כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

ההתנגשות חלק 37

תצוגת האופנה חלק א

*******
מריצה
הירו אירגן לימוזינה די זוהרת כדי להגיע לתצוגת האופנה, למרות שאצעד בשטיח האדום אף אחד לא באמת ישים לב אלי, אף אחד לא יודע מי אני, אהיה עוד אחת. אני בסדר עם זה, למרות שלקחתי די קשה את הנסיגה של כריס, היא לא הסבירה לי כלום, בין כל הלחץ של ההכנות לתצוגת האופנה הדבר היחידי שהיא אמרה לי כשאמרנו שלום זה ' אוי אני מצטערת שלא יצא לפועל כל עניין התצוגת אופנה', ולפני שהספקתי לשאול אותה למה היא כבר הייתה צריכה לחזור לכל ההכנות. האמת היא שאני מותשת, מותשת מלהילחם, כל פעם שיש קצה חוט שנותן לי תקווה וכוח להמשיך אני מאבדת אותו בשניות. מה ששונה הפעם זה שהיה לי למי לפרוק את זה, הירו היה שם בשבילי הפעם, הוא אמר לי את מה שאני אומרת לעצמי בדרך כלל, הוא תמך בי וזה הכל בשבילי, אני שמחה שאני ככה יכולה להיות פתוחה עם הירו ולדעת שלמרות הבחור הגס רוח שהוא מראה לעולם שהוא, איתי הוא אחרת, איתי הוא שונה. אני יודעת שקשה לו להגיד שהוא אוהב אותי, קשה לו להגיד את המשפט הזה, אבל אני מרגישה את זה שהוא אוהב אותי, בתוך תוכי אני יודעת שהוא אוהב אותי, ואני אחכה, אני מוכנה לחכות עד שיהיה מוכן להגיד לי את זה.
הלימוזינה שלי נעצרה, הייתי מוכנה להיות עוד בחורה שהולכת על השטיח האדום, שאבתי את הכוחות שלי ונתתי לעצמי להמשיך להאמין שיום אחד השטיח האדום יהיה בשבילי, אנשים ימתינו רק כדי לראות אותי עליו, בעיצובים שלי.
לקחתי נשימה עמוקה ויצאתי מהלימוזינה, כל הצלמים והאנשים שהיו שם לא ממש הבחינו בי, עברתי בזריזות על השטיח האדום כשבדיוק הירו יצא מהלימוזינה שלו, וכל האנשים מסביב התחילו להשתגע, הוא היה פשוט חתיך הורס, הוא לבש עוד גינס סקיני שחור שלו, וחולצה שחורה חלקה פשוטה, היא הייתה פתוחה מלפנים ככה שהיא חשפה מעט את החזה המקועקע שלו, הסתכלתי עליו נדהמת מהיופי שלו, איך הוא מחייך, הוא פשוט גבר בעל נוכחות, אי אפשר להתעלם מהיופי שלו כשהוא נמצא בסביבה. פתאום משהו נוצץ ממנו תפס את מבטי, קלטתי את הירו עונד שרשרת של מגן דוד דומה לשרשרת שנתן לי רק בלי יהלומים משובצים על המגן דוד, השרשרת שלו גם הייתה כסופה והמגן דוד היה גדול יותר משלי. זה לגמרי ריגש אותי שהוא ענד אותה, זה הראה לי כמה שנינו התקרבנו, אני מרגישה ששום דבר לעולם לא יוכל לעמוד בנינו, אנחנו פשוט משלימים אחד את השניה באופן מושלם. אני פשוט אוהבת אותו.
הירו ראה אותי מסתכלת עליו ובוחנת אותו, הוא קרץ לי בזמן שעמד שכל הצלמים והפאפרצי יצלמו אותו ואני התקדמתי לבפנים, והרצון שכל זה יסתיים כבר כדי שנוכל להנות מסופש ביחד באל איי רק גבר, מעולם לא הייתי בלוס אנגלס והאמת היא שאני לא יכולה לחכות כבר להגיע לשם להיות איתו, עוד משהו של פעם ראשונה בחסות הירו נייט, אין ספק שהוא שינה את חיי לגמרי.

כשנכנסתי לבפנים הלכתי ישר למאחורי הקלעים, ראיתי שם את אלי עם גון ובלייר, התקדמתי לעברם ונופפתי לשלום. "התגעגעתי אליך מריצה!" בלייר אמרה. חיבקתי אותה "האמת היא שגם אני! לאן נעלמת?" שאלתי אותה כשהפסקנו את החיבוק שלנו. "הרבה עבודה.." בלייר נאנחה. "כן אני יכולה להבין את זה" משכתי בכתפיי בחיוך קטן כשקלטתי מה אני ואלי עשינו במהלך כל השבוע הזה כשהיינו בשיא ההכנות לתצוגת האופנה.
"טוב קדימה! למושבים שלכם!" אלי מחאה כף "ניפגש באפטר פארטי." היא הוסיפה כשהיא דחפה קלות בידיה את גבו של גון ובלייר אחריו.
אלי חייכה אלי "אז את מוכנה לרגע הגדול?" כיף לראות כמה אלי מתלהבת למרות שזה לא התצוגת אופנה הראשונה שהיא מנהלת, הסתכלתי מסביבי וראיתי איך הכל מנוהל ומתוקתק כמו שצריך, והאמת שזה הלהיב אותי וריגש אותי לגמרי, אני יודעת שיום אחד אני אהיה השם שעומד מאחורי כל ההפקה המטורפת הזו, אני מאמינה בעצמי, אם זה לא עבד עם כריס יאן זה יעבוד עם מישהו אחר, אני בטוחה.
הנהנתי לאלי אחרי שעיכלתי כל מה שעשינו כאן.
פתאום הפרצוף של אלי נעשה זעוף. הירו הגיע "הכל נראה ממש טוב אלי." הוא אמר באדישות כשהוא נעמד לצידי ובחן מסביב הכל.
אלי שתקה ושילבה את ידיה. הירו הסתכל עליה כשהוא לא מבין כל כך את פשר התגובה שלה. "הכל בסדר?" הוא שאל בחצי חיוך.
האמת שמצב הרוח של אלי השתנה ברגע מהשניה שהיא ראתה את הירו, מה הירו כבר הספיק לעשות לה? אני מקווה שהוא לא הרס שום דבר...
"מריצה את יכולה לבדוק עם הסאונדמן עם הכל מוכן?" אלי שאלה אותי.
"כן ברור." הנהנתי, חייכתי חיוך קטן להירו והתחלתי להתקדם לכיוונו של הסאונדמן.
עשיתי כמה צעדים קטנים כששמעתי את אלי אומרת "אנחנו צריכים לדבר." להירו, מה הוא עשה?

בדרכי חזרה מהסאונדמן אחרי שבדקתי שהכל כשורה ראיתי את גבה של סטייסי, האמת היא שאין לי כוח בכלל להתעסק איתה אחרי כל היום הזה, הוצאתי יותר מידי רגשות היום ואני כבר לגמרי מוצפת. הסתובבתי מהר כדי להתחמק ממנה, ותוך שניה שמעתי את הקול הכלבי שלה. "את מתחמקת ממני?" היא שאלה בצחקוק.
"הדבר האחרון שאעשה." עניתי לה בהזדעפות פנים תוך כדי שאני מסתובבת אליה.
"אוי בבקשה... מה קרה איפה החבר שלך? ככה את קוראת לזה נכון? חבר?" היא אמרה בטון כל כך מעליב.
"כן החבר שלי." אמרתי בגאווה.
"אוי מעולה, תודיעי לי כשאתם רבים כי את משאירה אותו כל כך מחומם, זוכרת את הפעם שבאת אליו וראית אותי איתו? אני צריכה להודות לך על הויכוח שלכם, הוא היה לגמרי חיה רעה במיטה אחר כך." היא שילבה ידיה וקרצה לי בחיוך ממזרי והלכה לדרכה כשהיא לבושה בחלוק לבן עם שמו של ריצרד עליו משאירה אותי חסרת מילים.
מה זה היה? באותו היום שבאתי לדבר עם הירו והיא הייתה הירו אמר לי שלא קרה בניהם כלום, מה קורה פה? הוא שיקר לי? הם שכבו? אני מתחילה להתחמם והעצבים שלי עוד רגע שוברים את הרף שלהם, איך היא מעיזה בכלל לדבר איתי ככה? מאיפה כל הביטחון הזה? ולמה אני לא מצליחה לענות לה כמו שאני רוצה?
אה שכחתי, היא הסופר מודל שהוא יצא איתה במשך כמה שנים טובות, אבל אני אחרת, ככה הוא אומר, או שלא? טוב די! מספיק, אני שוב אוכלת תסביכים, כדאי מאוד שלהירו יהיה הסבר לזה, אני צריכה להתאפק לפחות לאחרי תצוגת האופנה. כבר חשבתי שניסע ללוס אנגלס להנות בבית שלו במאליבו בכיף, אבל תמיד יש משהו בדרך.

היו ממש עוד כמה דקות לתחילת תצוגת האופנה, הירו הלך לחדר שאלי אירגנה לו כדי להתלבש בתלבושת שריצרד עיצב במיוחד בשבילו, האמת היא שרציתי ללכת אליו כדי לשאול אותו את השאלה שמסתובבת בראשי מהרגע שנתקלתי בסטייסי, האם הם באמת שכבו באותו היום שבאתי לדרוש מהירו הסברים והוא ביקש שנתרחק, האם הירו באמת שיקר לי או שכל זה רק עוד ניסיון של סטייסי להפריד בנינו?
העדפתי אבל לעשות את השיחה הזו אחרי תצוגת האופנה, שלפחות לחץ אחד מעצמי אני אוריד. עמדתי מאחורי המסך הגדול מציצה לקהל שמילא את המקום, היו כל כך הרבה אנשים, צלמים מפורסמים, אפילו דרו דיימון ואישתו הגיעו, הכל היה נראה כל כך טוב ובטוב טעם, האמת היא שאלי ואני עשינו עבודה מעולה, אלי ללא ספק יודעת איך להפיק דברים כאלה. הכל היה נורא מעוטר באלגנטיות וקלאסיות, כל עיצוב המקום מתאים בדיוק לנראות שלו, הכל מעוצב בשחור וזהב, ריצפת מסלול הדוגמנות בצבע שיש שחור מבריק, שתואם את ריצפת האולם, ואי אפשר להתעלם מהמסך הענק ששמו של ריצ'רד מופיע עליו מאחורי המסלול, בכניסה לאולם עומדים מלצרים המגישים כוסות שמפניה משובחת לכל הנכנסים לאולם, ובחוץ באולם הכניסה יש קייטרינג שלם של מתאבנים ונשנושים טעימים. זה פשוט הולך להיות מושלם. אלי נעמדה ליידי והגישה לי כוס שמפניה. "לחיים, שהתצוגה הזו תעבור בשלום." אלי חייכה והרימה את כוסה בידה, אני לקחתי את הכוס שהגישה לי מידה וחייכתי והרמתי אותה גם כן, הצלחתי לשתות את כל השמפניה בלגימה אחת מרוב הלחץ, הרגשתי את כפות ידיי מזיעות מהלחץ ששרר בגופי.
"הכל בסדר עם הירו?" שאלתי את אלי כשפניי אליה והרקע של הדוגמניות המתארגנות ובניהם סטייסי הכלבה מסביבה.
"אה... כן כן, למה שלא יהיה?" היא שאלה כשעיניה מופנות לכל מקום חוץ ממני. למה היא מתנהגת כזה מוזר?
"אמרת שאת צריכה לדבר איתו, חשבתי שהוא עשה משהו." משכתי בכתפיי.
"אה.. לא... זה פשוט... נדבר על זה, צריך להתחיל." אלי הסתובבה לדוגמניות וצעקה להן להיות מוכנות, אני מאוד מקווה שהיא מתנהגת ככה בגלל הלחץ של תצוגת האופנה כי נראה שיש משהו שהיא לא אומרת לי או שזה סתם אני והפרנויות שלי.
אלי סידרה ובדקה את כל הדוגמניות לראות שהן לבושות כמו שצריך ומוכנות לצעוד במסלול, כל דוגמנית שאלי בדקה אותה הייתה יותר גבוהה מאלי, כל אחת הייתה יותר רזה מהשניה, וכולן היו נראות זוהרות ומושלמות.
פתאום הרגשתי יד על כתפי. סובבתי את ראשי וזאת הייתה כריס יאן, יופי. מה שחסר לי עכשיו. "רק באתי לבדוק שהכל מוכן" היא חייכה. איך היא יכולה לחייך אלי כשהיא פשוט נפנפה אותי כיאלו אני כלום אחרי שהיא הלהיבה אותי כל כך?
זה כל כך הרתיח אותי, והאמת היא שאני לא מתכוונת לשתוק על זה.
"כריס, טוב שאת כאן, האמת שיש משהו שרציתי לשאול אותך." הסתכלתי אליה בפנים די קרות.
"בטח, אנחנו באמת צריכות לדבר, מכל הלחץ והבלאגן לא יצא לנו לדבר כמו שצריך אבל היה לי נורא צר לשמוע על זה בשיחת טלפון מהמזכיר שלך." היא אמרה, מה? המזכיר שלי? על מה היא מדברת. קימטתי את המצח שלי בחוסר הבנה על מה שכריס אמרה כרגע ובפתאומיות לגמרי ומשום מקום הרגשתי יד שמושכת אותי. זה היה הירו. "היא כבר תדבר איתך כריס, אני צריך אותה לרגע." הירו אמר לכריס ומשך אותי איתו במהירות. "אני אלך לשבת במקום שלי, נדבר מריצה." כריס צעקה לי ואני הנהנתי אליה. הירו לקח אותי בכזו מהירות לכיוון החדר שלו. הוא הכניס אותי לחדר שלו וסגר את הדלת אחריו."מה קרה הירו הכל בסדר?" שאלתי בלחץ, הכל מתנהל כמו שצריך בבקשה שאין שום דבר שהולך להרוס את זה עכשיו. "כן יש לי בעיה קטנה שרק את יכולה לפתור." הירו אמר. אוי לא.
"מה קרה?" שאלתי בלחץ, הירו החזיק את פניי והרכין את ראשו אלי ונישק אותי נשיקה ארוכה ויפה, הנשיקה של הירו הייתה כמו זריקת הרגעה, הרגשתי את כל הלחץ מתפוגג ממני והדבר היחידי שהתעסקתי בו זה מגע שפתיו על שלי, הירו ללא ספק יודע איך לגרום לבחורה להשתכר רק מטעם הנשיקה שלו.
הירו הפסיק את הנשיקה שלו כשהוא נושך את שפתיי התחתונות.
"זאת הייתה הבעיה שלך?" שאלתי כשלא יכולתי למנוע משפתיי להתעקל לחיוך.
"הייתה." הוא אמר בחיוך כשהוא עדיין מחזיק את פניי כשמילותיה של סטייסי מתנגנות בראשי על כך שהיא והירו שכבו ביום הארור הזה.
"מה? לא בסדר?" הירו שאל שכנראה פרצופי הסגיר את מחשבותיי.
רציתי לחכות לאחרי התצוגת אופנה אבל האמת היא שאני פשוט חייבת לדעת את זה.
"זה פשוט משהו שמציק לי... אתה לא תשקר לי אף פעם נכון הירו?"
"למה לעזאזל את אומרת את זה?" הוא שאל כשהוא משחרר את פניי מידו ומסדר את החולצה שלו.
"נתקלתי בסטייסי מקודם." אמרתי.
הוא הוציא אוויר מראותיו כיאלו הוקל עליו.
פאק סטייסי, מה כבר היא אמרה לך?" הוא שאל בחצי חיוך.
"ששכבתם, באותו היום שבאתי אליך ואתה ביקשת שנשמור מרחק... אתה וסטייסי שכבתם או לא?" הצלחתי להוציא את השאלה הזו מפי לפני שהספקתי להתחרט... אוי כמה אני שונאת את היום הארור הזה.
"פאק לא, זה מה שהיא אמרה לך?" הוא הזעיף פנים. ואני הרגשתי את ההקלה שבליבי.
"אל תאמיני לה אוקי? אני לא הייתי ואני לא רוצה להיות עם אף אחת אחרת חוץ ממך." הוא אמר כשהוא מתקרב אלי, הוא ליטף את הפנים שלי באצבעותיו ויכולתי להרגיש מעט ממגע טבעותיו על פני, ההתרגשות הציפה אותי.
"אני פשוט מפחדת הירו, אני מרגישה שאנחנו במקום כל כך טוב ויש אנשים מסביב שמנסים להרוס את זה." הסתכלתי לתוך עיניו הירוקות שפשוט גורמות לי להתאהב בכל פעם מחדש.
"אף אחד לא יהרוס לנו את זה, רק תחשבי על זה שמחר בשעה הזו ניהיה בחוף הפרטי שלי במאליבו, אני ואת, בלי אף אחד, אוקי?" הוא אמר ונתן נשיקה קטנה בקצה האף שלי.
הנהנתי אליו בחיוך. "טוב כדאי שאחזור התצוגה עומדת להתחיל עוד כמה דקות" אמרתי כשאני מתקדמת לכיוון הדלת. אחזתי בידית הדלת שנזכרתי בסטיאוציה שהייתה לי עם כריס עד לפני שהירו משך אותי ממנה. "מעניין על מה כריס דיבר-" התחלתי להגיד כשהירו קטע אותי "בואי לא נדבר על כריס ועל שום דבר עד אחרי הנסיעה שלנו לאל איי אוקי?" הוא אמר. הנהנתי אליו, הוא צודק, למה רק לחפש בעיות, אני רוצה לנסוע לאל איי נטולת דאגות, הכל יחכה לי שאחזור.

חזרתי למאחורי הקלעים והכל כבר היה מוכן. אלי נתנה לי משימה אחת אחרונה לתצוגת האופנה הזו לדאוג שכל דוגמנית יוצאת בזמן, היה שקט מהקהל והירו יצא למסלול כשהוא נראה כל כך סקסי בעיצוב של ריצרד, הוא נראה פשוט כמו אל. הירו לשיר את שיריו ואני רק התבאסתי שלא יכולתי להיות מולו לראות אותו שר, לשמוע אותו שר ובמיוחד לראות אותו שר מעביר בי דגדוג בין הרגליים בנקודה הרגישה שלי כל פעם מחדש, אלי נתנה את הסימן שלה והדוגמנית הראשונה יצאה אל עבר המסלול, סטייסי. האמת היא שהפעם לא חששתי ממנה, לא חששתי מהמבט שהיא תעשה להירו או מהקירבה, הרי הוא לוקח אותי לסופש באל איי, לא אותה. סטייסי הסתכלה עלי בחיוך ממזרי שהיא חושבת שהיא הצליחה לפגוע בקשר שלי ושל הירו, התעלתי על עצמי ופשוט התעלמתי ממנה, נתתי לה להמשיך לצעוד בביטחון שלה רק כדי שהדוגמנית הפותחת של תצוגת האופנה בהחלט תיתן את השואו שצריך.
אחת אחת מהדוגמניות יצאה למסלול בזמן שלה כשהיא לבושה בעיצובים של ריצרד כל העיצובים היו נורא צבעוניים מלאי צבעים, היו מחוכים, חליפות, שמלות צמודות, שמלות ארוכות ורופפות, וולנים בשרוולים, וולנים בשמלות, וולנים בחצאיות, היה הכל מהכל, ריצרד בהחלט עשה עבודה טובה לשבוע האופנה. קולקציית האביב שלו היה נראת פשוט מושלמת.

תצוגת האופנה פשוט עברה מעולה, הכל היה מושלם ובזמן, ריצרד יצא בסוף עם כל הדוגמניות אחריו כשהוא מודה לכל הקהל שהגיע בשיר מרגש שהירו שר בסוף. אני ואלי הסתכלנו על כל זה מאחורי הקלעים והסתכלנו אחת על השניה בפרצוף המגדיר 'עשינו זאת', הייתי גאה בנו מאוד, אני שמחה שהפקת התצוגת אופנה הראשונה שלי התנהלה כל כך טוב, אני חושבת שכן שאבתי כלים בשביל עצמי למקרה שאי פעם אפיק תצוגת אופנה..
הירו היה הראשון לחזור למאחורי הקלעים. הוא ניגש אלי ואל אלי. "מריצה הלימוזינה מחכה לך ביציאה האחורית, היא תיקח אותך לאפטר פארטי, אני אראה אותך שם." הוא אמר, שכחתי שאני והירו לא יכולים להתראות בפומבי ביחד, היחידים שהוא מראה להם את הקשר בנינו הם אלי וגון והאנשים המעטים מסביב, הופתעתי כשהוא משך אותי ככה ליד כריס וכל הדוגמניות, אבל הוא מצא את התירוץ המושלם שאמר שיש לו בעיה ושהוא צריך אותי, וכולן היו שניות לפני התצוגה כך שלא באמת שמו לב לזה, חוץ מכריס.
הנהנתי אליו כששמעתי את אלי מחככת בגרונה ומסתכלת אל עבר הירו במבט של רצח. "הכל בסדר בניכם?" שאלתי את אלי, כשאני מעבירה את מבטי ממנה אל הירו, היא מתנהגת נורא מוזר עם הירו, כשאני חושבת על זה כששאלתי אותה על מה היא דיברה עם הירו היא גם אז התנהגה נורא מוזר.
"הכל פאקינג בסדר מריצה, אני חושב שנתקע לה משהו בגרון לא?"
אלי הנהנה. "כן נתקע לי משהו מגעיל בגרון." היא אמרה.
"אוקי... שניכם ... מוזרים... אני אלך ללימוזינה, אפגוש אותכם באפטר פארטי."

**********
הירו-
נסעתי עם אלי בלימוזינה שלי לאפטר פארטי של תצוגת האופנה, אני פאקינג מרגיש את עצמי רק מתרוצץ ממקום למקום כדי להצליח להגיע עם מריצה לאל איי ושנוכל לדבר כמו שצריך, שאוכל להסביר לה את הכל כמו שצריך כדי שהיא לא תכעס וכדי שהיא תבין את הדברים כמו שהם, ברגע שהיא תבין הכל אני והיא נוכל לעבור כל מכשול ביחד. למזלי באתי בדיוק בזמן שראיתי את מריצה מדברת עם כריס והפרדתי בניהם, פאק זה היה כל כך קרוב, מריצה צריכה לשמוע על כך ממני, לא מאף אחד אחר, האמת שלא רציתי בכלל לספר לה, אבל לעזאזל אני פשוט מוקף, לא מספיק זה גם סטייסי מוסיפה אש למדורה מזל שמריצה מאמינה בי, כשהיא שאלה אותי אם לעולם לא אשקר לה חשבתי שאני מת, חשבתי שכריס המזדיינת כבר הספיקה להגיד משהו. חוץ מזה גם אלי יודעת, כריס דיברה איתה, סיפרה לה הכל ואלי בחורה חכמה היא עשתה אחד ועוד אחד והבינה כבר שזה אני. לעזאזל.
"אתה חייב לספר לה." אלי נהמה עלי.
"פאק אלי, אני אספר לה! אבל לא עכשיו, אני לוקח אותה לאל איי מחר לסופש ואספר לה הכל היא תבין אותי." אמרתי לאלי בתקווה.
"אני מקווה בשבילך, אני לא מבינה איך יכולת לעשות לה את זה, תמיד ידעתי שאתה אנוכי אבל לעולם לא חשבתי שתיהיה מסוגל לדבר כזה." אלי אמרה כשהיא משלבת את ידיה, היא אומרת את זה כי היא פאקינג לא מבינה מה זה התחושה של לאבד מישהו, וזין, אני לא מתכוון לאבד את מריצה.
"היא תבין את זה, היא אוהבת אותי. " הסתכלתי על אלי "את רק צריכה לשמור על הפה הגדול שלך סגור, היא צריכה לשמוע את זה ממני."
הנהג עצר את הלימוזינה וסימן שהגענו. פתחתי את דלת הלימוזינה ונתתי מבט אחרון לאלי לפני שיצאתי מהלימוזינה, אלי הסתכלה עלי במבט שונא, אבל על הזין שלי, איך אומרים, זה ירידה לצורך עליה.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Miss D עקוב אחר Miss
שמור סיפור
לסיפור זה 4 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
אוף הוא מעצבן
הגב
דווח
1 אהבתי
guest
וואוו !!!! מצפה בכיליון עיניים להמשך!!!!!
הגב
דווח
1 אהבתי
Blackbird Night
Blackbird Night
וואו הוא כזה מניאק!
זה מעשה שנעשה נטו מתוך אנוכיות ואולי אפילו אובססיה. אהבה אהבה אבל עד כאן. יש גבול והגבול הזה נחצה כשהוא התערב על דעת עצמו בקריירה שלה.
האמת שהקנאות המוגזמת שלו כלפי בריידן רמזה על זה אבל לא חשבתי שזה יגיע לזה שהוא יהרוס לה ככה!
הגב
דווח
1 אהבתי
טען עוד תגובה 1
כותבי החודש בספרייה
Miss D
ההתנגשות חלק 40
ההתנגשות חלק 40
מאת: Miss D
ההתנגשות השניה חלק 16
ההתנגשות השניה חלק 16
מאת: Miss D
ההתנגשות השניה חלק 27
ההתנגשות השניה חלק 27
מאת: Miss D
ההתנגשות השניה חלק 5
ההתנגשות השניה חלק 5
מאת: Miss D
דרמה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
סיפורים אחרונים
עדיין מחכה.
עדיין מחכה.
מאת: The Inspiration Th
לאן שהחיים יקחו אותנו
לאן שהחיים יקחו אותנו
מאת: הדר .
שלוש מילים קטנות....
שלוש מילים קטנות....
מאת: אנונימי
ההתנגשות השניה חלק 28
ההתנגשות השניה חלק 28
מאת: Miss D
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan