כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1 1

אפשר גם אחרת פרק 57+58

מרקים הזכירו לי את אבקת מרק העוף שהייתי שופכת על מים רותחים יחד עם חתיכות לחם ספוגות ומאכילה את רינה ואותי בזמן שהוא יצא עם בחורות.

תוכן עניינים 1. אפשר גם אחרת פרק 12. אפשר גם אחרת פרק 23. אפשר גם אחרת פרק 34. אפשר גם אחרת פרק 45. אפשר גם אחרת פרק 56. אפשר גם אחרת פרק 6+77. אפשר גם אחרת פרק 88. אפשר גם אחרת פרק 99. אפשר גם אחרת פרק 10+1110. אפשר גם אחרת פרק 1211. אפשר גם אחרת פרק 1312. אפשר גם אחרת פרק 1413. אפשר גם אחרת פרק 15+1614. אפשר גם אחרת פרק 17+1815. אפשר גם אחרת פרק 1916. אפשר גם אחרת פרק 2017. אפשר גם אחרת פרק 2118. אפשר גם אחרת פרק 22+2319. אפשר גם אחרת פרק 2420. אפשר גם אחרת פרק 2521. אפשר גם אחרת פרק 2622. אפשר גם אחרת פרק 27+2823. אפשר גם אחרת פרק 2924. אפשר גם אחרת פרק 3025. אפשר גם אחרת פרק 3126. אפשר גם אחרת פרק 3227. אפשר גם אחרת פרק 3328. אפשר גם אחרת פרק 3429. אפשר גם אחרת פרק 3530. אפשר גם אחרת פרק 3631. אפשר גם אחרת פרק 3732. אפשר גם אחרת פרק 3833. אפשר גם אחרת פרק 3934. אפשר גם אחרת פרק 4035. אפשר גם אחרת פרק 4136. אפשר גם אחרת פרק 4237. אפשר גם אחרת פרק 4338. אפשר גם אחרת פרק 4439. אפשר גם אחרת פרק 4540. אפשר גם אחרת פרק 4641. אפשר גם אחרת פרק 4742. אפשר גם אחרת פרק 4843. אפשר גם אחרת פרק 4944. אפשר גם אחרת פרק 5045. אפשר גם אחרת פרק 5146. אפשר גם אחרת פרק 5247. אפשר גם אחרת פרק 53+5448. אפשר גם אחרת פרק 5549. אפשר גם אחרת פרק 5650. אפשר גם אחרת פרק 57+5851. אפשר גם אחרת פרק 5952. אפשר גם אחרת פרק 60+6153. אפשר גם אחרת פרק 62 ואחרון!

פרק 57

פקחתי את העיניים וראיתי את תקרת המסעדה כאשר הנרי יושב על ידי.
" הה... נרי" ניסיתי להגיד אך לא הצלחתי.
" אל תדברי" הקשבתי לו וכבר כשיכולתי לשבת עשיתי זאת בתמיכה מהנרי שרצה בכל תוקף שנלך למיון, אך אני סירבתי בנימוס.
" לא היית צריכה לבוא" הוא ניסה ליהראות סמכותי על יד כולם שעמדו על ידו.
" שאני אלך?" עמדתי לעשות את זה אך הוא אחז בידי בכל תוקף.
" לא! מיקה הכינה לך מרק סיימי אותו" שנאתי מרקים, אמנם אהבתי את החורף אך מרקים מעולם לא היו חביבים עליי על אף שאוכלים אותם בחורף.
מרקים הזכירו לי את אבקת מרק העוף שהייתי שופכת על מים רותחים יחד עם חתיכות לחם ספוגות ומאכילה את רינה ואותי בזמן שהוא יצא עם בחורות.
" לא"
" מה?" שאל
" אמרתי לא, אני לא אוכל את המרק"
" דניאלה אשאל אותך שאלה פשוטה תעני לי עליה" תהיתי מה הוא ישאל, העיניים שלו מסתכלות עליי ואני משתוקקת להתרפק על הפנים היפות שלו אבל לא עושה את זה.
" מתי אכלת בפעם האחרונה?"
" עם דולורס בחדר אוכל" ידעתי שאת דולורוס הוא לא מכיר וידעתי יותר מכל כי הוא הבין מתי הפעם האחרונה שבה אכלתי.
" אז את חייבת לאכול את המרק"
" לא בא לי!" הייתי כמו ילדה בת ארבע שמסרבת להורים שלה.
" אני לא שואל אותך"
" מי מינה אותך למפקד שלי?" אומרים מפקד נכון?
" זה בסך הכל מרק בשביל שיהיה לך כוח"
לקחתי את קערת המרק ושפכתי אותה על הרצפה, כולם כולל הנרי היו בהלם. לאחר מכן נשכבתי לכיוון הנגדי יחד עם השמיכה וחיכיתי שיפסיקו להתגודד סביבי.
הייתי רעבה, במשך שעה שכבתי בצורה הזאת מבלי לזוז וכל זה רק בגלל הגחמות שלי, הבטחתי שלא אגע במרקים אחרי שאשתחרר מהכלא.
" אנחנו הולכים למיון"
" לא אנחנו לא"
" אולי תדברי איתי במקום לשתוק אני לא מצליח להבין אותך"
" מה יש להבין?" הורדתי מעצמי את השמיכה והלכתי נסערת אל המשרד שלו בזמן שהוא רדף אחריי.
" חכי רגע!" הוא לא עמד בקצב שלי.
" יש לי עוגיות בארון" הוצאתי את העוגיות ודחפתי לפה בזו אחר זו.
" יש לך גם נוטלה" לקחתי כף חד פעמית שמצאתי ודחפתי בתוך קופסת הנוטלה.
" אני לא מצליח להבין אותך" פלט אנחה מיואשת בשל התנהגותי הילדותית. ידעתי שזה ילדותי, תמיד רציתי להתנהג בילדותיות רק כי מעולם לא יכולתי להתנהג כך, רק כי הוא רצה שאחליף את אימא שגם אותה אני כבר לא אוהבת.
" דניאלה אני רוצה לעזור לך למצוא את הבת שלך" פתאום צחקתי, לרגע שמעתי לא נכון.
" את צוחקת?" הנהנתי והמשכתי לצחוק בזמן שהחזקתי את הכפית בין אצבעותיי.
" למה את צוחקת? אמרתי משהו מצחיק?"
" סליחה אני פשוט לא עומדת בזה." מרחתי על היד שלי נוטלה ונגעתי בפנים שלו.
" מה את עושה?" התרחק ממני.
" רציתי להשתעשע"
" מה את בכיתה א'?" פניי הרצינו והפסיקו לצחוק, עמדתי מולו בפנים רציניות בשתיקה כמו שאני יודעת לעשות. הוא פשפש בארון והוציא חבילת מגבונים שבאמצעותם ניקה את פניו כמעט באגרסיביות.
" אני לא יודע מה קרה לך אבל את צריכה להפסיק עם זה"
" עם מה?" שאלתי ברצינות שאפשר היה לנחש שמעט הכעיזה אותו ואז התקדמתי לעברו.
" דניאלה את מתנהגת מוזר"
" זה מפחיד אותך?" מיד הניד בראשו מבחי לחשוב יותר מדי.
" אז?"
" לא יודע זה מוזר. יש לי שמיכה בארון בבקשה אל תצאי מכאן ותנסי לישון" הפעם אני זו שפלטה אנחה גדולה עשיתי כדבריו לא כי רציתי, אלא כי הבנתי שלהיות מוזר בעיניי אחרים זה כבר לא כייף כמו בעבר. כשהייתי בת עשר זה היה משעשע ומשתק בו זמנית לעשות דברים מוזרים ככה כולם היו פוחדים ממני, לא מציקים ידעתי שאם אני רוצה לסיים את בית הספר עליי להתנהג באופן שבו איש לא ייגע בי. אמנם הם תמיד דיברו וריכלו על כך שאין לי אימא, אותי זה מעולם לא עניין אז עניינה אותי רק רינה.
לאחר דקות של מאמצים למצוא את התנוחה הנוחה ביותר על הספה תשו כוחותיי ומיד קמתי לשירותים, מיקה ראתה שאני מתחבאת והצטרפה אליי בלחש
" את מתחבאת מהנרי?" הנהנתי.
" הוא במחסן" הוקל לי הודתי לה והלכתי לשירותים, ישבתי שם כמה דקות מבלי לעשות דבר סתם לבהות בקיר הנגלה מולי.
דני?" אז שמעתי אותו קמתי בבהלה.
לא עניתי הורדתי את המים ויצאתי אבל גופו הרחב חסם אותי.
" אנחנו הולכים" לקח את ידי לעיניי כל העובדים עד שגם עיניהם נמחקו מהדרך.
" תחגרי"
" לאן אנחנו נוסעים?"
" תחגרי קודם" חגרתי
הוא חגר את החגורה וסגר את הדלתות.
" אז לאן אנחנו הולכים?"
" לאכול כמו שצריך"
" לא רוצה" צעקתי
" את חייבת כוחות"
" יש לי כוחות"
" כפית שוקולד וחתיכת לחם זה לא מה שייתן לך כוחות" כעסתי בשקט.
ישבנו במסעדה שלא הכרתי, הנרי הזמין כמעט את כל התפריט כמו מטורף. הרגשתי רע לא יכולתי להכיל כמות עצומה כזאת של אוכל.
" עד שלא תאכלי לפחות 2 דברים אנחנו לא הולכים מכאן"
" השרשרת שלך יפה, בא לי אותה" הצבע שלה היה יפה ונוצץ.
" את רוצה אותה?" הנהנתי
הוא הוריד אותה מצווארו והושיט לעברי.
" איזה מרגש!" מעולם לא היה לי משהו כל כך מהודר כמו זה!
" ועכשיו תאכלי"
...

" עכשיו אפשר ללכת?" הרגשתי שיש לי בחילה שבעוד כמה רגעים אני מקיאה.
" הנרי לא טוב לי" עצרתי את עצמי מלפסוע עוד צעד אחד.
" מה יש?"
" אני חושבת שאני..." הקאתי בחנייה ועל הבגדים שלו את הכל, לא היה לי אוויר זה נמשך לפחות כמה דקות.
" אפשר להמשיך ללכת" הוא חגר אותי במכונית מבלי להתרחק ממני בשל הריח שיצרתי באוויר.
" יש לך כאן קיא" הצבעתי על החולצה שלו הוא חייך.
" אני מצטער... הייתי צריך להתחשב בכמות האוכל שאת יכולה להכיל" נעצמו לי העיניים ולא הבנתי איך בין כל הריח הצלחתי להירדם.

פרק 58

" דני אנחנו בבית" פקחתי את עיניי הוא כבר היה מחוץ למכונית כאשר המכונית בתוך חנייה מקורה.
שפשפתי את העיניים והבטתי מלפנים כיצד הוא מושך בכתפיים, פתאום ריחמתי עליו על כך שטירטרתי אותו והתנהגתי כמו שהתנהגתי.
" את באה?" צעק לי כך שאוכל לשמוע, הורדתי את החגורה ממני ויצאתי.

....

" נו באמת גם גברים צריכים לדעת לתפור!" קראתי בבוז לעבר הסוהר הוגו.
" את חושבת כך?"
" כן, אולי במאה השמונה עשרה זה היה נחשב לתחום נשי אבל כיום התפירה משמשת את כולנו, אולי מעט גברים עוסקים בזה אבל זה לא אומר שתעסוק בזה אבל תצטרך לדעת לתפור" הוא אפילו לא הניד עפעף אלא הקשיב עם תמיהה רבה.
" שוב דיברתי הרבה?"
" לא, אני מתחיל לחבב את החשיבה שלך שליין" רק הוא יודע להשתמש במונחי אהבה לגבי החשיבה הפנומנלית שלי.
" אתה יודע איך תופרים?"
הניד בראשו.
" זה מאוד פשוט" הכרחתי אותו להחזיק במחט שאליה השחלתי חוט ומכנסיים עם חורים.
" תנעץ את המחט מתחת... בדיוק ככה ועכשיו תוציא לכיוון החיצוני... הינה זה מצליח" מחאתי כפיים. הוגו היה מוציא ממני את כל השמחה שאגרתי בפנים, אני יודעת שהוא עשה זאת רק איתי וזאת רק כי לשאר הסוהרים מיררתי את החיים. הוא ידע שכל מירור יוביל לעונש ולכן מנע ממני עונשים רבים על מנת שאהיה שמחה יותר, היה נשאר לצידי כל הזמן זה מאוד מתחשב מצידו.
" אתה רואה כשגברים רוצים הם יכולים הכל!" שילבתי את ידיי בתום התיאוריה שפיצחתי ולגמרי חידדתי את המשפט הזה ששמעתי ממישהו פעם.

....

הנרי נרדם על הספה, ליטפתי את פניו בשקט וחשבתי על הדרך שבה פעלתי היום, אולי לא הייתי בסדר? מה אם התשתי אותו? הוא מקולח ומסודר ואני מציקה לו אפילו בשנתו.
" אשתדל להיות פחות נודניקית" חייכתי וקיפצתי לעבר המקלחת.

...

" דניאלה!" הוא צעק לי בקולי קולות.
" אני באה" רצתי, ידעתי שאם לא אספיק אחרי שהוא יספור עד חמש אני עלולה להיענש.
" זה אימא שלך השאירה לך ערימת מכתבים... קחי את הזבל הזה ממני" זרק את הקופסא על הרצפה, כל המכתבים נפלו הרמתי אותם וחזרתי לחדר. המכתבים היו ריקים, לא היה בהם אף מילה למעט המעטפות שעליהן היה כתוב " לדניאלה". מעטפה אחת הייתה שונה, היה בתוכה משהו וכאשר פתחתי התוודעתי לשרשרת זהב יקרה ללא שום הקדשה, רק שרשרת.

....

" זה כל כך לא הוגן" החיזיון הזה מהעבר נטמע בי, הוא תמיד גרם לי לדמוע בין אם זה בכי תמרורים או רק דמעות קטנות של געגוע. על אף שאני מתגעגעת אל מישהי שאני בקושי מכירה אני גם לא אוהבת אותה, היא בחרה לנטוש אותי. היו לה כמה ברירות זה לא שהכריחו אותה למסור אותנו, זה לא שעשינו משהו רע. התייפחתי בשקט מבלי להעיר את הנרי גם אם הוא עכשיו בקומה הראשונה.

....

" חזרתי לארץ נוכל להיפגש?" מיד שלחתי הודעה להוגו שמיד השיב לחיוב.
" שש במקום הקבוע?" המקום הקבוע שלו היה בית הקפה הפינתי והקטן, הוגו מעולם לא אהב עסקים גדולים או חברות מוכורות אלא להיפך תמיד פירגן לחברות ולעסקים קטנים על מנת להגדיל להן את הרווח.
" איך את?" הנרי הגיח לסלון כאשר אני אוחזת בכוס נס הקפה שלי.
" טוב יותר, איך ישנת?" באמצע הלילה הוא וודאי עלה למעלה מכיוון שלא ראיתי אותו בסלון כשקמתי.
" בסדר"
" אתה רוצה קפה?" הוא הנהן והתיישב עם הנייד שלו מולי.
" אני צריך לעשות כמה טלפונים ותיכף אצטרף" הנהנתי.
הקפה החם שלו כמעט הפך לקר ומדי פעם בעצלתיים ניגש אל שולחן הקרמיקה על מנת ללגום ממנו. הוא לגם בשקט ודיבר באנגלית לתוך האפרכסת, המבטא האמריקאי שלו הלם אותו ולא הסגיר כלל את הישראליות שלו, כן המבטא הישראלי מבאס וגרוע על אף שיש כאלו שאוהבים.

...

" הנרי אתה זוכר איך הייתה אימא שלך?" שאלתי על אימו הביולוגית.
" אבא שלי תמיד אומר שאת כישורי הדיבור קיבלתי ממנה"
" זה טוב?"
" לפעמים, היא הייתה בן אדם טוב ומצחיק."
" יש דבר אחד משותף לשנינו"
" מהו?" הסתקרן ושאל
" שנינו לא נדע כיצד באמת האימהות שלנו היו"
" אין לך תמונה?"
" אחת בצעירותה, זה לא באמת נותן לי אינדיקציה לאיך היא נראית עכשיו."... עצרתי
" הזיכרון שלי אפילו מחק אותה... איך היא נראית, איך היא מחייכת או האם היא גבוהה? רזה? אופנתית? אני לא יודעת וגם איך היא באופי... תמיד עולות לי מחשבות"
" אני תמיד מדמיין אותה מולי"
" וזה עוזר?"
" לאותו רגע, כן" החלטתי לנסות גם כן בפעם הבאה שאיזכר בה. איך אצליח לתאר אותה אם אין לי תיאור שלה? האם לתאר את אותה אישה מהתמונה? בעלת השיער האדום? לא לא די דניאלה אל תדמייני הדמיון שלך לא כמו של רינה, הוא מקבוע לא פורה אלא טיפשי.

המשך יבוא...
הבטחתי קיימתי עכשיו תורכם
לפרגן בדירוגים כמה 30 לפחות נראה
אם תצליחו,
שבת שלום ❤

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Maya B עקוב אחר Maya
שמור סיפור
לסיפור זה 3 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Blackbird Night
Blackbird Night
וואו איזה סיפור!
הגב
דווח
1 אהבתי
Maya B
Maya B
הגב
דווח
unknown user
unknown user
איזה כותבת מושלמת !
הגב
דווח
1 אהבתי
טען עוד 3 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Maya B
חבקי אותי חזק פרק 38+39
חבקי אותי חזק פרק 38+39
מאת: Maya B
יש לנו משהו מיוחד -36 ואחרון!
יש לנו משהו מיוחד -36 ואחרון!
מאת: Maya B
חבקי אותי חזק פרק 40 ואחרון!
חבקי אותי חזק פרק 40 ואחרון!
מאת: Maya B
טעם אישי פרק 26
טעם אישי פרק 26
מאת: Maya B
סיפורים אחרונים
סיפורה של עקרת בית מיואשת
סיפורה של עקרת בית מיואשת
מאת: רינה זיגדון
פרק 8
פרק 8
מאת: roye shargal
דבר אלי
דבר אלי
מאת: little mrs.sunshine :)
משב רוח באוגוסט 10
משב רוח באוגוסט 10
מאת: לין ק
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan