כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

כמו משוגע 3- פרק ב': אם הקירות בביה"ס רק יכלו לדבר

מה הסיפור של נועם? איזה קסם רז אברהם מראה לליאן? מה יהודה מגלה בנוגע לקירות? ואיזה שיר דומה לשם הפרק?

תוכן עניינים 1. כמו משוגע 3- פרק 0: הקדמה2. כמו משוגע 3: פרק א': מגיעים להרצליה, לא לירושלים3. כמו משוגע 3- פרק ב': אם הקירות בביה"ס רק יכלו לדבר4. כמו משוגע 3- פרק ג': הסודות הגדולים5. כמו משוגע 3- פרק ד': קסם הקלפים וילדת הצללים6. כמו משוגע 3- פרק ה': מי זאת דינה רוזן המסטורית?7. כמו משוגע 3- פרק ו': החקירה נמשכת, שירה חוזרת?8. כמו משוגע 3- פרק ז': נועם אושר מודה, ליאן מתלבטת9. כמו משוגע 3- פרק ח': שירה VS חבורת 'לק ונצנצים'10. כמו משוגע 3- פרק ט': שירה משלימה וחוזרת לכפר סבא11. כמו משוגע 3- פרק י': שירה חוזרת! נועם מגיע לכפ"ס12. כמו משוגע 3- פרק י"א: נועם מגיע! המשימה מתחילה!13. כמו משוגע 3- פרק י"ב: המשימה נגמרת, דינה חוזרת!14. כמו משוגע 3- פרק י"ג: חלומות, פרח וזוג חדש בכיתה15. כמו משוגע 3- פרק י"ד: כי האמת, נועם, סופה להתגלות!16. כמו משוגע 3- פרק ט"ו: מי יספר לשירה את האמת?17. כמו משוגע 3- פרק ט"ז: הקומיקס החדש/ 'החטא הגדול'18. כמו משוגע 3- פרק י"ז: התנצלות, שיקום ובישול יצירתי!19. כמו משוגע 3- פרק י"ח: מי אלרגי לחלב? חג חנוכה תם!20. כמו משוגע 3- פרק י"ט: שיחת הטלפון והאלרגיה לחלב!21. כמו משוגע 3- פרק כ': שיחת הטלפון תמה, והנה אחת נוספת22. כמו משוגע 3- פרק כ"א: ליאן קיבלה תשובות ונועם מוכן!23. כמו משוגע 3- פרק כ"ב: פרחים, השאלות של של שירה ועוד24. כמו משוגע 3- פרק כ"ג: איך פתאום עברו חודשיים?25. כמו משוגע 3- פרק כ"ד- בחירות, אהבות ובעיות רגשיות26. כמו משוגע 3- פרק כ"ה: רסיסי מציאות, אהבה שחוזרת!

ביום שלישי 8.9 י"ט אלול יהודה חושב לעצמו קצת לפני בית הספר על מה שרוסס על הקירות של בית ספרו, ועל השיר קירות. הוא אומר לעצמו "וואו, מעניין מי אלו האנשים הללו. חבל שהמשטרה לא יכולה לדבר עם הקירות או משהו כזה, זה היה מעניין וקל יותר." שותק מעט וחושב לעצמו "אם הקירות אצלי בבית הספר רק יכלו קצת לדבר, אולי היו אומרים לי מי את הגרפיטי הזה צייר" (כאילו- אם הקירות אצלי בבית רק יכלו קצת לדבר, אולי היו אומרים לי אהבה זה ממכר). הוא מתארגן לבית הספר, ואז יוצא בשעה 7:24. בדרך הוא פוגש את הילה ואת אבי. תחילה הוא ממהר לכיוונם, אבל אז רואה את שניהם יחדיו שמחים ומאושרים- מלוכדים. הוא נזכר בשירה, עוצר. חושב עליה מעט ועל המעבר שלה, ואז משפיל מעט את עיניו. לאחר שלוש שניות הוא מרים את מבטו ומתקדם לכיוונם. הוא אומר לעצמו "איך להיות עצוב אוכל, כאשר שירה נמצאת בתוך מחשבותיי?".
יהודה מגיע אליהם ואז אומר להם את המשפט שחשב בראשו לפני דקות אחדות, אם הקירות בבית הספר רק יכלו קצת לדבר- אולי היו אומרים לי מי את הגרפיטי הזה צייר. הילה אומרת לו "זה רעיון יפה", אבי משלים "אבל לא הגיוני. חבל", והילה ממשיכה "אבל אולי מצלמות האבטחה של בית הספר יוכלו לדבר עבורנו". החברים מתכננים לבוא לכיתה כדי לשים את הילקוטים, ומיד לאחר מכן ללכת לחדר ההנהלה כדי לברר לגבי הנושא.
בשעה 7:53 הם מגיעים לחדר ההנהלה ומדברים לגבי מה שחשבו. המנהלת אומרת להם "אכן רעיון טוב, לכן כבר חשבנו על כך. המצלמו, לא הצליחו", יהודה משיב "אני מאמין, אפס אולי בכל זאת ניתן לראות. אולי נצליח לזהות משהו?" המנהלת מסכימה. הילדים רואים מעט את הסרטון של אותו הזמן, ומבינים כי מי שעשו זאת ידעו איפה המצלמות והסתתרו. זה לא יעבוד להם לעקוב אחריהם כך. הילדים יצאו מן החדר במבט די עצוב, ואז הלכו לשיעור.
בהפסקה הם מדברים עם ליאן, עם עדן ועם אביגיל מכיתה י"א 2. הם חושבים כי אולי יחד יוכלו לחשוב שוב על פתרון. ליאן מציעה לעשות זאת עם כל החבורה כולה יחד אחר הצהריים, יש הסכמה מלאה. יהודה אומר לעצמו 'אם הקירות בבית הספר רק יכלו קצת לדבר, אולי היו אומרים לי מי את הגרפיטי הזה צייר- אולי באמת התשובה נמצאת על הקיר. ודאי הכתובת הייתה על הקיר'. עקב כך הוא הולך לכיוון הקיר שרוסס, ולא מצליח למצוא תשובות.
לאחר מכן הוא חוזר לחדר המנהלת ומבקש עוד קצת להביט על הקיר ועל הגרפיטי. יהודה רואה בהילוך מהיר מספר אנשים בהילוך מהיר הולכים סביב המצלמות, ומניח כי אלו אנשי צוות שבודקים את האזור. לאחר מכן רואה את הונדליסטים, אלו שביצעו גרפיטי על קיר בית ספרי. הוא מנסה למצוא דפוסים ורמזים, אך כושל. גם הקיר של אותו היום לא מגלה לו דבר.
אחרי הצהריים החבורה כולה מדברת בזום. אלה שמות הילדים שנכנסו לפי הסדר: רון דויטש, הילה ראובן, עדן רוזן, אבי סייג, אביגיל חסון, יהודה שמעון, שירה שקד וליאן זאבי. החברים מדברים על מה שאירע בתיכון לפני ימים כדי להכניס את שירה לאירועים. שירה אומרת שהיא כבר ידעה מעט מזה, וכי ראתה את הילה בחדשות. יהודה עדכן אותה במחשבה שהייתה לו באותו היום בבוקר, ומה שהם עשו וגילו. הוא משתף את הסרטון שצילם בזמן שראה במצלמות האבטחה. שירה אומרת לו "ניסית לעבור מעט לאחור?" יהודה מגיב בשלילה ושירה עונה לו "כדאי לך פעם הבאה. ודאי יש שם הרבה דברים נסתרים מן העין".
למחרת, יום רביעי כ' באלול 9.9, יהודה מבקש שוב לראות את המצלמות, אך לא נותנים לו כיוון שיש חשד לגביו כי הוא קשור לכך אם רצה לראות הרבה פעמים את המצלמות. יהודה נעלב מעט, אך מבין. הוא מנסה לבצע כיוון אחר, ללכת ישירות לקיר עם הגרפיטי. הוא ממשש את הקיר לאורכו ובודק את המרקם. לאחר מספר שניות הוא חש בצבע טרי, וזה מוזר כי הרי ניקו את הקיר לפני מספר ימים. יהודה מחליט לא לשמור את הסוד לעצמו אלא להתייעץ. הוא הולך ומסתובב בבית הספר ופוגש את עדן. הוא מספר לו מה קרה ומה הוא גילה, אך לעדן אין רעיון. עדן מציע לו להתקשר לשירה, אז יהודה עושה זאת בתקווה שגם היא בהפסקה באותו הזמן.
בבית הספר של שירה 'שאול בן קיש' שירה נמצאת בהפסקה באותו הזמן. נועם מכיר לה את החברים הטובים שלו, ושירה מופתעת לראות שהוא הצליח להתחבר לאנשים אחרים. נועם השיב לה "ככה זה בתיכון, הרבה יותר פשוט לרכוש חברים מאשר ביסודי או בחטיבה". שירה מחייכת ואומרת "צודק". היא שומעת את הטלפון שלה מצלצל והולכת למושב שלה. היא שמה לב כי יהודה הוא זה שהתקשר אליה. היא עונה לו. הוא מתחיל בשיחה ואומר לה "וואו, מזל שתפסתי אותך בהפסקה. מה נשמע?", היא עונה לו "אצלי בסדר, וכבר יש לי שלושה חברים טובים. אחד מהם זה נועם אושר. אתה זוכר אותו?" יהודה משיב לה "אוי כן, ברור. זה הילד הזה שתמיד היית החברה היחידה שלו. אני עוד לא הבנתי איך הוא הסכים להיות ידיד שלך והיה מנותק מהאחרים." שירה מגיבה "זה פשוט שאני היחידה שבאמת רצתה לדבר איתו, לא חשוב כמה פעמים הוא התעלם ממני או שתק. הוא ראה אותי כמי שבאמת רוצה להיות קרובה אליו, אז הוא התחבר איתי". יהודה משיב "ואת יודעת למה לא ויתרת עליו?", שירה ענתה "לא, למה?" ויהודה השיב " כי את מהממת" ושירה הסמיקה. יהודה שאל אותה לגבי הקיר בתקווה לקבל עצה.
בינתיים אילן וגל, החברים הטובים של נועם אושר, מדברים איתו על שירה ומעוניינים סוף-סוף לשמוע את הפרטים עליה. הוא אומר להם "אנחנו מכירים כבר מהגן, ואני תמיד התעלמתי מכל מי שניסה להתחבר אליי כי חששתי שזה לא באמת. רק מי שבאמת רצה להיות חבר שלי, כמו שירה וכמותכם, התחברתי אליו. היא התעקשה להיות ידידה שלי, וזה הצליח לה". גל השיב לו "ומתי תגיד לה את מה שעל ליבך?" ואילן אומר "כן, צודק הבחור שלידי. מתי תגיד לה?" "עוד כמה ימים, אל פחד" נועם משיב.
בשיחה בין שירה ליהודה, לאחר ההסבר של יהודה על מה שקרה הוא אומר לה "אז מיששתי את הקיר והרגשתי צבע טרי וזה מוזר כי הצבע לא אמור להיות טרי. עדן אמר לי לפנות אלייך, האם יש לך רעיון או הסבר?". שירה חושבת כחצי דקה על המקרה ומספרת על פרשנותה ליהודה. היא אומרת לו "אני מאמינה כי מה שקרה זה ש..." צלצול נשמע בבית הספר. שירה קטעה את דבריה ואמרה ליהודה "אני אדבר איתך אחר-כך, יש צלצול כעת". לאחר כמה שניות גם יהודה הלך לכיתה שלו כי היה לו צלצול. כל השיעור הוא חשב על השיחה עם שירה ותהה לגבי הפרשנות שלה לצבע הטרי.
בסוף היום ליאן חוזרת הביתה ופוגשת במחזר ישן שלה, רז אברהם. רז הגיע לדבר עימה ולשמוע מה קורה בחייה, אך ליאן מסרבת בטענה שהיא תפוסה והוא מציק לה, אז היא לא רוצה להתיידד עימו, לכן בוחרת לא לספר לו מה קורה איתה. רז הבין שהיא עקשנית, לכן מנסה בדרך אחרת. הוא שואל אותה "להקשיב את מוכנה?", ליאן נושמת עמוק ואומרת לו "אוף, טוב בסדר". רז מספר לה סיפורים רבים אשר כתב לפני כמה ימים. בין הסיפורים שלו הוא מספר על קרקס ובו מכשף אשר לא מצליח לעשות קסמים. הוא מספר לה בקול גבוה ונמוך, חזק וחלש. הוא לעיתים קוטע את דבריו לשם המתח. הוא מספר לה "היה מכשף בשם ויזי. ויזי היה מכשף גרוע אשר לא היה מקובל אצל שאר הקוסמים, המכשפים ובעלי האוב. ויזי הגיע לקרקס כדי לנסות את מזלו. לעיתים היה מצבו טוב. לעיתים גם ילדים זלזלו ופגעו בו. הוא אהב לעשות קסמים של קלפים שהם שיבוטים. לקח שני קלפים שונים לתוך שני כובעי קסם ריקים, ואז כאשר הוציא התקבלו שני קלפים זהים. הוא הראה שאין חורים או כיסים בכובע, וגם הראה שאין תחתית כפולה. הוא הפך את הכובע ונענע אותו, שום קלף לא יצא". ליאן מסוקרנת לדעת כיצד הקוסם עשה זאת, אך הדרך התפצלה. ליאן הייתה צריכה להמשיך ימינה ורז המשיך קדימה. ליאן הסכימה לעשות עיקוף בשביל המשך הסיפור. רז המשיך בדבריו "הקוסם יכל לבצע אך ורק את הקסם הזה, ושאר הקסמים לא עבדו לו. הטריק שלו היה..."

תומר דגן עקוב אחר תומר
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
תומר דגן
אם אני אנצח אותך
אם אני אנצח אותך
מאת: תומר דגן
בשעת הערב
בשעת הערב
מאת: תומר דגן
"יש פה יהודי!!"
"יש פה יהודי!!"
מאת: תומר דגן
שוקו
שוקו
מאת: תומר דגן
היסטוריה
תגנבי את הדמעות
תגנבי את הדמעות
מאת: אתי בן ארויה
לפעמים אנחנו צריכים לחזור להתחלה כדי להבין את הסוף
לפעמים אנחנו צריכים לחזור להתחלה כדי להבין את הסוף
מאת: Danielle Salama
איפה הם אותם גברים?
איפה הם אותם גברים?
מאת: שקד מיכאל
מצטיירת בתוכך.
מצטיירת בתוכך.
מאת: La Femme
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan