כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

ההתנגשות חלק 15

חלומות

הירו-
עליתי לחדר השינה שלי וראיתי את מריצה לבושה בשמלה מאמש. ״לאן את הולכת?״ שאלתי אותה. ״אני חושבת שאחזור למלון להתרענן קצת.״ היא אמרה. ״את הולכת בגלל ג’ון?״ שאלתי, היא בטח שמעה את מה שהוא אמר לי. ״לא... אני פשוט רוצה להתקלח להחליף בגדים.״ היא אמרה ואני יכול לראות שהיא משקרת, בדרך כלל היא נוהגת להסתכל לי בעיניים כשהיא מדברת איתי אבל עכשיו היא לא מפסיקה להפנות את מבטה לכל מקום אחר חוץ מעיניי. ״את יכולה להתקלח כאן, אני אתן לך מה שאת צריכה״ אמרתי לה מנסה לדחוק אותה לפינה שתגיד לי מה עובר עליה. ״אני באמת חושבת שעדיף שאחזור למלון הירו.״ היא אמרה, מבטלת את הצעתי.
״שמעת את מה שגון אמר נכון?״ היא הצליחה לשבור אותי, שאני אהיה הראשון שהודה על השיחה שהייתה לי עם ג’ון.
היא שתקה וסוף סוף עינייה התבייתו על שלי. ״זה פשוט נראה שכל מי שנמצא סביבך שונא אותי הירו״ היא אמרה, מה? למה היא חושבת ששונאים אותה? מה שכן כל פעם תפסו אותנו במצב לא מי יודע מה הנכון למצוא, אבל ג’ון מכיר את מריצה אומנם הוא לא חבר שלה או משהו כזה אבל מעולם הוא לא אמר לי מילה רעה עליה, חוץ מזה שהיא פשוט לא יודעת איך הדברים בעולם הזה עובדים, איך הכל הוא כמעט שקר מוחלט והיא הדבר היחידי שאמיתי כרגע בעולם שלי.
״מאיפה הסקת את זה?״ שאלתי אותה תוך כדי שאני מתקרב אליה ומחזיק אותה בפניה. ״טוב קודם אבא שלך, אחר כך ג’ון, אני יודעת שהם לא חושבים שאני מתאימה לך.״
״זה לא זה״ קטעתי אותה, ״ג’ון מסתכל על הצד של הקריירה שלי, והוא רוצה שאחזור לראש רשימת המצעדים, לכותרות, אמרתי לך אני לקחתי צעד אחורה מזה ולגון היה קשה לקבל את ההחלטה הזו שלי, וסיכמנו על פרק זמן מסוים, מאז שהוא נהפך להיות הסוכן שלי מעבר רק ליד ימיני וחבר טוב הוא קצת שכח את כל עניין החיים האישיים שלי אבל אנחנו נסתדר עם זה, לגבי אבא שלי אין לך מה לדאוג אני בספק אם הוא אוהב את עצמו.״ אמרתי לה מנסה להרגיע אותה. היא נחשפה אוויר כיאלו הוקל עליה ובכל זאת השפילה מבטה לריצפה. ״אני לא רוצה שבגללי תצטרך לוותר על דברים, או לא יודעת מה, אני לא רוצה להפריע לך״ היא אמרה.
״את לא מריצה, תראי, אמרתי לך שאני רוצה לתת למה שקורה בנינו הזדמנות, ואני מתכוון לזה, אני לא אומר שזה הולך להיות קל, אבל אני כן רוצה לנסות.״ נישקתי אותה נשיקה קטנה על שפתיה.
היא המשיכה להשפיל מבטה לריצפה ושיחקה עם אצבעותיה.
״מה יש?״ שאלתי כשאני מנסה למשוך את מבטה אלי.
״אני מפחדת״ היא הודתה, האמת שגם אני, אני לא יודע איך להתנהל במערכת יחסים, אני לא יודע איך הדברים האלה עובדים, אני אף
פעם לא הייתי במערכת יחסים אמיתית, התחלתי להתפרסם בגיל צעיר ולא הייתה לי ממש הזדמנות, הנשיקה הראשונה שלי הייתה על עץ ביער וגם זה היה משהו חד פעמי, סטוץ.
הצמדתי אותה אלי וחיבקתי אותה, הנחתי את הסנטר שלי על קודקוד ראשה, היא מחבקת אותי ״אנחנו נצטרך לסמוך אחד על השני״ אמרתי לה, מנסה להראות לה שאין בי את הפחד הזה שלה יש. היא השתחררה מהחיבוק שלי והסתכלה עלי כשסוף סוף הצלחתי להוציא ממנה חיוך והיא הנהנה. ״אוקי?״ שאלתי אותה כשאני מחייך גם. ״אוקי״ היא אמרה, ״אבל אני אחזור למלון בכל זאת, אני רוצה להחליף בגדים״ היא הוסיפה. ״אני אקח אותך״ ישר הצעתי והיא הנהנה להצעתי.

********
נסענו לכיוון המלון של מריצה, שמענו בדרך את הפלייליסט שלי והפעם שירים של אואסיס התנגנו להם. הסתכלתי על מריצה איך היא מסתכלת על הדרך, והיה נראה שהיא פשוט נהנת רק מלצפות בדרך. הנחתי את ידי על הירך שלה והיא סובבה את מבטה אלי, מעניין אם יצא לה כבר להסתובב בניו יורק מעבר לעבודה למלון שלה או לדירה שלי, אני לא חושב שהיא ראתה את ניו יורק באמת. ״אתה יודע אתה לא בדיוק מצליח במשימה שלך״ היא אמרה חייכה אלי. לא ממש הצלחתי להבין על מה היא דיברה. ״איזו משימה?״ שאלתי אותה. ״טוב, נתתי לך משימה לגרום לי להתאהב ברוק, אמרת שזה יהיה פשוט אבל לא עשית דבר בשביל זה.״ היא אמרה לי, היא מנסה לאתגר אותי בכך שתאהב רוק? מספיק שאשמיע לה שיר שלי, אני יודע שהיא שמעה או שומעת שירים שלי. ״אני חושב שהצלחתי כבר שרק הכרת אותי בייב.״ אמרתי בחיוך גאה
״ולמה אתה חושב ככה?״ היא אמרה מחייכת, נושכת את שפתיה, והפעולה הזו שלה מגיעה הישר לזין שלי.
״אז איזה שיר שלי הכי אהבת מותק? שאלתי אותה, ישיר וגאה.
״אתה חייב להיות כזה יהיר תמיד?״ היא המשיכה לחייך וגלגלה את עיניה. אני צחקתי.
״טוב האמת שיש שיר שלך שנורא אהבתי״ היא אמרה כשהיא לוקחת את הטלפון שלי ומקלידה בחיפוש ביוטיוב את השיר, ואפשר לראות שלבחורה הזו יש טעם טוב בשירים, כי היא שמה את השיר שאני הכי אהבתי באלבום שהקלטתי, שהבעתי בו את הכי הרבה רגשות שלי, השיר הזה מדבר על חלומות, אחד המסרים שתמיד היה לי חשוב להעביר זה שלא משנה אם אתה ילד או בן אדם באמצע החיים שלי, הכי חשוב זה לעולם לא להפסיק לחלום, להשיג את החלום שלך, החלומות שלנו הם מי שמייצרים אותנו למי שאנחנו, הופכים אותנו למי שאנחנו, מראים לנו את הדרך למי שאנחנו רוצים להיות ואנחנו אוספים את הכלים בדרך ויוצרים את עצמנו, החלומות שלנו נותנים לנו תקווה, נותנים לנו את המטרה להמשיך לחיות ולהילחם, גם שקשה והכל נראה שבור, החלום שבראשינו שבסופו של דבר יהיה טוב, הרגע הזה שאנחנו מדמיינים את הסוף הטוב, הוא מה שגורם לנו להמשיך ולהילחם, לשרוד, כדי להגיע לשם- לסוף הטוב. ככה אני הייתי, תמיד הייתי ילד חולם, תמיד ידעתי שהמקום שהייתי בו בלונדון הוא לא המקום אליו אני שייך, מעולם לא הרגשתי שייך לאחוזה בביתי, תמיד הרגשתי אחרת, שונה, מעולם לא פחדתי להביע את עצמי, מעולם לא פחדתי להראות את עצמי, וזה בגלל אמא שלי, היא גם הייתה כזו, והדבר האחרון שהיא אמרה לי לפני מותה היה ללכת אחרי החלומות שלי, וכך עשיתי, למרות הכל, למרות אבא שלי ולמרות מה שעברתי בגללו, הוכחתי לעצמי שבסוף הכל חולף, לטוב או לרע והשיר הזה תמיד מחזיר אותי לתקופה הזו, תמיד גורם לי למחשבות האלה. אני יכול להבין למה מריצה נורא התחברה לשיר הזה, הוא מדבר על אנשים כמוה, שחולמים ובגדול, ומריצה חולמת, מריצה עושה בשביל לנסות להשיג את החלום שלה, את הסוף הטוב שלה.
השיר הסתיים ושתקנו במהלך כל הזמן שהשיר התנגן.
״אתה נורא מחובר לשיר הזה אה?״ היא שאלה אותי, כנראה שכל מחשבותי בזמן השיר הסגירו זאת על פניי.
״כן, הוא מעבר לסתם שיר, הוא מדבר על הרבה דברים שעברתי, שאני עובר.״
״כמו מה למשל?״ היא שאלה.
נאנחתי, ״אני..... זה ... חלומות.״ אמרתי מנסה להסביר לה, אני רוצה לספר לה מה שקרה לי, כל מה שהיה, אני יודע שהיא תבין, אני יודע, אבל אני לא מסוגל לספר את זה, זה עוד כואב, כמה שאני מנסה וכמה שאני מדחיק, לא כיף לדעת שאבא שלך ניסה להרוס אותך, הבן אדם היחידי שנשענתי עליו מאז שאמא שלי מתה. אני שונא לחזור להרגשה הזו לעזאזל.
״אתה לא חייב לספר לי.״ היא אמרה הבינה שזה כבד עלי.
הגענו בדיוק למלון שלה, עצרתי את האוטו והסתכלתי עליה, היא הסתכלה עלי במבט שהיא רוצה לדעת שהיא רוצה לדעת את הסיפור שמאחורי, אבל זה לא הזמן ואני עדיין לא יודע אם אני רוצה לספר לה. ״אני מבטיח לך שיום יבוא ואספר לך״ אמרתי לה.
״אוקי״ היא הנהנה בראשה.
״טוב תצאי את קודם אני אלך להחנות את הרכב, כדי שהפאפרצי לא יראו אותנו יחד.״ אמרתי לה. היא הסתכלה עלי לרגע מבולבלת ״או כן בטח, אני אחכה לך בחדר שלי.״ היא אמרה כשהיא נחפזה לצאת מהרכב, אני יודע שזה דברים שמקשים עליה וחדשים לה, אבל הם גם חדשים לי ואני מעדיף ללכת על זה בטוח.
אין לי זין לפתוח את האינטרנט כשהתמונות שלי לצד ה״בחורה החדשה של הירו״ וכל העולם ואישתו מנסה להבין מי זו, קרה לי יותר מידי פעמים, אני לא רוצה להכניס אותה לכל האתרים האלה ושאנשים יתחילו להתעסק בעניינים המזדיינים שלנו.
לפחות הגשם הפסיק, והיום התבהר לו. זה העלה לי רעיון למה אני ומריצה נעשה היום.

מריצה-
נכנסתי לחדרי במלון, אחרי כל הבוקר הזה, האמת אני לא יודעת כל כך איך להגיב לכל מה שקרה, ג’ון שתפס אותי עם הירו ונראה שהוא בכלל לא אהב את העבודה שקורה בנינו משהו, הירו מפחד מצלמי הפאפרצי שיתפסו אותנו יחד ועבר עליו משהו או עדיין עובר שהוא פשוט לא מוכן לספר לי, ואני לא רוצה להעיק עליו בשאלות כי כשאני מתחילה לשאול יותר מידי שאלות הוא פשוט מתחיל להתעצבן אז אני זהירה בזה, אני יודעת כל מיני בעיות של כוכב רוק.
השארתי את הדלת של החדר מעט פתוחה כדי שהירו יוכל להיכנס ונכנסתי להתקלח, חפפתי את השיער, הרגשתי כל כך מסריחה להגיע עם הבגדים מאתמול בשעה כזו בחזרה למלון, שמעתי את הדלת נטרקת סימן שהירו הגיע. סיימתי להתקלח ויצאתי עטופה במגבת סביב גופי וסביב שערי, כשיצאתי מחדר האמבטיה הירו שכב על המיטה מדבר בטלפון. ״אוי שיט אחי שכחתי לגמרי, טוב אני מאמין שעה אני מגיע, סגור אז נדבר״ הוא אמר וניתק את השיחה, הוא התיישב על המיטה והסתכל עלי, בהה בי. ״עם מי דיברת?״ שאלתי אותו. ״חבר, הוא עורך מסיבת לידה לבת שלו״ הוא ענה לי. ״אה״ אמרתי. והוא ממשיך לבהות בי. ״מה?״ שאלתי וצחקתי כשהורדתי את מגבת השיער משערי. לקחתי את מסרק השיער וניגשתי למראה להסתרק שמגבת הגוף עדיין עטופה סביבי ״הייתי כל כך רוצה לזיין אותך עכשיו״ הוא אמר. אני סירקתי את שערי וצחקתי למראה, הייתי רוצה גם את זה, מאוד.
הוא קם מהמיטה וניגש אלי, עמד מאחורי מסתכל עלי. ״סוף סוף לא הרגשת נבוכה שדיברתי קצת בבוטות מיס״ הוא אמר פתאום כל כישורי האצולה שלי יוצאים ממנו. ״טוב אני צריכה להתרגל לזה לא?״ אמרתי וגיחכתי. ״או כן, את צריכה, אני גם חושב שאת אוהבת את זה לא?״ הוא אמר כשהוא מנשק נשיקה רכה את כתפי החשופה ואני מסתכלת עליו עושה זאת דרך המראה, גורם לאש שבגופי לבעור באחת.
״אתה חושב יותר מידי״ אמרתי לו מנסה לבטל את היהירות שלו.
״או באמת?״ הוא שאל כשהוא ממשיך לנשק אותי מכתפי לצווארי, ואני מחככת את שני רגליי כשהדגדוג הזה שם למטה להתשוקקות אליו מתחיל. אני עוצמת את עיניי חושפת בפניו את צווארי, ונושכת את שפתיי. ״את כל כך סקסית כשאת מתחרמנת ממני״ הוא לחש לי באוזן, גורם לאש שבי רק לגדול ולבעור יותר. ״מה את רוצה שאעשה לך?״ הוא שאל אותי. ״מממ..״ השמעתי. הוא ליטף את ידי ואני הרמתי אותה אליו תופסת בעורף שלו כשהוא ממשיך לנשק את עורי החשוף. החזה שלי התחיל לעלות ולרדת בכבדות וכך גם ההתנשמויות שלי. ״אם לא תגידי לי מה את רוצה אני לא אוכל לעשות זאת״ הוא אמר, הוא רציני? הוא יודע מה אני רוצה, אני רוצה שיגע בי, שיגרום לי לגמור. ״מה את רוצה?״ הוא שאל שוב. ״אתה יודע״ אמרתי ממשיכה להתנשף בכבדות. ״אז תגידי לי את זה״ הוא אמר. ״הירו... בבקשה..״ אמרתי לו כשהוא ליטף באצבעותיו את רגלי החשופה. ״את רק צריכה לבקש בייבי״ הוא אמר. הרתיח אותי שהוא עינה אותי ככה, לא הצלחתי להוציא את המילים ממני, הרגשתי נבוכה פתאום להגיד לו את זה. הסתובבתי אליו והוא מסתכל עלי בעיניו הירוקות במבט החושני שלו ״אתה יודע.״ אמרתי לו. מנסה שוב. ״אז תגידי את זה מותק״ הוא אמר ממשיך להסתכל עלי. ״אוף אתה כזה עקשן!״ אמרתי כשהסתובבתי חזרה למראה והמשכתי להסתרק כשהוא צוחק ואני רואה אותו דרך המראה, צוחק. פשוט מעצבן. ופתאום שמתי לב לגומה שיש לו כשהוא צוחק בלחי השמאלית שלו, מרגע לרגע אני רק שמה לב יותר ויותר לפרטים בו והוא מרגע לרגע רק הופך לשלמות. ״טוב בכל מקרה תתלבשי אנחנו הולכים.״ הוא אמר.
״לאן?״ שאלתי אותו.
״אנת באה איתי למסיבה״ הוא אמר, מחייך והגומה שלו רק נהייתה בולטת יותר והוא סקסי יותר. חייכתי חיוך רחב לכך שהירו יכיר לי את חבריו, ושהוא לוקח אותי למסיבה. הייתי רוצה להכיר יותר את העולם שלו, למרות שהוא היה עכשיו בלתי נסבל ומעצבן.

**********
אחרי כמה זמן של התארגנות שהירו רצה להרוג אותי כבר מרוב שחיכה שאסיים להתארגן בכל זאת אני הולכת להכיר את העולם של הירו מקרוב יותר ועד עכשיו רק עשיתי לעצמי פדיחןת אז הגיע הזמן שאהיה מתוקתקת. היינו בדרך למסיבת הלידה של החבר של הירו, מזג האוויר היה די קריר ולמרות ששנינו היינו עם מעילים לבשתי מתחת שמלת מיני שחורה עם שרוול אחד ארוך נפוח בכתף עם קפלים שמתחילים מהמותן לרוחב החצאית, נעלתי נעלי עקב שחורות, סלסלתי את שערי ו התאפרתי איפור עדין, ואילו הירו היה לבוש מתחת למעילו פשוט בעוד אחת מן המכופתרות עם ההדפסים שלו, כשכמה כפתורים פתוחים וחושפים את החזה שלו עם הקעקועים, הייתי רוצה להוסיף לו שרשרת ללוק הזה זה היה מתאים לו מאוד, הג’ינס הסקיני השחור שלו והמגפיים החומות הכהות שלו. השיער שלו היה יחסית מסודר, מוברש כלפי מעלה וכמובן שענד את טבעותיו.
הגענו למקום המסיבה כנראה כי הירו חנה, וכשיצאנו מהרכב התבוננתי מלפני בבית ענק, בית בעיצוב מודרני, כשנכנסים בכניסת הבית לאחר שיש שער ענק בצבע לבן עם שומר שמקבל אותנו אפשר לראות את הבית יותר טוב הוא לפחות עם 3 קומות, עטוף בחלונות שקופים בקומה העליונה שאפשר לראות מתוכם את כל הקומה, עם מרפסת ענקית בחוץ, בקומות התחתונות הוא היה עטוף בלבנים לבנות, כמה חלונות גם גדולים שמשקיפים אל הביתה ודלת הכניסה הייתה בצבע לבן והיא הייתה ענקית. הירו צלצל בדלת בזמן שאני ממשיכה להתפלא מן הבית, העוזרת פתחה את הדלת והנהנה לשלום להירו, היא לקחה את המעילים שלנו בנימוס, יכלתי להרגיש כמה זה מסיבה של עשירים פלצנים.
אנשים הלכו סביבנו בלבוש די רישמי עם כוסות שמפניה ויין בידם, והיה אפשר להסיק מכך שהמסיבה הזו די קלאסית.
״הירו! סוף סוף הגעת״ אמר אחד האנשים, אני והירו הסתובבנו אליו, כנראה הירו שכח לציין שאם אני לא טועה שזה בעל המסיבה שהוא דרו דיימון, בין הזמרים הכי מצליחים בעולם. אני מתה על השירים שלו, הם כל כך קיצביים ותמיד מרימים את המצב רוח, אין מועדון בישראל שלא מנגן את השירים שלו. ״דרו! מזל טוב! ״ הירו אמר לו, כן צדקתי, הוא בעל השמחה, אני לא ממש מצליחה לחשוב בבהירות עכשיו כשדרו דיימון מולי ואני במסיבת לידת הבת שלו.
״מריצה, דרו דיימון, תכירי״ הוא באמת מציג לי אותו?
אספתי את עצמי כדי לא לעשות עוד בושות ״היי אני מריצה, נעים מאוד, מזל טוב״ אמרתי בחיוך ענק כשאני לוחצת את ידו, הרגע לחצתי את ידו של דרו דיימון, הייתי מעריצה שרופה שלו בתיכון, הייתי בטוחה שאתחתן איתו, עד שהוא התחתן.
״נעים מאוד מריצה״ אמר דרו אחרי כמה שניות שלא שחררתי מידו שמתי לב לזה אחרי כמה שניות ומיד שחררתי מידו. ״ומי את בשביל הירו?״ דרו שאל.
״אה אני..״
״ידידה״ הירו התפרץ שוב, כמו שעשה אז בארוחה עם אביו, איך אנחנו תמיד חוזרים אחורה, למה הוא תמיד עושה את זה? אני לא מבינה, לעולם לא הצלחתי להבין.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Miss D עקוב אחר Miss
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
Miss D
ההתנגשות חלק 40
ההתנגשות חלק 40
מאת: Miss D
ההתנגשות השניה חלק 4
ההתנגשות השניה חלק 4
מאת: Miss D
ההתנגשות השניה חלק 5
ההתנגשות השניה חלק 5
מאת: Miss D
ההתנגשות חלק 37
ההתנגשות חלק 37
מאת: Miss D
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
שיחות של אהבה עד הלילה
שיחות של אהבה עד הלילה
מאת: מעיין לוי
קמצנית
קמצנית
מאת: black and white .
אני רוצה אותה!
אני רוצה אותה!
מאת: Love is Love
דרך מוצלחת 4
דרך מוצלחת 4
מאת: שיר פיליבה
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan