כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

ההתנגשות חלק 14

It’s a rainy day

מריצה-
אני לא יודעת אם עשיתי טעות כשבאתי לכאן אמש, אבל הרגשתי כל כך רע עם עצמי ששיקרתי להירו ושהוא נתן לבריידן אגרוף בגללי, כולם הסתכלו עליו, יכולתי לראות את המבוכה שהוא הרגיש באותה שניה, מצד שני זה היה נורא מחמיא שהוא ככה הגיב, שהוא השתגע ככה בגלל בריידן, ידעתי שאני לא מדמיינת, ידעתי שלהירו יש רגשות כלפיי, אני לא יודעת מה הייתה הסיבה לכך שהוא ביקש שנתרחק, אני רק יודעת שמאז שאבא שלו ביקר אותו הוא לא היה אותו הדבר, אבל אתמול בלילה יכולתי שוב להרגיש את ההירו שלי, כל פעם שידו נוגעת בי, ששפתיו מנשקות אותי, גופי ישר מגיב אליו, חום גופי עולה והשתוקקות אליו רק גוברת מרגע לרגע, אני כל כך רוצה אותו אפילו עכשיו והדרך שהוא לוקח את כל העניין הזה באיטיות ושומר עלי מראה לי שהוא כן הבן אדם הנכון למרות הכל. פקחתי את עיניי, ראיתי ששוב הירו לא נמצא ליידי במיטה. לא שוב, לא שוב חזרנו אחורה, הסתכלתי סביב וראיתי שאין פתק, החשש למצוא שוב פתק שהוא עוזב אותי ישר גבר בי. לקחתי את הטלפון שלי מהשידה שליד מיטתו, הסתכלתי בצג הטלפון והשעה הייתה 10:38. ״הירו?״ קראתי ולא שמעתי שום מענה, אז הוא לא בחדר האמבט. שוב, הגענו לאותו מקום, אני כל כך טיפשה. לבשתי את הטישרט השחורה שלו שלבש אתמול, נכנסתי לחדר האמבטיה, חיפשתי מברשת שיניים חדשה ותוך שניות מצאתי באחת מגירות השיש, צחצחתי את שיניי סידרתי את עצמי מעט במראה, הורדתי את האיפור שנשאר מאתמול בערב, מרוב שהייתי תשושה פשוט נרדמתי בזרעותיו של הירו מבלי להסתדר לפני השינה, אני שונאת ללכת לישון כשאני לא מרגישה נקייה. יצאתי מהחדר שלו ירדתי במדרגות כששמעתי קול ששר, נרגעתי לדעת שהירו כן נמצא כאן, שהוא לא ברח לשום מקום הפעם. התקרבתי יותר לכיוון ממנו הקול נשמע, וראיתי את הירו עומד במטבח מכין אוכל, זאת הייתה הפעם הראשונה ששמעתי את הירו שר בלייב ולמען האמת שהקול שלו זה הדבר הכי יפה ששמעתי בחיי. הסתכלתי עליו כמה הוא יפה בבוקר, איך ידיו זזות בזמן הכנת האוכל והקעקועים שלו איתן, הוא לבש טי שרט לבנה, זאת הייתה הפעם הראשונה שראיתי את הירו לבוש בחולצה לבנה ללא כל הדפס מסוים, הוא שם מכנסי טרנינג ברמודה בצבע אפור של נייק. שערו השופע היה די פרוע, והדבר היחידי שרציתי זה להרגיש את מגע ידיו על גופי, הוא כל כך סקסי ככה. בלי התראה הירו הסתובב וראה אותי בוהה בו. ״או בוקר טוב לך בייב״ הוא אמר ממממ בייב מה הוא עושה לי כשאני שומעת את המילה הזו ממנו. ״מה אתה מכין?״ שאלתי אותו כשהתקרבתי אליו. ״אני מכין לנו ארוחת בוקר בקטנה, טוסט וחביתות, את רעבה?״ הוא שאל כשהוא מוציא את החביתה הראשונה מהמחבת. ״כן״ אמרתי לו כשהתקרבתי עוד ונישקתי את כתפו. ״יופי זה כבר מוכן בייב.״ הוא אמר, התחלתי לנשק אותו בצווארו, מגיעה לקו הלסת הבולטת שלו, מרגישה מעט את הזיפים שלו שצמחו, ״אם תמשיכי ככה אני אצליח לשרוף מהר מאוד את החביתה הזו.״ הוא אמר מגחך. אני לא יודעת מה נכנס בי, אבל הרגשתי רצון אליו באופן כל כך מוזר... ״טוב אז אולי כדאי שנאכל אחר כך״ אמרתי כשאני מעבירה את ידי לקו הטבור שלו. הוא הסתובב אלי ״מישהי קמה חרמנית״ וצחק. ״הירו!״ צווחתי כשאני טופחת על החזה שלו. ״אני צוחק״ הוא צחק כשהוא התקרב אלי מנשק אותי. ״את כל כך סקסית בבוקר, בחולצה שלי.״ הוא אמר כשהצמיד אותי אליו ואני יכולתי להרגיש את הבליטה ממכנסיו מנשק אותי כשהוא חופן את ידו בשערי, אני כל כך אוהבת שהוא עושה את זה, מנשק את צווארי, את זה אני אפילו יותר אוהבת, הפעולה הזו ישר מעבירה בי זרמים בגוף. נשכתי את שפתיי והוא העביר את אגדולו על שפתי כששחררתי את שפתי מהנשיכה. הוא תפס בישבני, ומעביר את אגדולו על תחתוני נותן לי חשק רק להשתוקק לאצבעותיו המדהימות לעוד. ריח של שרוף התחיל להתפשט. ״הירו״ אמרתי מנסה לגרום לו לשים לב כשהוא ממשיך לנשק אותי בתשוקה רבה ״הירו יש ריח של שרוף״ הוא הפסיק באחת את כל מעשיו בי והסתובב לכבות את הגז. אם לומר את האמת התבאסתי שהחביתה השרופה עצרה את מעשינו, אני לא מסופקת.
הוא הסתובב אלי וצחק ״טוב כנראה שגם לשרוף חביתה לפעמים יקרה לי.״ הוא אמר. צחקתי ונשכתי את שפתיי. ״ארוחת הבוקר תחכה, אני מחכה לך בחדר״ אמרתי כשנישקתי איתו על שפתיו ועליתי לכיוון החדר, הוא היה כל כך בסדר איתי כל הזמן הזה, אני קצת חוששת אבל אני רוצה גם לספק אותו, זה בטח לא קל לו, ואני לא רוצה שזה יהיה מחסום בנינו, אני גם רוצה בשביל עצמי לענג אותי כמו שהוא מענג אותי, לזכות בתגובות שהוא גורם לי להגיב ממגעו שיגיב גם כך ממגעי. ישבתי על המיטה שלו כשהוא נכנס לחדר הוא הסתכל עלי מחייך חיוך ממזרי. הוא בא לגשת אלי למיטה כשאני קמתי אליו ״עכשיו זה תורי״ אמרתי לו. הוא נשאר בפה פעור לא יודע מה להגיד. נישקתי אותו והוא נצמד לקיר נשען עליו, התחלתי לנשק אותו במורד גופו, מעלה את חולצתו הלבנה, נישקתי אותו בפס הוי שבלט בקטנה בגופו. הוא נאנח. הוא תפס בסנטרי והרים את מבטי אליו ״את בטוחה שאת רוצה לעשות את זה? את לא חייבת מריצה.״ הוא אמר שוב בודק לראות שהכל בסדר איתי שאני עושה את זה כי אני רוצה, שומר עלי. אני רוצה, אני רוצה שיהנה ממני כמו שאני נהנת ממנו, אני רוצה לראות אותו מתענג ממני. הסתכלתי עליו ושתקתי כהסכמה, המשכתי לנשק אותו כשאני תופסת בגומי של מכנסיו, מוריד את מכנסיו ואת הבוקסר שלו, למרות שידעתי שאני הולכת לראות את איבר מינו, עדיין זה מפתיע אותי מחדש, לא ראיתי מעולם לפניו אבל לפי איך שזה נראה זה גדול, מעל לממוצע בטוח. לא ידעתי בדיוק איך לעשות את זה. הוא כנראה שם לב שאני מהססת איך לעשות את זה ״אני אראה לך״ הוא אמר. הוא תפס את ידי ״זוכרת כמו בפעם האחרונה שעשית את זה?״ הסתכלתי עליו, כשאני מהנהנת את ראשי, ״תניחי אותם כמו בפעם הקודמת״ הוא אמר, אני עושה כבקשתו, היד שלי זוכרת את הפעם הראשונה והאחרונה שעשיתי זאת, אוחזת אותו קלות ומעלה ומורידה את ידי באיטיות. הירו החל להתנשף וחזהו עולה ויורד.
״עכשיו את רק צריכה לשים את הפה שלך סביבו, תכניסי כמה שאת יכולה, שוב מריצה רק אם את רוצה תעשי את זה״ הוא אמר, שוב, בודק שהכל בסדר באמת. ״אני רוצה״ אמרתי כשליקקתי את שפתיי, רכנתי קדימה, פתחתי את פי והכנסתי רק חלק ממנו, מעלה את לשוני מעלה ומטה איתו, כיאלו זה משהו שידעתי לעשות אבל בעצם לא, הוא תופס באחת מידיו בקלות בשערי שבקודקוד ראשי, ״פאק מריצה...״ הוא מתנשף, מתענג על מגע לשוני במקומו הרגיש. טעם משונה הרגשתי בלשוני, זה היה קצת מוזר אבל לא מנע ממני להמשיך, ״כן... תמשיכי ככה״ הירו אמר כשהוא מניע קדימה את מותניו ואני ממשיכה. ״מריצה אני כל כל קרוב..״ הוא אמר כשהרמתי את מבטי אליו רואה אותו מגלגל את עיניו מעונג. הוא לקח את אחת מידיי הפנויות והניח אותן על החלק החשוף שלו שלא בתוך פי מלטף עם אצבעותי את החלק החשוף, אני עושה זו, הוא עוזב את ידי ואני ממשיכה לעשות זאת. ״מריצה...״ הוא אומר ״פאק...״ הוא מתנשף, חזהו עולה ויורד בקצב מהיר יותר. אני שומעת אותו גונח נאנק עם עצמו. ״אני עומד לגמור מריצה.. ״ כל כך שמחתי שעשיתי זאת אבל עדיין אני לא בשלב שאני מוכנה לזרע בתוך הפה שלי, הוצאתי את פי ממנו, המשכתי במעשה ידיי מעלה ומורידה אותם כשאני אוחזת בי, עד שהוא גומר.
הוא הרים אותי אליו, רכן עם פניו אלי כשמצחו נוגע בשלי, ״אז איך זה היה?״ הוא שאל
״אני עוד לא יודעת מה לחשוב, אבל כן נהנתי״ אמרתי בחיוך. אני באמת לא יודעת כל כך מה להגיד על זה, החשק לגעת בו ולראות אותו ככה ללא ספק סיפק אותי לגמרי, וזה היה לגמרי מהנה, הייתי בטוחה שארגיש מבוכה כלשהי, אבל ההפך הוא.
הוא צחק ״טוב אני נהנתי יותר זה בטוח״ הוא אמר כשהוא מלטף את הלחי שלי. ״באמת?״ שאלתי כשהפנתי את מבטי הצידה. ״זאת הייתה המציצה הכי טובה שקיבלתי, את יכולה להיות בטוחה״ הוא אמר. ואו, אני מקווה שהוא באמת מתכוון לזה. ״יותר משל סטייסי?״ שאלתי אותו, לא יודעת למה אבל הצורך להשוות אותה אלי פשוט יצא ממני. ״הרבה יותר ממנה, את יכולה להיות בטוחה שאני נהנה מכל דבר הכי קטן איתך יותר משאי פעם הייתי איתה.״ הוא אמר גלוי, וזה לגמרי ריגש אותי, לדעת שמה שהוא מרגיש אלי שונה ממה שהוא הרגיש או מרגיש אליה. ״אני רק צריכה לדעת....״ אמרתי לו חוששת לשאול כדי לא לשמוע את התשובה הכואבת.
״מה?״ הוא שאל ממשיך ללטף את הלחי שלי.
״באותו יום כשבאתי לכאן והיא הייתה, שכבתם?״ שאלתי אותו ישירות, בלי להסס יותר מידי כי אם אתחיל להסס השאלה הזו לא תצא ממני.
״מה? לא, ממש לא״ הוא אמר, אבן ירדה מליבי ברגע שאמר לא.
״למה חשבת את זה?״ הוא שאל, נו באמת, הירו נייט שואל למה חשבתי את זה, הגבר שזיין יותר בחורות מכמות הכרטיסים להופעה שלו בO2 ארנה.
עשיתי לו פרצוף שמסגיר את מחשבותי. הוא צחק ״אני מבטיח לך שלא״ הוא אמר. ״טוב נלך לאכול הפעם חביתה לא שרופה?״ אמרתי לו, צחקנו, הוא הרים את הבוקסר שלו והמכנסיים שלו ויצאנו מהחדר.

********
ישבנו בפינת האוכל שלו, אוכלים ארוחת בוקר שהירו הכין בשנית. הסתכלתי דרך החלון וראיתי את הגשם הכבד שיורד. ״ואו איזה גשם״ אמרתי להירו. הוא הסתכל לכיוון החלון לראות את הגשם. ״אתה יודע בישראל המזג אוויר לא ככה בזמנים האלה, רק בנובמבר מתחילים כבר באמת להרגיש את החורף״ אמרתי לו.
״מתי מתחיל אצלכם שלג?״ הוא שאל. צחקתי ״אני לא גרה במקום שי בו שלג, חוץ מזה שרק במקומות מסוימים ממש יורד שלג בישראל.״
״באמת? אז לא ראית אף פעם שלג?״ הוא שאל אותי מופתע.
״ראיתי, אבל לא לעיתים קרובות, אני יכולה לספור את הפעמים שראיתי שלג בכף יד אחת״. אמרתי להירו, אם אני זוכרת נכון הפעם האחרונה שראיתי שלג הייתה בטיול שנתי בכיתה יב ומאז לא יצא לי לראות.
״טוב את לא מפספסת הרבה, נעליים שנתקעות בשלג וכפות רגליים שקופאות.״ הוא אמר מנסה להוכיח ששלג זה לא דבר מלהיב לפעמים. ״אתה לא מתרגש לראות שלג?״ שאלתי
״מתרגש?״ הוא גיחך ״זה לא משהו שמעניין אותי המזג אוויר״ טיפוסי להירו, בטח מה שעניין אותו זה הבחורה הבאה שהוא יביא או כל דבר אחר שכוכב רוק עושה.
״טוב אני אצפה לשלג שיגיע לכאן בניו יורק בתקווה שאשאר כאן עד אז.״ אמרתי לו.
״מה?״ הוא שאל כשעיניו נפתחו. ״מה מה?״ החזרתי את השאלה אליו. ״מה זאת אומרת אם תשארי כאן? את מתכוונת לעזוב?״ הוא שאל אותי כלא מבין, זה לא שאני מתכננת לעזוב את ניו יורק לא כרגע בכל אופן, פשוט אני כן מתחילה להתגעגע הביתה, למשפחה שלי ולחברים שלי, ולמרות שהתחלתי לבנות כאן חיים, תמיד קיים בי הפחד הזה שאולי מה שבאתי לעשות כאן, מה שבאתי לחפש כאן, המטרות שבאתי להגשים והחלומות אולי זה לא יצליח וכן אצטרך לחזור הביתה.
״לא, טוב לא כרגע בכל אופן״ אמרתי להירו. ״אז למה אמרת שאם תשארי כאן עד אז?״ הוא שאל אותי מנסה בכל זאת להבין את מה שמסתתר מאחורי המשפט שאמרתי ואני מתחרטת שאמרתי לו את זה כי בכל זאת אני לא יודעת אם לשתף אותו בפחדים שלי, אבל כשאני מסתכלת לתוך עיניו הירוקות שבוהות בי אני מרגישה שלא משנה מה, הירו יהיה שם לנפץ ולשבור את כל הפחדים האלה, הוא עבר את זה הרי לא? הוא הצליח לגמרי לבדו בלי עזרה מאף אחד וכמו שאני יכולה להבין מההיכרות שלי עם אבא שלו הוא לא היה נראה אחד שתומך כל כך בקריירה שלו.
״טוב אני תמיד אומרת לעצמי שאתה יודע... שאם אני לא... אם אני לא אצליח כאן... אז אני אחזור הביתה, לישראל.״ אמרתי להירו מגלה לו את הפחד הכי גדול שלי כרגע.
הוא העביר את ידו מתחת לשולחן ותפס בירכי וליטף אותה ״כל עוד תאמיני בעצמך, את תצליחי, אני בטוח בזה, לא תיהיה לך סיבה לחזור.״ הוא אמר. הוא הצליח לרגש אותי כשהוא עודד אותי להאמין בעצמי. ״זה מה שגרם לך להגיע לאן שהגעת היום?״ שאלתי רוצה לדעת מידע על עברו של הירו ממנו.
״תמיד חלמתי בגדול, תמיד ידעתי שאני אצליח, בהתחלה שלי נתתי מעצמי מאה אחוז, לא ראיתי ימינה ולא שמאלה, רק חיפשתי לעלות ולעלות, בגלל זה עשיתי גם הרבה טעויות.״ הוא הודה בפני, כל פעם שהירו נותן לי פיסת מידע קטנה על עברו עושה אותי מאושרת.
״הסמים?״ שאלתי אותו
״גם, אבל זה לא רק זה, כל היחצנות המוגזמת כדי להגיע לכותרות, לקחתי בחודשים האחרונים צעד אחורה אבל אחרי התצוגת אופנה הלוז העמוס יחזור לו.״ הוא הודה בפני, מה זה אומר עלינו? שלא יהיה לו זמן בשבילי? תצוגת האופנה עוד פחות מחודש.
״זה אומר שאני ואתה?״ שאלתי
״זה לא אומר כלום עלינו, רק אומר שאני אהיה עסוק יותר מעכשיו.״ הוא אמר, זה סימן לאזהרה? אני לא יודעת מה לחשוב אבל נמאס לי לחשוב מה יהיה זה בטוח. צלצול טלפון נשמע, לרגע חשבתי שזה הטלפון שלי אבל כשהסתכלתי על צג הטלפון הטלפון שלי היה כבוי, ואז הבנתי שזה הטלפון של הירו, הטלפון היה מונח על השולחן והוא הסתכל על הצג ולא זז, הוא המשיך להסתכל על הטלפון ולא היה נראה שהוא מתכוון לענות. ״אתה לא מתכוון לענות לזה?״ שאלתי אותו.
״זאת אחותי, אין למה לענות.״ הוא אמר לי, יש לו אחות? אני לא זוכרת שקראתי את זה בויקיפדיה, אוי אני מרגישה כל כך מטומטמת שבחור שקראתי עליו מידע בויקיפדיה נמצא כאן מולי.
״יש לך אחות?״ שאלתי אותו.
״כן״ הוא אמר תוך כדי שצלצול הטלפון מסתיים. ״לא קראת עלי בויקיפדיה או משהו שאת לא יודעת את זה?״ הוא שאל מביך אותי לגמרי, אני האדמתי ״טוב לא עשיתי חיפוש יסודי עליך, אל תתלהב מר כוכב רוק.״ הוא צחק כשראה את המבוכה שלי. ״אז כן יש לי אחות.״ הוא ענה. ״למה אתה לא עונה לה?״ שאלתי. ״את תמיד חייבת לדעת הכל?״ הוא אמר כשהוא קם מהשולחן והיה נראה שכבר העקתי עליו בשאלות. הוא הלך לכיוון הסלון ואני התחלתי להרים את הצלחות ״עזבי את זה, שרה תעשה את זה עוד מעט״ הוא אמר לי ״אתה בטוח? אין לי בעיה לסדר וחבל להטריח את שרה״ אמרתי לו. ״בשביל זה אני משלם לה, בואי״ הוא אמר. הנחתי בחזרה את הצלחת לשולחן, לא רוצה להתווכח איתו, לא רוצה להמשיך להרגיז אותי, התיישבתי לידו בספה בסלון. ״מה בא לך לראות? עם מזג אוויר כזה אני חושב שנעביר את השבת כאן״ הוא אמר, ונראה שכאילו הוקל לו, אני יודעת שהוא מפורסם ואם ילך איתי ברחוב צלמי הפאפרצי יהיו סביבנו, שזה חסרון בעיני, שאני לא אוכל לעשות איתו דברים נורמלים אם ארצה והכל יצטרך להיות חשאי. ״או שבא לך למצוץ לי עוד פעם?״ הוא אמר בזמן שאני חושבת על מה שעתיד להגיע. ״הירו!״ אמרתי לו כשאני מעיפה עליו אחת מהכריות של הספה והוא צוחק. ״טוב הייתי צריך לשבור את הקרח״ הוא אמר. ״לא ידעתי שהיה בנינו קרח״ אמרתי קצת עצבנית, הרגשתי נבוכה והתוקפנות שלי קצת יצאה ממני. ״טוב אם את אומרת, אבל עדיין אם בא לך״ הוא אמר שוב כשהוא נשען על הספה ומסתכל לכיוון הטלוויזיה. ״הירו!״ צווחתי עליו שוב, זורקת עליו עוד כרית, הוא לוקח את הכרית שזרקתי עליו ומחזיר לי כשהוא זורק אותה והיא פוגעת היישר בפנים שלי. ״או לא עשית את זה עכשיו!״ אמרתי כשאני מנסה לחבוט בכרית בפנים שלו והוא צוחק, אני עולה עליו והוא מדגדג אותי כדי שאפסיק לאחוז בכרית. הוא מצליח להדוף אותי ובשניות אני מוצאת את עצמי תחתיו, הוא ממשיך לדגדג אותי ואני צוחקת ״תפסיק!״ אני אומרת בין צחוק לצחוק, הוא הפסיק באחת ועיניו בהו בתוך עיניי, הוא התקרב אלי ונישק אותי, פרק כף ידו הגדולה בלחי שלי, לשונו מתחככת בשלי, ואני מרגישה את מגע שפתיו החמות על שלי, הרגשה כל כך טובה ונעימה, אני יכולה להגיד שהירו ללא ספק נשקן מעולה, הוא תופס בעזרת אגדולו ואצבעו את סנטרי וחושף את הצוואר שלי, הוא מחל לנשק את הצוואר שלי ואני מתחילה להרגיש את האש בוערת בגופי, אני מפשקת את רגליי, ומצמידה את מותניי אליו יותר, כדי להרגיש אותו יותר, הפעולה הזו ללא ספק לגמרי הרטיטה אותי, לא ידעתי שיש לגוף שלי כזו זיקה אליו. בזמן שהוא ממשיך את נשיקותיו בצווארי ידו חופנת את שדי דרך חולצתי, הוא מעביר את אגדולו על הפטמה שלי בסיבובים, ואו, יבבה נפלטת ממני, אני מחלה לסובב את מותני כנגדו, והחזה שלי עולה ויורד כשהתנשפויות שלי נעשות כבדות יותר. ״פאק מריצה״ הוא אומר כשאני מרגישה את הבליטה ממכנסיו גודלת. ״אני רוצה אותך״ אמרתי לו בהתנשפות לשפתיו כשהרים מבטו אלי, הירו החל גם להתנשף בכבדות. הוא הוריד את ידו לכיוון הטישרט שלו שהייתה עלי, ואני משתוקקת שיקבור את עצמו בי. ללא כל התרעה מוקדמת כל הסיכוי שלנו עכשיו לעלות לחדר ושיבתול אותי נהרס כששמענו את קולו של ג’ון מגיע מדלת הכניסה כשהיא נטרקת ״לא אהובתי רק באתי לבדוק שהירו בסדר אני כבר אדבר אית..״ הוא לא סיים את המשפט כשראה את הירו עלי בספה. ״בייב אני אחזור אליך״ ג’ון אמר. הוא ניתק את הטלפון והסתכל עלינו בהפתעה כשהירו קם ממני ואני מהר הסתדרתי, איזה פדיחות למה תמיד קורים לי הדברים האלה? לא יכול להיות פעם אחת משהו פשוט?
״מה הולך פה?״ ג’ון שאל.
*****************

הירו-
פאק. פאק. פאק. אני פשוט לא מאמין, איזה עיתוי יש לחבר שלי להגיע, אני ומריצה היינו כל כך קרובים, אני עוד לא התאוששתי מהמציצה שקיבלתי ממנה, אבל ואו מה שהלך פה לפני רגע, אני פשוט לא מאמין שגון הרס לי את זה הרגע. שיט.
״מה אתה עושה פה אני אמור לשאול אותך?״ שאלתי את ג’ון כשאני מתיישב על הספה ומניח כרית על הזיקפה שלי.
״טוב אני באתי לבדוק שהכל בסדר איתך״ הוא אמר כשהוא לא מפסיק להעביר את עיניו ממריצה אלי. ״ יש טלפון בימנו אחי״ אמרתי בעצבים . ״טוב אם זה היה תופס לגבייך כנראה שלא הייתי צריך לעבוד פה אבל אתה לא ענית לי כל הבוקר אם לא שמת לב״ ג’ון אמר, מה? מתי הוא התקשר לעזאזל, לקחתי את הטלפון שלי מהשולחן של הסלון וראיתי שהוא באמת התקשר פעמיים לפני איזה שעתיים, כנראה שבדיוק מריצה מצצה לי, בבקשה שגון ילך ושהפה המתוק שלה יהיה שוב סביב הזין שלי.
״לא שמתי לב.״ אמרתי לו. ״אה לא שמת לב.״ הוא אמר בטון עצבני.
״טוב אני אעלה למעלה, להסתדר״ מריצה אמרה נבוכה לגמרי שגון תפס אותנו ככה. היא עלתה למעלה השאירה אותי לבד עם ג’ון.
״איך נכנסת בכלל?״ שאלתי אותו. ״עדיין יש לי את המפתח לדירה שלך.״ הוא אמר. ״מי זאת?״ הוא שאל.
״היא...״ התחלתי להגיד. ״היא מה הירו? אני מאוד מקווה שאתה לא מתחיל לעשות שטויות״
״למה אתה מתכוון?״ שאלתי אותו, אני יודע מה הכוונות שלו, אבל אני עדיין לא יודע איך אני מספר לו שאני רוצה לעזוב את כל היחצנות הזו עם סטייסי ולהגדיר שאני בסוג של מערכת יחסים? אני לא יודע מה אני רוצה מעצמי, אני רוצה מערכת יחסים עם מריצה? כן אני רוצה אותה לעזאזל .
״אתה יודע טוב מאוד על מה אני מדבר, אחרי התצוגת אופנה חוזרים כל אירועי היחצנות שאתה מופיע עם סטייסי אז תפסיק לעשות שטויות ועדיף מאוד שלא יראו את הבחורה הזו יוצאת מהדירה שלך אף צלם פאפרצי.״ הוא אמר, דיבר עליה כיאלו היא עוד אחת מהבנות שהבאתי לזיין, בדרך כלל כל אחת אחרת לא עניינה אותי מי יגיד עליה מה אבל על מריצה זה כן חשוב לי.
״היא לא עוד אחת ג’ון.״ אמרתי בכנות.
״מה זאת אומרת היא לא עוד אחת הירו? למה אתה מתכוון?״ אני לא יודע אם זה הצעד הנכון לעשות לקריירה שלי, אני לא יודע עדיין איפה אני ומריצה עומדים, אני לא הולך לפרסם שום דבר עלינו, אבל אני לא חושב שאני מסוגל להופיע עם סטייסי בשום אירוע יחצנות, גם מאז שהייתה בדירתי בפעם האחרונה לא בדיוק דיברנו.
״אני חושב שהפעם אתה יודע למה אני מתכוון.״ עניתי לו.
ג’ון תפס בצידי גופו, עושה את הפרצוף העצבני שלו. ״אני לא חושב שזה הזמן לקחת החלטות כאלה.״ הוא אמר כשהוא קיבל הודעה, הוא קרא את ההודעה בטלפונו ״אני צריך ללכת, אבל אנחנו עוד נדבר על זה.״ הוא אמר. נשארתי עומד לא אומר דבר וג’ון יצא מהדלת, הייתי כל כך רגיל לעשות מה שאמרו לי עם מי שאמרו לי, מעולם לא הרגשתי יותר מידי עניין באף בחורה הכל היה משחק בשבילי ולפעמים עדיין משחק, אבל עם מריצה מעולם לא הרגשתי ככה, ואני גם לא רוצה להתחיל להרגיש ככה, היא שונה מכל בחורה שאי פעם דיברתי או שכבתי איתה, ועד שסוף סוף התחלנו דף חדש לא הייתי רוצה להכתים אותו, כנראה שדברים גם לא בשליטתי.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Miss D עקוב אחר Miss
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
Miss D
ההתנגשות חלק 40
ההתנגשות חלק 40
מאת: Miss D
ההתנגשות השניה חלק 4
ההתנגשות השניה חלק 4
מאת: Miss D
ההתנגשות השניה חלק 5
ההתנגשות השניה חלק 5
מאת: Miss D
ההתנגשות חלק 37
ההתנגשות חלק 37
מאת: Miss D
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מרתק
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
מאת: Shirel Ben-Or
סיפורים אחרונים
שיחות של אהבה עד הלילה
שיחות של אהבה עד הלילה
מאת: מעיין לוי
קמצנית
קמצנית
מאת: black and white .
אני רוצה אותה!
אני רוצה אותה!
מאת: Love is Love
דרך מוצלחת 4
דרך מוצלחת 4
מאת: שיר פיליבה