כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2

אפשר גם אחרת פרק 60+61

עכשיו אני בן אדם בודד שאוהב בן אדם בודד יותר ממני עד שנהיה מספיק לא בודדים

תוכן עניינים 1. אפשר גם אחרת פרק 12. אפשר גם אחרת פרק 23. אפשר גם אחרת פרק 34. אפשר גם אחרת פרק 45. אפשר גם אחרת פרק 56. אפשר גם אחרת פרק 6+77. אפשר גם אחרת פרק 88. אפשר גם אחרת פרק 99. אפשר גם אחרת פרק 10+1110. אפשר גם אחרת פרק 1211. אפשר גם אחרת פרק 1312. אפשר גם אחרת פרק 1413. אפשר גם אחרת פרק 15+1614. אפשר גם אחרת פרק 17+1815. אפשר גם אחרת פרק 1916. אפשר גם אחרת פרק 2017. אפשר גם אחרת פרק 2118. אפשר גם אחרת פרק 22+2319. אפשר גם אחרת פרק 2420. אפשר גם אחרת פרק 2521. אפשר גם אחרת פרק 2622. אפשר גם אחרת פרק 27+2823. אפשר גם אחרת פרק 2924. אפשר גם אחרת פרק 3025. אפשר גם אחרת פרק 3126. אפשר גם אחרת פרק 3227. אפשר גם אחרת פרק 3328. אפשר גם אחרת פרק 3429. אפשר גם אחרת פרק 3530. אפשר גם אחרת פרק 3631. אפשר גם אחרת פרק 3732. אפשר גם אחרת פרק 3833. אפשר גם אחרת פרק 3934. אפשר גם אחרת פרק 4035. אפשר גם אחרת פרק 4136. אפשר גם אחרת פרק 4237. אפשר גם אחרת פרק 4338. אפשר גם אחרת פרק 4439. אפשר גם אחרת פרק 4540. אפשר גם אחרת פרק 4641. אפשר גם אחרת פרק 4742. אפשר גם אחרת פרק 4843. אפשר גם אחרת פרק 4944. אפשר גם אחרת פרק 5045. אפשר גם אחרת פרק 5146. אפשר גם אחרת פרק 5247. אפשר גם אחרת פרק 53+5448. אפשר גם אחרת פרק 5549. אפשר גם אחרת פרק 5650. אפשר גם אחרת פרק 57+5851. אפשר גם אחרת פרק 5952. אפשר גם אחרת פרק 60+6153. אפשר גם אחרת פרק 62 ואחרון!

פרק 60

" למה אתה רוצה למצוא את הבת שלי?" שאלתי את הנרי ששטף את הצלחת שלו בעודי מתיישבת על השיש.
" בשביל שתהיי שמחה יותר" גיחכתי בקול.
" תמצא תירוץ טוב יותר" קפצתי מהשיש הישר לרצפה, עטפתי אותו מאחור והנחתי את ראשי על כתפו.
" אני יודעת שאני מפריעה אבל לא בא לי לשחרר" הוא עטה כפפות ורודות זה הצחיק עוד יותר.
" אל תעזבי" הידק את ידיי עוד יותר והמשיך לשטוף את הכלים.
" לפעמים כל מה שבא לי זה לעצום את העיניים ולא לחשוב"
" אין בן אדם שלא חושב"
" רק בן אדם מת"
" אני לא מאמין שעל זה אנחנו מדברים"
" טוב אשנה את הנושא... לאיזו משפחה תרצה להיוולד בגלגול הבא?"
" את מאמינה בגלגול נשמות?" שמעתי את הברז נפתח לעיתים הצצתי בתוך הכיור וראיתי כיצד הוא מתרוקן, על אף שיש מדיח לא ידעתי מה הדחף לשטוף כלים.
" לא להאמין?" הוא עשה את עצמו חושב ואפילו הוסיף אפקט קול.
" ממממ... אני לא יודע, אבל אם הייתי, הייתי בוחר באותה המשפחה ומה איתך?"
" אני לא רוצה להיוולד מחדש" ירדו לי דמעות, באמת התכוונתי לזה לא רציתי לסבול מה הטעם להיוולד מחדש כשאיו לי את יכולת הבחירה? את היכולת לבחור לאיזו משפחה? ועדיין מאשימה את זה שנולדתי לאנשים רעים שהם לא משפחה.
" את יודעת שטכנית עדיין לא שינית נושא" אני יודעת רציתי להישאר בתוך הסדיזם שלי ככה הכי טוב.
הוא סיים הבנתי זאת לפי הרעש ונדנוד בידיים. הוריד את כפפות ונגע בכפות ידיי שעפטו אותו
" הידיים שלך החלימו?"
" כן"
" יופי" הוריד את ידיי ממנו והסתובב לכיווני.
" אני רוצה לספר לכל העולם על החברה שלי" ליפף קצוות שיער בלונדינית שלי.
" לא חשבתי שתחזרי אי פעם לבלונד שלך"
" זה רק כי אני עצלנית לצבוע מחדש לחום" הוא חייך.
" חבר טוב שאל אותי היום למה אני נמצא בקשר עם מישהי עם רקע כמו שלך" בלעתי את רוקי לפני שמיעת התשובה.
" אי, מה נלחצת?" הבחין בסטיית המבט של לעבר מקום אחר.
" מה אמרת לו?"
" שעד שהגעת לחיי הרגשתי הבן אדם הכי בודד בעולם"
" למה אתה מתכוון?" שאלתי אותו.
" זה בדיוק מה שהוא שאל אותי אז עניתי לו שעכשיו אני בן אדם בודד שאוהב בן אדם בודד יותר ממני עד שנהיה מספיק לא בודדים"
" הנרי..." לקחתי נשימה עמוקה
" אני מעיקה עלייך, נכון?"
" לא, מה פתאום"
" אולי כל זה... אולי... אתה משקר לי נכון? אני מעיקה"
" דני... את היחידה בעולם שאני אוהב, היחידה שגורמת לי לזה" לקח את ידו והניח על בית החזה.
" את מרגישה את זה?" הנהנתי ללא נוע
" את לא מעיקה עליי, את שומעת?" שוב הנהנתי.
" את פשוט בודדה, היית בודדה עם רינה וגם בלעדייה. לא היה מי שיאהב אותך או לך לא באמת היה את מי לאהוב כמו שצריך" הוא צדק, הייתי לבד במערכה.
" זה מזכיר לי ספר שקראתי"
" חשבתי אתה לא קורא ספרים"
" יש רק ספר אחד שקראתי"
" איזה ספר?"
" לספר קוראים אפשר גם אחרת" עיניי נפקחו לרווחה כי זה הספר... הספר ש... אפילו לא הצלחתי להתרגש כמו שצריך.

פרק 61

" אתה צוחק עליי? זה הספר הכי אהוב עליי!" אותו ספר שקנה הוגו ליום ההולדת אז בכלא, כמובן שאת הפרט הזה החסרתי.
" כן! מוזר זה לא ספר שמתחברים אליו"
" נכון, אבל זו הייחודיות שלו"
לפתע הבנתי שהמשך עשר דקות שלמות אנחנו עומדים זה מול זה ומביטים אחד בשני, כאשר הוא איננו רואה את פניי.
" רצית מקודם לדעת למה אני רוצה למצוא את הבת שלך?" הנהנתי הוא הפסיק לדבר על הספר לקח את ידיי והושיב על הספה, הספה הפכה למקום שבו מספרים סיפוריל או הצהרות דרמטיות בבית הזה.
" באחד הלילות שמעתי אותך מבקשת את הבת שלך בחזרה... לא ידעתי אם זה חלום אבל אומרים שהכל בתת המודע שלנו... אני רוצה שזה ימלא לך את החסר"
" אז רק בגלל חלום טיפשי? זה מגוחך!"
" מגוחך?" כמעט נעלב
" אני לא רוצה למצוא אותה, לא לדעת כיצד היא נראית ולא כיצד היא חיה" צעקתי בבכי עליו שלא באשמתו. זו אשמתי, אני לא רוצה לדעת דבר ככה יכאב לי פחות, אומרים כאשר לא יודעים פחות כואב.
" אני אתן לך להיות קצת לבד... רק בלי את יודעת... מה שעשית עם הידיים שלך" הנהנתי בשקט ניסיתי להרגיע את הדמעות שיצאו ללא רשות.
היו לי מחשבות, באמת אבל ניסיתי בכל כוחי לא לחשוב אז הסחתי את הדעת עם זמזומים או שירים שהכרתי אבל גם זה לא עזר. זה טיפשי לנסות לא לחשוב כשלמעשה הדבר היחיד שאני עושה הוא לחשוב על לא לחשוב, טיפשי כבר אמרתי את זה? הצצתי אל החלון שמשי ביותר, חיכיתי לגשם של הסתיו יותר מכל אני אפילו לא יודעת מדוע אני אוהבת את הסתיו. על אף שזו העונה שאני צריכה הכי הרבה לשנוא משום שבסתיו הכל התחיל, אימא עזבה את הבית, רינה מתה, שגיא התחיל עם הטירוף שלו יחד עם כל הפעמים בהן היה נוגע בי, בסתיו נולדה הבת שלי ובסתיו גם נכנסתי לכלא. הכל התרחש בסתיו ולמרות הכל אני אוהבת אותו.
מחר יום ההולדת שלה, אירוני לזכור תאריך של ילדה שמעולם לא הכרתי על אף שהרגשתי שהיא תמיד הייתה שלי ואפילו בכלא הייתי חוגגת לה. הוגו היה נותן לי מאפינס ומדליק נר על מנת שלא ארגיש רע בכך שהאלצתי למסור אותה, אני זוכרת את היום הזה כאילו היה אתמול.

....


" למה את מחכה? תכבי את הנר!" הוא האיץ בי בזמן שחשבתי עליה עוד יום הולדת, היום היא בת ארבע ומה היא תזכור? שום דבר היא רק בשלבים האלו של להתחיל לזכור זיכרונות מהילדות.
" כל שנה אני חוגגת לה בתקווה שיום אחד תסלח לי"
" אני בטוח שהיא תסלח"
" אני לא בטוחה, אני לא סלחתי לאימא שלי עד היום על כך שנטשה אותי"
" את בן אדם שיותר קשה לו להתמודד עם פרידות אולי היא אחרת" ניסה לעודד אותי אף על פי שנגמרו לי הכוחות לדבר ולשכנע אותו שזה לא נכון.
" טוב אני מכבה" נשפתי על הנר הקטן וביקשתי משאלה שיום אחד היא תסלח לי, בקשה אחד גדולה וקשה.

....

" יש משהו בחלון?" ניסה להציץ אל החלון והניח צלחת עם אוכל על השידה.
" אתה לא תצליח לראות"
" את מה?"
" את הזיכרונות שלי אני רואה אותם דרך החלון"
" הם זיכרונות טובים?"
" אני לא יודעת... לא הלכת לעבודה?"
" לקחתי חופש בשביל להיות איתך" איתי? אני לא זקוקה לסיוע על אחת כמה וכמה אני מספיק עצמאית להסתדר לבדי.
" אז בוא נצא לחופשה"
" חופשה?"
" כן, לא באמת נפשתי שם אתה יודע"
" אני יודע"
" אפשר אפילו בארץ אף פעם לא טיילתי בארץ" זה נכון, המעט שהצלחתי לראות זה את הטיילת בתל אביב וזה קרה כאשר השתחררתי מהכלא.
" אולי ניסע לים המלח?" הציע, שגיא דיבר פעם על ים המלח ואמר שהוא לא אוהב את המקום הזה, וזה בדיוק המקום שרציתי לנסוע אליו רק כי הוא לא אהב את ים המלח.
" אני בעד, המסעדה תסתדר בלעדינו?"
" כן, זה רק ללילה אחד, תתחילי לארוז אני סוגר לנו חדר"
לתוך המזוודה של הנרי דחפתי בגדים שיספיקו לשנינו, אין טעם לסחוב יותר ממזוודה אחת.
" משחת שיניים, גרביים, בגדי ים... אני מקווה שלא שכחתי שום דבר" דיברתי אליו כאשר הגיח לחדר.
" סגרתי לנו חדר עם ארוחת בוקר, עוד שעה נצא"
איש אחד אסף אותי במכונית מפוארת לא הבנתי מדוע, אך גם לא התנגדתי לפאר הזה.
" זה בני הוא יהיה הנהג שלנו בחופשה"
" זה... זה... טוב אני נכנסת" זה היה מוזר בכדי להיות אמיתי, אך נכנסתי ללא מהומה וחיכיתי להנרי שהתעכב על המזוודה מאחור.
כל הדרך לא הפסקנו לדבר על שטויות, מדי פעם שאלתי את הנרי על המקומות שחלפנו על פניהם עד שנוף ים המלח נגלה לפניי.
" אני מזהיר אותך שמאוד חם כאן אז חייב לשתות הרבה" הנהנתי וכבר לקחתי בקבור מים לשתות.
המכונית התקרבה אל המלון היוקרתי, עבורי כל מלון נראה יוקרתי עד שאדע מה יוקרתי ומה לא עבורי כל מקום חדש שאני מגלה הוא יוקרתי כל עוד יש לו מראה מיוחד.
" וואו" הצלחתי לפלוט.
נרשמנו בכניסה בדלפק ועלינו לחדר שלנו.
" לאיזו קומה אנחנו עולים?"
" אחרונה" תהיתי מה יש בקומה האחרונה. בני עלה יחד איתנו ליווה עד סוף הדלת והושיט להנרי את הכרטיס.
" בני אתה תהיה שלושה חדרים מאיתנו, אדבר איתך מחר" לא ידעתי כיצד בני הולך להעסיק את עצמו מה שבטוח יש לו מספיק זמן לחשוב על זה.
הדלת נפתחה ואל מולי היה חדר גדול עם סלון, מקלחת, מרפסת גדולה.
" מה זה החדר הזה!"
" הסוויטה, תראי את הנוף!" הצביע לעבר המרפסת שממנה היה ניתן לראות את הים.
" אז ככה נראית סוויטה" אני זוכרת כיצד לירי מהכיתה הייתה משוויצה בסוויטות בהן הייתה לנה בחופשות שלה, הינה לירי תקנאי גם אני בסוויטה והיא כולה שלי ושל בן זוגי.
" את רעבה?" קרקרה לי הבטן שהסגירה אותי.
" יש פה מסעדה טובה סגרתי לנו מקום היא בסגנון שונה" מסעדה? מעניין למה הכוונה בסגנון שונה.
הסגנון באמת היה אחר, המוזיקה, הנראות של המקום אבל הריח... היה ריח של אוכל.
ישבתי על הספה הגדולה ולמרות שהיה חם המאוורר הגדול פיזר את האוויר מהפתחים שלו לעברנו. הרבה אנשים שהו במסעדה מבוגרים, ילדים וטף.
" את אוהבת?"
" כן"
" יופי, האוכל בדרך" השירות היה מעט איטי אבל האוכל הגיע בסופו של דבר, אכלנו במהרה לפני שהמאוורר יספיק לצנן לנו את המנות החמות.
" זו פעם ראשונה שלי במסעדה הזאת"
" היא טובה אפילו שהמוזיקה מעט רועשת"
" את יכולה להגיד לא הסגנון שלך אני לא אכעס"
" טוב אז היא לגמרי לא הסגנון שלי" הוא צחק צחוק מתגלגל שגרם לי להתמכר גם כן ולצחוק מבלי לדעת מדוע.

המשך יבוא...
אספר לכם שנותר עוד
פרק אחד באופק נראה כמה
אהבה מגיעה לדניאלה תודה שאתם כאן
קוראים ומקדישים מזמנכם,
לילה טוב❤

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Maya B עקוב אחר Maya
שמור סיפור
לסיפור זה 2 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Blackbird Night
Blackbird Night
מרגיש לי שזה ממש לא הזמן שזה יהיה הסוף, יש עוד כל כך הרבה דברים לא פתורים אצלה :(
רק מאחלת לה שיהיה לה סוף טוב עם הנרי ולפחות החיים החדשים שלה יהיו פיצוי על מה שעברה
הגב
דווח
3 אהבתי
Danit A
Danit A
היא מושלמת! וגם הנרי!! הלוואי שהיא תמצא את הבת שלה ושהיא תהיי מאושרת סוף סוף
הגב
דווח
2 אהבתי
כותבי החודש בספרייה
דרמה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
קמצנית
קמצנית
מאת: black and white .
אני רוצה אותה!
אני רוצה אותה!
מאת: Love is Love
דרך מוצלחת 4
דרך מוצלחת 4
מאת: שיר פיליבה
דרך מוצלחת 4
דרך מוצלחת 4
מאת: שיר פיליבה
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan