כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

ההתנגשות חלק 26

התחלה חדשה או סיפור שחוזר על עצמו

******
הירו-
אני ומריצה נכנסנו לדירה אחרי שהעמיסו את הדברים שלה, היא אחזה בידה במכונת בתפירה שלה, שומרת אותה קרוב אליה כיאלו זה התינוק שלה. היה לי חשוב לקחת אותה לבית האומנה לפני המעבר דירה, שהיא תראה עוד צד בי, היחידי שאני באמת אוהב, שאני לא המפלצת שהיא וכולם בטוחים שאני, אני לפעמים שואל את עצמי מה מריצה מוצאת בי, למה לעזאזל היא רוצה אותי? אני הרי לא מספיק טוב בשבילה, אני בחיים לא אהיה כמה שאני משתדל, כמה שהיא גרמה לי לעשות דברים שמעולם לא עשיתי, להתחפש לגטסבי רק בשבילה? כמה רומנטי ודפוק זה? אני אף פעם לא עשיתי שום דבר רומנטי עם אף אחת, אולי רק עם קרול, בת הזוג הראשונה שלי שגדולה ממני בכמה שנים, יצא שאכלנו ארוחת ערב עם נרות מסביב וכל הבולשיט הזה וגם זה לא אני בדיוק חשבתי על זה.
אני שמח שההצעה שלי שנעבור לגור ביחד הצליחה בסופו של דבר, כמה שמריצה תיהיה קרובה אלי יותר ככה הסיכוי להרוס הכל יפחת, כי כשאני לידה אני אדם אחר, אני מרגיש אדם טוב יותר.
אני מסתכל על מריצה כשהיא מניחה את מכונת התפירה שלה על הריצפה, ועדיין לא מצליח לקלוט שהבחורה הזו עוברת לגור איתי, הדבר היחידי שאני חושב עליו זה איפה היא הייתה עד עכשיו?
היא לגמרי ההפך מכל בחורה שאי פעם יצאתי איתה, אני הייתי הראשון שלה, מעולם לא הייתי הראשון של אף אחת, היא כל כך טובה ותמימה, לא מגיע לה מישהו כמוני, שהורס הכל, אולי אבא שלי צדק, אבל כבר מאוחר מידי בשביל לשחרר אותה ממני, אני לא יכול.

מריצה הסתכלה עלי ״אז אנחנו עושים את זה.״ היא אמרה, חייכה.
הושטתי לה את ידי, היא שאלה אותי במבטה מה העניין, ״בואי אני רוצה להראות לך משהו.״ אמרתי לה והיא הניחה את ידה בידי, הובלתי אותה והיא אחריי, אנחנו עולים במדרגות, נכנסים לחדר השינה. נעצרתי והסתובבתי אליה. ״אתה רוצה להראות לי את החדר שינה? כי אני חושבת שאני מכירה אותו מספיק טוב״ היא שילבה ידיה וצחקה. צחקתי ותחבתי את ידיי בכיסי הגינס שלי.
״לא, אני רוצה להראות לך את זה.״ אמרתי כשאני פותח את הדלת לחדר הארונות, היא נכנסה בתהייה למה אני מתכוון, אמרתי לשרה הבוקר שתפנה חלק מהמדפים מחדר הארונות בשבילה, בשביל שתסדר את הדברים שלה, קניתי שידה בעלת שש מגירות, בצבע לבן שתואמת את מדפי הארון כדי שתוכל לאכסן שם את דבריה.
״פינית את זה בשבילי?״ היא שאלה כשהיא מניחה יד על בית החזה שלה מופתעת.
״כן, אם תגורי כאן, מגיע לך חלק בחדר הארונות לא?״ שאלתי, היא התקרבה אלי וחיבקה אותה
״תודה, זה מושלם, יותר ממושלם, אתה מושלם.״ היא אמרה כשהיא מרימה את מבטה אליי, נושכת את שפתיה.
אם היא רק הייתה יודעת כמה אני לא מושלם, וכמה היא מושלמת.
נישקתי אותה, והרגשתי בנשיקה הזו כמה אני צריך אותה יותר ויותר בכל זמן שעובר, כמה אני רוצה אותה יותר ויותר, כמה מגע שפתיה על שלי עושות לי את זה, כמה זה נעים, כמה זה מרגיש טוב,
ההרגשה של חום גופה, ההרגשה של חמימות שפתיה, הטעם שלה, הכל, אני לא רוצה להתנתק מזה לעולם. פאק, לאן הכנסתי את עצמי, אבל אני לא יכול ולא רוצה לצאת מהמקום הזה.
״מזל שיש כאן ספה״ אמרתי לה כשהתחלתי לצעוד אחורה לכיוון ואני מוביל אותה בידי, ואני מודה על הרגע הזה שהחלטתי להעמיד את הספה הקטנה הזו באמצע החדר, אני צועד לכיוונו והיא צועדת אחרי, במבט חושני, אני כבר מרגיש איך עומד לי. התיישבתי על הכיסא, היא פישקה את רגליה והתיישבה עלי ברגליים פשוקות, הסתכלה עלי כשהיא אוחזת בכתפי, ואני אחוזה במותניה, הגינס כבר מתחיל להעיק עלי ואני רק רוצה להסיר אותו ממני. היא הייתה לבושה בחצאית שהתרוממה כשהיא ישב עלי, המשכנו להתנשק כשהעברתי את ידי מתחת לחצאית שלה, אוחז בשתי פלחי ישבנה מבעד לגרביונים השחורים שלבשה מתחת לחצאית. היא התחילה לנוע קדימה ואחורה, מתחככת בי, הנשימות שלה נעשו כבדות יותר, היא התנשפה כשהיא החלה לפתוח את כפתורי החולצה שלי, היא פתחה אותם בעדינות מייסרת, ויכולתי לראות שלא משנה המצבים שהיינו בהם כבר. היא עדיין מרגישה מעט מבוכה להוציא את התשוקה שלה לגמרי, היא מנסה להסתיר כמה היא רוצה בזה, אני יכול לראות לפי שפת גופה כמה היא רוצה את זה וכמה היא חרמנית, אבל עדיין נראה שהיא חושבת לפני שהיא עושה.
אני נותן לה תמיכה בחיכוך שלה בי עם ידיי שעל ישבנה, היא נישקה את צווארי, את כתפי, את הזרוע שלי, והמשיכה לנוע, ״את מחרמנת אותי לגמרי בייב.״ אמרתי כשאני מוריד את החולצה שלה ממנה, משאיר אותה בחזית התחרה השחורה שלה, מנסה לגרום לה להשתחרר יותר,
אנחנו ממשיכים להתנשק, הנשיקה שלנו נעשתה פרועה יותר, תשוקתית יותר, כנראה שהצלחתי.
היא תפסה את פרק כף ידי, הובילה אותה לכיוון הבטן התחתונה שלה, היא נעצרה שם, כשהיא עדיין מתנשפת, שוב היא עוצר את עצמה. אבל זה לא מה שיעצור אותי, כבר הבנתי מה היא רוצה, פאק היא כל כך מושכת אותי במבט הזה בעיניה שקורא לי, רוצה אותי.
אני מעביר את ידי לאזור הרגיש שלה כשאני רואה את התשוקה בוערת בעיניה, מרגיש את הלהבות בגופה שהיא רוצה שאגע בה, אענג אותה, העברתי את האגודל שלי מתחת לחצאית שלה, בדיוק על התפר של הגרביון שעל איזור איבר המין שלה, ראיתי כמה זה חירמן אותה כשעשיתי לה את זה עם הטייטס שלבשה.
היא הטתה את ראשה אחורנית והמשיכה להתנשף, המשיכה לנוע ולהתחכך. ״את רוצה שאגרום לך לגמור?״ שאלתי אותה בשיניים חשוקות אל תוך צווארה.
״כן...״ היא התנשפה בכבדות.
״סוף סוף את מודה בזה״ צחקתי לתוך צווארה, היא החזיקה את ראשי, שהתחלתי לנשק אותה בצווארה.

״ברשותך, אני אחותו אז אני יכולה לראות אותו מתי שרק ארצה ולא ממש אכפת לי אם הוא עסוק עם איזה פרוצה.״ שמעתי את קולה של אחותי נוזף כנראה בשרה.
אני ומריצה הפסקנו את מעשינו, פאק, כל כך רציתי להזדיין איתה עכשיו.
״פאק.״ אמרתי כשקמתי ומריצה אחרי.
״מי זו?״ היא שאלה אותי.
״אף אחת, תשימי את החולצה שלך ואל תעזי לצאת מהחדר הזה.״ אמרתי כשאני מכפתר את החולצה שלי.
היא הרימה את החולצה שלה מהריצפה ולבשה אותה.
״הבל בסדר? מי זו הירו?״ היא שאלה שוב.
״אפשר פעם אחת בלי שאלות מזדיינות? פשוט אל תצאי.״ אמרתי עצבני ששוב אני צריך להיתקל באחותי, שוב נזיפות, הטפות מוסר, הייתי בטוח שהיא כבר חזרה ללונדון מאז השיחה האחרונה שלנו, חשבתי שנפטרתי ממנה או מכל המשפחה שלי לפחות עד היום הולדת של סבתא שלי, אבל טעיתי.

יצאתי מחדר הארונות במהירות כשאני מסדר את עצמי, אמה בדיוק נכנסה לחדר השינה, סגרתי מהר את דלת חדר הארונות, הדבר האחרון שאני רוצה זה שאמה תראה את מריצה ואם היא תספר לאבא שלי הוא יעשה הכל כדי להרחיק אותי ממנה או להפך, אני לא מוכן להסתכן הזה, ואני בטוח שאמה תשפיל אותה בהתנשאות שלה בתור בת מלוכה ומריצה תרצה לעזוב אותי בגלל זה, אני יודע.
״אני מצטערת מר הירו ניסיתי להסביר לה שאתה עסוק.״ אמרה לי שרה במבט ב תנצל.
״זה בסדר שרה, זה לא היה משנה לה כלום. תשאירי אותנו לבד.״ אמרתי לשרה כשאני מפנה מבט חריף לאמה.
״אמה מה לעזאזל את עושה כאן?״ שאלתי כשאני עדיין מסדיר נשימה.
״מצטערת להפריע לך במעשים המלוכלכים שלך״ היא אמרה בהתנשאות.
״לא הפרעת לי בכלום, אני כאן לבד.״ אמרתי בניסיון לשכנע אותה כדי שלא תחשוב אפילו על לנסות לחפש את מריצה.
״לבד? זה לא מה ש עוזרת שלך אמרה.״ היא גיחכה.
״אז היא טעתה, אני לבד...״
״אתה לא רוצה להכיר לי אותה, אני מבינה, היא בטח מתביישת.״ היא אמרה, מתחילה לעלות לי על העצבים.
״אמרתי אני לבד.״ אמרתי בטון זועף במיוחד.
אוקי... בכל מקרה... אני מבינה שאם לא חזרת לשיחות שלי לא ראית את מה ששלחתי לך.״ היא אמרה כולה רצינית כשהיא כולה מתוקתקת, מכף רגל ועד ראש.
אני כבר ממזמן הפסקתי להתייחס להודעות שמגיעות מהמשפחה שלי. לא משנה מי אי פעם התקשר או שלח הודעה מעולם לא היה לי זין לחזור אליו, רק כשאני הייתי מחליט שאני רוצה לדבר, מה שלא קורה בדרך כלל.
״איזה בולשיט שלחת לי?״ שאלתי לא מבין מה כבר יכול להיות שהיא הגיעה עד אלי כדי לשאול אותי על זה.
לעזאזל את לא היית אמורה לעזוב את ניו יורק כבר?״ הוספתי לשאלה שלי כשאני עצבני מכך שהמשפחה שלי סובבת סביבי יותר מידי בזמן האחרון ואני ממש לא אוהב את זה.
״הייתי אמורה לעזוב, אבל החלטתי להישאר עוד קצת, לא הספיק לי מניו יורק. אבל זה לא מה שחשוב, זה מה שחשוב.״ היא אמרה כשהיא פותחת את הטלפון שלה מקישה על כמה דברים ומראה לי את צג הטלפון שלה, אני רואה כתבה על כך שאדם הציג את עצמו בתור היורש של אבא שלי.
אני לא מאמין ש חתיכת זין הזה מעז להגיד שהוא יהיה במקומי, על גופתי המתה אני אתן לזין המלקק הזה את התואר שלי, תמיד הוא היה חייב לקחת מה ששלי, תמיד הוא התחנף לאבא שלי, היה מתחנן אליי שאתן לו את המקום הדפוק שלי בארוחות המשפחתיות ליד אבא שלי כדי שיוכל לזיין לו את המוח, תמיד שהייתי נדלק על בחורה והייתי מספר לו הוא היה מנסה להתחיל איתן, שלא נדבר על ההתחנפויות שלו לסבתא שלי, לפעמים הייתי כל כך רוצה להעיף לו אגרוף לתוך המוח לסדר כמה חלקים שחסרים שם.
״את צוחקת עלי נכון?״ אמרתי לאחותי.
״הלוואי, הירו אני יודעת שאתה שונא אותנו, אבל למרות הכל אתה אחי הקטן, אני אוהבת אותך, ואתה יודע שאתה היורש, לא אדם. אני רק חושבת אם אדם יהיה במקום אבא, אני שונאת אותו כל כך לפעמים.״ היא אמרה, מה שהיא לא מבינה זה שאני צריך לבחור בין העולם שלי עכשיו, למוזיקה להכל, לבין התואר שלי, הציפיות של משפחת המלוכה ממני. אני ומלוכה לא הולך טוב ביחד כרגע.
גיחכתי.
״מה אתה צוחק?״ היא שאלה
״שאת אומרת שאת אוהבת אותי, אכלתי מספיק את השקרים המזדיינים האלה ממכם וכל הבולשיט הזה, אם הייתם אוהבים אותי הייתם נותנים לי לעשות מה שאני רוצה בלי למחוק אותי מהמשפחה.״ אמרתי כשאני שוב נזכר בכל הדברים שעברתי בגללם, למקום החשוך שהגעתי אליו בחיי בגללם.
״אתה מחקת את עצמך מאיתנו.״
רתחתי. איך היא מעזה בכלל?
״איך לעזאזל את יכולה להגיד את זה אחרי מה שאבא עשה לי, ושאת וסבתא וכולם ידעתם את זה ונתתם לזה לקרות, רציתם להרוס לי את החיים, להרוס אותי.״
״הירו אני..״

קול של משהו נופל נשמע ואמה הפסיקה את המשפט שהחלה.
״מה זה היה?״ היא שאלה.
״זה כלום, בטח שרה הפילה משהו.״ אמרתי, כשאני יודע שזה מריצה מחדר הארונות ואני לא ידעתי איפה לקבור את עצמי.
״אני חושבת שאתה לא לבד.״ אמה אמרה כשהיא עקפה אותי בשניה ופתחה את חדר הארונות לפני שהספקתי לעצור אותה. פאק. שיט. זין זין זין.
״בוא נראה מי הפרוצה שלך.״ היא אמרה כשהיא נכנסה לחדר הארונות ואני אחריה בשניה, תופס במצחי עם כף ידי. פאק.
״אה... הייי...״ מריצה אמרה כשהיא הרימה מבטה אלינו כשהיא הרימה כמה זוגות נעליים שנפלו לה, מה שעשה את הרעש כנראה.
היא עמדה על רגליה כשאחת מנעליי בידה. קפאה במקומה.
״מי את?״ אמה שאלה את מריצה בקרירות.
״אה...״ מריצה התחילה להגיד שכשהיא מפניה את מבטה ממני לאמה כל רגע, לא יודעת על מה להסתכל, ראיתי כמה היא נבוכה כי פניה החלו להאדים כמו שקורה לה תמיד.
״את מתכוונת לענות מתישהו?״ אמה אמרה לה בחוצפה. פאק איך תמיד אני נכנס למקומות האלה.
״אמה את מוכנה לעזוב אותה לעזאזל?״ אמרתי כשאני צועד לכיוון מריצה עוזר לה להרים את שאר הנעליים שנפלו.
״אז יש בך קצת אנושיות אם אתה מגן עליהן בסופו של דבר.״ היא אמרה, וראיתי את איך מריצה נפגעת ממנה.
״סליחה?״ מריצה אמרה בבלבול.
״תרדי ממנה אמה. מריצה החברה שלי.״ אמרתי כשאני לא מאמין בעצמי שאני אומר את זה, המשפט הזה לא יצא מעולם מפי, וכל כך מוזר להגיד את זה, אבל כששמה של מריצה נמצא במשפט הזה זה הופך את זה ל... אחר.
״החברה שלך? אחי הקטן? איזה יח״צ תיקשורתי אתה עושה עכשיו? מה היא שחקנית? זמרת? דוגמנית?״ היא שאלה בתקיפות.
״פאק אמה שחררי, כלום מזה, בחורה רגילה לגמרי, וזה לא תרגל יחצני, ואת תפסיקי לחפור לי, או לה.״ מריצה העבירה את מבטה ממני אל אמה כל שניה, כשאני רואה את ההקלה בעיניה כשסוף סוף אמרתי את מה שהיא חיכה לשמוע מפי כל כך הרבה זמן.
״היא בת מלוכה? מעמד חברתי? משהו?״ היא המשיכה לשאול כיאלו מריצה לא עומדת לידי. מתעלמת ממנה לגמרי.
״אה.. את יכולה לשאול אותי אני ממש כאן.״ מריצה אמרה, אני הופתעתי כשמריצה דיברה, התחננתי שלא תדבר כדי לא לגרוע את המצב הזה.
״אני מדברת עם אחי.״ היא אמרה מתנשאת מעליה.
״את תשאלי אותה ואם היא פאקינג רוצה היא תענה לך.״ אמרתי בתקיפות אחרי שאמה הצליחה לנגן על כל עצב אפשרי. רתחתי מזעם.
אמה הפנתה את מבטה אל מריצה. ״אוקי. אני מחכה לתשובה שלך, איך אמרת שקוראים לך?״
״לא אמרתי, מריצה. ולא, לא בת מלוכה, אנונימית מוחלטת.״ היא אמרה כשהיא מנסה לשמור על קול יציב אבל אני יכול לראות שהיא נרתעת מאמה.
״אבא לא יאהב את זה.״ אמה אמרה כשהיא מפנה את מבטה אלי.
״אבא יתמודד כמו שהוא מתמודד איתי עד עכשיו.״ אמרתי בחריפות.
״אתה לא מפסיק לעשות טעויות.״ אמה אמרה כשהיא משלבת את ידיה.
״ואת לא מפסיקה לעשות פה סצנות וכל הבולשיט שלך ועכשיו הגיע הזמן שתלכי, והפעם תוודאי שאת חוזרת ללונדון.״ אמרתי רותח מזעם.
אמה לא הוסיפה דבר כשראיתי את המבט המושפל בעיניה שדיברתי אליה ככה מול מריצה, היא פשוט הסתובבה והלכה.
מריצה הסתכלה עלי, היא רצתה שנדבר על זה, יכולתי לראות במבטה כמה היא רוצה שאסביר לה כל מה שקרה עכשיו, אבל פאק לא. אין לי זין להתמודד עם זה עכשיו, עם עוד מהשאלות שלה, שוב להגיד סליחה ולהצטער, זה כבד עלי עכשיו, אין לי זין לכל השיט הזה.
״אני צריך משקה.״ נאנחתי ויצאתי מהחדר ארונות, מריצה התקדמה אחרי. ״אל תבואי אחרי.״ אמרתי למריצה כשהיא מאחורי בלי להסתכל עליה, והמשכתי כשאני לא שומע את צעדיה מאחורי. כנראה שהיא הקשיבה לי.

לקחתי את בקבוק הויסקי האהוב עלי. עליתי לגג, ישבתי על הערסל שלי, מסתכל על איך השמיים מתכהים והערב מגיע.
לא משנה כמה אני מנסה לשים את המשפחה שלי מאחור, אני לא יכול, אמא שלי ביקשה לפני מותה שנשאר מאוחדים, היא ביקשה שנגשים את עצמנו, שנשאר נאמנים לעצמנו. איך אני יכול לעשות את כל זה כשהמשפחה המזדיינת שלי הרסה אותי? הפכה אותי למה שאני היום? שאני פאקינג לא יכול לסמוך על אף אחד?
מאז שאמא שלי מתה המשפחה שלנו לא אותה הדבר, אבא שלי לא אותו הדבר, אחותי הולכת בדרך שלו, אני לא רוצה, אני לא רוצה להיות כמוהו, פאק אני פשוט שונא את עצמי, שונא את הכל. אמרתי כשאני דופק כבר את השט השלישי שלי. ההרגשה של הויסקי ששורף
בגרון מציפה אותי, מקווה שישרוף גם עוד כמה תחושות יחד עם זה, שיגרום לי לשכוח מהכל.
אפילו הדבר היחיד שטוב בחיי כרגע אני מצליח להרחיק ממני, במקום להיות בזרעותיה של מריצה אני מוצא את עצמי בהרגלים המזדיינים הישנים שלי שותה לבד בגג. חשבתי אני יכול להתחיל מחדש, חשבתי שדברים יכולים להשתנות, חשבתי שאני יכול להשתנות, אבל בסופו של דבר הכל חוזר על עצמו, תמיד.
״אני יודעת שאמרת לי לא לבוא אחרייך.״ שמעתי את קולה של מריצה. קמתי מהערסל וראיתי אותה עומדת בכניסת הגג.
״אבל אני לא יכולה לעזוב אותך עכשיו.״ היא אמרה כשהיא מתקדמת
לעברי. למה היא עושה את זה? למה היא לא מבינה כמה הכל אצלי דפוק? למה היא לא קולטת כמה אני דפוק? כמה אני עמוק בתחתית ואי אפשר להציל אותי? חשבתי שהיא תוכל להציל אותי מעצמי, אבל אפילו היא לא יכולה. אני לא טוב בשבילה, אני רק אגרום לה סבל, אני והמשפחה הדפוקה שלי.
היא לקחה את הבקבוק מידי.
״אני יודעת שאתה לא רוצה לדבר, אבל רק תבוא איתי, אנחנו לא צריכים לדבר.״ היא אמרה כשהיא מסתכלת בתוך עניי, והעיניים הירוקות חומות שלה מציפות אותי, גורמות לי לאבד בתוכן. אני שותק ומשפיל את מבטי לריצפה, מתבייש מאיך שדיברתי אליה לפני שיצאתי לראות את אחותי.
״אתה מוכן לבוא איתי?״ היא אמרה בקול מתוק, הרמתי את מבטי אליה, מסתכל שוב בתוך עיניה, היא הושיטה לי את ידה, ברגע של חולשה נתתי לה את ידי, רציתי להגיד לה שתלך, שהיא צריכה למצוא מישהו טוב ממני, שמגיע לה הרבה יותר טוב מכל השיט הזה, אבל אני לא מצליח, אני לא רוצה לתת לה ללכת.
קמתי אחריה והיא הובילה אותי, לאן היא לוקחת אותי? י
ירדנו לכיוון הסלון, היא הושיטה לי את הכובע ומשקפי השמש שלי שאני שם כדי להסוות את עצמי במקרה של פאפרצי.
״קח, אולי תצטרך את זה.״ היא אמרה.
חבשתי את הכובע עלי ואני נותן לה להוביל אותי מחוץ לדירתי, לדירתנו.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Miss D עקוב אחר Miss
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Rina Gidoni
Rina Gidoni
המשך!!!
הגב
דווח
1 אהבתי
כותבי החודש בספרייה
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מרתק
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
מאת: Shirel Ben-Or
סיפורים אחרונים
שיחות של אהבה עד הלילה
שיחות של אהבה עד הלילה
מאת: מעיין לוי
קמצנית
קמצנית
מאת: black and white .
אני רוצה אותה!
אני רוצה אותה!
מאת: Love is Love
דרך מוצלחת 4
דרך מוצלחת 4
מאת: שיר פיליבה
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan