רופא נשים אף פעם?"
"יש בי משהו שנראה לך כמו אישה? איזו סיבה יש לי ללכת לרופא נשים?" אלוהים. למה זה מרגיש המסדרון הכי ארוך בעולם?
לא מוצא חן בעיני כשהיא רגועה ואני על סף הנוירוטי. החלפת התפקידים הזו קצת מקולקלת.
"איך אמרת שקוראים לחברה שלך?" היא גלגלה עלי עיניים עכשיו?
"שחף" אני משלב את הידיים על החזה,"קוראים לה שחף והיא הולכת לבד."
"טוב אז כיף לשחף." היא מצחקקת, שוב. "אולי גם אני הייתי צריכה ללכת לבד."

כשהיא מגישה את המרשם בקבלה היא מקבלת כוס סטרילית, קצת כמו כוס לבדיקות שתן. היא נותנת לי אותה ומסבירה שאני צריך להשתמש בה ביום של הניתוח. היא כבר תשלח תאריך ושעה ומקום.
"את לא רצינית."
"אני לא מבינה את הבעיה. בחרנו בזה." הראש שלה מוטה לצד. למה את לא מבינה מה לא בסדר?
"ואת פשוט תעשי את הניתוח?" למה שלא תמצאי מישהו שיעשה לך ילד במקום? לא אני הכוונה. מישהו שמשהו בראש שלו דפוק מספיק כדי שהוא ירצה שתהיי האמא של הילדים שלו.
"כן." חיוך מאוזן לאוזן. " אני רוצה ילד." יש לה גומה, וקצת נמשים. בטח שאת מראה לי חיוך כמו פוסטר למשחת שיניים. כאילו לא מדברים על הגוף שלך. כי איזו סיבה יש לך לחייך ככה כשאנחנו מדברים על משהו בסדר גודל כזה אם את מודעת להשלכות?
"אני לא מסכים לזה. אני לא נותן לזה יד." אני מנופף בעלון שביד שלי מול העיניים שלה.
את באמת לא מבינה מה את יכולה לעשות לעצמך? זה מסוכן וזה חסר אחריות.
גם כן אמא לעתיד – אבן מחמד לא הייתי נותן לך.
"דרמטי." עוד חיוך מלא שיניים. היא ממצמצת בעיניים גדולות. "אני לא צריכה שתיתן לזה יד אני צריכה שתיתן ביד." היא הכניסה את הכוס לתיק. "תדבר איתי כשאתה מוכן."
"את שומעת את עצמך?" אני שואל, זה היה מצחיק אבל אני מתעלם. "את יכולה להסביר לי למה זה נראה לך הגיוני?"
"טוב, תן לי את השטות הזאת." היא לוקחת את העלון וקורעת אותו. "חלאס, אני לא צריכה אותך לחוץ. זו קליניקה מקצועית ויש פה אנשים – אתה מוכן להתנהג כמו מבוגר בבקשה?"
היא נראית קצת נבוכה ממני. אני כמעט בטוח כי היא מסמיקה. היא ממש מחפשת פח לזרוק אליו את העלון.
אבל רגע לפני שאנחנו מצילים את העולם מעלון מעופף, איך זה שאני לא המבוגר?
"את הולכת לעבור ניתוח שאולי לא תקומי ממנו. את קראת בכלל את כמות הסיכונים?" ולא רק הכמות, שמת לב כמה סוגים יש? למה אני מכיר אותך כל כך הרבה זמן בלי להבין שהראש שלך לא לגמרי בסדר?
היא לועסת את השפה שלה והעיניים שלה מבריקות. זה כאילו היא יכולה להפעיל את זה מתי שבא לה. לבכות בלחיצת כפתור.
אבל אני לא הולך ליפול בזה הפעם. שתבכה. אני אחזיק.

"תסתכל עלי." הידיים שלה קרות והיא מחזיקה את הפנים שלי מלמטה. "אני מבינה שזה מלחיץ, אני מבינה שזה יכול להיות מסוכן ואני מוכנה לנסות. כי אולי לא תהיה לי עוד הזדמנות."
אה. יופי. עכשיו נזכרת להתבגר. היא אפילו לא זורקת לי בפרצוף את זה שאני בחרתי כאילו אין לה ברירה. כאילו אני מוכן לקחת אחריות מלאה על סיכונים.
"בואי. אנחנו חוזרים אלייך." אני לוקח את היד שלה אליי לפני שאני מדבר. האצבעות שלה היו במרחק כלום מהפה שלי וזה מציק לי נורא.
אני לא עוצר לחשוב שאני לא באמת יודע איזה רכב הוא שלה או לאיזה כיוון ללכת. אני נושם עמוק. הגוף שלי רותח. אני כוסס ציפורן.
"בשביל מה?" היא מכווצת את הגבות למעלה. ילדה.
לא. המבט המבולבל הזה לא מקסים אותי בשום צורה, העיניים הגדולות האלה לא משפיעות עלי. בכלל. ואת לא תקבלי את מה שאת רוצה הפעם. הניתוח הזה מסוכן והוא צריך להיות ברירה אחרונה. ואני לא מוכן לקחת על זה אחריות. זה לא מה שהבטחתי.
"בשביל לעשות לך ילד מזורגג."

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

little mrs.sunshine :) עקוב אחר little mrs.sunshine
שמור סיפור
לסיפור זה 4 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
יובל כותבת
יובל כותבת
רק מחכה לפרק הבא.
מעניין, מצחיק, ממכר, ואפילו מותח.
תמשיכי ככה (:
הגב
דווח
מישהי .
מישהי .
"אני לא צריכה שתיתן לזה יד אני צריכה שתיתן ביד." D: כמה צחקתי..

תקשיבי, אליפות של סיפור! ♥
הגב
דווח
5 אהבתי
Alon PAGLIN
Alon PAGLIN
אם מדובר על הפריה מלכותית איבדתי אותך בסיפור.
היא לא באה אליו כבר שהיא בהיריון ממנו?
הגב
דווח
טען עוד 5 תגובות
כותבי החודש בספרייה
little mrs.sunshine :)
חתולה במיטה (18+)
חתולה במיטה (18+)
מאת: little mrs.sunshine :)
הבטחת לי
הבטחת לי
מאת: little mrs.sunshine :)
מכשפת
מכשפת
מאת: little mrs.sunshine :)
אני רוצה לדעת מי אני
אני רוצה לדעת מי אני
מאת: little mrs.sunshine :)
דרמה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
סיפורים אחרונים
עד החתונה זה יעבור 2
עד החתונה זה יעבור 2
מאת: שיר פיליבה
עד החתונה זה יעבור 2
עד החתונה זה יעבור 2
מאת: שיר פיליבה
ליבי - פרק 15
ליבי - פרק 15
מאת: כותבת אנונימית
צייר לך עולם: פרק 15
צייר לך עולם: פרק 15
מאת: Writer :)
המדורגים ביותר
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer