כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

ההתנגשות חלק 17

אף אחד לא אמר שזה יהיה קל

מריצה-
ירדתי מהמונית ונופפתי לשלום לאלי, האמת אני מרגישה קצת יותר טוב עכשיו, אני מאוכזבת מהירו מאוד, ואני חושבת שבלי אלי הלילה הייתי כבר לגמרי מתפרקת ונשברת, אבל היא הוכיחה לי כמה היא חברה טובה וכמה אני חשובה לה שעזבה את הכל ופשוט לקחה אותי לאכול גלידה, בזמן שרקדנו ביחד ברחבה, ניגש אליה בחור שהיה נראה דווקא מאוד טוב, ואני לא רציתי להיות הפארטי פופר אז השארתי אותם לבד ברחבה להכיר בזמן שאני ניגשתי אל הבר, עד שהירו הגיע והיה הפארטי פופר שלי.
אני כל כך רציתי שהסיפור בנינו יהיה אחרת, נכנסתי למלון, השוער פתח לי את הדלת למלון, נכנסתי למעלית, הסתכלתי על מספר הקומות שהמעלית עולה ופשוט לא יכולתי להפסיק לחשוב על הירו, על המבט האילם וחסר כל רגש שהוא הסתכל עלי כשאמרתי לו מה אני מרגישה, לא קל לי להגיד את הרגשות שלי, לא קל לי להגדיר מה אני מרגישה, וגם הוא כזה, ובגלל זה זה פשוט טרגדיה להיכנס לקשר כזה, אבל אני ניסיתי להתעלות על עצמי היום כשאמרתי לו שאני לא רוצה להיות הידידה שאני רוצה להיות מעבר לזה, ואני באמת חשבתי שתגובתו תיהיה שהוא ינשק אותי בלהט ואנחנו הולכים להיות הפאוור קאפל, אבל לא. חשבתי יותר מידי. או שיותר מידי סרטים רומנטיים מתרוצצים בראשי, המעלית נפתחה וליבי הלם בחוזקה שראיתי את הירו עומד מחוץ לדלת החדר שלי.
כעסתי, האכזבה שלי הפכה לכעס, הוא לא יכול לעשות לי את זה כל פעם, הוא לא יכול ללכת ולחזור מתי שמתחשק לו ולחשוב שאני אקבל אותו בזרועות פתוחות, זה לא עובד ככה, זה מרתיח אותי שהוא חושב שהוא יכול לקבל הכל.
הוא הסתכל עלי בזמן שאני חיפשתי את כרטיס החדר שלי בתיק ולא הורדתי את מבטי ממנו. לא רציתי אפילו לדבר איתו.
הוא התקדם לעברי ואני עקפתי אותו וישר הגעתי לדלת החדר שלי.
״את אפילו לא מוכנה לדבר איתי?״ הוא שאל.
״פשוט תלך מכאן.״ אמרתי ופתחתי את דלת החדר, טרקתי את הדלת בחוזקה, נשענתי על הדלת כשאני מסתכלת על התקרה מנסה להרגיע את קצב פעימות הלב שלי, נושפת אוויר החוצה, עברו כמה שניות מאז שטרקתי את הדלת ולא שמעתי שום תזוזה, הירו לא דפק על הדלת, לא ניסה להילחם. סגרתי את התיק שלי בנענוע ראש וצחקתי לעצמי כי מה עבר לי בראש שחשבתי שיעשה מעבר, הור בטח חשב שהוא יהיה כאן אני אראה אותו שוב הוא יחייך את החיוך המושלם שלו, יגע בי בנקודה הנכונה, וזהו. אני שלו. לא הפעם.
לפתע שמעתי דפיקה על הדלת, ״את צדקת ואני אידיוט.״ הוא אמר לדלת, גרם לי לקפוא במקומי כשאני רוצה להקשיב למה שיש לו להגיד.
״אני מקווה שאת שומעת אותי״ הוא אמר בלחש לדלת, ואני יכולתי בשקט ובדממה שהייתה בחדרי לשמוע כל נשימה שלו.
״אני פחדן, את צודקת, אני פחדתי ואני פוחד ממה שאני מרגיש כלפייך מריצה, אני מעולם לא הרגשתי ככה לאף בחורה וזה מרתיע אותי, את מרתיעה אותי, מעולם לא קינאתי, מעולם לא אסרתי על מישהי לצאת למועדון, מעולם לא ישבתי בבית רק במחשבות מה את עושה ומי מסתכל עליך ובגלל זה הגעתי למועדון היום, אני יודע שאני לא קל, אני יודע שאני בלאגן שלם, אני יודע אבל אני רוצה להיות אחרת, טוב יותר בשבילך. מעולם לא הודיתי בפני אף בחורה מה שהודיתי בפנייך כרגע, אני לא טוב בכל השיט הזה, אני לא רומנטיקן חסר תקנה, אני לא יוצא לדייטים ואני לא קונה פרחים בכל סופש, אבל אני מוכן להיות כזה בשבילך, רק תסלחי לי על שאני אידיוט, אני באמת לא רוצה להרוס את מה שיש בנינו, אני הבטחתי לעצמי שאני לא אהרוס וזאת הבטחה שאני רוצה לעמוד בה. תסלחי לי בבקשה״ הוא אמר גלוי לב ואני הקשבתי לכל מילה שלו פעמיים, בזמן שהוא דיבר ואמר את כל זה אני התיישבתי על הריצפה ליד פתח הדלת ונשענתי על הדלת, מזל שהוא לא רואה אותי עכשיו, כי אם הוא היה רואה אותי הוא היה רואה את הדמעות שבעיניי. שתקתי. ניקיתי את הדמעות שזלגו על פניי בעזרת השרוול שלי, קמתי, ופתחתי את הדלת, כשפתחתי את הדלת ראיתי שהוא עשה כמה צעדים מהדלת שלי, כנראה הוא חשב שלא שמעתי והתכוון ללכת. הוא הסתובב. הוא הסתכל עלי במבט שרק מחפש תשובות לכל מה שהוא אמר, אני הסתכלתי עליו ופתחתי יותר את הדלת של חדרי, מסמנת לו להיכנס.

הירו-
הרהרתי הרבה במה שהברמן אמר לי, חשבתי לחזור הביתה ולתת לכל המצב הזה לעבור, אבל לא יכולתי, לא יכולתי לוותר עליה, לא רציתי לוותר עליה, אמרתי כל מה שהיה לי על הלב להגיד לה, כמעט הכל, וכשחשבתי שהכל אבוד היא פתחה לי את הדלת, נתנה לי עוד הזדמנות. היא סימנה לי להיכנס לחדרה ואני עשיתי זאת. היא סגרה את הדלת ואני הסתכלתי עליה, עדיין מחכה שהיא תגיב לכל מה שאמרתי, ואני על קוצים, בחיים לא חשפתי בפני אף אחת את מה שאני מרגיש, בחיים לא חשפתי בפני אף אחת את הצד הזה שבי, אני בעצמי לא ידעתי שהוא קיים, שאני קנאי, תמיד הייתי בשליטה על החיים שלי גם בתקופת הסמים, אני ידעתי מה אני עושה, אני זה שרצה בזה, ומאז שהיא נכנסה לחיי הכל רק יוצא מכלל שליטה.
״תראה״ היא אמרה, סוף סוף שברה את השתיקה בנינו.
״אני לא יודעת איך עושים את זה, אני לא יודעת איך זה עובד השיחות האלה, אבל אני גם מפחדת, אני מעולם לא הייתי במערכת יחסים הירו, אני לא יודעת איך הדברים עובדים, אני לא יודעת מה התזמון לכל דבר, ואני מבועתת מהמחשבה שהקשר הראשון שלי הוא איתך, זמר מפורסם שכל בחורה שרואה אותך היא רק מייקרת, מעריצות משוגעות שמקיפות אותך, עבר עם אקסיות ובנות שהם דוגמניות על והיופי שלהן לא בגד בהן, אבל אני מוכנה להסתכן, אני מוכנה להסתכן כי מה שאני מרגישה כלפיך אני גם לא הרגשתי מעולם לאף אחד, אני מוכנה לגלות את זה ביחד, איתך, ואני מוכנה לעשות את זה בדרך שלך, בזמן שלך עד שתהייה מוכן לסמוך עלי לספר לי את כל הדברים שמעיקים עליך ומציקים לך, שתהייה מוכן להיפתח בפניי, אבל אני צריכה לדעת איפה אני עומדת, ולא רק בנינו, אני לא רוצה להראות כמו עוד אחת, כי בנתיים זה מה שאבא שלך, ג’ון, דרו וכל החברים שלך שם מהמסיבה חושבים עלי, וזה לא משהו שמקובל עלי. אני לא צריכה שתלך ותפרסם עכשיו כתבה או ראיון עלי ועל הקשר שלנו, אבל כן אני רוצה שלאנשים שחשובים לך, שהם הסביבה שלך כן שידעו מי אני בשבילך, אם אני משמעותית בשבילך.״ היא אמרה, גלויה לחלוטין מה היא רוצה, ורק יכולתי לראות כמה אנוכי אני כשאפילו לא חשבתי על העבר שלה ועל כך שהיא לא מנוסה בשום דבר שנקרא מערכת יחסים, או סקס, וגם לה יש את השדים שלה ואני יכול להבין באיזה מקום זה שם אותה כשמצד אחד אני אומר לה משהו ומצד שני לאחרים אני אומר משהו אחר, זה מבלבל אותה, כמו שהיא בלבלה אותי, עד שהיא נכנסה לחיי ידעתי מה אני רוצה מבחורה- סקס, מאז שהיא הגיעה, אני רוצה יותר, מספיק לי רק לישון לידה, להיות לידה, להיות צמוד אליה, ואני כבר מרגיש רגוע יותר, שליי, במקום טוב יותר, הרגשה אחרת, שלא הרגשתי עד היום.
עצם העובדה שהיא מוכנה לבוא לקראתי במערכת יחסים הזו רק כדי שזה יצליח מראה לי שללא ספק בחרתי נכון שהגעתי לכאן לסדר את העניינים. היא מבינה אותי ומתחשבת בי, לעומת כל הבנות האחרות שממזמן כבר היו רצית לספר לטי אמ זי שהן בנות הזוג שלי.
״את משמעותית בעיניי יותר מכל דבר אחר״ אמרתי והיא ניסתה לא לחייך אבל ללא הצלחה והיא חייכה את החיוך המושלם שלה.
״מספיק הוגן בעיניי״ הוספתי. ״עכשיו אם תרשי לי״ אמרתי כשאני מתקרב אליה ״כל היום רק חיכיתי לזה״ אמרתי כשאני מנשק אותה והיא נסחפת לנשיקה שלי, נישקתי אותה בסערה, בתשוקה רבה, הרגשתי איך כל המטען הרגישי שלנו יוצא ונפלט בנשיקה הזו, מה שהיא עושה לי, היא מצליחה לחרמן אותי בשניות, מספיק רק ההרגשה של אצבעותיה נכרכות סביב צווארי וכבר עומד לי. הרמתי אותה כשאני ממשיך לנשק אותה, חופן את שערה, ניפגש עם לשוני בלשונה, נהנה מהטעם שלה, מהריח שלה, מהנשימות שלה איך הם נעשות כבדות יותר רק כשאני נוגע בה, ולחשוב שרק אני זה שיכול לגרום לה להיות ככה שרק אני זה שגרמתי לה לגמור ויכול לגרום לה לגמור כרגע פשוט מחרמנת אותי יותר. הפסקנו את הנשיקה שלנו כשאני עדיין מחזיק אותה ״אז אנחנו בסדר?״ הסתכלתי עליה מלטף את הלחי שלה. ״יותר מבסדר.״ היא חייכה באתי לנשק אותה שוב והיא עצרה אותי ״אני ממש צריכה להתקלח״ היא אמרה, הנחתי אותה על הריצפה ועצמתי עיני ואמרתי ״לאא״ ביבבה, היא צחקה ״חמש דקות״ היא אמרה. ואני תופסת בידה והיא מתקדמת לעבר חדר האמבטיה כשהיא אט אט משתחררת מידי וצוחקת.

מריצה-
יצאתי מהמקלחת לבושה בפיגמה כשהירו שוכב על המיטה שלי בבוקסר, הוא נראה כל כך טוב בלי חולצה, או בלי כלום בכלל. הוא הסתכל עלי בחיוך מלא. ״מה?״ שאלתי מחוייכת.
״סתם נזכרתי במשהו.״ הוא אמר וצחק, יכולתי לגמרי להבין במה הוא נזכר, במציצה. אוי אלוהים. ״נו באמת הירו!״ אמרתי כשהתרשמתי לעבר המיטה ונשכבתי עליה. שתקנו ונזכרתי ביום המטורף הזה, כמה טלטלות ריגשיות עברתי, אבל החלק הכי טוב של היום ללא ספק היה כשכריס יאן החמיאה לי על השמלה שאני עיצבתי והכנתי בעצמי.
״מה את ככה מחוייכת על מה את חושבת?״ הירו שאל אותי.
״לא יצא לי לספר לך, אבל היום במסיבת הלידה, בחורה ממש חמודה החמיאה לי על השמלה שעשיתי, ואמרה שהיא נורא הייתה רוצה לראות עוד עיצובים שלי, ואם אצטרך את העזרה שלה לגבי תצוגת האופנה שאני רוצה לעשות היא תוכל לעזור לי.״ אמרתי לגמרי שמחה.
״באמת? איזה יופי, מי זו הבחורה?״ הוא שאל.
״כריס יאן קראו לה״ אמרתי.
״כריס יאן? שיחקת אותה, היא אחת הסטייליסטיות המוכשרות, היא הייתה סטייליסטית של משפחת קרדשיאן אם אני לא טועה.״ מה? איך אני לא ידעתי ולא שמעתי על זה?! אני לא מאמינה שדיברתי עם אחת הסטייליסטיות הכי מוכרות, כי אם הירו מכיר אותה כנראה שיש לה שם בתעשייה ופשוט נתתי לה לחלוף עם הכוס שמפניה!
״איזה תצוגת אופנה חשבת לעשות?״ הוא שאל מתעניין.
״חשבתי כשאסיים את הקולקציה שלי לעשות תצוגת אופנה בחינם לכולם ולמכור את הבגדים שמוצגים בסופה במחירים שמתאימים לכל כיס״ אמרתי לו מספרת את התוכניות שלי. ״רעיון ממש טוב, איך זה מתקדם?״ הוא המשיך לשאול.
״טוב אני רק צריכה למצוא לוקיישן, אישורים לכך, דוגמניות, כמה פרטים שוליים.״ אמרתי וצחקתי.
״טוב אני יכול לעזור לך אם את רוצה יש לי גם הרבה קשרים בעולם האופנה.״ הוא אמר הציע לי לעזור ואני עוד רגע מתה פה מהתרגשות שהוא מוכן לעזור לי ולעשות בשבילי, בשביל להגשים את החלום שלי. חייכתי חיוך גדול והוא הסתכל עלי וחייך.
״מה?״ הוא שאל וציחקק.
״סתם, תודה״ משכתי בכתפי ממשיכה לחייך.
״אני מאמין בך, אני מאמין בלדחוף אנשים לחלומות שלהם, ובשבילך אני מוכן לעזור במה שצריך.״ הוא אמר, ריגש אותי לגמרי, לא יכולתי להישאר אדישה ונישקתי אותו. ״תודה, זה חשוב לי״ אמרתי תוך כדי שאנחנו ממשיכים להתנשק, הוא תפס את פני וניסה לקרב אותי, לעלות אותי מעליו, לא חיכיתי עד שיצליח ופשוט עליתי עליו, רכנתי עליו והנחתי את עצמי בדיוק על הבליטה שלו, הוא התרומם לישיבה, נשען על הקיר, והמשיך לנשק אותי, יכולתי להרגיש את הבליטה מהבוקסר שלו יותר ויותר ואיך גופו מתקשח יותר ויותר כנגד גופי.
הרגשתי את החשמל הזה שוב, את הצורך הזה ואת השתוקקות אליו שוב, ומתוך אינסטינקט, סוג של רפלקס, התחלתי להזיז את האגן שלי כנגדו, והוא פלט אנחה כתוצאה מהחיכוך שנוצר, אני נעצרתי, נבהלתי לרגע מהמצב. ״אל תפסיקי, תמשיכי״ הוא אמר כשהוא מנשק את תנוך האוזן שלי, המשכתי שוב בפעולה הזו, מעלה ומורידה את עצמי כנגדו, מסתובבת בסיבובים, מחפשת את הנקודה שהכי נעימה לי למצב הזה, הוא מנשק אותי בצווארי והחזה שלו עולה ויורד במהירות, שנינו מתחילים להתנשף, וההרגשה הזו של איבר מינו מתחכך בשלי, הרגשה כל כך טובה, המשכתי לסובב את האגן שלי בקצב מהיר יותר, ״פאק זה טוב״ הוא אמר מתנשף לצווארי, מעביר בי צמרמורת. ״תמשיכי עוד, מהר יותר בייב״ הוא המשיך, ואני נענת לבקשתו, מגבירה עוד את הקצב של הסיבובים שלי כנגדו, פלטתי גניחה חזקה כשהוא הכניס את ידו מתחת לחולצת הפיגמה שלי ותפס באחת משדיי, ידו השניה נתנה גיבויי לגבי, הוא סובב את אגדולו סביב פיטמתי ואני הרמתי את ראשי מעונג, עוד גניחה נפלטה ממני. ״אני... פאק אני עומד לגמור רק מזה״ הוא אמר, מדרבן אותי רק לעוד וגם אני עצמי מרגישה את הסף. ״אל תפסיקי בייב״ הוא אמר הוא הוריד את ידו מהשד שלי והעביר אותה לאורך הבטן שלי, העור שלי הצטמרר לפעולה הזו, הוא הכניס את אצבעותיו לתוך מכנסי הפיגמה שלי והתחתונים, ושיחק בדגדגן שלי עם אצבעותיו סובב את אצבעותיו בסיבובים, ״אלוהים״ מלמלתי, מתענגת לגמרי מהירו, הוא נגע בדיוק בנקודה הרגישה שלי, ממשיך לסובב את אצבעותיו, הרגשתי את האורגזמה מגיעה, הרגשתי איך כל חלק בי בוער מהירו, הרגשתי את גופו כמה הוא קשה, הרגשתי את הזיעה שלי ואת עורו הלח כשזרועותיו סביב צווארו נאחזות בו כדי לשמור על יציבות. הרגשתי את רגליי רועדות וגמרתי בתחתונים שלי. הוא פלט עוד אנחה כשהוא גמר גם כן שניה אחרי, נפלתי עליו אחרי שהאקט הזה לגמרי לקח ממני את כל הכוחות האחרונים שנשארו לי ליום הזה. ״ואו״ הוא אמר. ״לגמרי ואו״ אמרתי. ״אני לא שבע ממך אפילו לשניה בייב״ הוא אמר כשאני יורדת ממנו לצד שלי במיטה ויכולתי לראות את הכתם שעל הבוקסר השחור שלו. ״גם אני לא״ השבתי כשאני מסתכלת עליו והוא מסתכל עלי במבט המחרמן הזה שלו. המשכתי להסתכל עליו ״זה לא הולך להיות קל אתה יודע״ אמרתי לו, מראה לו שוב את החששות שלי. ״אף אחד לא אמר שזה יהיה קל.״ הוא אמר ואני שמעתי בראשי את השיר של קולדפליי מתנגן לו, חייכתי אליו ״נכון״ אמרתי בציחקוק ״אתה צודק.״
״תמיד כיף לשמוע את זה ממך״ הוא אמר צוחק. ואני צחקתי אחריו ״אידיוט״ אמרתי כשאני מסתכלת על הגומה שלו כשהוא צוחק, מאז ששמתי לב אליה אני לא יכולה להפסיק להסתכל עליה וכמה היא מייפה אותו.
הוא קם מהמיטה. ״אתה הולך?״ שאלתי מופתעת.
״לא, רק קם לשירותים״ הוא חייך, והגומה הזו שוב, אוי אלוהים מה היא עושה לי. ״אני לא יכול לישון רחוק ממך.״ הוא אמר כשהצמיד נשיקה על המצח שלי. ואני הרגשתי שסוף סוף אני יכולה לישון שינה כל כך טובה.

********
מריצה-
הירו הוריד אותי בעבודה, אחרי שהעברנו את כל יום ראשון ביחד אצלו בבית, זה היה עוד יום שטוף בגשם ככה שלא יכולנו לצאת יותר מידי, אבל אחרי היום שעברתי בשבת האמת שהתאים לי יום ביתי בחסות הירו, הוא לקח אותי איך שקמנו אליו הביתה לארוחת הבוקר ששרה הכינה לנו, הפנקייקים המושלמים והכל כך טעימים שלה, צפינו מלא בסדרות, והוא הצליח לשכנע אותי לצפות בסרט אימה, הז’אנר שאני הכי שונאת מכל הז’אנרים, אני בחיים לא מצליחה להירדם אחר כך בלילה מבלי לחשוב שזה עומד לקרות לי מה שקרה שם בסרט, אבל משום מה, הצלחתי להירדם לגמרי רגועה תחת זרועותיו של הירו. אלי נתקלה בי בכניסה לבית האופנה ״נראה שמישהי פה שמחה״ היא חייכה אלי. ואני ציחקקתי. ״השלמתם?״ היא שאלה אותי. ״איך את יודעת?״ שאלתי לא מצליחה להבין אחת היא קוראת אותי כמו ספר פתוח. ״באמת מריצה, אפשר להריח את הירו ממך מקילומטרים, וחוץ מזה שראיתי שירדת מהמכונית שלו, אני מזהה את הלמבורגיני השחורה שלו״ היא אמרה וצחקה, צחקתי אחריה. ״כן אפשר לומר שיישרנו את ההדורים בנינו סוף סוף, אני מקווה שהפעם זה יהיה באמת שונה.״ אמרתי לה כשנכנסו למעלית. ״אני מקווה גם״ היא אמרה הרגשתי שיפוטיות בקולה אבל בחרתי להתעלם מזה, שמתי לב שהיא החזיקה מלא שקיות בידיה וראיתי זאת כהזדמנות להחליף סוף סוף נושא ״ מה זה כל השקיות האלה?״ שאלתי אותה.
היא הוציאה פאה מאחת השקיות, הפאה הייתה שיער קארה בצבע סגול עם מלא נצנצים. ״מה את חושבת?״ היא שאלה כשהיא הניחה את הפאה על ראשה. צחקתי ״למה זה?״ שאלתי אותה.
״מה זאת אומרת למה זה? למסיבת ההאלוויןשל ריצ’רדס, הוא תמיד עושה מסיבות האלווין מטורפות.״ היא אמרה כשהמעלית נפתחה והחבר הורידה בזריזות את הפאה והתקדמה לעבר משרדה ואני איתה. ״או נחמד, הפאה הזו יכולה לשמש להרבה תחפושות יפות.״ אמרתי לה. ״למה את מתחפשת?״ היא שאלה.
״אני? אני לא יודעת האמת אני אף פעם לא חגגתי האלווין לא חשבתי על זה בכלל״ אמרתי לה, יש לנו את פורים, ותמיד פורים בישראל יש מסיבות ענקיות של תחפושות במשך שלושה ימים אנשים מחופשים בכל מקום, והאמת זה התקופה הכי כיפית בשנה אבל פורים אנחנו חוגגים בפברואר- מרץ, האלווין זה עכשיו בסוף אוקטובר ואני לא התכוננתי להאלווין, חוץ מזה שלאן אצא אם אלי הולכת למסיבה דל ריצ’רדס? אולי אני אוכל לצאת עם הירו לאנשהו אם הוא ירצה ואני בספק.
״נו י מחיקה יש לך עד סוף השבוע, זה בשבת, את לא יכולה להגיע בלי תחפושת.״ מה? אני לא מוזמנת בכלל.
״לא הוזמנתי״ אמרתי צוחקת מנסה להעביר את הבושה.
״בטח שכן מצחיקות, כל. העובדים מוזמנים, כולם מוזמנים למסיבה הזו, זה מסיבה של מאות. תתחילי לחשוב על תחפושת אל תאכזבי אותי כולם יהיו שם, בטח גם הירו.״ היא אמרה. הירו לא דיבר איתי על המסיבה הזו אני בספק אם הוא מוזמן, אני אשאל אותי היום לגבי זה, אבל אם אני מוזמנת אני צריכה ליצור לעצמי את התחפושת המושלמת תוך כמה ימים, אוי לא, אין לי רעיון אפילו. אני מקווה שאספיק.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Miss D עקוב אחר Miss
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Rina Gidoni
Rina Gidoni
איזה כייף :) מחכה לפרק הבא!!
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
Miss D
ההתנגשות חלק 24
ההתנגשות חלק 24
מאת: Miss D
ההתנגשות חלק 23
ההתנגשות חלק 23
מאת: Miss D
ההתנגשות חלק 26
ההתנגשות חלק 26
מאת: Miss D
ההתנגשות חלק 22
ההתנגשות חלק 22
מאת: Miss D
דרמה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
דרך מוצלחת 2
דרך מוצלחת 2
מאת: שיר פיליבה
דרך מוצלחת 2
דרך מוצלחת 2
מאת: שיר פיליבה
על החורף ועליך
על החורף ועליך
מאת: little mrs.sunshine :)
דרך מוצלחת 2
דרך מוצלחת 2
מאת: שיר פיליבה