כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

ההתנגשות חלק 13

דף חדש

מריצה-
ניסיתי להעביר כמה שיותר את המחשבות שלי בדבר אחר, רק לא בהירו, אם הוא ביקש שנשמור מרחק זה מה שהוא יקבל. לרגע, לרגע אחד חשבתי שהוא שונה, חשבתי שהנסיך שציירתי לעצמי בפנטזיות שלי בדמותו של הירו אמיתי, אבל טעיתי לגמרי, במיוחד כשראיתי שלא עבר אפילו יום מאז שישן איתי וכבר היה עם הכלבה הבלונדינית שלו, הרגשתי כמו בסצנה של ילדות רעות כשראיתי אותה איתו, העקיצה שהיא אמרה לי, רגינה גורג בהתגלמותה. אני מודה, בכיתי לא מעט בגלל מה שהיה, אבל לא נתתי לעצמי להישבר, אומנם הירו הוא הגבר הראשון שנתתי לו להיכנס ללב שלי אחרי כל כך הרבה זמן, שהצליח לשבור את החומות שבניתי סביבי, אבל אם יש משהו שלמדתי זה שהכל בסוף חולף, לטוב או לרע, כמו הקעקוע שלו.
אני ואלי עשינו את הבדיקה האחרונה ללוקיישן של המקום בו מתבצע תצוגת האופנה, לראות שהוא מכיל את כמות האנשים הרצויה, קבלת פנים רצויה, ושהוא קרוב למקום בו יתבצע האפטר פארטי. המקום היה מושלם, הוא היה בסטייל מוזיאון, הגג שלו היה עגול ככיפה בצבע זהב, היו עמודים בכל כמה מטרים בצבע זהב, והריצפה הייתה בצבע שחור שיש מבריק, היכל פשוט מושלם, עם העיצוב שיתבצע פה ביום תצוגת האופנה אני בטוחה שיהיה הרבה יותר ממושלם.
״אני עושה מסיבה הערב, תגיעי?״ אלי שאלה אותי כשאני מתפלאת מהיופי של המקום הזה. ״הערב?״ שאלתי אותה. ״כן טוב יום שישי היום, ודי השגרה הזו של סופש עבודה הרגה אותי, אני חייבת קצת להנות, תבואי יהיה הרבה אנשים.״ היא אמרה. ״את יכולה גם להגיד לבריידן לבוא״ היא קרצה לי. מאז שסיפרתי לה את הסיפור עם הירו ואיך זה נגמר אלי לא שאלה על הירו, ודווקא נראה שהיא מושכת אותי יותר להתיידד עם בריידן. ״אוקי, אגיד לו״ אמרתי וחייכתי, האמת שמתאים לי מסיבה, קצת אלכוהול, קצת להנות. ״יהיה כיף! אם את רוצה תגיעי מוקדם יותר בלייר וסברינה יבואו גם מוקדם יותר.״
הנהנתי בחיוך שאגיע. ״מהמם! אז בשבע אצלי היום״ היא אמרה כשהיא מוחאת כף בידה. ״עכשיו בואי נלך לאכול משהו כי אני גוועת ונמאס לי להסתכל על עמודי הזהב כאן.״ היא הוסיפה. האמת שאני גם גוועת ובאמת מיצינו את המקום. סימסתי לבריידן הודעה על הערב.

הערב מסיבה אצל אלי! תגיע :)

בזמן שאני ואלי מחפשות מסעדה קיבלתי תשובה מבריידן.

מתאים לי! לאסוף אותך?

איך אני שמחה שבריידן זורם וספונטני, לא כבד. תוך שניות סימסתי לו בחזרה

אני אהיה אצלה מוקדם יותר, אבל אחכה לך! מצפה לראות אותך xo

מעולה xo

בריידן סימס לי תוך שניה בחזרה, ואני הרגשתי שהערב הזה הולך להיות ערב מעולה, מגיע לי קצת להנות אחרי כל מה שעברתי בזמן האחרון, בכיתי יותר מידי בגלל גבר שלא שווה את זה.

*******
התכוננתי למסיבה של אלי, האמת שלא היה לי זמן אפילו לנוח כי הבטחתי לה שאגיע מוקדם, כל כך רציתי לנוח איזה שעה אחרי כל השבוע הזה, אבל אני חייבת לקיים את הבטחתי. לבשתי שמלת סריג פרוותי סטרפלס בצבע ניוד ורוד עם שרוולים שמתחילים מקו החזה ככה שכל הכתפיים שלי חשופות, עשיתי בייבליס בשיער ונעלתי נעלי ניוד ורודות קצת בהירות יותר מצבע הורוד של השמלה, התאפרתי את האיפור העדין הרגיל שלי בתוספת אודם בצבע ניוד, לקחתי את התיק שלי ויצאתי לדרך.
הגעתי לביתה של אלי בזריזות בשעה הזו בשישי הפקקים בעיר לא כאלה נוראים. הדלת של אלי הייתה פתוחה, נכנסתי לביתה באיטיות למקרה שהיא לא מצפה כרגע לאורחים, ביתה לא היה נראה מסודר למסיבה כלל, חשבתי לעצמי כמה עבודה הולכת להיות והאנשים אמורים להגיע בשעה תשע, זאת אומרת יש לנו רק שעתיים, אני מקווה שבלייה וסברינה כבר כאן.
״או הגעת בדיוק בזמן!״ אלי הגיעה מאחד החדרים והיא הייתה מהממת, היא לבדה שמלת סטרפלס שחורה מבריקה שמגיע עד הברך עם שסע עמוק שחושף את רגליה הארוכות, היא אספה את שערה לפקעת באמצע ראשה כשכמה יחידות שיער יוצאות מהתסרוקת שלה, היא ענדה עגילי חישוק עם יהלומים עליהם שפשוט נצצו כמוה. וכמובן האודם האדום שלה, היא פשוט מושלמת. ״ואו, את נראה מהמם.״ אמרתי לה כשבחנתי אותה. ״אוי, תפסיקי, כיאלו לך חסר.״ היא כמובן חייבת להחמיא בחזרה, אין כמוה.
״טוב אז שנתחיל לסדר את הבית?״ שאלתי אותה מחייכת.
״את הביתה?״ היא שאלה אותי לא מבינה ואני מנסה להבין את הסיטואציה. ״המסיבה בחצר האחורית״ היא קרצה לי. היא התחילה ללכת לכיוון החצר האחורית ואני אחריה, היא פתחה את הדלת שמובילה לחצר האחורית בסוף המסדרון של ביתה, ואו. כנראה שלגמרי טעיתי אם חשבתי שאלי לא הולכת להשקיע במסיבה הזו, היה בר קוקטיילים, קייטרינג של סושי, והכל כל כך מעוצב, שולחן הסושי מעוצב ברמה מאוד גבוהה, מלא קומבינציות של סושי למינהם, פרחים בצבעים מפוזרים לאורך כל השולחן, זה היה שולחן ארוך, בר קוקטיילים שעמד בו ברמן להכין את כל הקוקטיילים ולהגיש את כל השתיה, דיגיי שבדיוק הכין את העמדה שלו.
״ואו.״ אמרתי כשהתפלאתי מכל האורות שהאירו את החצר הענקית שלה, לגמרי לא ציפיתי לחצר כזו שמסתתרת מאחורי הבית שלה.
״מה אומרת?״ היא שאלה.
״שזה מדהים, כל זה הספקת לעשות מהרגע שחזרנו מעבודה?״ שאלתי אותה נדהמת כמה מרץ יש לה.
״כן, טוב היה לי קצת עזרה מסברינה שהייתה פה כמה שעות קודם, אבל התקדמנו יפה, נשאר רק שולחן הקינוחים, תעזרי לי?״ היא שאלה. ״ברור״ חייכתי.
״אבל חכי״ היא אמרה מנופפת באצבעה והולכת לכיוון הבר ואני אחריה. ״לא לפני שנשתה משהו לפני״ היא חייכה. ״פעמיים מרגריטה בבקשה״ היא אמרה לברמן, שהיה נראה די טוב, היה אפשר לראות שהוא מתאמן, היו לו זיפים ובלורית, העיניים שלו היו כחולות וגוון גופו היה כהה כמו שיזוף מושלם.
הוא חייך אליה כשמילא את הכוסות שלנו, היא נתנה לי את הכוס ואמרה ״לחיים״״ כשהרימה את כוסה באוויר. ״לחיים״ אמרתי. סברינה הגיעה עם הקינוחים ״מריצה סוף סוף עוד מישהי באה לעזור, תוכלי לעזור לי עם השולחן?״ היא שאלה כשבידה קערה עם עוגיות שוקולד ציפ ענקיות שנראו כל כך. טוב, החולשה שלי זה עוגיות שוקולד ציפ, ״בטח״ אמרתי כשלקחתי עוגיה. ״מריצה!״ סברינה אמרה. ״מה? זה נראה ממש טוב, וטעים, סליחה זה החולשה שלי״ צחקתי. אלי צחקה גם ״תני לה, אני גם אקח אחת, הם באמת נראות טוב״ אלי צחקה גם, אחרי כל הפרצופים הזועמים של סברינה גם היא לקחה עוגיה והצטרפה לצחוק.

****************
הירו-
ישבתי על הספה בסלון שלי צופה בחברים, שוב בפרק בו רוס נתקע במכנסי העור שלו, והמשפט הידוע שלו ‘השנה הזו הייתה אמורה להיות טובה׳. מצחיק כל פעם מחדש. דפיקות בדלת נשמעו. ״שרה״ צעקתי כדי שתפתח את הדלת. היא פתחה את הדלת בשניות. ג’ון נכנס, הוא נכנס עם מישהי, ואני מזהה אותה, זאת בלייר, חברתה של אלי, מה היא עושה עם ג’ון?
״ג’ון?״ שאלתי ״מה אתה עושה כאן?״
ג’ון ״באתי לקחת ממך חולצה אני הולך למסיבה, רוצה לבוא?״ מה? למה רק עכשיו הוא מודיע לי שהוא יוצא למסיבה? ממתי אני לא אופציה ראשונה של ג’ון? וטוב שהוא מודיע לי באמת שהוא בא לגיל ממני בגדים.
״היי הירו״ אמרה לי בלייר וחייכה.
נופפתי לה ביד.
״טוב הירו אין לי זמן אנחנו מאחרים אני עולה לקחת.״ ג’ון אמר וקיפץ במדרגות לכיוון חדרי. לאיזו מסיבה הוא הולך שהוא ככה ממהר, בלייר הסתכלה עלי ואני עליה והיא חייכה ״תרגישי חופשי״ אמרתי כשקמתי מהספה לכיוון החדר לדבר עם ג’ון. נכנסתי לחדר כשאני רואה את ג’ון מחפש בארוני את החולצה שצריך. ״לאיזה מסיבה אתה הולך? ולמה לעזאזל אתה עם בלייר? היא לא חברה של אלי?״ שאלתי אותו.
״רואים שאתה לא מקשיב למה שאני מספר לך, מאז אותו היום בנאגלס אני ובלייר התקרבנו והתחלנו לא מזמן לצאת, אלי עושה מסיבה הערב והיא הזמינה את בלייר ובלייר אותי, אתה יכול להסביר לי איפה המכופתרת הלבנה שלך של קנזו?״ הוא שאל כשהוא מחפש בארון שלי, ניגשתי לארון שלי מביא לו את המכופתרת שהוא חיפש. ״תודה, טוב אתה בא?״ הוא שאל . ״לא אין לי מצב רוח למסיבות ולאנשים.״ אמרתי, באמת אין לי מצב רוח, מאז שאני ומריצה לא מדברים אני בקושי מדבר עם אנשים אחרים, כמעט כל דבר גורם לי להיזכר בה, אפילו כוס קפה בבוקר קשה לי לשתות כבר ואז הדחף הזה ללכת לחפש אותה מופיעה וקשה מאוד להילחם בו.
י״איך שבא לך״ ג’ון משך בכתפיו, בחיים לא ראיתי את ג’ון נלהב ללכת ככה למסיבה, כנראה שהוא ממש מתלהב לצאת עם בלייר, מה הוא מוצא בה? היא נראת טוב לא אשקר, אבל איןלה את המבטא הישראלי הזה, למה המבטא של מריצה מושך אותי בכלל? , לעזאזל הינה אני שוב מכניס לכל דבר את מריצה, פאק נמאס לי מעצמי. אני כל כך דפוק.
ירדנו בחזרה לסלון. ״מאמי אתה מוכן? מריצה כבר שלחה לי הודעה שהן מחכות לי.״ בלייר אמרה לג’ון. מה? מריצה גם שם?
״מריצה גם תיהיה שם?״ שאלתי, למה שאלתי את זה בכלל? לא הצלחתי לחשוב יותר מידי לפני שפה שלי דיבר, אז היא יוצאת למסיבות ואני יושב בשישי בערב לבד? . ״כן טוב זה מסיבה של אלי אני חושבת שרוב העובדים בבית האופנה של ריצ’רדס יהיו שם.״
ענתה לי בלייר. זאת אומרת שגם מר חליפה מזויינת תיהיה, זה בטח תיהיה הזדמנות מצויינת בשבילו, אין מצב זה לא קורה, אני לא יכול לתת לה להיות איתו. ״אני בא גם, חכו לי אני מתארגן זריז.״ אמרתי כשמילאתי לחדר השינה להחליף בגדים.
״בחייך הירו אנחנו כבר מאחרים!״ ג’ון צעק לי. ״חמש דקות!״ צעקתי לו בחזרה. אני יודע שאולי זה טעות שאני הולך למסיבה הזו אבל אני לא מסוגל לחשוב שיהיה שם מישהי שיתחיל איתה או ישים את ידיו עליה, בטח שלא מר חליפה מזויינת. אני חייב להיות שם.

סוף סוף הגענו, הנסיעה הזו הייתה פשוט גועלית עם כל הפוצי מוצי של ג’ון ובלייר, הוא עוז העיז לתת לי לשבת מאחור, אני הייתי צריך להיות גנטלמן, חרא על זה, היא לא החברה שלי למה הייתי אמור לוותר לה? אני שונא לשבת מאחורה. ועוד בלייר שמה שירים של בנות וג’ון נותן לה, אני חושב שהוא באמת מאוהב. שיט. עוד לא היו אנשים, הדלת הייתה פתוחה שנכנסנו ובלייר ידעה לאן להוביל אותנו, לבשתי חולצת וי שחורה חלקה ומעליה עליונות מכופתרת שחורה, הג’ינס סקיני השחורים שלי, ומגפיים חומות כהות.
לא הספקתי לסדר את השיער שלי אז ניסיתי לתת לו צורה בזמן הנסיעה במכונית, ענדתי את הטבעות הכסופות שלי והשעון שלי.
נכנסנו לחצר האחורית של אלי, ואלי כמו שאלי יודעת להרים מסיבה הכל היה נראה בטוב טעם. התקדמנו לכיוון אלי שהייתה ליד הברמן לקחה לעצמה משקה, ״הירו? מה אתה עושה כאן?״ שאלה אותי אלי. ״טוב הוא החליט ברגע האחרון שהוא בא״ אמר ג’ון. ״כן תודה על ההזמנה״ אמרתי לאלי. היא קפאה במקומה ״אני מצטערת לא חשבתי שתרצה להגיע״ היא אמרה והיא צדקה רוב הסיכויים שאם היא הייתה מזמינה אותי לא הייתי מגיע, אין לי זין למסיבות בזמן האחרון. ״צחקתי״ אמרתי לה בחיוך, והיא צחקה גם לוגמת מהכוס שבידה במבוכה. הסתכלתי סביב והבחנתי במריצה לבדה בטלפון ליד שולחן הקינוחים אוכלת עוגיות שוקולד ציפ. היא לא שמה לב אלי. היא קיבלה שיחת טלפון היא ענתה בחיוך, לא הצלחתי לשמוע מה היא אומרת כי הייתה במרחק יחסית רחוק ממני, היא נכנסה בחזרה לבית. לא יודע למה אבל הרגליים שלי זזו מעצמם אחריה, ״שניה אני בא״ אמרתי, נכנסתי אחריה לתוך הבית, אנשים התחילו להגיע, וכשראו אותי ישר עצרו להגיד שלום בהנהון עם ראשם, לא עצרתי לאף אחד לשיחת חולין, אני רוצה להשיג את מריצה, היו כמה מבטים של בנות שראיתי ובחרתי להתעלם כרגיל, כשעברתי את המולת האנשים הראשונה שנכנסה יכולתי לראות את מריצה מדברת ליד דלת הכניסה לבית עם מר חליפה מזויינת. אני שונא אותו, היה נראה שהיא הזמינה אותו, הם ביחד עכשיו? אני רוצה להאמין שלא, אבל הדרך שבה הוא החזיק את ידייה כשהם דיברו, הדרך שהוא הסתכל עליה והיא מחייכת אליו, פאק מה עשיתי? אני לא מאמין שאני פה עומד ומסתכל על כל הזין הזה. חזרתי בחזרה לכיוון הבר, ״שוט של ג’ק דניאל״ אמרתי לברמן כשראיתי את ג’ון ובלייר מדברים על מה שהברמן שם בקוקיייטל שלהם ומנסים לפענח אם זה וודקה או ג’ין. הברמן הניח לי את השוט ויסקי ואני בשניה חיסלתי אותו. השריפה בגרון האהובה, שורפת כמו המוח שלי עכשיו שעוד רגע מתפוצץ ממחשבות שמה קורה בין מריצה למר חליפה מזויינת.
ראיתי אותם נכנסים ביחד לחצר כשמריצה מושכת בידו.
פאק. ״עוד אחד״ אמרתי כשאני ממשיך להסתכל עליהם. ״חשבתי שאתה באת למסיבה שלי כדי להנות״ אלי אמרה כשהיא לוקחת שלוק מהמשקה שלה. ״מי אמר שאני לא?״ נופפתי בעיניה בכוס הויסקי שלי. ״נראה שאתה עושה עוד מערך סטוקינג כאן.״ היא אמרה מעצבנת אותי יותר. ״אני לא.״ אמרתי לה כשאני כבר עצבני יותר מידי. ״אני שונאת לעשות ספויילרים, אבל הם ביחד״. מה? אני שמעתי נכון? מר חליפה מזויינת המזדיין הזה עם מריצה? לא היא בטוח לא התכוונה אליהם. מריצה לא תעשה את זה.
״מי?״ שאלתי בטון חריף את אלי. ״נו באמת הירו, מריצה ובריידן, הם ביחד.״ אלי אמרה לי. זין. אני לא מאמין שהיא המשיכה הלאה ככה מהר ממני. אני לא מאמין שהפסדתי אותה כל כך מהר, הכל כל כך דפוק לעזאזל.
הסתכלתי עליהם ביחד שהם מדברים, מריצה עדיין לא שמה לב שאני כאן, שאפתי אוויר בחדות, שתיתי את שוט הויסקי שבידי, והנחתי אותה בחוזקה רבה על הבר, הנחתי אותה כל כך בחוזקה שהיא נשברה בידי. ניפוץ הכוס עשה רעש חזק והעיניים היו מופנות אלי, אלי נבהלה מתגובתי, מריצה ומר חליפה מזויינת הסתכלו אלי, עיניה נתקלו בשלי וסוף סוף היא ראתה שאני כאן, תודה רבה שהגברת האיילה בטובה להבין שאני כאן. הסתכלתי עליה עוד כמה שניות והלכתי מהבר בלי להוסיף עוד מילה לכיוון השירותים, ניפוץ הכוס גרם לשני חתכים קטנים בפרק כף ידי שעדיין נזל מהם דם. נכנסתי לשירותים לשטוף את זה וג’ון נכנס אחרי.
״מה זה היה לעזאזל אחי״ הוא שאל.
״כלום.״ אמרתי.
״מה כלום, למה שברת ככה את הכוס?״ הוא שאל מנסה להבין יותר, נמאס לי שאנשים נכנסים לי לחיים ושואלים שאלות, נמאס לי מהכל, נמאס לי שהבחורה שאני רוצה נמצאת עכשיו עם מישהו אחר כי אני דפוק, אני משתגע אני פשוט משתגע כאן.
״בעיות קליטה? אמרתי לך שכלום אז תשחרר ממני״ אמרתי בתוקפנות לג’ון.
״טוב, הבנתי, כשתהייה מוכן לדבר נדבר, אני חוזר לבלייר.״ ג’ון אמר כשהוא לוקח צעד לאחור ממני ויוצא תוך כדי מהשירותים, משאיר אותי לבד להסתכל במראה, וכל מה שאני רואה זה פרצוף עצבני שרק רוצה להרוג מישהו עכשיו, אני לא מאמין שהברחתי אותה ישר לידיו של בריידן המושלם שלה. מה כבר יכולתי לצפות? אני כל כך אידיוט.

מריצה-
הירו? כאן? מה הוא עושה כאן? לא ראיתי אותו מאז השיחה שלנו בביתו, והדבר האחרון שאני רוצה זה לראות אותו, למה הוא כל כך חתיך?
״מריצה?״ בריידן העיר אותי ממחשבותי. ״כן סליחה, מה אמרת?״
״זה היה הירו נייט או שדמיינתי?״ הוא שאל כשהוא מסתכל עלי ואני מסתכלת סביב לראות לאן הירו הלך. ״אני חושבת״ אמרתי כשהפניתי את מבטי אליו. ״אל תדאגי, אני איתך״ הוא אמר, תמיד מגונן וכזה טוב לב. ״תודה״ אמרתי כשאני מחייכת אליו.
״בואי נלך לקחת משהו לשתות״ הוא אמר כשתפס בידי לכיוון הבר. ״כן עדיף״ אמרתי כשאני נותנת לעצמי להיגרר אחריו.
הברמן הפנה אלינו את מבטו ״מה תרצו?״ הוא שאל.
״מרגריטה בשבילי״ אמרתי כשבריידן ביקש כוס יין אדום, כל כך שונה מהירו שהיה מבקש שוט של ויסקי, אני יודעת. למה הוא ניפץ ככה את הכוס? ולאן הוא הלך? שוב אני מתחילה לחשוב יותר מידי עליו.
אלי התקדמה לעברנו. ״מריצה אני חייבת לדבר איתך.״
היא הייתה נראת לחוצה, ״מה קרה?״ שאלתי אותה, בטח זה קשור בהירו, כשהוא ניפץ את הכוס היא הייתה לידו.
״לבד בבקשה, סליחה בריידן״ בריידן נע באי נוחות כשהבין שצריך להשאיר אותנו לבד ״או בטח, אני אהיה ליד שולחן הסושי.״ הוא אמר ״כבר אגיע לשם״ אמרתי לבריידן בחזרה.
הסתכלתי על אלי ועיניה הראו דאגה. ״מה יש אלי הכל בסדר?״
״עשיתי טעות״ היא אמרה והשפילה מבטה לריצפה. מה אלי המושלמת כבר יכלה לעשות שזה כזו טעות?
״איזה טעות?״ שאלתי לא מבינה.
״טוב.. זה... טוב אל תכעסי עלי בבקשה!״ אוקי היא מתחילה להלחיץ אותי גם.
״אלי.... מה עשית?״ שאלתי חייבת להבין מה העניין.
״אולי... רק אולי... יכול להיות...״ היא גמגמה לא מצליחה להוציא את המשפט. ״נו כבר אלי!״ אמרתי מנסה להוציא ממנה את המשפט. ״יכול להיות שאמרתי להירו שאת ובריידן ביחד״ היא אמרה במהירות יתר ואני לצערי שמעתי את כל המשפט. ״את אמרת מה?״ התנפחתי. ״אני מצטערת זה היה בלהט הרגע, הרגיז אותי הצורה שהוא התייחס אליך ולא יודעת למה הרגשתי את הצורך הזה, בבקשה אל תכעסי עלי.״ הסתכלתי על אלי לכמה שניות והיא חיכתה לתגובה ממני.
התחלתי לצחוק, ואלי הסתכלה עלי מוזר כיאלו ציפתה שאני אכעס עליה ממש, עד שהיא הצטרפה לצחוק שלי. ״איך אוכל לכעוס עליך אלי? אני יודעת שעשית את זה בשבילי, תודה.״ אמרתי. ״אני מצטערת״ היא אמרה. ״זה בסדר, באמת, מגיע לו אחרי הכל״ אמרתי לאלי וחיבקתי אותה, היא חיבקה אותי חזרה, האמת שבהתחלה הרגשתי שזה הדבר הכי טיפשי שאלי עשתה וזה רק ירחיק את הירו יותר ממני, מצד שני הירו רוצה להתרחק ממני? מעולה, שיראה שהתקדמתי הלאה, אני ממש לא מתכוונת ללכת לתת לו הסברים, הוא רצה בזה, הוא שכב עם הכלבה הבלונדינית שניה אחרי שישן איתי, אני לא אתן לו את התענוג שאני סובלת בגללו.

*******
המסיבה התחילה להתמלא ממש, כבר בקושי היה מקום לזוז בחצר, היו אנשים מכל הסוגים, סלבריטאים, עובדים מבית האופנה, חברים של אלי, המוזיקה הייתה עכשווית ומהנה, אני כבר הייתי בכוס המרגריטה הרביעית שלי, אני חושבת, והרגשתי את השכרות שבראשי, הכל היה קליל יותר וכיף יותר, אני ובריידן רקדנו ברחבה ראיתי את הירו רק עוד פעם אחת מאז מקרה הכוס המתנפצת כשהוא עבר ברחבה וראה אותי רוקדת עם בריידן. ״את נהנת?״ בריידן שאל אותי. ״לגמרי״ אמרתי לו כשאני לוגמת את השלוק האחרון מהכוס שלי. ״אני אלך לקחת עוד משקה״ אמרתי מחייכת לבריידן. ״רוצה משהו מהבר?״ שאלתי אותו. ״לא תודה, תזהרי לא לשתות יותר מידי את תקיאי בסוף״ הוא אמר. ״אל תדאג אני יודעת לשמור על עצמי״ קרצתי לו וחייכתי, הלכתי לכיוון הבר לבקש מהברמן עוד מרגריטה. הירו הגיע משום מקום מתיישב ליידי. ״היי״ הוא אמר. הסתכלתי עליו ולא עניתי, המשכתי להסתכל על הברמן מכין לי את המרגריטה. ״אז את ומר חליפה מזויינת אה?״ הוא שאל, ואני חושבת שהוא לגמרי מקנא, אפשר היה לראות שהוא שיכור כבר כי העיניים שלו היו מעט עצומות. ״מה אכפת לך?״ תקפתי אותו. ״אז זה נכון? אתם ביחד?״ הוא שאל מנסה להוציא ממני תשובה.
״ואם כן אז מה?״ הוא הסתכל עלי לכמה שניות שהוא שותק. ״שכבת איתו?״ הוא שאל אותי. מה? איך הוא מעז?
״איך אתה מעז לשאול אותי את זה?״ הסתכלתי עליו בהלם.
״תעני לי!״ הוא צעק עלי בין כל המוזיקה הרועשת. המרגריטה שלי הייתה מוכנה ואני רק רציתי לעצבן אותו יותר, באתי ללכת והוא תפס בידי. ״זה לא עניינך.״ אמרתי, כשגופי מגיב למגעו בי, כל כך התגעגעתי לכף ידו שאוחזת בי, למתכת הקרה של טבעותיו עלי.
״בבקשה, אני צריך לדעת״ הוא אמר בקול רגוע יותר.
״אני לא יודעת אולי כן, אולי לא״ אמרתי בחיוך כשאני משחררת את אחיזתו ממני. ״הבנתי אותך״ הוא אמר כשהוא התחיל ללכת לכיוון הרחבה. מה הוא עושה? אני מסתכלת עליו לא מבינה את מעשיו כשאני רואה אותו מתקרב לבריידן, אני מתחילה ללכת במהירות אחריו וצועקת לו ״הירו!״ כשהוא כבר מגיע לבריידן הוא תופס אותו מסובב אותו אליו ונותן לו אגרוף הישר בפרצוף. ״אחי מה הבעיה שלך?״ בריידן שאל אותו כשהוא אוחז בפניו אחרי הטלטלה של ראשו מהאגרוף, כל הרחבה מסתכלת עליהם. הירו תפס בחולצתו של בריידן בשתי ידיו ״שכבת איתה?״ הוא שאל את בריידן צורח לפניו. בריידן מסתכל עליו כלא מבין דבר. ״תענה לי חתיכת מזדיין שכבת איתה?״ הוא ממשיך לצרוח בפניו. ״עם מי לעזאזל?״ רצתי לכיוונם ואני אוחזת בזרועותיו של הירו ״תעזוב אותו לעזאזל! לא שכבנו!״ צעקתי לו. הירו הסתכל עלי והרפה מבריידן. הוא הסתכל סביבו והבין את המבוכה שגרם במסיבה ופשוט נעלם במהירות מהרחבה. ״מה לעזאזל זה היה?״ בריידן שאל אותי. ״אני כל כך מצטערת בריידן, כל כך מצטערת״ אמרתי לו כשאני מסדרת את קמטי חולצתו שהירו השאיר מאחיזתו. הסתכלתי על אלי שהסתכלה עלי במבט מופתע וראיתי את ג’ון ובלייר הולכים אחרי הירו.

**********
הירו-
יצאתי לשביל הגישה של ביתה של אלי, תופס בפני, מנסה להבין מה נכנס בי שעשיתי מה שעשיתי, מעולם לא התנהגתי ככה בגלל אף בחורה, מעולם לא רבתי מכות בשביל בחורה, המקסימום זה היה בשביל חבר באיזה מועדון זול. מה היא עושה לי? זין על זה, זין על הכל, אני פשוט לא מצליח להבין כלום, אני חייב ללכת מכאן. ג’ון ובלייר יצאו אלי. ״הכל בסדר? אתה בסדר?״ שאל אותי ג’ון. ״כן אני בסדר.״ אמרתי כשאני לא מפסיק ללכת הלוך ושוב. ״תן לי את המפתחות של המכונית אני חייב ללכת מכאן.״ אמרתי לג’ון כשאני מושיט את ידי. ״אחי איך אני ובלייר נחזור? גם שתית, אין מצב.״ ג’ון שאל. ״ אני כבר לא שתוי לצערי התפכחתי מהמקרה לפני רגע, אני לא יודע לא אכפת לי אני חייב ללכת מכאן עכשיו.״ אמרתי שוב כשאני מנסה להסדיר את נשימותי.
״אני מבין אותך, אבל אחי״ ג’ון ניסה לתת לי לחשוב יותר בהיגיון.
״זה בסדר אהובי, נוכל לבקש מסברינה להקפיץ אותנו, תתן לו את המפתחות״ בלייר אמרה, לא חשבתי שאומר זאת אבל בלייר המושיעה שלי. ״אוקי״ ג’ון אמר מוציא את המפתחות מכיסו ומביא לי אותם, הנהנתי לבלייר כאות תודה ולגון והלכתי בזריזות לכיוון המכונית, נכנסתי למכונית והתחלתי לנסוע כשראיתי את מריצה יוצאת לשביל הגישה מסתכלת על המכונית שאני בתוכה נוסעת, רציתי לעצור ולצאת לדבר איתי, אבל לעזאזל כמה שאני עצבני עכשיו, הבושות שגרמה לי לעשות, היא שיקרה לי, למה לעזאזל היא שיקרה לי? היא רצתה שאקנא זאת הדרך שלה? אני לא מבין לפעמים למה בחורות חייבות את כל המשחקים הטיפשיים האלה.
נסעתי בכביש, שמתי את השירים שמרגיעים אותי, הקשבתי לכל הפלייליסט שלי של קולדפליי, דה פוליס והגעתי כבר לשירים של הביטלס, הצלחתי סוף סוף להירגע, נהייתי עייף והבנתי שהזמן לחזור הביתה.

***************
נכנסתי לדירתי כשאני פשוט מנסה להבין את מריצה ולא מצליח, אני ידוע שפגעתי בה, אבל היא הצליחה לפגוע בי איכשהו, לעזאזל אני מרגיש כמו באיזה סרט קולג, לא זוכר את הפעם האחרונה שבחורה הצליחה לפגוע בי, שלא הצלחתי להפסיק לחשוב עליה, אני שונא את זה, ואני לא מצליח לעצור את זה.
הבית היה חשוך וראיתי דמות יושבת על הספה שלי, עוד פעם סטייסי? אני חייב להגיד לשרה שתפסיק לתת לאנשים להיכנס לדירה שלי לחכות לי. כנראה שהדמות הזו שמעה את צעדיי כי היא קמה מהספה והסתובבה אלי, כשלהפתעתי הרבה זאת לא הייתה סטייסי אלא מריצה.
״מה את עושה כאן?״ שאלתי אותה כשאני זורק את המפתחות על השולחן בסלון.
״חיכיתי לך״ היא אמרה.
״את לא צריכה להיות עם החבר המושלם שלך עכשיו?״ שאלתי אותה בעצבים.
״אני מצטערת הירו.״ היא אמרה משפילה את מבטה לריצפה.
״למה שיקרת לי?״
״אני לא... אלי סיפרה לי שהיא אמרה לך את זה ולא רציתי להגיד לך את האמת..״ היא אמרה כשהיא מסתכלת לכל מקום חוץ מעלי.
התקרבתי אליה.
״למה?״ שאלתי כשאני מסתכל עליה קרוב יותר, ידעתי שאוכל להוציא ממנה את האמת אם אתקרב אליה, אתן לה להרגיש מה שאני מרגיש כשהיא ליידי, שאני לא מסוגל לא לגעת בה, לא להסתכל עליה ולראות כמה היא מושכת.
״אני מניחה... אני מניחה שהיה כיף הרעיון שתקנא לי קצת, לא ציפתי שזה יגיע למצב שזה הגיע, בגלל זה אני מצטערת.״ היא אמרה כנה, מסתכלת עלי, לפי שפת גופה אני יכול לראות שהיא עדיין רוצה אותי, יותר משהיא תרצה אי פעם את מר חליפה מזויינת.
״אני מניחה שעדיף שאלך עכשיו אחרי שאתה יודע, אני מקווה שתקבל את ההתנצלות שלי.״ היא אמרה ועקפה אותי כדי להתחיל ללכת. תפסתי בידה. היא הסתובבה והסתכלה על ידי שואלת בידה. ״אל תלכי״ אמרתי לה.
אני יודע שהדבר הנכון לעשות הוא לתת לה ללכת, אבל זין על זה, אני רוצה אותה, היא רוצה אותי, אני לא מתכוון להילחם בזה יותר.
״חשבתי שאתה רוצה לשמור מרחק.״ היא אמרה מסתכלת עלי כלא מבינה.
״אני לא חושב שזה מה שאני רוצה יותר״ אמרתי כשאני מקרב אותה אלי, אוחז במורד גבה, מצמיד אותה אלי. ״התגעגעתי אלייך״ אמרתי לה כשאני מריח את שערה, כל כך התגעגעתי למרגש של גופה צמוד לשלי, רק מהמצב הזה כבר יכול לעמוד לי, היא נתנה לי גישה אליה. נישקתי אותה, כשאני מנשק אותה ואני יכול להרגיש את חום פיה על שלי, את לשוני מתחככת בלשונה, ביד אחת אני מחזיק במורד גבה ובידי האחרת אני חופן את שערה, מנשק אותה בסערה כדי שתבין כמה התגעגעתי אליה, כמה התגעגעתי לשפתיה, לריח שלה, למגע שלה. ״בבקשה תשארי, אני מבטיח לך שהכל יהיה אחרת הפעם.״ היא הסתכלה עלי לא יודעת מה להגיב. ״אני... הירו אני...״ היא לא הצליחה למצוא את המילים המתאימות. ״תני לי הזדמנות אחרונה מריצה, בבקשה, אני מבטיח לך שהפעם לא אלך לשום מקום.״ אמרתי לה כשאני מתכוון לזה. היא הסתכלה עלי בדממה לכמה שניות, וגופי מתחיל לרעוד מהתגובה שלה שיכול להיות שהיא לא תקבל אותי. עד שסוף סוף היא פעלה, היא התקרבה לנשק אותי, היא נשיקה אותי והתקשרנו שוב נשיקה סוערת, הרמתי אותה והעלתי אותה במורד המדרגות לכיוון חדר השינה.
הנחתי אותה חזרה לריצפה כשנכנסנו. המשכתי לנשק אותה, נישקתי אותה בצווארה כשאני פותח את הכפתורים של מעילה, מוריד את מעילה ממנה. כבר עמד לי והרגשתי את הג’ינס שלי מעיקים עלי. היא הייתה לבושה בשמלה של המסיבה שהיה קל מאוד להוריד ממנה, הורדתי ממנה את השמלה כשהיא מורידה ממני את העליונות המכופתרת ואת החולצה שלי. היא הורידה את העקבים שלה והסתכלה עלי כמה שניות ואז נשכבה על המיטה. נשכבתי מעליה והסתכלתי עליה מחכה לאישור ״נשק אותי״ היא אמרה, התחלתי לנשק אותה תחילה בפיה, אחר כך עברתי לצווארה מנשק אותה נשיקות עזות כשאני מכניס את אצבעותיי לתוך תחתונה ולתוכה, היא החלה להתנשף בכבדות, מושכת בשערי מתענגת על מגע אצבעותיי ונשיקותי בצווארה. סובבתי את אצבעותי בתוכה ואת אגודלי סביב הדגדגן שלה, פעולה שהיא בטח התגעגעה אליה ואני התגעגעתי לעשות לה, אני יכול לגמור רק מלראות אותה ככה, רוצה אותי, חושקת בי. ״התגעגעת לזה?״ שאלתי אותה
״מאוד״ היא אמרה כשהיא מתענגת ממגעי.
״תגמרי בשבילי מריצה, תראי לי שרק אני יכול לגרום לך להרגיש ככה״ היא השמיעה גניחה. המשכתי לנשק אותה במורד גופה, הייתי מת עכשיו להוריד את המכנסיים שלי והתחתונים ולזיין אותה, או יותר נכון לעשות אהבה איתה, אבל אני צריך לקחת את הדברים באיטיות איתה, היא מעולם לא התנסתה בזה לפני, אני לא רוצה להרתיע אותה ממני, וגם אני נהנה לדעת שהיא יכולה לגמור רק מהאצבעות שלי.
המשכתי כת מעשה אצבעותי בה עד שהגעתי עם שפתי לתחתונה, הורדתי את התחתונים שלה באיטיות שייסרה איתי כי היא לא הפסיקה להזיז את רגליה בבקשה שאמשיך לגעת בה. החלתי לנשק אותה במקום הרגיש שלה, והיא נהנת, גונחת, מושכת בשערי, אני מרגיש אותה מגיעה אל הסף, היא גומרת בגניחה אחרונה. הרמתי את ראשי אליה מסתכל עליה מחייך. ״מה?״ היא שאלה אותי מחייכת גם. ״לא תמצאי יותר טוב ממני״ אמרתי לה. היא טפחה על כתפי החשופה. ״אידיוט״ וציחקקה.
נשכבתי לידה והצמדתי אותה לחזה שלי.
״אז מה עכשיו?״ היא שאלה אותי.
״עכשיו התחלנו דף חדש״ אמרתי לה, מוכן לנסות את הדבר הזה שנקרא מערכת יחסים איתה, ואני מבטיח שלמרות מה שאבא שלי אמר, אני אשתדל לעשות הכל כדי לא להרוס אותה. היא נשענה על החזה שלי מחייכת כשאני כיסיתי את שנינו בשמיכה.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Miss D עקוב אחר Miss
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
Miss D
ההתנגשות חלק 40
ההתנגשות חלק 40
מאת: Miss D
ההתנגשות השניה חלק 4
ההתנגשות השניה חלק 4
מאת: Miss D
ההתנגשות השניה חלק 5
ההתנגשות השניה חלק 5
מאת: Miss D
ההתנגשות חלק 37
ההתנגשות חלק 37
מאת: Miss D
דרמה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
סיפורים אחרונים
שיחות של אהבה עד הלילה
שיחות של אהבה עד הלילה
מאת: מעיין לוי
קמצנית
קמצנית
מאת: black and white .
אני רוצה אותה!
אני רוצה אותה!
מאת: Love is Love
דרך מוצלחת 4
דרך מוצלחת 4
מאת: שיר פיליבה
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D