כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

ההתנגשות חלק 27

חופים של סודות

*****
מריצה-
״לאן את לוקחת אותי?״ הירו שאל אותי כשאנחנו יורדים במעלית לחניה שלו, אני חייכתי אליו בתגובה.
״את יודעת את צריכה להגיד לי לאן אני נוהג.״ הוא אמר מנסה להוציא ממני לאן אנחנו הולכים, כנראה הוא דואג אם במקרה זה מקום עם הרבה אנשים.
יצאנו מהמעלית ״אני אנהג הפעם״ אמרתי באומץ רב כשאני מושיטה את ידי ופותחת את כף ידי כדי שיניח את מפתחות המכונית שלו בידי, אני יודעת שזה בקשה יותר מידי מוגזמת בשביל הירו שיפקיד בידי את הלמבורגיני השחורה שלו, אבל אני באמת רוצה לקחת אותו למקום שיעשה לו טוב. שירגיש טוב יותר.
״אין מצב.״ הוא אמר. ״נו בחייך, אני רוצה להפתיע אותך.״ אמרתי.
״אין מצב אני נוהג.״ הוא אמר שוב ברצינות רבה.
״אתה שתית, אתה לא נוהג.״ אמרתי גם ברצינות.
״שתיתי רק כמה שוטים זה לא השפיע עלי.״ הוא אמר כשהוא מושך בכתפיו ופותח את המכונית.
״הירו אתה לא נוהג.״ אמרתי כשאני לא נכנסת למכונית. ״נו בבקשה, תיתן לי לנהוג.״ קול של תחינה יצא ממני.
״נהגת פעם בכבישים של ניו יורק?״ הוא שאל אותי.
האמת... שלא יצא לי לנהוג אף פעם בכביש בניו יורק, זה או שהשתמשתי במונית או שמישהו הסיע אותי תמיד אם זה הירו או אלי וחברותיה, לרגע התחלתי לחשוב על זה שאולי זה באמת מפחיד שאנהג במכונית של הירו או בכללי בניו יורק.
בעצם אני נהגתי די טוב בישראל אומנם עשיתי כמה פדיחות פה ושם בתחילת דרכי כנהגת, בשיעור נהיגה הראשון שלי המורה נהיגה שלי אמר לי לפנות שמאלה בכיכר, אני בטיפשותי חשבתי שאני צריכה להיכנס שמאלה בכיכר, מה שכמעט עשיתי לפני שמורה הנהיגה שלי עצר אותי ואת האסון שיכולתי לגרום. אבל מאז השתפרתי.
״לא... אבל אני יודעת לנהוג.״ אמרתי בביטחון.
״לא.״ הוא אמר כמי שלא ישנה את דעתו לא משנה מה.
״תסמוך עלי הירו, בבקשה?״ אמרתי כשאני מתקרבת אליו, מסתכלת לתוך עיניו, ראיתי את עיניו מתרככות.
״אוקי. אבל את לא נוהגת בלמבורגיני, ניסע באאודי.״ הוא אמר, לא יזכרתי בכלל שיש לו את האאודי, הוא הסיע אותי בה פעם אחת לעבודה אחרי הלילה הראשון שלנו ביחד. האמת קצת התבאסתי שהוא לא רצה לתת לי לנהוג בלמבורגיני, בחיים לא נהגתי בלמבורגיני.
״אני אגיד לשרה להוריד לי את המפתחות.״ הירו אמר לי כשהוא מבצע את השיחה לשרה.
הסתכלתי עליו, ואני יודעת שאני אמורה לכעוס עליו אחרי איך שדיבר אלי כשיצא לדבר עם אחותו, נפגעתי נורא, ובשביל להסיח את דעתי מהשיחה שלהם, התחלתי לסדר את הנעליים שלו ולבחון אותם, עד לרגע המביך שרציתי לראות זוג נעליים שהיו נראות פשוט ייחודיות והם היו במדפים העליונים בסוף, אבל הם כל כך בלטו לי לעין שרק חיפשתי איך להגיע אליהם, ועד שהגעתי אליהם הפלתי אולי חצי מזוגות הנעליים של הירו. מה שעצוב, זה שהחלק הגרוע הגיע רק אחר כך.
שרה הביאה להירו את המפתחות של האאודי, והוא הוביל אותי למכונית המרצדס שלו.
טוב אני לגמרי יכולה להתלהב גם לנהוג באאודי שלו, האאודי שלו הייתה בצבע אפור מאט, וזאת אאודי קיו 8. כן זאת בדיוק האאודי שהוא לקח אותי איתה לעבודה. אם אני לא טועה בדגם ולא סתם שם הדגם הזה מוכר לי, עם כמה שאני אוהבת מכוניות שנראות יוקרתיות ומיוחדות, אף פעם לא ייחסתי חשיבות לשם דגם או משהו כזה, אבל כן שמעתי מחברים שסבבו אותי בישראל כמה הדגם הזה שווה, אם אני זוכרת נכון.
הסתכלתי על המכונית כשאני הולכת לכיוון כיסא הנהג והוא לכיוון השני.
הסתכלתי עליו מופתעת לגמרי, ״קחי״ הוא אמר לי כשהוא זרק לעברי את המפתחות, פתחתי את הרכב והוא נכנס לתוכן ואני אחריו.
ריפוד הרכב היה עשוי מעור בצבע שחור והיה אפשר להריח את ריח העור והתפלאתי כמה הרכב הזה נקי ומסודר, הוא בקושי נוהג בו, אפשר לראות זאת כי אין שם דברים ששייכים לו כמעט לעומת הלמבורגיני שאומנם היא תמיד מסודרת אבל תמיד יש איזה כוס קפה או דף ששייך לו מסביב.

התחלתי לנסוע ויצאתי מהחניון, האמת שדי חששתי יותר מלנהוג בכבישי ניו יורק חששתי מכך שהירו ישפוט אותי ואת הדרך של הנהיגה שלי, תמיד שמעירים לי על הנהיגה אני מתעצבנת.
הירו הסתכל, בחן אותי איך ידי על ההגה ואת מבטי לכביש, יכולתי להרגיש את זה, כשעליתי על הכביש והתחלתי לנסוע בכבישי ניו יורק זה לא היה כל כך גרוע, יש כאלה שחושבים שהכביש שייך להם, ברור, חותכים אותי בגלל שאני נוסעת לאט יחסית לנהגי ניו יורק, למרות שאני אוהבת לשים רגל על הגז ולהאיץ, ביטלתי את ההרגל הזה במכוניתו של הירו, בכל זאת האאודי הזו לא בדיוק המכונית הכי זולה...
שמתי וויז לחוף הים, לקוני איילנד, משום מה כשאני הרגשתי רע ומצאתי את עצמי מתלהכת שם ההרגשה שלי השתפרה, חשבתי שאולי הירו צריך לנסות שינוי אווירה ברגעים שהוא מרגיש רע, במקום להיזרק בגג שלו עם בקבוק ויסקי, אולי לשמוע את הגלים ולראות את הנוף של הים יעזור לו יותר.
בזמן הנסיעה די שתקנו, הירו רק הסתכל עלי ובחן אותי כל כמה רגעים לראות שאני בסדר, ולמרות שקיבלתי צפצוף פה וצפצוף שם מאיזה נהג שממהר הוא לא פצה מילה.
חשבתי על הדרך של הירו להתמודד עם דברים, הוא תמיד בורח לאלכוהול כדי לברוח מהכל, אני שמחה שלפחות זה משהו חוקי, אבל עדיין, הוא צריך להתמודד עם הדברים שקורים לו, בהתחלה כששמעתי את קולה של אחותי הייתי בטוחה שזאת עוד בחורה שהוא שכב איתה וניתק איתה קשר והיא רוצה להחזיר אותו אליה, נלחצתי, עד מהרה הבנתי שזאת אחותי כשהבחנתי במבטא הבריטי שלה, וכשראיתי אותה לא היה אפילו צריך לשאול, היא הייתה נורא דומה לו, זה הירו עם שיער ארוך יותר.
לא הצלחתי להבין למה הוא דיבר אלי כמו שהוא דיבר ברגע שהוא שמע את קולה, אני בטוחה שזה בגלל שהוא נלחץ, אבל אני לא מוכנה שבאף רגע הוא ידבר אלי ככה, אני שונאת שהבחור גס הרוח חוזר, אני אוהבת שהירו מתוק ואחרת איתי.
אבל אני יכולה להבין מאיפה הגסות רוח שלו, כנראה זה עובר אצלכם במשפחה, גם אחותו וגם אביו גסי רוח, הייתי מצפה להתנהגות אחרת ממשפחה מלכותית, אבל לפעמים משפחות כאלה חושבות שבגלל התואר שלהם מגיע להם הכל, ואנשים חייבים להם משהו.
נורא ניסתי לשמור על קור רוח עם אמה, זה לא היה קל, רציתי להתפרץ עליה, אבל לא מצאתי את המילים שלי, וכשמצאתי אותם פחדתי לעשות סקנדל יותר גדול ממה שכבר היה, והאמת היא שהירו ריגש אותי, הוא ריגש אותי כשהציג אותי סוף סוף בתור החברה שלן, שסוף סוף הוא הגדיר אותנו, זה מה שאנחנו אז, חברים- בני זוג.
בגלל זה לא יכולתי להשאיר אותו לבד למרות שביקש, למרות שבפיו הוא אמר לי לעזוב אותו, הרגשתי שעיניו אומרות לי אחרת, ואני רוצה להיות שם בשבילו, למרות שהוא לא מוכן לספר לי מה המשפחה שלו העבירה אותו ומה הצד הכל כך אפל בחייו, אבל אני אהיה מוכנה מתי שרק ירצה לשמוע אותו.

״החוף? זה המקום שרצית לקחת אותי אליו?״ הוא שאל די מופתע כשראה שאני מחנה בחניה של החוף. ״כן אמרתי כשאני סוגרת את הוויז ששמתי לעצמי כדי שלא ידע לאן אני לוקחת אותו.
״למה?״ הוא שאל, ״כי אולי תוכל להרגיש טוב יותר כאן.״ עניתי וחייכתי אליו. הוא הסתכל על הנוף לחוף ושתק, יצאתי מהמכונית והוא יצא כמה שניות אחרי.
התחלנו לצעוד לכיוון החוף, ולאורך החוף. צעדנו וצעדנו כשאנחנו מסתכלים על הגלים של הים, מקשיבים להם, השעה כבר הייתה ערב ומזג האוויר היה קר, היה נורא קר ליד הים, יצאנו בחיפזון מבלי לשים מעיל או משהו, אבל לא היה אכפת לי, וגם לא היה נראה שאכפת היה להירו, שהוא היה לבוש פחות חם ממני, רק בעוד אחת מהחולצות המכופתרות שלו והגינס השחור שלו. החוף היה ריק, לא היו בו אנשים, למרות שזה יום ראשון, אבל כנראה בגלל מזג האוויר ושכבר נובמבר זה לא התקופה לשהות בחוף. אנחנו ממשיכים ללכת וללכת, אני נותנת להירו לחשוב, להרהר, להגיע למסקנות, לתת לעצמו שקט, בגלל זה אני לא מדברת, אני אולי אמורה ללכת אבל אני לא רוצה, אני לא רוצה לעזוב אותו ושלבסוף אני אגלה שהוא הלך לשבת באיזה בר לשתות עוד שוטים של הויסקי שלו. אלכוהול, הדרך שלו לברוח מהכל, מבין הדברים שדי ברורים לעין על הירו.
פתאום הירו אחז בידי, אני הרגשתי את מגע המתכת הקרה של טבעותיו וזה הבהיל אותי.
״למה את לא מדברת?״ הוא שאל אותי כשאנחנו ממשיכים ללכת, אחזתי בכף ידו, ואט אט אני מרגישה את טבעותיו מתחממות כנגד מגע כף ידי.
״כי אני רוצה לתת לך את השקט שלך, למרות שאני כאן איתך.״ אמרתי לו.
״למה הבאת אותי דווקא לכאן?״ הוא שאל כשהוא מסתכל עלי מבעד לכובע שלו.
״כי... טוב אמרתי לך כשאני מרגישה מוצפת, כשאני מרגישה שאני צריכה זמן לחשוב, לברוח ממשהו, אני תמיד הייתי הולכת לים, להסתכל על הגלים, לשמוע אותם, להרגיש במקום אחר לגמרי, רחוק מכל הבלאגן, חשבתי שאולי זה מה שאתה צריך, להירגע כאן, לא רציתי לעזוב אותך לבד, אבל אם אתה רוצה שאלך אני אלך, אני לא רוצה להעיק עליך.״ אמרתי, הוא שמע, הקשיב לדבריי ועצר, הוא הסתובב אלי וסובב אותי אליו שפנינו מביטות אחת בשניה, הרמתי את מבטי להביט בו.
״מה את אומרת על לשחות?״ הוא שאל אותי, הופתעתי לגמרי.
״מה?״ שאלתי לא מבינה לגמרי מה כוונתו.
הוא התחיל לפתוח את כפתורי החולצה שלו, והוריד אותה ממנו, הסתכלתי על גופו המקועקע, ראיתי את הקעקוע האהוב עלי שעל הכתף שלו ׳בסוף הכל חולף׳, כל כך מתאים לרגע הזה עכשיו, הוא פתח את כפתור מכנסיו.
״הירו מה אתה עושה?״ צחקתי כשאני מסתכלת עליו מתפשט, מוריד את מגפיו. ״אני הולך לשחות, תצטרפי אלי.״ הוא חייך כשהוא נשאר בבוקסר שלן, כל כך סקסי, הוא הוריד לרגע את הכובע שלו לסדר את השיער והתלתלים שלו מתחת לכובע, הוא העביר את ידו בשערו והוא היה נראה כל כך מושך ככה, הסתכלתי עליו איך הוא מושך את שערו לאחור עם כף ידו הסקסית הזו עם הטבעות המושכות האלה.
״הירו קפוא! אתה תיהיה חולה!״ אמרתי לו כשאני מנסה להכניס בו קצת היגיון במה שהוא עושה כשהוא חובש חזרה את הכובע, כנראה שלפני הכל עדיין חשוב להסתיר את עצמו, למרות שהחוף ריק ואין איש שהולך לידנו, אבל הוא כבר בעסקים האלה עשר שנים לפחות, אולי אי אפשר לדעת איפה הם אורבים כל האנשים שמצלמים.
הוא החל לצעוד לכיוון הים, הוא הסתובב אלי חייך והסתובב חזרה ורץ לכיוון המים, הוא נכנס לתוך המים, הופתעתי לגמרי שיש לו את האומץ להיכנס למים בקור הזה, אני לא רוצה לחשוב בכלל כמה הוא בטח קופא.
הוא הרטיב את עצמו לגמרי, הוריד לרגע את הכובע שלו, הרטיב את השיער שלו, שוב משך אותו לאחור עם כף ידו, עם הזרוע המקועקת שלו, אני רואה את שרשרת הציפורים שמקועקעת סביב זרועו, וזה הזכיר לי לרגע את הסצנה מהסרט האהוב עלי ׳היומן׳, רק שזה הפוך, הוא בתוך המים ואני מחוץ להם, ואני ממשיכה להסתכל עליו וצוחקת, מופתעת מכמה הירו נייט יכול להיות בלתי צפוי, לא חשבתי לרגע אחד אפילו שהוא יכנס למים אם אביא אותו לכאן.
״קדימה! בואי!״ הוא אמר כשהוא נהנה להשתכשך במים. האמת התגעגעתי לים, לצלול בו, לשחות בו, אבל אין מצב שאני נכנסת בקור הזה, אין מצב.
״אני לא נכנסת!״ צעקתי להירו. הוא קם מהמים, היה אפשר לראות כמה הוא גבוה שהוא נכנס די עמוק והמים הגיעו לו רק לטבור.
הוא התחיל להתקדם אליי, יצא מהמים, אני מקווה שהוא לא יתקרר.
״אתה תתקרר בטוח, בוא נחזור שתתחמם ברכב.״ אמרתי לו כשהוא ממשיך להתקדם חזרה אלי לחוף.
הוא חייך חיוך גדול, כמו של ילד קטן שקיבל צעצוע חדש. ואני לא יכולתי להפסיק לחייך בגלל זה גם.
״לא, את באה איתי.״ הוא אמר בשניה והרים אותי כמו נסיכה, הוא מתכוון לקחת אותי למים? אין מצב!
״מה אתה עושה? הירו תוריד אותי!״ אמרתי כשהוא מרים אותי ומתקדם לכיוון הים, ניסיתי לרדת ממנו כשאני מכה אותו קלות בכפות ידי והוא מתעלם.
״הירו!״ אמרתי כשהוא ממשיך להתקדם לא מתכוון לוותר לי, ואני מבינה שזה או שאני אהיה רטובה עם בגדיי, או בלעדיהם.
״אוקי אוקי!״ אמרתי כשעצרתי את עצמי מלנסות שיוריד אותי.
״תן לי לפחות להוריד את הנעליים שלי!״ אמרתי לו, הוא חייך והוריד אותי חזרה לחול. חשבתי שיש לי שתי ברירות, או לברוח או להתפשט.
אולי עדיף באפשרות הראשונה, באתי להתחיל לרוץ והוא תפס אותי בשניה, אפילו לא הספקתי לעשות יותר משתי צעדים.
״הי הי הי... אני לא חושב.. אפשר גם להשתמש באופציה שתיכנסי בבגדים, למרות שאני מעדיף אותך עם כמה שפחות בגדים, אולי בלי בכלל.״ הוא אמר, הוא פשוט יכול להיות משוגע לגמרי לפעמים, אבל אני אוהבת את זה, שהוא לא מחשבן כלום והוא עושה את מה שהוא רוצה.
צחקתי. הורדתי את המגפיים שלי, ״אני הולכת להתחרט על זה.״ אמרתי כשאני באה להוריד את החצאית שלי עם הגרביונים שלי, מסתכלת לפני סביב לוודאות שבאמת אין אף אחד שמסתכל, תמיד רציתי להיכנס לים בלילה בהלבשה תחתונה, ולמרות שגרתי ליד הים כל כך הרבה שנים מעולם לא יצא לי ההזדמנות לעשות זאת, והינה עוד פעם ראשונה של משהו שלא עשיתי מעולם, עם הגבר הכי מושלם בעולם הזה.
״אין כאן אף אחד.״ הוא אמר מרגיע אותי שהוא שם לב שהסתכלתי לוודאות שבאמת אין אף אחד שמסתכל, להיות בהלבשה תחתונה ליד הירו זה דבר אחד, אבל להיות בהלבשה תחתונה כשזרים צופים בי זה דבר אחר.
״אני אעזור לך.״ הוא אמר כשהוא נצמד אלי יותר אחרי שהורדתי את
החצאית והגרביונים שלי, נשארתי רק בסריג הגולף השחור שלי.
״אל תחששי, אני לעולם לא אתן לאף אחד לראות אותך ככה, את שלי, ורק אני יכול לראות אותך ככה.״ הוא אמר, כשהוא תופסי בשולי חולצתי, מרים אותה, אני מרגישה את קצות אצבעותיו הקרות והרטובוץ מהמים, אני נותנת לו להוריד אותה, נשכתי את שפתי, ושוב הוא הצליח להעביר את הדגדוג הזה שבין רגליי, בחיי שהייתי רוצה לשכב איתו כאן ועכשיו על החוף, הוא כל כך מושך כשהוא רטוב, והשיער שלו ככה רטוב, שהוא מתנהג לרגע כמו נער מתבגר שלא דופק חשבון לאף אחד ונכנס בנובמבר לים בחוף בניו יורק.
נשארתי בחזיה ובתחתונים, הוא רכן אלי ונתן לי נשיקה רכה בשפתיים.
הוא הרים את שפתיו לאוזן שלי, ״מה הייתי עושה לך עכשיו..״ הוא אמר בלחש סקסי לתוך האוזן שלי, העביר בי צמרמורת, ניסתי למצוא רוק לבלוע אבל הפה שלי התייבש, נשכתי את שפתי.
הוא שחרר את הנשיכה שלי באגדולו, פעולה שהוא מאוד אוהב לעשות, היה נראה שהוא בא לנשק רותי שלפתע הוא הרים אותי שוב כמו נסיכה, מוביל אותי לתוך המים בריצה, אני צווחת כשאני מרגישה את טיפות המים הקרות, היה לי קפוא, אבל משום מה לא היה לי אכפת כי כל כך נהנתי מרגע של בלי מחשבה על מה אחר כך.
הוא הפיל אותנו למים והתרטבתי כולי, התחלנו לשחק במים, להשפריץ אחת על השני, לשחות, כל כך נהנתי מזה שפשוט שכחתי לרגע מהכל, שכחתי איפה אני נמצאת, שכחתי מה מצפה לי מחר עם שבוע האופנה שמתחיל, שכחתי מכל הבעיות שלנו, ופשוט נהנתי מהרגע, נהנתי מהצחוק שלו, מהצחוק שלי, מהמבט שלו בתוך עיני, בחיוך שלו, והרגשתי שגם הוא מרגיש כמוני, ההרגשה הזו שרק שנינו נמצאים בעולם, שרק אני והוא קיימים, שהזמן נעצר, אותה הרגשה שהרגשתי שהתנגשנו בפעם הראשונה, שהתנשקנו בפעם הראשונה.
הוא התקרב אלי ברגע אחד, חיבק אותי, חיבוק חזק, הוא הסתכל עלי, תפס את הלחי שלי, ונישק אותי, הוא נישק אותי נשיקה סוחפת ומדהימה, הרגשתי איך הוא מתפרק בנשיקה הזו, להרגיש את חמימות פיו בין כל מזג האוויר הקר הזה, גרם לי לצמרמורת ולעור ברווז יותר ממה שהיה לי בגלל הקור, פשוט עמדנו באמצע הים, מתנשקים, פיו מוחץ את שלי, וההרגשה של פיו על שלי, ההרגשה הכי טובה בעולם, הלשון שלו שמתחככת בשלי, יד אחת ממשיכה לתפוס בלחי שלי, הוא מלטף אותה עם האגודל שלו, יד אחרת תופסת במורד גבי, שומרת על היציבות שלי.
״תודה.״ הוא אמר בסוף הנשיקה המדהימה שלו.
״אני מרגיש הרבה יותר טוב.״ הוא הוסיף, חייכתי אליו.
״אני שמחה.״ אמרתי מחוייכת לגמרי שמבטו היה די רציני, מה כל כך מעיק עליו תמיד? מה המשפחה שלו העבירה אותו כל כך שהוא מגיב אליהם כך תמיד, בשתי ההתקלויות שהייתה לי עם משפחתו, בשניהם הובכתי לגמרי, בשניהם הירו התהפך לגמרי, אני מקווה שהוא לא מתכוון להעלם כמו הפעם הקודמת אחרי הפגישה עם אביו.
אני כל כך רוצה לשאול אותו מה העניין, כל כך רוצה לדעת, אבל אני יודעת שאם רק אפתח את הנושא כל הרגשה המרגש שחווינו עכשיו, יעלם, יהרס, ואני לא רוצה בזה.
״אנחנו חייבים ללכת.״ הוא אמר.
״מה קרה?״ שאלתי בלחץ כשאני מסתכלת מסביב אם יש מישהו שראה אותנו.
הוא הניח את אצבעו על סנטרי וסובב את פניי אליו.
״אל תדאגי״ הוא אמר ״אף אחד לא צופה, אבל פאק, אני לא מסוגל להמשיך לראות אותך בלבוש המינימלי הזה ולא לעשות כלום, אני ממש אבל ממש רוצה לזיין אותך עכשיו.״ הוא אמר כשאני נעה במקומי כי הדגדוג הזה בין רגליי שוב הופיע.
״טוב...״ אמרתי כשאני מסתכלת סביב ״אין... אין פה אנשים...״ אמרתי קצת מתביישת, האמת המחשבה שהוא ואני נעשה את זה בים, מחרמנת אותי, מאוד.
הוא הסתכל מסביבנו, וראיתי את מבטו שהופתע שכביכול הצעתי את זה, אני בעצמי לא מאמינה שהצעתי את זה.

הירו התקרב לנשק אותי, הוא החל לנשק אותי, ושוב אני מוצאת את עצמי נותנת לו להוביל אותי בנשיקה סוחפת, אני מרגישה שהוא מתכופף עם ברכיו, כדי לשבת על הברכיים במים, לא נכנסנו כל כך עמוק, המים לא הגיעו רק עד הישבן שלי, ככה שיכולנו לשבת על הברכיים במים, אני עושה אחריו ואנחנו מתיישבים במים על הברכיים. הוא מזיז את שערי הרטיב משערי, מחל לנשק אותי בצווארי, אני עוצמת את עיני ונושכת את שפתי, מתענגת על חמימות פיו על צווארי הקר, אני מרגישה את אצבעותיו מלטפות אותי מהכתף שלי במורד הזרוע שלי, המתכת בקרירה של טבעותיו מצמררת אותי, הוא מצמיד אותי אליו בידו האחרת, אני עולה עליו בפישוק, מתיישבת עליו, הוא ממשיך להעביר בגופי שובל של נשיקות. אני מרגישה את מצחיית הכובע של בכתפי כשהוא מטה את ראשו כדי להגיע עם שפתיו לגופי.
הוא עצר הכל בפתאומיות. ״מה קרה?״ שאלתי אותו במבט לא מבין.
״אין לי כאן קונדום.״ הוא אמר. אוי, אני כל כך מוכנה כבר שיכנס אלי.
״את לוקחת גלולות?״ הוא שאל אותי.
הנהנתי בראשי בשלילה.
״פאק אני לא מאמין איזה זין.״ הוא אמר מתבאס, ואני מתבאסת איתו, דווקא התלהבתי להתעלס עם הירו במים.
הוא חשב לכמה רגעים. אני מסתכלת מנסה להבין מה הוא רוצה לעשות, הדבר האחרון שאני רוצה זה סיכוי להיכנס להריון.
״טוב אני אשתלט על עצמי.״ הוא אמר, אני לא מבינה למה הוא מתכוון. מה זאת אומרת הוא יצטרך להשתלט על עצמו.
״מה?״ שאלתי כשאני מנסה לחשוב למה הוא מתכוון.
״נצטרך לעשות את זה זריז לפני שמישהי יבוא.״ הוא אמר כשאני רואה את המבט הזה בעיניו. התחלתי להתנשף כשהרגשתי כמה הוא מתקשה כנגדי. למרות שהגלים של הים הזיזו אותנו הצלחתי להישאר יציבה עליו. הנהנתי אליו. יכולתי להרגיש כבר כמה אני מוכנה בשבילו, רק ממגע שפתיו על גופי אני יכולה להרגיש את גופי בוער בתוך כל הקור הזה, החשמל הזה שהוא מעביר בי, ההשותקקות הזו אליו... הצורך הזה שיקבור את עצמו בתוכי... בכל נשיקה ונשיקה על גופי נשארתי חסרת סבלנות יותר ויותר.
הרמתי את עצמי ממנו, והוא הוריד את הבוקסר שלו מעט, אני מסתכלת עליו, לא מורידה את מבטי מעיניו. ״שבי.״ הוא פקד עלי כשהוא סידר את התחתונים שלו ואת איבר מינו מתחתיי. אני אוהבת את איך שהוא נעשה כל כך רציני והמבט שלו כל כך נעול עליי, זה לגמרי עושה לי את זה, הוא הזיז את החוטיני שלי הצידה, חושף את האזור האנטימי שלי אליו.
הכנסתי אותו אלי, הרגשתי אותו בתוכי, כמה הוא קשה, עבה וארוך בתוכי, אנחה נפלטה ממני.
התחלתי לרכב עליו, לנוע קדימה ואחורה, זה היה פחות קל לעשות כשאנחנו בתוך המים, אבל זה לא מנע ממני להמשיך, הרגשתי אותו בתוכי יותר, הייתי עוד חמה מהרגע שלנו בחדר הארונות לפני שאחותו הרסה לנו את זה, לא ידעתי כמה אני חרמנית עד שהגברתי את הקצב שלי, הירו הרים את מותניו להיכנס אלי יותר, ואו. הרגשתי איך הוא בתוכי ואני נהנת מכל רגע. ההרגשה של עור אל עור, להרגיש את החום שלו בתוכי, זה היה אחרת, מיוחד יותר, כיף יותר, להרגיש אותו לגמרי חשוף. המשכתי בקצב שלי, ממשיכה לנוע קדימה ואחורה, אני מנסה לא לפלוט את הגניחות שנעצרות בגרוני. הרגשתי כמה הירו היה צריך את הפורקן הזה, כמה אני צריכה את זה, כמה הוא פורק את כל רגשותיו, הכל היה מורגש יותר, עצום יותר, כל תנועה, תזוזה, נשימה, הכל.
״פאק״ הוא נאנח לתוך החזה שלי.
״כן בייבי... זה מעולה.״ הוא אמר, משבח אותי, ואני לא יכולה להחזיק יותר את בגניחה שבגרוני וגניחה חלשה נפלטה ממני.
״את... מעולה..״ הוא אמר, גורם לי להגביר את הקצב, אני מרגישה את האורגזמה שלי מגיעה, אני מרגישה את כל גופי איך הוא בוער, אני מגלגלת את עיניי מהעונג שהירו בתוכי, מטה את ראשי לאחור כשהירו משעין את ראשו בצווארי, אני מחזיקה את ראשו בשתי כפות ידי, לוחצת אותו בעדינות לצווארי, הוא מחזיק בי במורד גבי, דוחף אותי להמשיך עוד ועוד, החזה שלי עולה ויורד בטירוף, גם של הירו, הוא מתנשף לתוך צווארי. אני מרגישה את האש בגופי, איך היא צריכה להתפוצץ. ״תגמרי בייב״ הוא אמר כשהוא כנראה מרגיש שאני כל הסף, התנשפתי שוב ושוב עד שהאורגזמה הציפה אותי כשאני לוחשת את שמו שוב ושוב.
אני גומרת, כשאני לגמרי מותשת מהפעילות שהירו העביר אותי כרגע, אני ממשיכה לנוע עוד קצת קדימה ואחורה רק מפחיתה את הקצב שלי, כדי לגרום להירו לגמור.
״תפסיקי מריצה.״ הוא אמר בפתאומיות. אני הפסקתי איך ששמעתי את בקשתו, ״פאק אני עומד לגמור, תרימי את עצמך.״ הוא אמר כשאני נלחצתי מעט והרמתי את עצמי מהר ממנו, מסדרת את החוטיני שלי בחזרה, כשאני מסתכלת עליו נוגע בעצמו, גורם לו לגמור.
״זה היה טוב לא?״ הוא שאל אחרי שגמר שהוא עדיין יושב סמים מחייך מסתכל עלי מלמטה כשאני עומדת, ואו זה לגמרי היה טוב, וההרגשה של הירו בתוכי בלי קונדום בכלל הייתה מדהימה, זה לגמרי אחרת בלי קונדום, הרגשה טובה יותר, אולי באמת אני צריכה להתחיל לקחת גלולות כדי להנות מהירו יותר.
הנהנתי בחיוך, אני עדיין לא מסוגלת לבטאות את עצמי כל כך במילים בנושא הזה, אני עדיין קצת מובכת.
״כדאי שנחזור לפני שניהיה באמת חולים״ הוא אמר כשהוא מסדר את הבוקסר שלו וקם מהמים, הוא הסתובב והתחיל להתקדם חזרה לחוף כשהוא תופס בידי, וההרגשה הטובה של טבעותיו כנגד גופי מציפה אותי, אני צועדת אחריו מסתכלת עליו, רואה שלעומת רוב גופו שמקועקע, הגב שלו חלק, לא מקועקע בכלל, ואני בוחנת את צעדיו, כמה הוא גבוה ומושך, כמה הוא חתיך. כמה הוא עושה לי טוב.

יצאנו מהמים ואספנו את הבגדים שלנו, למרות שהיינו רטובים לבשנו כל אחד את הבגדים שלנו, ככה שהם גם התרטבו. הוא סידר שוב את שערו הרטוב שמתחת לכובע וחבש שוב את הכובע שלו.
התחלנו להתקדם לאזור החניה איפה המכונית חונה. הוא החזיק בידי, שוב בחנתי את האזור לראות שבאמת אין אף אחד שיכול להיות שראה אותנו, אני אמות אם כן, הרגעתי את עצמי שסרקתי שוב את השטח בעיני וראיתי שללא ספק המקום ריק מאנשים.
״תודה.״ הירו אמר כשאנחנו מתקדמים למכונית.
״זה היה יותר טוב מכל שוט ויסקי.״ הוא הוסיף. חייכתי אליו ״אני כאן בשבילך, תמיד הירו.״ אמרתי, הוא רכן אלי לתת לי נשיקה קטנה ומתוקה בראשי.
הגענו לרכב, ציפיתי שהירו ינהג חזרה לדירה, אבל הוא הלך לכיוון מושב ליד הנהג ״זכית בזה בייב״ הוא אמר כשהוא מסתכל עלי בחיוך, פתחתי את המכונית עם המפתחות שהיו בכיס החצאית שלי, ״הפתעת אותי, את נוהגת די טוב, קצת איטי.״ הוא אמר צוחק כשהוא נכנס לרכב ואני אחריו.
״אל תדאג אני אלמד יותר את הכבישים של ניו יורק ואתה רק תרצה שאוריד רגל מהגז.״ אמרתי צוחקת.

נסעתי בדרך חזור לדירה, שמענו שירים מהרדיו ושתקנו, היינו מוצפים יותר מידי מהיום הזה, שנינו.
למרות שהיינו רטובים החימום מושבים של האאודי הזה גרם לי לשכוח שקלטתי מקור עד לפני כמה רגעים.
הירו הניח את ידו על ירכי.
״אבא שלי הרס את חיי.״ הוא אמר פתאום, הופתעתי לשמוע את הירו מדבר פתאום על אבא שלו, מזכיר אותו, האם הוא מתכוון סוף סוף לספר לי את הסיפור שעומד מאחורי השנאה שלו לאביו ולמשפחתו?

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Miss D עקוב אחר Miss
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Rina Gidoni
Rina Gidoni
המשך:)
הגב
דווח
1 אהבתי
כותבי החודש בספרייה
דרמה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
סיפורים אחרונים
ההתנגשות השניה חלק 6
ההתנגשות השניה חלק 6
מאת: Miss D
דרך מוצלחת 4
דרך מוצלחת 4
מאת: שיר פיליבה
דרך מוצלחת 4
דרך מוצלחת 4
מאת: שיר פיליבה
תפוסה
תפוסה
מאת: little mrs.sunshine :)
המדורגים ביותר
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan