כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

פסיכולוגית בגרוש - פרק 1

פרק 1: בת שרמוטה

היא הטריפה אותי מהפעם הראשונה שראיתי אותה.
היה לי ראיון ללימודים, אני... כן, החלטתי לנסות להתחיל לימודים אחרי שהקורונה החריבה לי, כנראה סופית, ככה זה נראה, את קריירת הריקוד.
אז נכנסתי עם האוטו (סוף סוף אזרתי אומץ והתחלתי לנהוג, יה בייבי! ) לחניון התת קרקעי באוניברסיטה, כשמולי עומד רכב וחוסם את הדרך. אני מתה שהוא יזוז, עוד רגע מתחיל לי הריאיון ולא בא לי לאחר ולעשות רושם רע, ואני לא יכולה להיכנס כי הנהג ברכב שעומד מולי מתווכח עם השומר. וויכוח על אמת – צעקות, אני רואה את השומר מקלל "טפו יא בת שרמוטה!" ונכנס בעצבים לבוטקה שלו, ולוקח את הנייד באגרסיביות, מתקשר למישהו, לא יודעת למי. בכל אופן, הריאיון עוד רגע מתחיל והאוטו מולי לא זז. התחלתי לצפור. יד דקה עם לק אדום יוצאת מהחלון ועושה לי תנועה של רגע. הופה... עכשיו התחלתי להתעצבן... טוב זה תכלס שוביניזם, אבל אם זה היה נהג גבר, אז איכשהו הייתי מקבלת את זה שהוא הורס לי את הריאיון והיום והחיים, כי זה מה שגברים עושים לי בדרך כלל. אבל אישה? נתתי צפירה יותר חזקה. הדלת של האוטו מולי נפתחה, ומתוכה יצא חייזר.
בחורה נמוכה, יותר ממני, דקיקה, עם שיער בצבע כתום זרחני, פירסינג באף שמתחבר עם חוט זהב לפירסינג באוזן. היא לבשה גופייה לבנה, והייתה מלאה בקעקועים – קעקוע דרקון על יד ימין, קעקוע טרול אוחז נבוט ביד שמאל, והצוואר כולו מקועקע בכל מיני איורים לא ברורים. בגדול אני סבבה עם קעקועים, ובכלל סבבה עם חייזרים, ונראה לי שבמציאות אחרת, שלא כוללת חניון עם כניסה אחת וריאיון שמתחיל עוד פחות מדקה, הייתי מסתדרת איתה אחלה. אבל לא במציאות הספציפית הזאת.
"שומעת?" היא אמרה בקול צפצפני ורכנה לעברי, "הוא מזמין לי משטרה, אז זה ייקח זמן. תחני במקום אחר."
"איפה אני אחנה? הכול תפוס."
"'צטערת דובשנית. יש פה ריב על פרינציפ."
היא קראה לי הרגע דובשנית?
"מתוקה שלי," אמרתי לה במבט רושף, "אם את לא מזיזה את האוטו שנקל הזה שלך מפה עכשיו, את תתחנני שתגיע משטרה."
"הלו למה כזה דיבור נגוע?" היא עונה באותו טון ותוך כדי בודקת הודעות בנייד, כאילו אני לא מזיזה לה כלום. "אמרתי לך, תגיע משטרה, יהיה פה בלאגן, את לא רוצה לקחת חלק בזה נכון? יאללה תעופי עוגייה."
טוב עכשיו היא הרתיחה אותי. מה גם שבשעון של האוטו ראיתי שזמן הריאיון כבר החל. "עוגייה את תגידי את יודעת למי. אוטו, הנדברקס, גז, עכשיו."
"פייי..." היא דחפה את הנייד לכיס של התחת והסתכלה עלי במבט משועשע. "איזה ערסית יש לנו פה. אבל ערסית צעצוע לא? יאללה תחזרי לבית של ההורים פאי תפוחים."
טוב. יצאתי עליה. לא הייתה לי ברירה. פתחתי את הדלת של האוטו ויצאתי החוצה. כנראה שנראיתי נחושה מאוד כי היא לקחה צעד אחורה. "בואי." אמרתי לה. "אם יש לך ביצים, אם את גבר, בואי נראה אותך."
השומר בבוטקה הסתכל עלינו במבט מודאג ודיבר לתוך הנייד שלו. "תגיעו מהר למה עוד רגע היא מתחילה כאן מכות עם איזו נהגת."
היא לא התקרבה, אבל הוציאה את הנייד והפעילה את המצלמה והחלה לצלם אותי. "היום, יום ראשון, שעה תשע חמישים בבוקר," היא קריינה לסרטון שלה, "אני מאוימת על ידי בחורה מעורערת בנפשה.."
"לי את קוראת מעורערת בנפשה?" צחקתי.
"ושימו לב, היא בלי מסכה, אולי יש לה קורונה והיא רוצה להדביק אותי."
"רוצה שאני אשים מסכה? הנה," הוצאתי את המסכה מהאוטו, "עכשיו אני עם מסכה."
בינתיים הגיעה ניידת. שוטר ושוטרת יצאו ממנה. "מה העניינים פה?" שאל השוטר.
"הנה זו מי שדיווחתי עליה," אמר השומר בבוטקה והצביע על החייזרית. "וזאתי" הצביע עלי "רוצה להרוג אותה."
"מה?" אמרתי. "אני לא רוצה להרוג אותה. היא הרסה לי ריאיון ללימודים."
"טוב הקיצר," אמרה השוטרת, "שתיכן כל אחת נכנסת לאוטו שלה ואתן נוסעות אחרינו, נעשה חקירה מסודרת בתחנה."
"מה חקירה?" התפחלצתי. "למה חקירה? אני בסך הכול רוצה להיכנס לחניון."
"חמוד'לה שלי," אמרה השוטרת, "את יכולה להיכנס בסבבה שלך לאוטו ולנסוע אחרי, או שאני אאזוק אותך כאן, אעשה לך פדיחות מול כל האוניברסיטה" (ורק עכשיו שמתי לב שאנחנו מוקפות באיזה מאה איש שעומדים ומסתכלים וחלק גם מצלמים אותנו) "בקיצור הבחירה שלך."
הניידת יצאה לדרך, החייזרית אחריה ואני בעקבותיה. כל הדרך קיללתי את האם אימא של הבת שרמוטה הזאת.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Matilda Birdy עקוב אחר Matilda
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Alon PAGLIN
Alon PAGLIN
דובשנית, עוגיה, פאי תפוחים.
לי נראה שאת יותר בכיוון של ממתק
הגב
דווח
Matilda Birdy
Matilda Birdy
אפשר להתווכח אם אלה ממתקים או מאפים, הם שייכים לשתי הקטגוריות.
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
פסיכולוגיה
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
נשבע שאת הכי יפה במסיבה כפרה
נשבע שאת הכי יפה במסיבה כפרה
מאת: אתי בן ארויה
שלא תעז
שלא תעז
מאת: אתי בן ארויה
לא מתנצלת
לא מתנצלת
מאת: Shir Levi
יצירתי
שירות לקוחות אהבה
שירות לקוחות אהבה
מאת: Avrahami Amitay
בואי נשחק משחק
בואי נשחק משחק
מאת: SH
כנגד 4 בנים
כנגד 4 בנים
מאת: שקד מיכאל
אתה יודע מה אתה?
אתה יודע מה אתה?
מאת: SH
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema