כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 2

בליבי יש סתיו- פרק 1

אולי סיפור חדש?

אוקטובר 2020מאז ומעולם חיכיתי לו. לא הפסקתי לחכות. שיבוא וישב איתי על הנדנדה, שיחבק אותי מאחור, שייקח אותי שוב לבית החם שלו, למשפחה שכל כך אהבתי. בלילה אחד, לפני שלוש שנים, הוא בחר להיפרד ממני, לחזור צעד אחורה ואז עם אותה אחת ישנה לעשות הרבה צעדים קדימה אל משהו חדש.
בכל פעם כשמגיע אוקטובר, אני נזכרת בלילה הזה על הנדנדה ומה קרה אחריו. הטוהר שהיה שייך לאהבה ראשונה ובוגרת בעולם הזה החליט לצאת נגדי. לא ללכת, איתי. וגם לא עם ההיגיון. הם החליטו יחד: "אנחנו נמרוד עד שנהר יפסיק לזרום מעינייך, אולי יובל זה מספיק".

פרק 1: "די"

שלוש שנים אחורה
הוא לא נתן לי להניח את היד על החזה שלו. פשוט תפס את שלי בכוחניות, הוריד אותה ושחרר את המגע.
הרגשתי כאילו הדם שבוורידים שלי כל רגע יתפוצץ ואני אמות מדימום מוחי, במצב הכי גרוע. הלב שלי פעם כל כך חזק שבטח כל הנוכחים בטרקלין הזה בנמל התעופה שמעו אותו.
"מה... מה... מה אמרת?" הצפצופים שבאוזניים שלי התגברו.
"אמרתי שאני לא רוצה יותר. די." הוא לקח צעד אחורה כשניסיתי להתקרב. פתאום כל השמחה שהייתה לפני פחות משעה, כשחגגתי עם כל עמיתיי לעבודה את הרישיון החדש שלי, התפוגגה. זה לא יכול להיות. ככה לא תהיה הפרידה האמיתית הראשונה שלי.
"אתה יכול להגיד לי למה?" לחשתי. הוא לא שמע את הלחישה. הוא השפיל את המבט, עבר אותי והעביר בי אלפי צמרמורות.
החדר התחיל להתרוקן, ואני הרגשתי מרוקנת מתמיד. שאריות של מסקרה יוקרתית שהפכה לנוזלית הכתימו לא רק את האצבעות שלי, אלא את המכופתרת הלבנה שלבשתי. לא משנה כמה החמיאו לי שאני יפה, הרגשתי כמו האדם המכוער עלי אדמות כשהתחלתי לעשות את הדרך חזרה אל המכונית של אחד מהעמיתים לעבודה.
ביקשתי ממנו שיוריד אותי בגינה שליד הבית במקום בבניין. בכיתי. הוא ידע למה.
"בא לי לפרק אותו," הוא מלמל בכעס. "חתיכת אפס. ככה נפרדים מבחורה?"
ובנדנדה, ישבתי ובכיתי.
על השבתות ביחד, שלא יהיו יותר.
על המימונה והבדיחות על השורשים המרוקאים שלנו, כולל על הגזענים שתמיד חשבו שאנחנו בני דודים, ולא יסופרו עוד.
על מעבר הדירה שלא יהיה.
על הכלב שכבר לא נאמץ.
על הברבקיו עם המשפחות כשיכירו ויתאחדו.
על החתונה היפה ביותר שלא תקרה.
על הילדים שיגלו שאהבה ממבט ראשון כן קיימת, למרות שהמבט של אמא נבהל מרב שהוא לא הטעם שלה, אבל מצא חן בעיניה.
על השנה הזאת, שמסתיימת בטעם רע כמה שבועות לפני יום השנה.
ורוח הסתיו של סוף אוקטובר נשבה, העיפה לי את השיער בנדנדה. מוזיקה של עידן רייכל "אולי הפעם" גרמה לי למרר בבכי כשליוותה אותי בין דחיפה לדחיפה. עולה גבוה עם הנדנדה ובחיי האהבה רק יורדת נמוך. וחזרתי לבית של אמא ואבא עצובה מתמיד.

למחרת
בעיניים עייפות וכנראה אדומות מרב בכי אני מרימה את הנייד שלי שרוטט. יש שם הודעה אחת מחברה. אה, כן, צילמתי לה סלפי בוכה במדרגות הנעות בנמל התעופה. יש תמונות שמתעדות את הפרידה.
חולני.
הוא נפרד ממני.
הכל עולה.
אוי לא.
אני מנסה לחזור למצב שינה, לברוח, אבל נזכרת בהודעה ושאני גם ככה ערה. אני קוראת אותה:
"אני מצטערת שלא הייתי שם בשבילך. רק עכשיו ראיתי את התמונות ששלחת לי בוכה. היה ממש מאוחר וישנתי. את בסדר?"
בכנות? אני לא בסדר. אני לא רוצה לענות. מה השעה בכלל? אני מסתכלת על הספרות שבצג, רואה ששמונה. ישנתי בקושי שש שעות. הקדמתי את השעון המעורר בשעה שלמה. אני עובדת מהבית היום. כתוב ביומן שלי שאלך לחפש מגפיים לכבוד החורף ההולך ובא. אני לא יודעת אם יש לי כוח. רגע. מגפיים. למה אני נועלת מגפיים היום? הכנתי בגדים על הכיסא אתמול בגלל... אה, יש כדורסל היום. אני אבטל את ההליכה למשחק הזה. אני לא רוצה ללכת.
אני קוברת את הראש חזרה בכרית ורוצה להיקבר מהעולם הזה. מה עושים עכשיו, בלעדיו? האם ארגיש שוב את הפרפרים בבטן?

פתחתי את היומן שלי כדי להציץ ביום הזה. בלילה הזה של הסוף עדיין מופיע סמיילי עצוב בתחתית ה-29.10.2017.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

שלכת כותבת מהלב עקוב אחר שלכת
שמור סיפור
לסיפור זה 2 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Blackbird Night
Blackbird Night
רק לקרוא את החוויה הזו עושה לי צמרמורת. יודעת מה וכמה עברת מאז ובכל זאת הלב מתכווץ מלקרוא את זה.
גאה בך שחזרת לכתוב וכמו תמיד הכתיבה שלך ממכרת, ממגנטת ועושה חשק לעוד.
אהבתי את הקטע פתיחה.
מחכה להמשך ❤️
הגב
דווח
שלכת כותבת מהלב
שלכת כותבת מהלב
עצם זה שאני מסוגלת לתאר אותה מילה במילה, תנועה אחרי תנועה, דקה אחרי דקה מראה שכל זה עוד חרוט בי, לא משנה כמה עברתי ו-עברתי מאז.
קטע הפתיחה, אוחחח *נאנחת*, מעניין כמה יבינו
תודה שהארת את תשומת ליבי לתגובות ♥
הגב
דווח
1 אהבתי
מון לייט
מון לייט
אני בטוחה שעברת את זה כבר
ועדיין הלב שלי יוצא אליך
חווה טלטלה נפשית משל עצמי כשאני קוראת את זה
הגב
דווח
טען עוד תגובה 1
כותבי החודש בספרייה
שלכת כותבת מהלב
להילחם בשבילו- פרק 111
להילחם בשבילו- פרק 111
מאת: שלכת כותבת מהלב
להילחם בשבילו- פרק 112
להילחם בשבילו- פרק 112
מאת: שלכת כותבת מהלב
להילחם בשבילו- פרק 113
להילחם בשבילו- פרק 113
מאת: שלכת כותבת מהלב
יש לי הכל- פרק 91
יש לי הכל- פרק 91
מאת: שלכת כותבת מהלב
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
סיפורים אחרונים
ההתנגשות השניה חלק 6
ההתנגשות השניה חלק 6
מאת: Miss D
דרך מוצלחת 4
דרך מוצלחת 4
מאת: שיר פיליבה
דרך מוצלחת 4
דרך מוצלחת 4
מאת: שיר פיליבה
תפוסה
תפוסה
מאת: little mrs.sunshine :)
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan