כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

אפשר גם אחרת פרק 53+54

" גם אם תפגשי בחורים יפים יותר אני מוכן לקחת את הסיכון בשביל שיהיה לך מקצוע ביד"

תוכן עניינים 1. אפשר גם אחרת פרק 12. אפשר גם אחרת פרק 23. אפשר גם אחרת פרק 34. אפשר גם אחרת פרק 45. אפשר גם אחרת פרק 56. אפשר גם אחרת פרק 6+77. אפשר גם אחרת פרק 88. אפשר גם אחרת פרק 99. אפשר גם אחרת פרק 10+1110. אפשר גם אחרת פרק 1211. אפשר גם אחרת פרק 1312. אפשר גם אחרת פרק 1413. אפשר גם אחרת פרק 15+1614. אפשר גם אחרת פרק 17+1815. אפשר גם אחרת פרק 1916. אפשר גם אחרת פרק 2017. אפשר גם אחרת פרק 2118. אפשר גם אחרת פרק 22+2319. אפשר גם אחרת פרק 2420. אפשר גם אחרת פרק 2521. אפשר גם אחרת פרק 2622. אפשר גם אחרת פרק 27+2823. אפשר גם אחרת פרק 2924. אפשר גם אחרת פרק 3025. אפשר גם אחרת פרק 3126. אפשר גם אחרת פרק 3227. אפשר גם אחרת פרק 3328. אפשר גם אחרת פרק 3429. אפשר גם אחרת פרק 3530. אפשר גם אחרת פרק 3631. אפשר גם אחרת פרק 3732. אפשר גם אחרת פרק 3833. אפשר גם אחרת פרק 3934. אפשר גם אחרת פרק 4035. אפשר גם אחרת פרק 4136. אפשר גם אחרת פרק 4237. אפשר גם אחרת פרק 4338. אפשר גם אחרת פרק 4439. אפשר גם אחרת פרק 4540. אפשר גם אחרת פרק 4641. אפשר גם אחרת פרק 4742. אפשר גם אחרת פרק 4843. אפשר גם אחרת פרק 4944. אפשר גם אחרת פרק 5045. אפשר גם אחרת פרק 5146. אפשר גם אחרת פרק 5247. אפשר גם אחרת פרק 53+5448. אפשר גם אחרת פרק 5549. אפשר גם אחרת פרק 5650. אפשר גם אחרת פרק 57+5851. אפשר גם אחרת פרק 5952. אפשר גם אחרת פרק 60+6153. אפשר גם אחרת פרק 62 ואחרון!

פרק 53

אבא הגיע מוקדם בבוקר, קרני השמש כבר יצאו והתריסים הנעולים לא יכלו להראות לי את השמש הזאת, גם עד שהיא מופיעה הוא לא הסכים לי.
" יש לך שעה לסדר את הכל מחדש" זרק עליי את הבגדים שלי ומרוב הקור שכחתי את הסדר שהיה, התחלתי לבכות שוב ושוב וקיוויתי שרינה בטוחה שם למטה. דלת עליית הגג נעולה, הוא נעל אותה, גם את החלון.
" אבא תפתח לי" צעקתי, אין אף קול. אני חושבת שבגלל שהייתי בוגרת מאוד לגיל שלי הוא לא אהב אותי, תמיד היה מעיר שאני יודעת הרבה דברים לגילי, הוא לא אהב את העובדה שהילדה שלו לא חכמה כמוני, כשאמר את זה התכוון לרינה.
" לא סידרת?" עשיתי לא עם הראש אז הוא דחף אותי. הייתי מבוהלת כך גם בדיוק הסתכלתי עליו.
" אני לא עשיתי משהו רע אבא בוא נצא מכאן בבקשה"
" ששש... את תהיי בשקט כי אחותך התעוררה ואם תעשי רעש אני אפגע בה וזה יהיה באשמתך, ברור לך?" הנהנתי בפחד, מה כבר יכולתי לעשות?
" אימא שלך סיפרה לך על ההבדלים בין בנות לבנים?" הנהנתי.
" יופי, שבי בכיסא" הוא הדליק את האור יכולתי לראות אותו אבל אז הוא כיבה, שיחק איתי משחקים.
" אנחנו נשחק משחק אחרי שנסיים את תוכלי ללכת ותיזכרי להיות בשקט שרינה לא תשמע" הנהנתי.
" איזה משחק?"
" את תיכף תרגישי"
אף פעם לא הבנתי מה אימא מצאה בשגיא, מדוע התחתנה איתו הוא אפילו לא מושך את העין לא ביופי ולא באופי. ומה שהסתבר לי מאוחר יותר שהיו לו הרבה נשים אחרי אימא ולפניה.
אותו ערב בעליית הגג שתקתי בדמעות, לעיתים עצרתי את הנשימה שלי אולי אם לא אנשום לא ארגיש את הכאב. לא ידעתי שככה זה מרגיש לא בפעם הראשונה ולא בפעם השנייה, לא צעקתי, לא בכיתי, לא השמעתי קול ולא בגלל רינה אלא כי הוא פשוט לא יצא.

....

נסענו הביתה עייפים עם חול בכל מקום.
" לא על הספה!" אצרתי בתוקף.
" למקלחת"
" כן המפקדת" הצדיע לי ונכנס לחדר שלו, הייתי מדלגת על מקלחת אם רק היה ניתן למחוא כף והופ כבר הייתי מקולחת כמו שעושים בסרטים.
" אתה תספר לאופק עלינו?" ישבנו על הספה מקולחים ונעימים.
" כן, ולא אכפת לי אם הוא מקבל את זה או לא"
" ולמשפחה שלך? מה הם יגידו עליי אם יגלו?"
" לא מעניין אותי, אני באמת אוהב אותך"
" מה אם הם ינסו להפריד בנינו?"
" שינסו זה לא יצליח"
" גם אם ינשלו אותך שוב מהירושה"
" גם אם ינשלו אותי, לא אכפת לי"
" ובעבודה? נספר עלינו?"
" זה יהיה שקוף אם לא נספר"
" נכון"
" עוד שבועיים את טסה" לא שמתי לב שהזמן עובר כל כך מהר.
" אתה בטוח רוצה שאסע?" הוא הנהן
" גם אם תפגשי בחורים יפים יותר אני מוכן לקחת את הסיכון בשביל שיהיה לך מקצוע ביד"
" זכיתי בך ללא ספק" אמרתי ונתתי לו חיבוק.
את הבוקר פתחנו בקפה שנינו לא טיפוסים של בוקר, הוא לא דיבר אני לא דיברתי. בקושי הצלחתי להחזיק בכוס הקפה.
" את שותה עם סוכר?" הנדתי בראשי ותהיתי אם יש אנשים ששותים נס קפה עם סוכר.
" ואתה?"
" חצי כפית להמתיק את היום" זה רק תירוץ שהוא מתרץ על מנת להוסיף סוכר.
" יש לך טלפון" שמעתי רטט מצידו השני של השולחן.
" הלו?" הוא דיבר ואז הלך הלוך ושוב וזה חזר חלילה, קולו היה נשמע לחוץ ולעיתים קרובות אמר " בסדר" כל הזמן.
" מי זה שאתה לחוץ ככה?" שאלתי בסופו של דבר לאחר שסיים לדבר.
" אימא שלי היא בדרך לכאן" אוי לא, אני מריחה צרות.
" נראה לי שכדאי שאלך"
" לא! היא באה עם מילי את יכולה להישאר"
" ומה נגיד לה? לא עבר כל כך הרבה מאז שהתגרשת" הרכין את ראשו ולא ידע מה להגיד לי.
" אני פשוט אקח את המזוודה ואתחבא"
" אני מצטער"
" זה לטובת שנינו"

היא לא רצתה ללכת, הסתובבה ונאמה בפניו נאום על למה הוא צריך להמשיך לחפש אישה חדשה. ככה זה הורים מנסים למצוא לילדים שלהם בן או בת זוג מתאימים או לוחצים על להביא ילדים.
מילי הקטנה שיחקה בבובה שלה מבלי להתייחס אל שום דבר, ראשה הבלונדיני נשען על קיר המדרגות ובזמן הזה היא זמזמה שיר מוכר שלא הצלחתי לפענח.
" תבטיח לי את זה הנרי" היא דיברה באנגלית התרגשתי שהבנתי ואז חשבתי לעצמי על מה היא מדברת, למה היא מתכוונת בלהבטיח לה? ואולי זה כלל לא עיניי?
" היא הלכה את יכולה לצאת" בזמן כל הרהוריי היא הספיקה ללכת.
" הנרי, אולי לא נספר לאף אחד בעבודה נתנהג כרגיל עד שאחזור"
" מה יש לנו להפסיד?"
" אני פוחדת, הנרי. בבקשה"
" טוב בסדר" וויתר לי לאחר כמה שכנועים.

פרק 54

את ההכנות לטיסה עיכבתי כמה שיותר, העובדה שעוד כמה שעות אני עוזבת בפעם הראשונה לא מתעכלת. הנרי המתין בסבלנות שארד על מנת לצאת איתו בפעם האחרונה טרם אטוס למסעדה טובה או אפילו לטיול סביב השכונה.
" נו את מתרגשת?" דחפתי את הג'קט אל תוך התיק בכוח.
" אין לי זמן להתרגש, מה השעה כבר?" הצלחתי להכניס את הג'קט הארור הזה.
" שתיים ורבע" אוי לא הזמן נע כל כך מהר מבלי לשים לב, הנרי הוריד את המזוודה שלי בקלילות ולאחר מכן לקח בידי.
" לאן?" הוביל אותי אל החצר על יד הבריכה.
" הכנתי לנו משהו" ראיתי סיר אחד גדול מונח על השולחן, מיץ תפוזים וסכו"ם בשבילנו.
" זה מאוד רומנטי" סיננתי והתפתיתי לפתוח את הסיר.
" תפתחי, בישלתי לך בשביל שתזכרי את הבישולים שלי לפני כל מה שתטעמי שם"
" בוא טעם" לקחתי עם הכפית בברוטליות ואכלתי ממנה.
" איזה תבלין שמת בפנים?"
" כמון" לא אהבתי כמון אבל שתקתי על מנת לא להרוס את החוויה.
" אם חשבתי שאתה מלצר טוב אז אני מוסיפה גם את המילה בשלן" הקציצות באמת היו טעימות למעט הכמון שהרגשתי, קורט כמון אבל אכלתי את מה ששמתי בצלחת במיוחד בשבילו.

...

" מה את מחזיקה שם?"
" מילון ספרדית"
" את יודעת אנגלית בשביל מה הספרדית?"
" להגדיל ראש אולי יהיה שם מישהו מעצבן שירכל עליי, אני רוצה להעמיד אותו במקום"
" את צריכה להתנהג יפה אחרת יעיפו אותך"
" אז אני אמורה לשתוק?" הוא נהג בזהירות לכיוון נמל התעופה.
" לא, פשוט לנסות להיות פחות ישראלית"
" אבל אני ישראלית" הלוואי והייתי יכולה להוסיף לו פרצופון שמביע בדיוק את מה שאני חושבת.
" הבנת למה אני מתכוון"
" si si claro( כן כן, בוודאי)"
" מה עוד למדת?"
" לא יותר מדי, אני רק התחלתי"
" יהיה לך זמן בטיסה לשנן"

הגענו לשדה התעופה הוא ישב איתי על הרצפה עד לשעה שבה התחילו להכניס אנשים.
" תתקשרי אליי כשתגיעי?" הנהנתי.
" אני שונאת פרידות"
" זה יעבור מהר" עודד אותי.
" אני מקווה, אני אתגעגע אלייך" נתתי לו נשיקה חפוזה על השפתיים.
" גם אני, תשמרי על עצמך" הושיט לי את המדווזה וסימן לי לעמוד בתור.
" אל תשכחי להתקשר!" נתן לי שוב תזכורת
" טוב"

הבדק הסתיים לאחר חמש דקות, על אף שחשבתי שזה יהיה ארוך יותר מצאתי את עצמי משוטטת באיזור הדיוטי פרי כשהבטן מקרקרת.
הכל עלה כאן כמו דירה, טוב נו אני צינית אבל הכל כאן ממש יקר.
אכלתי סנדוויץ חביתה שקניתי והמתנתי בשער לדיילים שיתחילו לעלות נוסעים למטוס. על ידי ישבה בחורה עם אוזניות אדומות וגדולות אשר שמה רגל על רגל ולעסה מסטיק באופן מגושם למדי, ברוב הזמן הביטה לתוך הנייד שלה ולשבריר שנייה הביטה בי, עיקמה פרצופה וחזרה שוב לנייד שלה.
עלינו למטוס שוטטתי במחלקת התיירים וראיתי כי המושב שלי לא שם, אחת הדיילות סייעה לי הובילה אותי למחלקה הראשונה, תמיד תהיתי מה זה אומר. עולם רחב יותר נפרס בפניי, טלוויזיה, מיטה, כרית, שמיכה, מקום הטענה נורמלי ועוד מגוון רחב של דברים.
" את בטוחה שזה המקום שלי?" היא הנהנה ואמרה שעליה לחזור למחלקת התיירים, הודתי לה והתיישבתי במושב הנחמד שלי.
הנרי הזה אפילו לא סיפר לי, עשה לי הפתעה מפתיעה בהחלט. אולי אם הייתי יודעת וודאי זה היה נאמר במין משפט " לא למה קנית? אסע במחלקת הכי זולה" ובראשי מדמיינת אותו מוחה ומנסה לשכנע אותי מה נכון יותר. הטיסה עברה במהירות כי ישנתי ברובה. עם הגעתי לשדה התעופה במדריד שלט גדול חיכה לי ביציאה ממנו.
" דניאלה שליין" האיש היה שמן עם חליפה תיארתי לעצמי שזה וודאי הנהג.
" תני לי לעזור לך עם זה גברת שליין" אף פעם לא אהבתי שקוראים לי גברת אבל הבלגתי משום שבאנגלית זה נשמע כל כך מתורבת ויפה.
" כן, תודה" אמרתי בביטחון והלכתי בעקבותיו אל המכונית.

המשך יבוא...
תפרגנו ככה לפני החג אפרסם עוד פרק בואו נראה לכמה פרגונים נגיע תוך יומיים❤

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Maya B עקוב אחר Maya
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
דרך מוצלחת 4
דרך מוצלחת 4
מאת: שיר פיליבה
זהב מלוכלך - פרק 4
זהב מלוכלך - פרק 4
מאת: Amy Wall
שמש נצחית בראש צלול
שמש נצחית בראש צלול
מאת: איש המגבעת
דרך מוצלחת 4
דרך מוצלחת 4
מאת: שיר פיליבה
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan