כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

ההתנגשות חלק 23

געגועים ופחדים

********
מריצה
קמתי בבוקר, כשאני מרגישה קצת את ההשפעה של אחרי האלכוהול כשראשי מעט כואב, אבל זה נעלם ברגע שהעליתי בראשי תמונות מאתמול על איך הירו היה מעלי, איך עשינו זאת לראשונה בתנוחה המיסיונרית המקובלת, כמה הרגשתי טוב תחתיו, בטוחה, כמה נהנתי.
פקחתי את עיניי, ראיתי שאני נמצאת על יד האדם שאני הכי אוהבת, חייכתי לעצמי כשנזכרתי שוב בליל אמש ואיך הירו היה קבור בתוכי, כן אומנם הוא צדק וזה לא היה ורדים ושושנים, כן זה כאב לי, אבל לא כמו שציפיתי שיכאב, והוא שמר עלי, אני יודעת שהוא שמר עלי, הוא לא הזיז את מבטו ממני רק כדי לוודא שאני בסדר, וגם אחרי הריב הקטן שלנו אתמול יכולתי לראות כמה אני חשובה לו, אני כל כך מפחדת לפעמים שזה הכל בראש שלי, שאני מדמיינת הכל ושכל מה שקורה בנינו בכלל לא אמיתי, אבל זה כן אמיתי, אני נמצאת על יד הגבר הכי סקסי בעולם, הוא מדורג במגזינים ב100 האנשים היפים בעולם, הגבר בעל הקעקועים שכל קעקוע שלו עושה לי את זה יותר ויותר, כל קעקוע אצלו בעל משמעות, בעל כוונה, וזה מה שאני אוהבת בו, הוא כמוני בסופו של דבר, אנחנו אותו השבר, לשנינו חשוב החלומות שלנו ואנחנו עושים הכל בשביל להגשים אותם, טוב אני רק בדרך לשם הוא כבר הגשים את עצמו, אבל הוא ממשיך להגשים את עצמו שוב ושוב, בכל שיר שהוא מוציא בכל פרויקט שהוא לוקח חלק ממנו.
אני מסתכלת עליו על קצב נשימותיו, רואה את החזה המקועקע שלו עולה ויורד ואיך קעקוע הפרח הפורח עולה בשאיפה ויורד בנשיפה.
אני נזכרת איך הוא נגע בי אתמול, איך הוא נכנס לתוכי, איך הוא קבר את עצמו בי, איך עיניו הירוקות הצטלבו בעיניי בכל הזמן הזה ואני עדיין לא מצליחה לעכל ששכבתי איתו, לא מצליחה לעכל שהרגע שדמיינתי כל כך הרבה זמן בראשי, הרגע שפינטזתי עליו אינספור פעמים קרה, וזה הרגע ללא ספק הכי מיוחד בחיים שלי, הרגשתי נסיכה באותו הרגע, הרגשתי איך הזמן נעצר רק בשביל שנינו, כיאלו רק אני והוא נמצאים בעולם, הרגשתי על גג העולם, תרתי משמע.
אני פשוט לא מצליחה לעכל ששכבתי איתי, ששכבתי עם הירו נייט, הבחור שפגשתי לראשונה כשהתנגשתי בו ושפכתי עליו את כוס הקפה שלו, הבחור ששנאתי כל כך בהתחלה, והינה אני פה איתו, מסתכלת עליו ולא יכולה להפסיק לחייך מהמחשבות על ליל אמש. מרגע לרגע שעובר הירו רק מצליח לכבוש אותי עוד ועוד, כל חלק בגופי בראשי ובליבי.

אני לבושה במכופתרת שלו מאתמול כפיגמה, אני אפילו לא זוכרת איך הגעתי למיטה אתמול, הייתי כל כך תשושה ושיכורה, הייתי כל כך עצבנית מכך שהירו אמר לי להשאיר אותו ואת סטייסי לבד לדבר, כל הפחדים תקפו אותי באותה השניה שעכשיו הוא חוזר לסטייסי, ואני עכשיו נזכרת שהכלבה הבלונדינית בעלת הרגליים הארוכות נעלה את נעליי הגימי צו כמו שאני קניתי גם, אני פשוט לא מאמינה, יש לנו אותו טעם בגברים וגם בנעליים מסתבר, אני פשוט לא יכולה לסבול אותה.
אני אפילו לא זוכרת למה היא התחפשה הייתי באופוריה מטורפת מהאורגזמה שהירו העביר אותי ומהמרגריטות ששתיתי.
והינה שוב אני מוצאת את עצמי משחזרת את הרגעים מאתמול, משחזרת את הפעם הראשונה ששכבנו על בניין האמפייר סטייט, איך זרועותיו המקועקעות תפסו אותי, איך ליטפתי את זרועותיו ואת שרשרת הפרפרים שמקועקעות על זרועו, המשפט האהוב עלי ׳בסוף הכל חולף׳ שפשוט נותן משמעות להכל.
אני נזכרת בסקס שעשינו בלימוזינה ורק נעשת חרמנית מכך, אם הייתי יודעת כמה סקס יכול להיות כיף הייתי מנסה לפגוש את הירו אולי לפני, כי לא הייתי רוצה שאף גבר אחר יהיה הראשון שלי, ואני מקווה שהירו גם יהיה האחרון.
צלצול טלפון העיר אותי מהבהייה שלי בהירו וממחשבותיי,
קמתי לשידה ממנה הגיעה הצלצול וזה היה הטלפון שלי, אמא שלי מתקשרת אלי, אני מרגישה שלא דיברתי איתה שנים אבל האמת שלא יצא לי לדבר איתה רק כל השבוע הזה כי הוא היה עמוס לגמרי שהתעסקתי בלתפור את התחפושת ובעבודה.
לקחתי את הטלפון וקמתי מהר מהמיטה ויצאתי מהחדר שינה.
״הלו״ עניתי לאמא שלי.
״אוי מריצה, אהובה שלי, התגעגעתי אליך, כל השבוע ניסיתי להתקשר אמרת שתחזרי ולא חזרת אלי.״ אמא שלי אמרה כשהשמנת מודאגת בקולה. אני ירדתי במדרגות לכיוון הסלון.
״הכל בסדר? קרה משהו?״ היא שאלה
״הכל בסדר גמור אמא״ חייכתי לעצמי כשאני שוב נזכרת באתמול, איך לא יהיה בסדר? הגבר שהכי רציתי מכל ימי חיי לקח את בתוליי בדרך הכי רומנטית ויפה שיכולתי לבקש, וכמה שהירו אומר וטוען שהוא לא טיפוס רומנטי ולא יודע איך הדברים האלה עובדים, אתמול הוא הוכיח לי לגמרי אחרת.
נשענתי על האי שמפריד בין הסלון למטבח-
״זה פשוט תקופת האלווין וזה היה תקופה קצת עמוסה, אני מצטערת שלא חזרתי.״ אמרתי לאמא שלי.
״אז מה חדש תספרי לי, איך היה השבוע? איך מתקדם תצוגת האופנה?״ היא שאלה רוצה לדעת כל פרט על החיים שלי, אני נשבעת שהיא יודעת שיש לי מישהו והיא פשוט מנסה להוציא את זה ממני ובגלל זה היא שואלת כל כך הרבה שאלות, כיאלו היא יכולה לשמוע על הקול שלי שמשהו קרה.
״אין יותר מידי, הכל פחות או יותר אותו דבר.״ אמרתי בקצרה, נורא רציתי לספר לאמא שלי על הפעם הראשונה שלי, נורא רציתי לשתף אותה אבל אני לא חושבת שזה הרגע והזמן לעשות את זה, אני מעדיפה לעשות את זה בשיחה רגועה יותר ולא עכשיו שהשעה רק תשע בבוקר ואני עוד קצת הפוכה מאתמול, למרות שבישראל השעה כרגע ארבע בצהריים וזה מסביר את כך שאמא שלי לגמרי מלאת מרץ ואני עדיין ישנונית.
״את בטוחה?״ היא שאלה, היא יכולה להרגיש עלי את זה.
״טוב אולי יש משהו חדש, אבל אני אספר לך את זה בהזדמנות אחרת.״ אמרתי מחוייכת לגמרי לטלפון.
״טוב אוקי, אז תחזרי אלי, אל תשכחי הפעם כן? גם אבא מתגעגע אליך נורא.״ היא אמרה, ותחושת הגעגוע הציפה אותי, למרות כל מה שאני חווה בניו יורק וכל ההתנסויות וכל הדברים השונים, תמיד יש את הגעגוע לבית, למקום המוכר, למשפחה שלי, לחברות שלי, לחיים שלי, הם היו קלים יותר.
״גם אני אמוש, מאוד, אני אתקשר.״
״מתי את מתכוונת לבוא לבקר?״ היא שאלה אותי לפני שניתקנו.
״אני לא יודעת, תצוגת האופנה תסתיים ואני אחשוב על תאריך להגיע.״ אמרתי לה.
״בסדר גמור חמודה שלי, נדבר.״ היא אמרה כשהיא סגרה את הטלפון, אני סגרתי את צד הטלפון והנחתי אותו על שולחן האי כשראיתי את הירו יורד בדיוק מהמדרגות. הסתכלתי עליו על כמה הוא יפה בלי חולצה ובמכנסי פוטר קצרים, כמה הוא סקסי, כמה המראה הבריטי שלו פשוט מושלם, כיאלו הכל נברא בדיוק בשבילו, כנראה שהוא נכנס להתקלח אתמול וחפף כי השיער שלו כבר לא היה מוצמד בגל, והתלתלים שלו שוב הופיעו, והוא הכי יפה ככה, עם התלתלים האלה כשהם משוכים לאחור, מראים את הפרצוף היפה שלו, העיניים הירוקות שלו, גומת החן הבולטת שלו כשהוא מחייך ונקודת החן שמתחתיה, השפתיים האלה שפשוט נוצרו בשלמות, לא קטנות מידי לא גדולות מידי. בדיוק. אפילו האף שלו, הוא לא סולד וישר כמו בובה, הוא בולט וגדול אבל מתאים בול לפרצוף שלו, הפרצוף הבריטי הזה.

״עם מי דיברת?״ הירו שאל אותי כשהוא מתקדם אלי.
״עם אמא שלי.״ אמרתי בחיוך כשהוא נעמד מאחורי ומחבק אותי.
״או אמא שלך, היא נראת נחמדה.״ הוא אמר נותן לי נשיקה קטנה בלחי, הסתובבתי אליו וכרכתי את זרועותיי סביבו.
״איך אתה יודע איך אמא שלי נראת?״ שאלתי אותו צוחקת.
״התמונות שלך עם המשפחה שלך במשרד, ראיתי אותם זוכרת?״ הוא הזכיר לי את היום בו נסענו להמפטונס, שהוא חיכה לי במשרדי כמו דיווה, ואני הייתי ביחסי שנאה אהבה אליו, היום בו הכל השתנה שהוא נישק אותי לראשונה.
״או נכון, טוב אולי תכיר אותה בקרוב.״ אמרתי ומבטו נהפך לרציני
״היא מתכוונת להגיע לניו יורק?״ הוא שאל, כשהוא עדיין מחבק אותי כורך את זרועותיו סביב מותני.
״לא.. אני אולי אסע אחרי התצוגת אופנה לבקר אותם, בכל זאת אני כבר מתחילה יותר מידי להתגעגע.״ אמרתי, הוא שיחרר את אחיזתו ממני ועבר לצד של המטבח.
מבטו היה די רציני ואני לא ממש הצלחתי להבין מה עובר עליו, הוא כיאלו קיבל רגליים קרות מלהיפגש עם ההורים שלי? הוא לא רוצה?
״אני לא התכוונתי לזה שאתה חייב לפגוש אותם כרגע אם זה שמלחיץ אותך.״
״זה לא מלחיץ אותי ואין לי בעיה להיפגש איתם.״ הוא אמר, בלבל אותי לגמרי, אז מה הקטע?
״אז הכל בסדר? מה קרה?״ שאלתי אותו, מנסה להבין את המצב.
״כלום הכל בסדר, אני רעב.״ הוא אמר ״שרה״ הוא צעק כדי שתגיע להכין לו ארוחת בוקר. ״ מה בא לך לאכול?״ הוא שאל אותי.

סיימנו את ארוחת הבוקר כשהירו עדיין היה בפרצוף חמוץ ואני מנסה לשבור את הקרח בנינו.
האמת ציפיתי שידבר איתי על אתמול, אבל לא.
פיניתי את הצלחת שלי לכיור כשכבר נמאס לי לשבת בשקט של הירו. ״את לא צריכה לעשות את זה את יודעת.״ הוא אמר.
התקדמתי אל האי שמפריד בין המטבח לסלון שוב ונשענתי עליו, ״אתה מתחרט על אתמול?״ שאלתי אותו, זה פשוט נפלט ממני, באמת שלא רציתי לשאול את זה ולהרוס כבר מה שנהרס יותר, אבל לא יכולתי, פחדתי מהתשובה, פחדתי שיגיד כן, פחדתי שיגיד שהוא מצטער ומתחרט ופחדתי שעכשיו אני צריכה ללכת, הוא תמיד כל כך מסתורי ושומר הכל בתוך עצמו, אני צריכה לסחוט אותו כל כך רק בשביל שידבר לשניה על הרגשות שלו ועל מה שהוא מרגיש, לפעמים אני מצלילה לפעמים אני נכשלת.
״מה? לא! למה את חושבת את זה?״ הוא התקדם לעברי כשכולו גוף סקסי ומקועקע ללא חולצה, תמיד חשבתי שגבר מחוטב עם מבת שרירים זה הדבר הכי יפה, אבל הוא עוקף את כולם בשניה כשהגוף שלו לא הכי מחוטב, שרק כמה שרירי בטן בולטים וצורת הוי בבטן התחתונה שלו.
״אז מה העניין למה אתה מתנהג ככה?״ שאלתי מנסה שיסביר את עצמי, מנסה שיסביר לי את עצמי כי אני כבר אתחיל להשתגע ממנו.
״מריצה אם הייתי יכול...״ הוא אמר כשהוא נעמד מולי, קרוב אלי.
״הייתי מזיין אותך כל יום, כל היום.״ הוא אמר כשהוא מרים את סנטרי אליו להסתכל עליו.
לא הצלחתי לבלוע רוק שהוא אמר את זה, ותחושת הדגדוג למטה החלה, אני רוצה אותו, תמיד רציתי אותו, מהרגע הראשון רציתי להרגיש את מגעו, רציתי להרגיש אותו, ועכשיו אני יכולה סוף סוף, בלי לפחד, אומנם אולי זה יכאב עדיין, אבל קמתי בבוקר לא מרגישה דבר, לא כאב ולא אף סימפטום שהבטיחו לי שיקרה, ציפיתי שלפחות דם ירד, אבל כלום, אולי זה כי כבר הייתי יותר מידי מוכנה, חיכיתי יותר מידי זמן.
״טוב... עכ... שיו... אתה יכול..״ אמרתי בקצת חשש, הצד הזה שלא הכרתי בי מעולם, הצד הזה שתמיד היה חבוי בי, התשוקה הזו, המיניות הזו, משהו שמעולם לא הכרתי עד לפני הירו, לא חוויתי אותה לפניו, לא ידעתי מה זה אורגזמה עד שהוא הופיע בחיי.
הוא הסתכל עלי במבט הזה שלו, במבט הסקסי הזה ופשוט טרף אותי בנשיקה, ״באמת הגיע הזמן לחנוך את המיטה שלי״ הוא אמר כשהוא מנשק אותי בפראות, הוא נצמד אלי, ואני יכולה להרגיש כמה הוא מתקשח מבעד למכנסיו, וגם אני כבר דלוקה לגמרי, והרצון שנקבר בי והמחשבה שהוא יעשה זאת רק גורמים לגוף שלי לבעור יותר, לשנונו מלטפות אחת את השניה, הוא אוחז במותניי ומרים אותי על האי, אני יושבת על האי כשהוא פותח את המכופתרת שלו מאמש שעלי, הוא פותח כפתור כפתור בפראות מייסר תוך כדי שהוא מנשק אותי בהסתערות, כל הכפתורים פתוחים והמכופתרת נפתחה לשני הצדדים, חושפת את החזה שלי, את השדיים שלי, את הבטן שלי, הוא הפסיק לנשק אותי כשהוא מושך את שפתי התחתונה בשפתיי, משאיר אותי מיוסרת ומחכה רק למגעו, נשענתי על השיש בפרקי כף ידי, מתנשמת בכבדות מהנשיקה הסוערת שלנו, הוא הסתכל עלי
״את לוהטת בייבי״ הוא אמר כשהוא התכופף והחל לנשק את השד שלי, הוא ליקק את הפיטמה שלי בסיבובים מהירים, ואז שאב אותה, הוא חזר על הפעולה הזו שוב ושוב כשידו מעסה את השד האחר שלי, מענג אותי כל כך, רכנתי עם ראשי לאחור, מתפתלת על האי מעונג, הצמדתי את ירכיי אחת לשניה על מנת ליצור חיכוך במפסעה שלי, התחלתי לעשות ככה והרגשתי איך אני יכולה רק לגמור מחיכוך רגליי כשהוא מענג את שדיי.
גילגלתי עיניי כשמבטי לתקרה וגניחה של עונג נפלטה ממני.
הוא עצר באחת את הכל ופתח את רגליי ״או לא בייב, אני זה שגורם לך לגמור, את תגרמי לעצמך לגמור בהזדמנות אחרת״ הסתכלתי עליו מופתעת ולא הבנתי את כוונתו. הוא לא נתן לי להספיק לחשוב יותר מידי כשהוא פשוט הרים אותי כשאני כורכת את רגליי סביבו והעביר את כל מעשינו לחדר השינה.

נשענתי על החזה של הירו אחרי שאני מסופקת לגמרי, אחרי ששוב נהנתי מהתחושה שהירו קבור בי, נע איתי בקצב אחיד, מביא אותי לאורגזומה המושלמת אחרי שאני קוראת שוב ושוב בשמו.
ליטפתי את קעקוע הפרח הפורח שעל החזה שלו בסיבובים עם האצבע שלי כשאני כרוכה בזרעותיו והוא מלטף את כתפי.
״אז איך היה לך בישראל?״ הוא שאל פתאום, לא הבנתי מאיפה הגיעה השאלה הזו.
״מה הכוונה?״ שאלתי
״את יודעת, איך הייתה הילדות שלך שם.״ הוא שאל אותי כשאני נזכרת ברגעים שלי בישראל, עם חברות שלי, עם המשפחה שלי, אני מודה שאני מתגעגעת, אני מתחילה להתגעגע מאוד, אבל אז אני נזכרת במטרה לשמה הגעתי לכאן, אני נזכרת שהגעתי לכאן כדי להגשים את עצמי, כדי ללכת אחרי החלום שלי.
״הייתה לי ילדות די טובה בישראל, אתה יודע חברות, מסיבות, כל מיני רגעים שטותיים ומצחיקים, החברות שלי מישראל חברות מאוד טובות, שתמיד תמכו בי, גם ההורים שלי תמכו בי ומעולם לא החסירו ממני דבר, תמיד הם דחפו אותי להצליח, היה להם קשה כשהחלטתי לעבור לניו יורק, והם לא בדיוק תמכו ברעיון הזה, הם רצו שאשאר בישראל, אבל משהו בי דחף אותי להגיע לניו יורק, הרגשתי שמקומי כאן. אבל כן אני מתגעגעת, אני מתגעגעת לישראל לחברות שלי, למשפחה שלי, לימים החמים בטירוף, לים, לחוף ים שם אני הכי מתגעגעת, תמיד שהייתי מרגישה מוצפת הייתי הולכת לים, מסתכלת על הגלים ופשוט נרגעת, לים יש השפעה מאוד טובה עלי.״ אמרתי להירו שמחה שהוא רוצה לדעת עלי ולגלות עלי עוד.
״למה אתה שואל?״ שאלתי אותו.
״סתם אני סקרן.״ הוא אמר בחדות.
״ואתה? למה החלטת לעזוב את לונדון?״ שאלתי אותו.
הוא הפסיק את הליטוף שלו על הכתף שלי באחת.
״מי אמר שעזבתי את לונדון?״ הוא משך בכתפיו.
״אז אתה לא גר בניו יורק?״ שאלתי אותו.
״אני גר בכל מקום.״ הוא אמר, לא עונה לי על אף תשובה בבירור.
תמיד כל כך מסתורי .
״זה בגלל המשפחה שלך?״ שאלתי כשאני רוצה לשאוב מידע על הירו, להכיר את עברו יותר מרקע הסמים שלו.
הוא קם מהמיטה באחת, הלך לכיוון הדלת, שוב הוא לא רוצה לדבר על זה.
״אני רק שואלת.״ אמרתי כשאני מנסה לא להגיע למצב שנריב.
״כל מה שאני אגיד לך מריצה זה שמבחינתי המשפחה שלי מתה, אז פשוט תפסיקי לשאול עליהם.״ הוא אמר בהזדעפות פנים, קמתי אליו, וכרכתי את זרועותיי סביבו.
״אוקי, אני לא אשאל עליהם, כשתהייה מוכן, תספר לי.״ אמרתי לו, הוא נתן לי נשיקה רכה על המצח.
״ועכשיו, הגיע הזמן.״ אמרתי וחייכתי כשהייתי גאה בעצמי שלא נתתי לעניינים להתלקח לריב.
״הזמן למה?״ הירו שאל לא מבין.
״שתראה לי את החדר ארונות שלך, הגיע הזמן שנעשה שם סדר״ קרצתי לו בחיוך והוא חייך.
״מריצה בחייך, איזה סדר, אני סטייל.״ הוא אמר.
״לא לא, קדימה הייתי קוצה להיכנס לבגדיו של הירו נייט.״
״הייתי רוצה שתיכנסי לדברים אחרים״ הוא אמר כשהוא מתמיד את מצחו למצחי, הוא אף פעם לא שבע, והאמת שגם אני.
״נו הירו״ אמרתי צוחקת.
״אוקי, אבל רק שתדעי, את לא זורקת כלום.״ הוא אמר מזהיר אותי באצבעו המורה.
״אנחנו נראה לגבי זה״ אמרתי כשהוא מוביל אותי לדלת בחדר השינה שלו ופותח אותה.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Miss D עקוב אחר Miss
שמור סיפור
לסיפור זה 2 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Tzadef Asayag
Tzadef Asayag
מחכה כבר לפרק הבא
הגב
דווח
1 אהבתי
Rina Gidoni
Rina Gidoni
מחכה לפרק הבא:)!!
הגב
דווח
1 אהבתי
כותבי החודש בספרייה
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מרתק
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
מאת: Shirel Ben-Or
סיפורים אחרונים
על החורף ועליך
על החורף ועליך
מאת: little mrs.sunshine :)
דרך מוצלחת 2
דרך מוצלחת 2
מאת: שיר פיליבה
ציפור לילה
ציפור לילה
מאת: Matilda Birdy
לוסי הוא שמי
לוסי הוא שמי
מאת: Shiri Cohen
המדורגים ביותר
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer