כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

משב רוח באוגוסט 11

פרק 11

תוכן עניינים 1. משב רוח באוגוסט (פרולוג)2. משב רוח באוגוסט3. משב רוח באוגוסט 34. משב רוח באוגוסט 45. משב רוח באוגוסט 56. משב רוח באוגוסט 67. משב רוח באוגוסט 78. משב רוח באוגוסט 89. משב רוח באוגוסט 910. משב רוח באוגוסט 1011. משב רוח באוגוסט 1112. משב רוח באוגוסט 1213. משב רוח באוגוסט 1314. משב רוח באוגוסט 1415. משב רוח באוגוסט 1516. משב רוח באוגוסט 1617. משב רוח באוגוסט 1718. משב רוח באוגוסט 1819. משב רוח באוגוסט 1920. משב רוח באוגוסט 2021. משב רוח באוגוסט 21- חלק שני22. משב רוח באוגוסט 2223. משב רוח באוגוסט 2324. משב רוח באוגוסט 2425. משב רוח באוגוסט 2526. משב רוח באוגוסט 2627. משב רוח באוגוסט 2728. משב רוח באוגוסט 2829. משב רוח באוגוסט 2930. משב רוח באוגוסט 3031. משב רוח באוגוסט 3132. משב רוח באוגוסט 3233. משב רוח באוגוסט 3334. משב רוח באוגוסט 3435. משב רוח באוגוסט 3536. משב רוח באוגוסט 3637. משב רוח באוגוסט 3738. משב רוח באוגוסט 3839. משב רוח באוגוסט 3940. משב רוח באוגוסט 4041. משב רוח באוגוסט 4142. משב רוח באוגוסט 42- חלק שלישי43. משב רוח באוגוסט 4344. משב רוח באוגוסט 4445. משב רוח באוגוסט 4546. משב רוח באוגוסט 4647. משב רוח באוגוסט 4748. משב רוח באוגוסט 4849. משב רוח באוגוסט 4950. משב רוח באוגוסט 5051. משב רוח באוגוסט 5152. משב רוח באוגוסט 5253. משב רוח באוגוסט 5354. משב רוח באוגוסט 54- חלק רביעי55. משב רוח באוגוסט 5556. משב רוח באוגוסט 5657. משב רוח באוגוסט 5758. משב רוח באוגוסט 5859. משב רוח באוגוסט 5960. משב רוח באוגוסט 6061. משב רוח באוגוסט 6162. משב רוח באוגוסט 6263. משב רוח באוגוסט 6364. משב רוח באוגוסט 6465. משב רוח באוגוסט 6566. משב רוח באוגוסט 6667. משב רוח באוגוסט 6768. משב רוח באוגוסט- אפילוג


עדי

אני מגיעה למשמרת צהרים נוטפת זיעה ולחוצה מהאיחור שלי, אני נכנסת לקיוסק כדי לשחרר את זיו הביתה. "סוף סוף הגעת", הוא אומר. "דלפק 1 יושבים על פעמיים הפוך קטן, שילמו רק על אחד. דלפק 4 כבר שילמו ושמעון עכשיו רק התיישב, לא עשיתי לו עוד את הקפה", הוא מעדכן אותי במצב הלקוחות ואני מתחילה להכין את האספרסו של שמעון לפני שהוא יתחיל לברבר.
בשעות אחר הצהריים המקום עמוס באנשים ואני מתזזת בפנים, מכינה קפה, מוזגת סודה, מקלידה לקופה, מחזירה עודף ונכנסת עמוק לתוך רצף העבודה ובלי לשים לב, השמש כבר שקעה.
"היי", אני מזהה מיד את קולו ומרימה את ראשי מהקופה. הלב שלי שוב עושה סלטות ואני מתרגשת כמו ילדה בת 15 שהתאהבה לראשונה.
אלי ושי מתיישבים בדלפק 2 שמולי. החיוך מתפרש על פניי כדרך קבע כשהוא לידי. "אספרסו קצר?" אני שואלת את אלי ונשענת קדימה לכיוונו. הוא נשען על מרפקיו, מתרומם מעט מעל הדלפק ונושק לשפתיי בעדינות. "עכשיו כן", הוא אומר ומתיישב חזרה.
"מה קורה שי?" אני שואלת כבדרך אגב בזמן שאני מכינה את הקפה של אלי. "או. סוף סוף הבחנת בי", הוא אומר בהומור וצוחק, "חשבתי שאני בלתי נראה".
"אי אפשר לפספס בחור גדול כמוך", אלי משיב לו בחינניות ותופח לו על הבטן. שי צוחק בקול, "לך תזדיין", הוא מוסיף.

אני ממשיכה לשרת את הלקוחות הרבים שפוקדים הערב את הקיוסק ומתבאסת שאין לי זמן לשבת עם אלי ושי. הלקוחות באים והולכים ואני ממשיכה להתרוצץ.
"תשמע אחי, תאכלס זה מגיע לך", אני שומעת את שי אומר לאלי. "אתה כבר יודע לנהל את הצוות כמו שצריך", הוא מוסיף, "לא כמו איציק. אני שמח שהוא עוזב סוף סוף".
"היי, עדי! תעשי לי עוד קפה, מותק", קולו הצורמני של שמעון שוב נשמע מאחוריי ומאבדת את השיחה של שי ואלי. הלקוחות ממשיכים להגיע ברצף ואני מצליחה לשמוע רק חצאי משפטים.
"אני לא יודע בדיוק", אני שומעת את אלי משיב לו על משהו.
"ממש לא אכפת לי", שי אומר, "אני שמח בשבילך".
"חכה", אלי עונה לו ונשען אחורית על הכיסא. "יש זמן".
אני מתקרבת אליהם בזמן שהעבודה פוחתת ומרשה לעצמי לבחון את אלי מקרוב. דייט אמיתי. אני עוד חושבת על זה.
אני מצליחה לשבת איתם כמה דקות בכל פעם בין לקוח ללקוח. בשעות הערב, לאחר ששוקעת השמש, שי עוזב אך אלי נשאר.
ככל שהשעות חולפות, הרחוב מתרוקן וכך גם כמות הלקוחות ואני מתחילה לאיטי לארגן את המקום לסגירה בזמן שאלי מתעסק בפלאפון שלו.
לאחר כעשר דקות של שתיקה בה כל אחד מאתנו היה עסוק בענייניו, אלי שובר את השתיקה.
"זהו", הוא אומר בהחלטיות. אני מניחה את המטאטא במקומו ומרימה אליו את עיני בשאלה.
"הזמנתי לנו כרטיסים לסרט ביום חמישי הקרוב לשעה 22:15. אני אאסוף אותך לפני ואנחנו נלך גם לאכול משהו". הוא ממשיך.
מופתעת, אך מרוצה מההעזה שלו, אני מורחת על פניי את החיוך הכי גדול שאני יכולה ומרגישה את לבי מתרחב מרוב סיפוק ואז מתכווץ מרוב התרגשות.
אני יוצאת החוצה מהקיוסק וניגשת אליו, מהצד השני של הדלפק. אני נעמדת מולו כשהוא עוד יושב על הכיסא הגבוה ופנינו נמצאים קרובים אחד מול השני.
"תודה", אני אומרת ומרימה את כפות ידיי אל צדי צווארו, "אני אוהבת קולנוע".
"אני יודע", הוא עונה חזרה, ובתנועה טבעית הוא אוחז בצדי מותניי ומקרב אותי אליו אף יותר. "אמרת לי". הוא מחייך את החיוך היפה שלו ונושק לשפתיי בעדינות, גורם לעורי לעקצץ.
אני מעבירה את כפות ידיי על זיפי זקנו הקצר ומצמידה את שפתיי לשפתיו, תובעת אותן לעצמי. תובעת אותו לעצמי.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

לין ק עקוב אחר לין
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
סיפורים אחרונים
האהבה ראשונה
האהבה ראשונה
מאת: אודל פרץ
איתי זיידן בן 42 בנופלו
איתי זיידן בן 42 בנופלו
מאת: הלל .
כמה טוב שזה לא אתה
כמה טוב שזה לא אתה
מאת: ימית טייב
המדורגים ביותר
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl