כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2 1

ההתנגשות חלק 36

נוטינג היל

*********
הירו
אני ומריצה שכבנו במיטה, יכולתי לראות כמה היא גמורה, וככל שהזמן עובר אני חושב על מה שעשיתי לה, ואני מתחיל להרגיש רע עם עצמי. נתתי לאנוכיות שלי להשתלט עלי, אבל אני זוכר שזה למטרה טובה, אני לא רוצה שהיא תעזוב אותי, אף פעם, לא משנה לאן. מריצה ראתה עוד אחד מהסרטים הרומנטיים וכל השיט הזה שלה, היא צפתה בנוטינג היל, הייתי אומר שזה כמעט כמו הסיפור שלנו רק הפוך, בחור בריטי לא מוכר מתאהב בשחקנית הוליוודית מפורסמת, רק שאצלנו זה שאני הבריטי המפורסם והיא אפילו לא אמריקאית. אני לא מצליח להבין איך היא אוהבת את כל הקיטש הזה וכל הסרטים האלה, איכשהו אני נשאב איתה לראות את כל הרומנטיקה הזו והקלישאות האלה.
״בחייך כמה פעמים ראית את הסרט הזה?״ נאנחתי כשאני מסתדר במיטה מתכרבל בשמיכה.
״אולי הפעם העשירית כבר״ היא צחקה.
״לא נמאס לך לראות את כל הסרטים האלה? הכל אותו דבר הכל פאקינג צפוי שם.״
״אבל זה מה שכיף בזה״ היא הסתכלה עלי וחייכה.
"כיף? זה הכל צפוי מראש הם מתאהבים הוא מתנהג כמו מניאק ואז הוא רודף אחריה ברגע האחרון מציל את המצב והם ביחד באושר ועושר לעולמי עולמים. סתם בולשיט לא אמיתי." נהמתי
"נכון... אבל זה כיף לרגע לא לחוות את המציאות, משהו שהוא דמיוני גם אם זה אותה הקלישאה והכל צפוי מראש, בכל סרט זה שונה, כשאתה צופה בסרטים כאלה כשיוצא לך אתה לא אומר לעצמך לפעמים הלוואי והחיים היו ככה כמו סרט רומנטי?" היא שאלה בכזו מתיקות, פאק כמה שהבחורה שלי תמימה.
"פאק לא, אני לא מאמין בזה." גלגלתי עניי.
טוב אני כן." היא משכה בכתפיה.
"מה גרם לך להאמין בכל השיט הזה?" שאלתי, זה באמת מסקרן אותי לדעת, מסקרן אותי להבין איך היא נכנסת ככה לסרטים, היא מתרגשת ובוכה מהסרטים שהיא רואה כיאלו היא הדמות שמשחקת שם.
"טוב... אני מניחה שאני תמיד רוצה לקוות שהסוף יהיה טוב, להאמין שיהיה טוב, גם שקשה, גם שעצוב, גם שרע והכל לא עובד כמו שאנחנו רוצים, אני רוצה להאמין שבסוף הכל חולף, שבסוף תמיד יהיה טוב, אני אף פעם לא אדע מתי יהיה הסוף, או מה ההגדרה לסוף, אני מניחה שהמוות הוא הסוף הסופי אבל הייתי רוצה לדעת שיהיה טוב לפני זה." היא דיברה כל כך מהלב, הסתכלתי עליה שותק מקשיב לה למה שיש לה הלגיד, סרטים רומנטים, טלנובלות, סדרות דרמה שהיא צופה בהם הם מעבר לרק צפייה, היא לומדת מזה משהו, היא רואה את זה בתור אופטימיות לחיים, משהו שאבד לי... עד שמצאתי אותה.
"אולי זה יחשב כמו מישהי שחיה בסרט, שרוצה לברוח מהחיים האמיתים, אבל באיזשהו מקום זה נכון, אני רוצה לברוח מהרע שמסתובב סביב, להאמין שקיים הנסיך שיציל אותי." היא המשיכה להגיד, אני הנסיך שלה, היא יודעת את זה נכון?
"אמרתי לך תמיד הייתי ילדה שמפנטזת, תמיד פינטזתי לעצמי סיפורי פיות, סיפורי אגדות, היו שנים שחייתי בתוך פנטזיה אחת גדולה, היה כואב להתעורר ממנה, אבל היא עשתה לי גם טוב, ניסתי להילחם בזה, שנאתי את עצמי על זה, אבל אז הבנתי שאני שונה, שאני לא כמו כולם, ואז התחלתי להרגיש מיוחדת, כשקיבלתי שזו אני, אני לא צריכה להשתנות, אולי קצת להתבגר, אבל אני נהנת מזה, זה עושה לי טוב, זה גורם לי להאמין בצעמי, בחלום שלי, זה נותן לי כוח להילחם כי לפעמים שאני אומרת לעצמי שהכל רע וששום דבר לא הולך לי, אני יכולה פתאום להיזכר באיזה סרט דיסני ישן ולזכור שבסופו של דבר יש סופים טובים, כמו בנוטינג היל, הוא היה אדם פשוט, הוא הרגיש איזה לוזר, עד שאנה סקוט נכנסה לו לחיים והוא הרגיש אחרת איתה, וגם שהכל היה מסובך והיה נראה שהסוף שלו יהיה רע ולבד, הוא מצא את הסוף הטוב שלו כי הוא התגבר על הפחדים שלו, והוא עשה את המעשה הנכון שגיבור צריך לעשות, והוא כבש את אנה סקוט המפורסמת.
לפעמים כשאני מוצאת את עצמי ביום חשוך שאני מרגישה שהכל אבוד, שאני תקועה במקום ואין לאן להמשיך, שאני חושבת שזה המציאות שלי והיא לא תוכל להשתנות לעולם, אני נזכרת במשפט שראיתי באיזה סרט, 'ברגעים כאלה הגיבור עושה משהו כדי לשנות את המצב לסוף הטוב שמגיע לו', ואז אני שואבת כוחות מחדש." היא אמרה כשהיא ממשיכה להסתכל לכיוון הטלוויזיה, לא מסתכלת עלי, אני מפנה את מבטי אליה, מסתכל על הבחורה שלי, שעם כמה שהיא רומנטית חסרת תקנה, היא מדהימה, היא משלימה בדיוק את מה שחסר לי, וזה תקווה, תקווה שאיבדתי מזמן, ששכחתי אותה בתקופה החשוכה שלי, כשראיתי אותה לראשונה התקווה שלי חזרה, כי פתאום אני מוצא את עצמי פאקינג מקווה שהיא תסתכל עלי, תדבר איתי, כל מיני שיט שמעולם לא הזיז לי כי ידעתי שאני יכול להשיג כל בחורה שאני רק רוצה. נתתי למריצה נשיקה קטנה על הראש. "חפרתי לך אה? אבל אתה שאלת." היא צחקה.
"נהנתי להקשיב לך." אמרתי בחיוך.
ככל שהסרט מתנגן אני רק חושב יותר ויותר על כך שאני צריך לגרום למריצה לרצות להישאר איתי, לבוא איתי, להיות איתי. אולי אם אני אקח אותה לאיזה סוף שבוע שניהיה בו ביחד רק שנינו בלי אף אחד מסביב, בלי העבודה שלה מסביב, אולי זה יגרום לה להבין. בכל רגע ורגע שעובר החשש הזה שמריצה תראה מי אני באמת, תראה את הבן אדם החשוך שהייתי לפני שהכרתי אותה, שהיא תבין שאני פאקינג לא מספיק טוב בשבילה, היא תעזוב אותי. פאק, אני פשוט לא מוכן לזה, אני צריך אותה. בכל פעם שהיא רק זורקת את המשפט המזדיין הזה שהיא לא צריכה אותי כל החששות האלה עולים לי, מה אם היא לא צריכה אותי כמו שאני צריך אותה?
חיבקתי את מריצה בזרעותיי, כשהיא מכורבלת בשמיכה, היא התקרבה אלי וליטפתי את הכתף שלה עם קצות אצבעותי.
"תבואי איתי ללוס אנגלס בסוף השבוע" אמרתי.
"אה?" היא שאלה כשהיא מפנה את מבטה אלי.
"לוס אנגלס, אני ואת, יש לי בית שם, אנחנו יכולים לנפוש שם אחרי כל הטירוף של תצוגת האופנה ניסע ישר אחרי התצוגה, אני אגיד לשרה להכין לנו תיקים."
"ברצינות?" היא שאלה כששפתיה מתעקלות לחיוך.
"ברצינות לגמרי בייב." היא גרמה לי לחייך חזרה, אני חייב לקחת אותה לשם, שניהיה כמה ימים רק אני והיא, אתן לה להרגיש הכי בטוחה איתי בעולם, כדי שהיא תבין שמקומה איתי.
"אבל האפטר פרטי של ריצרד אחרי התצוגה." היא נזכרה.
"זין על האפטר פרטי שלו, בואי ניסע."
"אני לא יכולה הירו, אני חייבת להראות נוכחות בדברים כאלה אתה יודע כמה זה חשוב לי." אני יודע כמה זה חשוב לה, אבל אין מצב שאתן לזה לגרום לה להישאר פה, אני חייב להרחיק אותה מכריס יאן לכמה ימים, מזל שמחר אהיה בתצוגת האופנה כדי לדאוג לזה.
"אז ניסע ישר אחרי, נראה נוכחות וניסע ללוס אנגלס, תחשבי על זה, אני ואת, ביחד, בבית שלי בלוס אנגלס, הבית שלי על החוף הפרטי שלי, יהיה לנו ים, שמש, והמון מזה.." אמרתי כשתפסתי בסנטר שלה והרמתי את פניה אלי כשאני מתקרב אליה ומנשק אותה.
"מממ... אני לא יכולה לסרב לזה.." היא אמרה כשאני ממשיך לנשק אותה, היא נותנת לי גישה מלאה לפיה, באחת אני עולה מעליה, ממשיך לנשק אותה כשנישמותיה מתחילות להיות כבדות יותר, היא מפשקת את רגליה נותנת לי להיכנס בניהם. "את אף פעם לא שבעה בייבי." אמרתי כשאני באמת מתכוון לזה, כמה שהבחורה שלי תמימה בסקס היא לאט לאט מפסיקה להיות נבוכה ממני, מראה את הרעב שלה אלי, אני מרגיש את עצמי מתקשה כנגדה, מדהים איך שהיא מצליחה לחרמן אותי בשניות.
"תחשבי עלינו ככה במאליבו." אמרתי כשאני מנשק את הנקודה שהיא הכי אוהבת שבין הצוואר לתנוך האוזן שלה.
"לא יכולה לחכות לזה." היא התנשמה.
מריצה התפתלה תחתיי, תפסתי באחד משדיה כשאני מעסה אותו, מריצה מגלגלת את עיניה מעונג.
מריצה מתחככת עם מותניה בי, מה שהדליק אותי נורא, החיכוך של האיברים שלנו היה כל כך טוב.
אני מחכך את הזין שלי באיבר מינה חזק יותר, למרות ששנינו עם בגדים ההרגשה עילאית, לפי הגניחות של מריצה אני כבר מבין שהיא נהנת מזה, וכל גניחה וגניחה שהיא משמיעה גורמת לי לאבד יותר ויותר עשתונות. היא מעבירה את ידיה בכתפיים שלי, אל עבר הזרוע שלי תופסת בי חזק, מתפתלת תחת החיכוך של שנינו.
"פאק בייבי, אני רוצה שתגמרי ככה." אמרתי כשאני ממשיך בחיכוך מעלה את מותניי ומוריד אותם כשאני מרגיש אותה על הזין שלי.
"שמעת אותי?" לחשתי לאוזן שלה כשהיא לא ענתה, שפתיה היו פשוקות מעונג, "כן.." היא גנחה לאוזן שלי, נשכה את שפתיה הרמתי את ידיה למאחורי ראשה באחת מה שגרם לה להשמיע צווחה קטנה.
היא הסתכלה עלי בחיוך מחורמן, תפסתי את ידיה הקטנות ביד אחת שלי, וביד האחרת הכנסתי את אצבעותי לתוך מכנסי הפיג'מה שלה, התחלתי לשחק בדגדגן שלה כמו שהיא אוהבת.
"הירו... כן..." היא גנחה כנישמותיה כבדות והחזה שלה עולה ויורד במרץ.
"תמיד כל כך רטובה ונפוחה בשבילי בייבי." אמרתי כשהרגשתי כמה היא רטובה וכמה הדגדגן שלה נפוח, סובבתי את אצבעותיי סביב הדגדגן שלה והחלקתי לתוכה שוב ושוב במהירות.
הרגשתי אותה תחתיי שהיא עומדת לגמור, היא גנחה בשמי שוב ושוב כשאני מענג אותה באצבעותיי, מתפתלת תחתיי, עד שהגיעה לפורקן שלה.
"ואו"היא אמרה כשהיא מנסה להסדיר את נשימתה.
"אנחנו הולכים להנות באל איי." חייכתי כשנשכבתי על ידה.
היא נצמדה אלי והכניסה את ידה לתוך המכנסיים שלי, עדיין עמד לי חזק ולא גמרתי, הופתעתי מהנחישות שלה וממגע ידיה על הזין שלי.
"אני מחכה לזה." היא לחשה באוזן שלי כשהיא מעלה ומורידה את ידה שאוחזת בזין שלה, אני עוצם את עיניי מתענג על מגע ידה, זה או שאני מורה מעולה, או שהיא תלמידה מצטיינת, כי היא פשוט אלוהית כשהיא נוגעת בי ככה, אני מרגיש את עצמי עומד להתפוצץ מרוב עונג.

מריצה נרדמה אחרי שגרמתי לה לגמור כבר בפעם השניה, היא לא יודעת שובע ממני וגם אני לא ממנה, ונראה שהיא ישנה כל כך טוב, היא לא סיימה את הסרט שראתה, אבל כמו שהיא אמרה, שזה כבר הפעם העשירית שראתה נוטינג היל, זה קלאסיקה לכל אוהבי הזאנר הזה. אני לא מצליח להירדם, בדרך כלל לצפות במריצה ישנה מרגיע אותי ואני נרדם, אבל הפעם זה לא עובד, אני חושב יותר מידי על מה שעשיתי לה, אני מרגיש קצת חרא עם עצמי, אבל אני יודע שעשיתי את זה בשביל שנינו, היא תודה לי בסוף, אני בטוח בזה, אחרי הסוף שבוע שלנו באל איי היא תגיד לי אפילו תודה, יש שיגידו שזה מהאנוכיות שלי, אבל זה בשביל שנינו, בשבילי ובשבילה, בשביל שהקשר הזה יצליח. אני רק מקווה שמחר לא יראו את השקיות שינה מתחת עיניי בגלל החוסר שינה, אני מודה אני קצת לחוץ, אבל אני אספר לה באל איי על מה שעשיתי או שאולי עדיף שלא אספר לה בכלל.

השעון של מריצה צלצל ואני קמתי איתה, אני לא יודע מתי נרדמתי בדיוק אבל זה הרגיש כיאלו ישנתי רק עשר דקות. היא כיבתה את שעון המעורר שלה. "בוקר טוב" היא אמרה לי ונתנה לי נשיקה בלחי כשהיא קמה מהמיטה בזריזות. אני התאוששתי מהשינה.
"מתי אתה צריך להיות בתצוגת האופנה?" מריצה שאלה אותי כשהיא מצחצחת שיניים.
"רק בערב, אין לי מה לעשות שם עכשיו." אמרתי כשאני משפשף את עיניי ופיהוק יוצא ממני אחרי שסיימתי את המשפט.
"אוקי אז אני אחזור להחליף בגדים ונלך ביחד?" היא שאלה אותי, הפרצוף שלי כנראה הסגיר את התשובה שלי- "הבנתי" היא אמרה ישר.
"את יודעת שזה בעייתי, אני לא רוצה שתיכנסי לעולם הזה של הרכילות ושל צלמים שמחפשים אותך בכל פינה מריצה, אני רוצה לשמור את הקשר שלנו בנינו כדי שלא יהיה מי שיהרוס את זה." הסברתי לה.
"אני יודעת.. אז? אתה תיכנס עם סטייסי? עשיתם אחלה הצגה אתמול בחזרות." ידעתי שלא אצליח לברוח מזה, מוזר שהיא עד עכשיו לא אמרה כלום.
"אני הייתי עצבני עליך." אמרתי, פאק עוד לא בוקר וכבר התחלנו ברגל שמאל, אני חייב שניהיה בסדר לפחות עד שנגיע לסופש שלנו באל איי.
"אני מצטער. לא הייתי צריך לעשות את זה, זה היה ילדותי וטיפשי, אני לפעמים זין שלא חושב יותר מידי." התנצלתי. מריצה נכנסה חזרה לחדר האמבטיה, שמעתי את המים זורמים, קמתי מהמיטה וניגשתי לפתח חדר האמבטיה.
"את יודעת שאין ביני לבינה כלום." אמרתי כדי להרגיע את המחשבות והתסביכים שמתרוצצים עכשיו בראשה, כבר הספקתי להכיר אותה.
"גם את זה אני יודעת, זה פשוט מבאס אותי שאני לא יכולה להראות לעולם שאתה שלי." היא אמרה כשהיא ניגבה את פניה.
חייכתי חיוך גדול. "מה?" היא הסתכלה עלי וצחקקה כשהיא ראתה את החיוך שלי.
"תגידי את זה שוב." ביקשתי כשאני מצמיד אותה אלי.
"להגיד מה שוב?" היא התגרתה בי.
הרכנתי את ראשי כלפיה ונישקתי אותה, נשיקה ארוכה ויפה, הרגשתי שאני ומריצה נמצאים במקום כל כך טוב, שאנחנו מצליחים להתגבר על כל המכשולים שהיו בדרך שלנו, שזה רק אני והיא נגד כל העולם המזדיין, מעולם לא הרגשתי מה שאני מרגיש אליה כלפי אף אחד, היא שינתה אותי, גרמה לי לראות את האור שכבר מזמן חשבתי שנכבה, גרמה לי לפתח תקווה מחדש, לפתח חלום חדש, לנסות לעשות שינוי, שינוי במה שחשוב לי, שינוי באחוזה, במשפחה שלי, בכללים, בנהלים, היא נותנת לי את הכוחות להילחם על שני הדברים, להילחם על שני העולמות ולא לבחור רק באחד מהם.
"אתה שלי.." היא אמרה אחרי שנשכתי את שפתיה, "ואת שלי." אמרתי כשאני מסתכל עמוק בתוך עיניה הירוקות חומות, מעביר את ידי בשערה החום למאחורי האוזן שלה. אנחנו רק צריכים לעבור את תצוגת האופנה ואת האפטר פרטי של ריצרד והכל יהיה מאחורינו.

מאז שמריצה הלכה לסידורים האחרונים של תצוגת האופנה תפס אותי חשש שהיא תתקל בכריס יאן, מצאתי את עצמי כמו מזדיין חופר לה ושולח לה כל כמה דקות הודעה רק כדי לוודא שאני והיא בסדר, אני כל כך רוצה לעבור את היום הזה כבר. הייתי רגוע יותר כשהיא חזרה לדירה, כל עוד היא חזרה לדירה הכל בסדר. פאק אני חייב כבר לספר לה, רק בשביל להוריד את זה ממני, אני אספר לה באל איי, אני לא רוצה לקחת סיכון, אני אהיה הנסיך המקסים שהיא רוצה במשך כל הסוף שבוע הזה רק כדי שהיא תבין שזה מעידה אבל זה מעידה בשביל שנינו כדי שלא נפסיד את שנינו, אחרי שאסביר לה הכל היא תבין אותי. היא מתארגנת כבר שעות, ולא ממש שמעתי ממנה, כנראה היא לחוצה יותר מידי בגלל התצוגת אופנה הזו, פאק אני רק רוצה להיות אחריה כבר ואחרי האפטר המזדיין הזה.

אני כבר הייתי מוכן לצאת לתצוגת האופנה בזמן שאני מחכה למריצה שהיא תיהיה מוכנה. קראתי בשמה כשראיתי את הזמן עובר ומריצה עדיין לא הופיעה בסלון מוכנה. היא לא ענתה לי. קראתי שוב בשמה וגם אז לא היה מענה. אוי פאק.
שרה בדיוק הגיעה עם כביסה נקייה בידה לכיוון הסלון. "שרה איפה מריצה?" שאלתי אותה.
"ראיתי אותה עולה לגג אדוני." שרה אמרה. אוי פאק פאק פאק מה קורה? למה מריצה בגג?
עליתי בזריזות במדרגות לגג, כשפתחתי את הדלת ראיתי את מריצה לבושה בשמלה שחורה צמודה שמבליטה את התחת הסקסי והמושלם שלה, השמלה הייתה די שמרנית וקלאסית, אבל קצרה במיוחד, היא הייתה סגורה מלפנים ומאחור ובקו הצוואר מעוטרת בקישוט כסוף זהוב כך גם בסוף השרוולים בידיים ובסוף השמלה. מריצה הייתה נראת כל כך מעודנת וסקסית. העקבים ששמה היו גבוהים למדי, אני בחיים לא אצליח להבין איך בחורות פאקינג יכולות ללכת בדבר כזה.
שערה היה אסוף לקוקו נמוך מסודר, כל שערה ושערה במקומה, היא הייתה נראת אשת עסקים מצליחה. הבחורה שלי פאקינג מהממת בכל מה שהיא רק עושה, היא עמדה והסתכלה על הנוף המרהיב של ניו יורק.
"חיפשתי אותך." אמרתי כשהתקרבתי יותר לכיוונה.
"אני יכולה להבין למה אתה בא לכאן שרע לך, זה נחמד לראות את ניו יורק ככה." היא אמרה כשידיה שלובות והיא לא הפנתה את מבטה לאחור אלי.
חיבקתי אותה מאחור. היא הניחה את קצות אצבעותיה על הזרוע שלי.
"רע לך?" שאלתי, חושש.
היא פשוט הסתובבה אלי וחיבקה אותי, שמעתי קול חלש של בכי, היא ניסתה לא להשמיע את היבבה שיצאה ממנה.
תפסתי בפניה "הי הי, מה קורה?" שאלתי, למה היא ככה? "את בלחץ מהתצוגת אופנה? הכל יהיה בסדר בייבי" אמרתי כשאני מרכין את פניי אליה, מדהים שאפילו בעקבים כאלה גבוהות אני עדיין גבוה ממנה.
"זה לא תצוגת האופנה הירו.." היא אמרה שהיא מנסה לא להזיל דמעות כדי לא למרוח את האיפור שלה.
"אז מה העניין?" שאלתי כשאני מלטף את פניה בשני אגדוליי.
"אני חשבתי שאני טובה, אני חשבתי שהסיפור שלי מתגשם, החלום שלי, אני טעיתי...." היא אמרה כשהיא משפילה מבטה לריצפה.
"למה את אומרת את זה?" שאלתי
"כריס יאן.... היא נסגה לאחור.... אני ידעתי שזה טוב מידי בשביל להיות אמיתי, אני יודעת שהכל היה בגדר רעיון, אבל אני והיהירות שלי.... הציפיה שלי..... ציפיתי כבר לזה, ראיתי את עצמי כבר מרימה תצוגת אופנה, יכולתי לקרוא כבר את הכתבות." היא אמרה כשהיא בוכה וצוחקת ביחד. היא לא הצליחה לעצור את הדמעה שזלגה מעיניה, מחיתי את הדמעה שלה בעזרת האגודל שלי.
"זה לא אומר שום דבר עלייך בייב, הכל בזמן שלו, הכל יהיה בסדר, חוץ מזה יש לך אותי, אני יכול לעזור לך." אמרתי כי הרגשתי רע בשבילה.
"אני לא צריכה את העזרה שלך, רציתי לעשות את זה בעצמי עם המזל שלי." שוב היא אמרה את המשפט שאני שונא כל כך, אני רוצה שהיא תצטרך אותי, והיא תצטרך אחרי הסופש שלנו באל איי היא תבין כמה היא צריכה אותי כמו שאני צריך אותה.
"עכשיו הכל אבוד.." היא הוסיפה, ולמרות הכל לא רציתי שהיא תרגיש ככה רע, כאב לי לראות אותה ככה בוכה ועוד לא בגללי אלא בגלל כריס יאן המזדיינת, מה היא כבר אמרה לה?
"בייב... אל תרגישי רע, את מצליחה, ואת תצליחי, 'זה הרגעים שבו הגיבור עושה משהו כדי לשנות את המצב לסוף הטוב שלו'" ציטטתי את המשפט שאמרה לי אתמול, היא צריכה לשמוע אותו כדי להמשיך להילחם, אבל להילחם איתי.
היא ציחקקת ומחתה את דמעותיה עם שרוול שמלתה.
"אתה צודק, זה יעבור לי." היא אמרה כששפתיה היו מעוקלות לחיוך.
"עכשיו קדימה, מה שעבדת כל כך קשה בשבילו מחכה לך, מגיע לך להגיע לשם שמחה." אמרתי לה כשאני לוקח את ידה ומוביל אותה לדלת היציאה מהגג, היא הנהנה והלכה אחרי.

נכנסו למעלית. מריצה הייתה עם המעיל שלה בידה, "אני לא רוצה שתכעסי, אבל הזמנתי לשנינו שירותי הסעה שונים." אמרתי לה כשאני מסתכל עליה מקווה שהיא לא תזעיף פנים. במקום זה היא חיבקה אותי. לזה לא ציפיתי.
חיבקתי אותה בחזרה וכשהפסקנו את החיבוק שלה היא הרימה את מבטה אלי. "תודה על הכל הירו, תודה שהזכרת לי את עצמי כשנאבדתי קצת שם למעלה, אני יודעת שזה קשה לך להגיד את זה... ואולי זה קצת מהיר לך, אבל אני אוהבת אותך." היא אמרה את זה ועם כמה שכאב לי וכמה שהרגשתי חרא עם עצמי כשראיתי אותה עד לפני רגע ככה בוכה בגג, זה הזכיר לי למה עשיתי את זה, ושזאת הבחירה הנכונה. רציתי להחזיר לה את המשפט הזה אבל לא הצלחתי להגיד אותו, לא אמרתי אותו מאז שאמא שלי נפטרה. היא ציפתה שאגיד בחזרה והדממה ששהתה במעלית גרמה לה פשוט להנהן, כשאני מסתכל עליה בחוסר רצון לפגוע בה, אבל אני עדיין לא מסוגל להגיד את זה.
נישקתי אותה נשיקה רכה על השפתיים המדהימות שלה, ודלתות המעלית נפתחו.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Miss D עקוב אחר Miss
שמור סיפור
לסיפור זה 4 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Tzadef Asayag
Tzadef Asayag
רגע מה הוא עשה???קראתי שוב ולא הצלחתי להבין,זה שהוא לוקח אותה לסופש?
הגב
דווח
1 אהבתי
Miss D
Miss D
זה יהיה מובן יותר בהמשך
הגב
דווח
guest
לא נכון..הוא נשמה טובה, איזה מותק!! הלוואי והיא לא ממש תכעס עליו כשתגלה...
הגב
דווח
1 אהבתי
טען עוד 2 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Miss D
ההתנגשות חלק 40
ההתנגשות חלק 40
מאת: Miss D
ההתנגשות השניה חלק 16
ההתנגשות השניה חלק 16
מאת: Miss D
ההתנגשות השניה חלק 27
ההתנגשות השניה חלק 27
מאת: Miss D
ההתנגשות חלק 37
ההתנגשות חלק 37
מאת: Miss D
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
עדיין מחכה.
עדיין מחכה.
מאת: The Inspiration Th
לאן שהחיים יקחו אותנו
לאן שהחיים יקחו אותנו
מאת: הדר .
שלוש מילים קטנות....
שלוש מילים קטנות....
מאת: אנונימי
ההתנגשות השניה חלק 28
ההתנגשות השניה חלק 28
מאת: Miss D
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה