כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2

ההתנגשות חלק 20

הצעד הבא

*********
מריצה
השעון צלצל כשפקחתי את עיניי בבוקר וראיתי את הירו לצידי, כיביתי את השעון והסתכלתי על הירו ישן, הוא נראה כל כך שליו, בחנתי את קצב הנשימות שלו ואת החזה שלו שעלה וירד, נשכתי את שפתיי שהסתכלתי עליו, איך בן אדם יכול להיות כל כך יפה כשהוא ישן? הירו ישן ללא חולצה ויכולתי לראות את הקעקועים שעל חזהו איך הם זזים עם קצב נשמותיו, רציתי להישאר איתו עוד במיטה, רציתי לגעת בו, אבל אז עולה בי שוב הזיכרון מאותו ערב, שביקשתי ממנו ש׳יזיין אותי׳ והוא לא עשה זאת, אני לא מבינה למה בכל פעם שאני איתו אנחנו מגיעים למצבים, והוא תמיד מראה לי כמה שהוא נמשך אלי, אני גם יכולה להרגיש זאת בגופו, אז למה הוא לא רצה לשכב איתי?
טוב נמאס לי לחשוב. לפחות הצלחתי לשכנע אותו לבוא איתי למסיבת האלווין, אני כל כך מקווה שהכל ילך כמו שצריך, ואם נתקל בבריידן לא יהיה מצב מביך לאור הפעם האחרונה שהם נפגשו.

אחרי ששטפתי פנים וצחצחתי שיניים, יצאתי לחדר האמבטיה והבלאגן ששרר בחדר שלי היה גדול למדי, התחלתי מהר לסדר את החדר, עבדתי כל הלילה כמעט על התחפושת שלי שאני אפילו לא זוכרת מתי נכנסתי למיטה או איך הגעתי אליה, שוב הסתכלתי על הירו איך הוא ישן ונהנתי מכל רגע.
״מה השעה?״ קול בריטי נשמע. הסתובבתי להירו שעדיין שרוע על המיטה כשאני מסדרת את כל בלאגן הבדים הגזורים והחרוזים. ״שבע וחצי״ עניתי לו.
״בואי למיטה״ הוא אמר כשעיניו עוד סגורות והוא טופח על הצד שלי במיטה. , עושה לי את זה כל כך, כמה קולו מלא גבריות שהוא אומר זאת.
״אני צריכה להתארגן לעבודה״ נאנחתי והתקרבתי למיטה, הוא פקח את עיניו והתרומם להביט בי. ״תמיד מבאסת.״ הוא אמר.
משכתי בכתפי וחייכתי קלות. הוא תפס בפרק כף ידי וליטף את אצבעותיו, מסתכל עלי במבט הזה, כמעט נשאבתי לזה, ״אם תיתן לי להתארגן אולי נצליח לשתות קפה ביחד לפני העבודה״ אמרתי כשמשכתי את ידי ממנו, למרות שנורא הייתי רוצה עכשיו להמשיך להיות איתו, לעולם לא נמאס לי ממנו, אני שמחה שהוא הגיע לכאן בלילה כדי שנישן ביחד, מעולם לא ישנתי עם אף גבר לפניו, והתחושה הזו לישון בזרעותיו המלאות קעקועים של הירו בכל פעם ממלאות אותי בחום ובתחושה טובה.

*******
הירו
אני המשכתי לשכב במריצה כשמריצה התלבטה מה ללבוש, הסתכלתי עליה וכל מה שרק רציתי לעשות זה למשוך אותה אלי למיטה, לנשק אותה, רק מהדמיון של מה שאני רוצה לעשות לה אני מרגיש איך הזין שלי מתקשה.
צליל הודעה נשמע מטלפונה של מריצה.
״אתה יכול לבדוק מה שלחו לי? זאת בטח אלי.״ היא אמרה.
התרוממתי לשידה לבדוק את ההודעה ששלחו לה, שמחתי שהיא ביקשה זאת ממני, סימן שאין לה מה להסתיר ממני והיא סומכת עלי. ראיתי הודעה מאת קארה מתווכת.
׳מצאתי דירה נהדרת באיסט ווילג, תעדכני אותי מתי נוח לך לבדוק את המקום. ׳ מה לעזאזל? היא מחפשת דירה?
״את מחפשת דירה?״ שאלתי אותה.
היא הסתובבה אלי, ״זאת קארה? מה היא אמרה?״ היא התקדמה לכיוון הטלפון שבידי.
״למה את מחפשת דירה?״ שאלתי אותה, מרחיק את הטלפון ממנה.
״כי הגיע הזמן שאעזוב את המלון ושיהיה לי מקום משלי אתה לא חושב? אני מעדיפה לשכור דירה.״ היא אמרה.
״את יכולה לגור איתי.״ הצעתי, מה אמרתי עכשיו? הצעתי לה לגור איתי?
״מה?״ היא הייתה בהלם.
״את יודעת... את... לגור איתי.״ אמרתי כשאני מתחיל לעכל בעצמי מה הצעתי לה, אומנם זה מוקדם מאוד ליחסים בנינו, עדיין אפילו לא הגדרנו את עצמנו כמו שצריך, אבל אני יודע שמה שאני רוצה זה שכל לילה היא תישן איתי, לצידי. אני אוהב להתעורר לידה בבוקר, אני אוהב להריח אותה בלילה, להרגיש אותה.
״הירו... אני לא חושבת שזה מתאים...״ היא אמרה, רק גרמה לי לרצות את זה יותר.
״תחשבי על זה, אני גר באפר איסט סייד, בין השכונות הטובות ביותר בניו יורק, זה יותר קרוב לעבודה שלך מאיסט וילג זה בטוח, יש לי המון מקום בשביל שנינו מריצה.״ אני מוצא את עצמי מתחיל לשכנע אותה.
״כן אבל איפה אשים את כל הדברים שלי של התפירה? זה יותר מידי הירו אני לא יודעת..״
״נסדר לך חדר. שרה תעזור, תחשבי על זה, תוכלי גם לחסוך כסף ככה.״ אמרתי לה, למה היא מסתייגת מלגור איתי? למה היא לא רוצה?
״אני לא יודעת...״ היא הייתה המומה.
״תחשבי על זה.״ אמרתי לה.
אני לא יודע איך הגעתי למצב שאני מציע לה לגור איתי, אבל מרגע לרגע אני חושב שזה הרעיון הכי טוב, וככה נוכל גם פחות להסתכן בלצאת החוצה ושאיזה פאפרצי יתפוס אותנו, ואני צריך אותה איתי. היא לא צריכה אותי איתה שהיא נרתעת מהרעיון הזה?
״תבטיחי לי שתחשבי על זה?״ שאלתי שוב כשהיא לא ענתה. היא נשכה את שפתיה ״כן אני מבטיחה״ היא אמרה, נראת מבולבלת לגמרי, אני מקווה שלא הרתעתי אותה יותר מידי .

*********
״מה? הצעת לה לגור איתך?״ ג’ון צרח לטלפון, אני חושב ששמעו אותו בקצה השני של המדינה.
״כן, למה לא? כיף לה איתי כיף לי איתה, למה שלא נתקדם יותר?״ אמרתי.
״הירו אתם רק בהתחלה שלכם, עד עכשיו בחיים לא היית במערכת יחסים רצינית, זה לא מהר לך מידי?״ הוא שאל גרם לי להסס.
״אולי.... אני לא יודע.״ נאנחתי.
״תעשה מה שאתה חושב, אבל אולי כדאי שתאט את הקצב אם אתה רוצה שזה יצליח.״
״כן מדבר מי שחברה שלו אצלו כל לילה.״ אמרתי.
״היא לא גרה איתי.״ הוא ציין
״אתם כל ערב ישנים יחד, הבגדים שלה אצלך, חזיות מפוזרות בחדר שלך, אתם אוכלים ארוחות בוקר ביחד, הייתי אומר שכן.״ אמרתי.
״זה לא לגור ביחד״ הוא ניסה להתכחש. ״אתה בטוח?״ אמרתי ״טוב טוב נדבר כבר״ הוא התעצבן, ניתק את הטלפון, ואני התחלתי לחשוב על כל ההטבות בכך שמריצה תגור איתי.

*****
מריצה
בריידן שוב חיכה לי במטבח העובדים לקפה של הבוקר, התיישבתי מולו כשאנחנו חולקים עוגיות אלפחורס. ״מצאתי את התחפושת שלי למסיבה בשישי!״ אמרתי לו בהתלהבות. ״אני שמח, למה תתחפשי?״ הוא חייך אלי ונגס באלפחורס שלו. ״זה סוד, תגלה בשישי.״
חייכתי חיוך גדול ועוקצני על כך שלא גילה לי הוא למה הוא מתחפש.
״הוגן מאוד, מצפה לראות את זה״ הוא צחק.
״איפה המסיבה בכלל?״ שאלתי אותו.
״באמפייר סטייט״ הוא ענה,
בניין האמפייר סטייט, כל חיי שמעתי עליו, כל חיי ראיתי אותו בסדרות, סרטים, יכולתי לראות אותו מרחוק או לעבור לידו עם המונית, אבל מעולם לא הייתי בו, ואני כל כך מתרגשת.
״באמת? איזה כיף! מעולם לא הייתי בתוך הבניין! אני לא מאמינה שעוד חלום מתגשם!״ אמרתי לבריידן בהתלהבות.
״באמת אף פעם לא היית בבניין?״ הוא שאל כשהוא צחק מההתלהבות שלי.
״בחיים.״ אמרתי בחיוך.
״טוב אני שמח שזאת תיהיה הפעם הראשונה שלך כשאני שם. נוכל ללכת ביחד אם תרצי״ הוא הציע, היה לי כל כך לא נעים ממנו, רציתי להגיד לו שכן, אבל הירו אמר שהוא בא ואם אצרף את בריידן כנראה שהירו ישתגע הוא גם ככה לא אוהב אותו למרות שאני באמת לא מבינה למה, הוא חייב לשחרר מהסיפור שבריידן מעוניין בי כי ברור שלא.
״האמת שאני הולכת.. עם... -״
״הירו״ הוא השלים אותי
חיייכתי חיוך נבוך. ״כן..״
״אני מבין, זה בסדר, ניפגש שם.״ הוא אמר.
״ברור, תשמור לי ריקוד״ אמרתי כשלקחתי עוגיית אלפחורס וקמתי מהכיסא ״אני אלך להתחיל לעבוד, יש הרבה הכנות לתצוגת האופנה.״ אמרתי. בריידן חייך אלי ואני יצאתי מהמטבח.

׳מקווה שאת חושבת על זה׳

״בוקר טוב״ אמרתי לאלי כשנעמדתי בפתח הדלת למשרד שלה. היא חייכה אלי את החיוך המתוק שלה ״או בוקר טוב מתוקה״ היא אמרה כשסידרה המון דפים שהיו על שולחנה.
״אני יכולה לשאול אותך משהו?״ אמרתי כשאני קצת מהססת.
״ברור, שבי״ היא אמרה והושיטה את ידה לאחת הכיסאות שהיו במשרדה. חייכתי והתיישבתי על הכיסא. ״מה את חושבת על איסט וילג?״ שאלתי אותה .
״איסט וילג?״ היא הרימה גבה, ״למה?״
״יש מתווכת דירות שאני מדברת איתה, כבר כמה זמן שאני חשבתי על לעבור לדירה משלי מאשר המלון, והיא שלחה לי תמונות על דירה שהיא מצאה באיסט וילג.״ אמרתי לה.
״איסט וילג היא שכונה נחמדה, אבל למה שלא תגורי כאן באפר איסט סייד?״ היא שאלה
״בדקתי על דירות כאן, אבל הכל נורא יקר אני לא יודעת אם אצליח לעמוד בזה בהתחשב בעבודה שאני רוצה גם לקנות רכב.״ אמרתי.
״יש דווקא דירות שאני חושבת שכן תוכלי לעמוד בהן״ היא אמרה כשהיא ממשיכה לסדר את הדפים ולתייק אותם. צליל הודעה נשמע מטלפוני, הסתכלתי על הצג וזאת הייתה הודעה מהירו-

׳מקווה שאת חושבת על זה׳

הסתכלתי על אלי שהמשיכה לתייק דפים, היססתי אם לדון איתה בזה.

״הירו הציע לי לעבור לגור איתו״ אמרתי בחיפזון.
אלי קפאה במקומה והרימה את מבטה אלי, היא הייתה בהלם.
״מה?״ היא התפרצה אחרי כמה שניות. ״באמת? הירו נייט? ואו אני בהלם.״ היא אמרה.
״אני גם... אני גם הייתי בהלם...״ הודיתי בפניה.
״מה ענית לו?״ היא שאלה
״בהתחלה שלא, והוא אמר שאחשוב על זה, אם אני חושבת על זה מבחינה כספית זה השבר הכי טוב, אבל אני לא יודעת אם אני מוכנה לצעד הזה, אנחנו רק בהתחלה..״ אמרתי לאלי למרות שזה באמת ההתחלה שלנו לקשר רציני, של שנינו, אני מרגישה כיאלו הקשר שלי ושל הירו כבר נמשך יותר מרק חודשיים.
״את רוצה?״ היא שאלה
״ברור שאני רוצה, אבל..״
״אבל מה?״
״אני מפחדת...״ אמרתי
״מפחדת ממה?״ היא שאלה וראיתי איך עיניה התרככו.
״אני מפחדת שזה צעד גדול מידי בשביל שנינו.״ אמרתי.
״תראי הירו ללא ספק הפתיע אותי עכשיו במה שאת מספרת, זה לא ההירו שאני מכירה, ההירו שאני מכירה לא מכניס בחורות לחדר השינה שלו אפילו, הימהמת אותי לגמרי עכשיו, אבל אני כן יכולה לראות את השינוי שהוא עובר כשהוא איתך, אז למה שלא תסתכני בשביל זה? יהיה מה שיהיה.״ היא נפנפה בידיה.
אולי היא צודקת, אולי באמת יהיה מה שיהיה?
״את חושבת?״ אמרתי
״כן, מתוקה, עזבת את הארץ שלך כדי לבוא לכאן להצליח, את בן אדם שלוקח סיכונים, ואם זה יעזור לך יותר מבחינת נוחיות וזה רק יועיל לך, אז למה לא?״ היא אמרה, והרגשתי שהיא צודקת לגמרי, אלי מבינה דבר או שתיים אני מאמינה, ולדעת שאני היחידה שהוא הציע לה לעבור לגור איתו ממה שאלי מכירה, מילא אותי בהתרגשות לגמרי, הוא מעולם לא אמר לי שאף בחורה לא ישנה איתו במיטה לפני.

********
מריצה אמרה שהיא רוצה לדבר איתי, אני מקווה שלא הרתעתי אותה יותר מידי, החלטתי להכין לה ארוחת ערב, סלמון אפוי עם פירה וירקות בתנור, ביקשתי משרה לסדר את השולחן עם צלחות יפות ושיראה רומנטי, רציתי שתראה שהשקעתי.
שמעתי נקישות על הדלת ושרה הלכה לפתוח למריצה את הדלת.
היא נכנסה וראתה את השולחן ערוך והריחה את הריח של האוכל. הפרצוף שלה היה מופתע והיא חייכה את החיוך המדהים שלה. לעזאזל אני לא יודע מה היא עושה לי, ממתי אני מכין ארוחות ערב ומשקיע? אבל לפעמים היא צריכה את זה.
״הירו... מה כל זה?״ היא שאלה כשהורידה את התיק שלה והמעיל שלה ממנה.
״טוב החלטתי להכין ארוחת ערב, אמרת שאת רוצה לדבר.״ אמרתי כשאני תופס בידה ומוביל אותה לשולחן. ״יש לזה ריח מדהים. אתה בישלת?״ היא שאלה
״כן, אל תתרגלי לזה.״ אמרתי כשהיא נותנת לי להוביל אותה לשולחן. היא התיישבה בכיסא ואני התיישבתי מולה, שרה הגישה לנו את המנות.
״אז על מה רצית לדבר?״ שאלתי אותה מסוקרן. היא הסתכלה על האוכל שבצלחת שלה וחייכה חיוך קטן.
״חשבת על זה?״ שאלתי אותה מאיץ בה לתשובה. ״זה בסדר גם אם עדיין אין לך תשובה״ אמרתי כשאני לוקח ביס מהפירה שלי.
״זה נראה ממש טוב״ היא אמרה כשהיא חותכת את הסלמון ולוקחת ביס, עינייה נפתחו והיא סימנה עם ראשה שאכן הצלחתי בבישול.
״טעים״ היא אמרה.
אני הנהנתי כשאני לוקח עוד ביס מהמנה שלי כשהתחלתי להתעצבן שהיא לגמרי מתעלמת מהשאלות שלי אליה.
היינו בשקט לכמה שניות והיא הסתכלה עלי בחנה אותי.
״מה?״ שאלתי אותה, ראיתי על פניה שהיא רוצה להגיד, לשאול משהו והיא מהססת.
היא הניעה את ראשה, ״לא לא משנה.״ היא אמרה.
״מה יש מריצה? אני יכול לראות שיש משהו שאת רוצה להגיד ולא אומרת.״ אמרתי לה כשהנחתי את המזלג שלי והסתכלתי עליה.
היא זזה בכיסא שלה כשהיא לקחה מפית וניקתה את פיה, היא הסתכלה לכל מקום רק לא עלי.
״היי, מה יש? זה בגלל שהצעתי לך לעבור לגור איתי?״ שאלתי כשאני מסתכל עליה מבטי נעול עליה
״לא זה לא.״ היא אמרה.
״אז מה העניין?״ שאלתי מפציר במבטי שתגיד לי מה קורה.
היא הסתכלה עלי, לקחה נשיפה ״לפני שאענה לך על ההצעה שלך לגבי הלעבור לגור ביחד, יש שאלה שמתרוצצת לי בראש כבר כמה ימים.״ היא אמרה.
״מה יש?״ שאלתי מוכן לכל שאלה.
״אני..... הירו לפני כמה ימים שהיינו....״ היא ניסתה למצוא מילים לשאלה שלה, וראיתי שהיא מתחילה להסתבך.
קמתי אליה, ואחזתי בידיה, הרמתי אותה אלי.
״מה העניין מריצה?״ שאלתי כשאני אוחז בפניה, מלטף את הלחיים שלה באגדולי.
היא השפילה את מבטה ושיחקה עם הידיים שלה.
״מה קרה לפני כמה ימים?״ שאלתי.
״לפני כמה ימים....״ היא הסתכלה הצידה ואז הרימה מבטה אלי. ״כשהיינו במצב שהיינו-״
״את מתכוונת שגרמתי לך לגמור עם האצבעות שלי?״ שאלתי אותה בחיוך. היא סטרה קלות על הזרוע שלי ״הירו!״ היא גלגלה עיניים והשתחררה מאחיזתי.
״אני צוחק, תמשיכי״ אמרתי כשאני צוחק וחוזר להחזיק אותה.
״ביקשתי ממך שנעשה .... את זה, שנעשה את זה באמת... ואתה אמרת שלא... למה?״ היא שאלה הפתיעה אותי לגמרי, לא ידעתי כל כך מה לענות לה, הרגשתי את הרוק לא נבלע לי.
גירדתי באפי כשהיא ראתה שאני ממשיך לשתוק וראיתי איך מבטה מפציר בי לענות על זה.
״אני לא יודע...״ אמרתי מנסה להעביר את זה הלאה.
״בחייך הירו, אני צריכה לדעת, תגיד לי בבקשה.״ היא אמרה ממשיכה להסתכל עלי בעיניה הירוקות דבש ואני לא יודע מה להגיד.
״בחייך מריצה זה שטויות אני לא זוכר לא חשבתי על זה בכלל״ אמרתי כשהחזרתי את ידיי למקומם ומבטה היה מאוכזב. ראיתי שהיא מתעצבנת לאט לאט.
״אולי כי את עדיין לא מוכנה״ אמרתי.
״לא מוכנה? מה זאת אומרת לא מוכנה?״ היא שאלה כשאני רואה אט אט איך היא מאדימה.
״אתה משקר לי, למה אתה לא אומר לי את הסיבה האמיתית?״ היא שאלה אותי.
״זאת האמת.״ אמרתי.
היא הסתכלה עלי בעיניים עצבניות ״שקר.״ היא אמרה כשהיא עקפה אותי ועלתה במדרגות, אני הסתכלתי עליה עולה במדרגות והתקדמתי לאי שמפריד בין הסלון למטבח ונשענתי עליו.
אני לא יודע למה היא כל כך צריכה לדעת, זה כל כך דפוק, למה זה פגע בה כל כך?
פאק אני לא אוהב את ההרגשה שזה נתן לי להרגיש עכשיו כל העניין הזה.

חיפשתי את מריצה בכל הקומה העליונה ולא מצאתי אותה, ואחרי החדר השני כבר הבנתי איפה היא נמצאת, עליתי לגג וראיתי אותה עומדת ומסתכלת על ניו יורק, כל כך יפה ששערה התנופף עם הרוח הקלה והקרירה.
״כדאי שתיכנסי, שלא תתקררי״ אמרתי לה. היא הסתובבה אלי ויכולתי לראות שהיא עדיין עצבנית, היא החזירה את מבטה אל הנוף, אני התקרבתי אליה, נעמדתי לצידה ותחבתי את ידיי בכיסים.
היא הסתכלה אלי, כשידייה שלובות.
״אני צריכה לדעת הירו, זה מחרפן אותי, בבקשה.״
נאנחתי.
״מריצה״ אמרתי כשסובבתי את גופה אלי.
״הפעם הראשונה, היא לא כמו שאת חושבת, היא לא ורדים ושושנים ואיזה שיר אהבה ברקע, זה לא ככה, זה לגמרי אחרת ואני יודע למה את מצפה, והאמת היא...״ נעצרתי.
היא חיכתה שאמשיך את המשפט שלי.
לקחתי נשימה והסתכלתי לשמיים.
״פאק״ נאנחתי.
היא ליטפה את הלחי שלי ״תגיד לי, בבקשה״ היא אמרה.
החזקתי את ידה שליטפה אותי.
״האמת היא מריצה שאני לא רוצה לאכזב אותך, אני לא רוצה להיות זה שיהרוס לך את הסיפור פיות שבנית לעצמך בראש של הפעם הראשונה.״ אמרתי לה, היא הסתכלה עלי כמה שניות ושתקה, אני רק חיכיתי לתגובה שלה, היא לא הזיזה את ידה מהלחי שלי.
היא נשכה את שפתה התחתונה. ״אתה לא תוכל לאכזב אותי כי אין מישהו אחר שהייתי רוצה יותר ממך שיעשה את זה, אני יודעת שזה לא הולך להיות כמו בסרטים, אבל אני כן יודעת שזה יהיה מיוחד אם זה יהיה איתך.״ היא אמרה, ואני למשמע הדברים האלה הדבר הראשון שעשיתי היה לנשק אותה, להצמיד אותה אלי כמה שיותר, לטעום אותה ולהרגיש בפעם הראשונה משהו שאני לא הרגשתי מעולם.
הפסקנו את הנשיקה והיא הניחה את מצחה על החזה שלי. ״אתה לא יודע כמה מחשבות העברתי על זה, אני שמחה שאמרת לי.״ היא אמרה והרימה את מבטיה אלי, נתתי לה עוד נשיקה רכה. ״בואי נרד למטה את עוד תתקררי.״ אמרתי כשאני אוחז בפרק כף ידה מושך אותה אחרי, והיא נענת לי.

ירדנו למטה לסלון וראיתי שהיא לוקחת את המעיל שלה ושמה אותו עליה. ״לאן את הולכת? חשבתי שאנחנו בסדר?״ אמרתי
היא התקרבה אלי כשהיא מוציאה את שערה מה עלי ונתנה לי נשיקה קטנה. ״אנחנו יותר מבסדר, אבל עדיין יש לי תחפושת לסיים למסיבה, אני אדבר איתך מאוחר יותר״ היא אמרה בחיוך ונתנה לי עוד נשיקה, אני סוחף אותה לנשיקה ארוכה יותר, אני תופס במותניה, מכניס את לשוני לפיה מרגיש אותה, גורם לה להישאר בלי אוויר, השפתיים שלנו נעות בקצב אחיד, מנשקות ומרטיבות, ידי חופנת את שערה, כשאני מסיים את הנשיקה בנשיכת שפתה התחתונה ומושך את השפה שלה עם השפתיים שלי שמתנתקות ממנה, מקווה שאולי היא תישאר אחרי הנשיקה הזו.
״אני באמת חייבת ללכת״ היא אמרה כשהיא נושכת את שפתיה ויכולתי לראות את ההסמקה שעל פניה. היא לקחה את התיק שלה ויצאה לכיוון מסדרון הכניסה ושמעתי את הדלת נטרקת.
התיישבתי על הספה בסלון וחשבתי על מה שהיא אמרה לי, ועל מה שזה גרם לי להרגיש, פאק. אני באמת בחיים לא הרגשתי ככה, הלב שלי פשוט הלם בחוזקה כשהיא אמרה את המילים האלה, היא משגעת אותי לעזאזל, הצעתי לה לגור איתי, מעולם לא נתתי לאף
בחורה לישון איתי במיטה לפניה, היא הצליחה להפוך אותי לגמרי, ואני עדיין לא קיבלתי את התשובה שלי, אבל עלה במוחי רעיון שהיא לא תוכל לסרב לי אחר כך.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Miss D עקוב אחר Miss
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Rina Gidoni
Rina Gidoni
סוף סוף פרק:)
הגב
דווח
1 אהבתי
כותבי החודש בספרייה
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מרתק
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
מאת: Shirel Ben-Or
המדורגים ביותר
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan