כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

ההתנגשות חלק 8

׳היומן׳

מריצה-
אני לא מצליחה להבין איך הירו יכול לשנות את מצבי הרוח שלי בשניות, הייתי כל כך עצבנית בגללו, הדרך שבה הוא יצא מהחדר שלי הבוקר, יותר מזה שהוא לא דיבר איתי עד לרגע שראיתי אותו במשרדים. התזמון המושלם שראה אותי נכנסת עם בריידן והוא נתקף קנאה, לא חשבתי שהירו טיפוס כזה קנאי ולמען האמת זה נורא מחמיא לי שהוא מקנא לי, שהוא אומר לי שאני שלו, צמד המילים האלו מרטיטות אותי בכל גופי שעדיין מתקרר ממה שקרה לפני רגע כאן במשרד. הוא הלך לפני חצי שעה לפחות ואני כבר משתוקקת לראות אותו שוב.
אלי דפקה בדלת משרדי העירה אותי ממחשבותי ומתשוקותי. ״מריצה?״ אלי נכנסה.
״כן?״ שאלתי את אלי.
״סיימת את הנתונים והמידות של הדוגמניות לתצוגת אופנה?״ היא שאלה אותי עומדת בדלת.
״כן בדיוק שלחתי לך במייל את כל הנתונים״ אמרתי.
״מעולה״ היא אמרה מחייבת והסתובבה לצאת מהדלת.
היא נעמדה ולא זזה ואני לא הבנתי מה קורה. ״אלי הכל בסדר?״ שאלתי. היא הסתובבה אלי בשניה והתיישבה בכיסא מול שולחני ״אני חייבת לשאול אותך שאלה. אפשר?״ היא הסתכלה עלי מחוייכת. ״ברור מה שתרצי.״ אמרתי חייכתי אליה ושמתי את מרפקי על השולחן. ״אמ.. איך אני אנסח את השאלה ״ היא אמרה הלחיצה אותי, מה היא כל כך רוצה לשאול אותי? הסתקרנתי ממש. ״נו אלי תשאלי כבר״ אמרתי צוחקת.
״כן.. אמ מה קורה בינך לבין הירו?״
מה? תגידו לי שלא שמעתי נכון, בבקשה. הדבר האחרון שאני רוצה זה שאלי או מישהו מהמשרד הזה ידע עלינו, אנשים מדברים וזה יגיע לתקשורת והסוג של קשר שאני והירו בונים יהרס, אני בטוחה. אני לא יודעת מה אנחנו או מה אנחנו מנסים להיות אבל טוב לי איתו, אני רוצה כן להתקדם איתו, אני אוהבת שהוא מקנא לי, אני אוהבת לדבר איתו, אני אוהבת להסתכל עליו, להסתכל על עיניו הירוקות, את מגע של אצבעותיו עם המתכת הקרה של הטבעות הכסופות שלו בי.
״מריצה?״ אלי העירה אותי ממחשבותי. אני צריכה לנסות להוריד אותה מזה. ״למה את חושבת שיש בנינו משהו?״ שאלתי אותה.
״בחייך מריצה, הירו מגיע לכאן כי הוא שכח דפים של שירים? במשרדך? זה התירוץ הכי עלוב ששמעתי, אי אפשר לעבוד על מי שהמציאה את השיטות האלו, יותר מזה, אני מכירה את הירו. הוא לא סוג האנשים שיזיזו את התחת שלהם בשביל דבר כזה שיש מי שיעשה את זה בשבילהם. ״ אלי מכירה את הירו יותר טוב ממני, היא יודעת, אני הייתי רוצה להמשיך לשקר לה, אבל אין טעם ואם אני רוצה שאני ואלי נמשיך להיות חברות עדיף שאספר לה, אולי כן עדיף שתי חיה לי מי לשתף אותה במקום להיות בזה לבד.
״טוב.... אני לא יודעת מה קורה בנינו בדיוק.״ אמרתי נותנת לאלי לנצח.
״ידעתי!״ היא אמרה מחייכת כולה. ״היה לי תחושה כל הזמן הזה איך שהסתכלתם אחד על השניה וכשנעלמתם שניכם אתמול במסיבה כבר התחלתי לחשוד יותר.״ היא הוסיפה.
״זה כזה ברור?״ שאלתי אותה מפוחדת לשמוע שכן. ״לי זה היה ברור, לא יודעת לגבי אחרים. אבל מה קורה בניכם את ביחד?״
לא ידעתי מה לענות לה, לא עשינו שיחת יחסנו לאן והכל ממש רק בהתחלה אני לא רוצה להגיע לשם בכלל, אני לא רוצה להרתיע אותו. ״אני.. אני לא יודעת מה אנחנו למען האמת.״
״שכבתם?״ היא שאלה בלי בושה, כנראה שאלי מרגישה ממש פתוחה איתי וזה בסדר כי אני כן רואה אותה חברה שלי. ״לא..״ אמרתי.
״אוי נו מריצה חשבתי תתני לי פרטים עסיסיים תמיד שמעתי ממכרות ומחברות על כמה שהירו טוב במיטה, רציתי מידע ממקור ראשון.״
עם כמה בנות לעזאזל הוא שכב חשבתי לעצמי.
״חברות?״ שאלתי
״קלואי שהייתה במסיבת יום ההולדת של בלייר שכבה איתו, אבל היא לא סיפרה לי יותר מידי פרטים אנחנו לא חברות כאלה קרובות היא יותר חברה של בלייר״. היא אמרה. ״או. הבנתי״ אמרתי.
״מצטערת מריצה לא התכוונתי לבאס אותך.״ היא אמרה בקול מבקש סליחה.
״זה בסדר לא ציפיתי למשהו אחר ממנו זה ידוע שהוא כזה לא?״
״כן... מריצה תראי אני מקווה שתוכלי לשרוד אותו כי הוא בן אדם שבאמת מאוד אנוכי וחושב על עצמו, אני אוהבת את הירו אבל הוא יכול להיות מאוד.... אנוכי.״ היא אמרה מזהירה אותי מכך שהירו יכול לפגוע בי.
״אני לא אומרת את זה כדי להרחיק אותך ממנו, להפך, רק כדי שתיהיי יותר ערנית למצב.״ היא אמרה בחיוך.
״תודה אלי, אני יודעת שאת לטובתי.״ אמרתי מחייכת בחזרה.
״הוא לא ניסה?״ היא שאלה.
״מה?״ שאלתי מנסה להתחמק מהתשובה.
״נו את יודעת... לשכב.״ אלי אמרה ללא כל מבוכה.
״אני לא... אני פשוט לא, אני..״ ניסיתי למצוא את המילים הנכונות להגיד לה שאני בתולה.
״או מי גאד. את בתולה מריצה?״ היא לחשה לי.
״כן״אמרתי חד וברור.
״ואו ילדה, כל הכבוד לך להחזיק בתולה עד עכשיו זה דבר לא נפוץ. שאפו.״ היא אמרה, הופתעתי לגמרי מתגובתה.
״באמת?״ שאלתי אותה.
״ברור, היום גברים מחפשים בחורות כמוך בתולות, כל כך קל למצוא מישהי שכבר מנוסה ואת יודעת לפעמים זה עוד זבל, אבל בתולה מבחינת גברים זה זהב.״ היא אמרה.
זהב? לא הרגשתי ככה, אני מודה שאני לא שכבתי עם אף אחד רק כי אני הגעתי למסקנה שאם חיכיתי עד עכשיו אז זה יהיה בסדר לחכות עד שיגיע הנסיך שלי, עד שיגיע הרגע הנכון. אני חושבת שהוא הגיע.
״הוא יודע?״ היא שאלה אותי. ״כן״ עניתי. פרצופה היה מופתע. ״ואו.״
״למה את מופתעת?״ שאלתי אותה. ״לא יודעת זה מוזר לי, זה לא קשור אליך כן שלא תחשבי לרגע״ היא ניסתה להרגיע אותי אבל הצליחה לעשות רק ההפך. ״פשוט הירו שאני מכירה לא כזה. הוא מתעסק בלזיין ולזרוק.״ היא הוסיפה. ״כן, את לא הראשונה שאומרת את זה״ אמרתי לה, גם בריידן אמר את זה. אוי לאן נכנסתי, אם אני רק כלי משחק להירו? אם כל זה לא אמיתי? אם כל זה בעצם קיים רק בתוך הראש שלי, עוד פנטזיה? אם הוא לא מרגיש אלי דבר? ואני כבר מפתחת אליו רגשות, בתוך ראשי אני כבר מדמיינת את הירו ואותי בתוך סצנות של היי סקול מיוזיקול הוא כטרוי בולטון ואני גבריאלה, שרים שירים ואזרחי ניו יורק רוקדים מאחורינו. אוי אלי, כמה שאני אוהבת אותך, אבל הספקות שהעלת בראשי עכשיו.
אלי תפסה בידי. ״מריצה אני באמת אוהבת אותך, אני לא רוצה שהירו יפגע בך.״ היא אמרה. החמיא לי מאוד שאלי שומרת עלי, אני מרגישה כיאלו אני תחת חסותה כאן בניו יורק. ״תודה אלי, תודה שאת
פוקחת עיניי.״ חייכתי. אני מודה, החששות שהירו הוא לא הבחור בשבילי הציפו אותי.

***************
שבוע עבר מאז השיחה שלי עם אלי.

************
שבוע עבר מאז השיחה שלי עם אלי, בזמן הזה הייתי כל כך מבולבלת, הרגשתי שאני חייבת מרחק מהירו, התחמקתי ממנו כמה שיותר, הוא ניסה להיפגש איתי ושלח לי הודעות מדי יום כדי להיפגש במהלך השבוע שעבר אבל אני לא הייתי מסוגלת, לא הייתי מסוגלת לגלות שאני חיה שוב בעוד פנטזיה.
בזמן הזה עבדתי ובסופו שהיה יצאתי עם אלי וחברותיה פעמיים לארוחת ערב, הרגשתי כבר חלק מהחבורה שלהן וכל כך כיף בחברתן הן מצחיקות וסופר כייפיות, אני מודה שבאחת הארוחות קלואי נכחה, והיה לי קשה עצם העבודה שאני יודעת שהירו שכב איתה, אבל נתתי יותר התייחסות לבלייר סברינה ואלי.
במהלך היומיים האחרונים הירו כבר הפסיק לשלוח לי הודעות ולנסות להיפגש, כנראה שקיבלתי מה שרציתי, או לא רציתי אבל הייתי צריכה, זה שהירו יתרחק ממני, אני לא יכולה שישבר לי הלב שוב, אני לא צריכה הסחות דעת, בטח לא כאן בניו יורק, לא סתם באתי לכאן, יש לי מטרה להגשים והירו הוא עוד הסחת דעת.
כל הזמן הזה הירו לא הופיע בעבודה ככה שלא היו התקלויות כלשהן והיה יותר קל להתחמק ממנו, ועצם העבודה שהוא לא ניסה מעבר ללשלוח כמה הודעות כדי לראות אותי מראה לי שאני רק משחק בשבילו ושאלי בעצם צדקה.
יצאתי מהמונית אחרי עוד יום עבודה מעייף ואני תשושה לגמרי, תצוגת האופנה מתקרבת והעבודה נעשתה קשה יותר ומרובה יותר, אני מתנחמת בעבודה שהגיע סוף השבוע ויש לי זמן לנוח קצת, אולי אצא עם אלי וחברותיה מחר בערב.
הרמתי את מבטי מהריצפה אל עבר דלת הכניסה למלון וליבי הלם בחוזקה שראיתי את הירו עומד בכניסה, הירו היה נראה סקסי בטירוף הוא לבד חולצה מכופתרת שחורה חלקה, הוא פתח כמה מהכפתורים שבית החזה שלו היה חשוף שם את הג’ינס השחור שלו ונעלי אולסטאר שחורות. הוא הסתפר, הוא הוריד מעט מהתלתלים שלו ועכשיו השיער יותר חלק, הוא נראה ממש טוב ככה, עם הרעמה הזו.
״מה אתה עושה כאן?״ אמרתי לו כשניגשתי אליו.
״למה את מתחמקת ממני?״ הוא שאל ישיר למדיי.
״אני? אני לא מתחמקת ממך״ אמרתי לו תוך כדי שאני עוקפת אותו ונכנסת למלון.
״בולשיט״ הוא נהם. כשנכנס אחרי.
״אפשר שנדבר על זה בחדר שלי ולא בלובי מלא אנשים?״ לחשתי לו במבט מתחנן.
הוא לחץ על כפתור המעלית ונכנסנו יחד למעלית. שתיקה מביכה.
נכנסנו לחדרי במלון. לא הספקתי לסגור את הדלת של החדר וכבר הוא חזר על השאלה שלו. ״למה לעזאזל את מתחמקת ממני?״
סגרתי את הדלת. ״הירו אני לא מתחמקת ממך.״ ניסיתי שוב לשקר.
״לא היה לי זמן.״ הוספתי.
״זה בגלל מה שהיה בשבוע שעבר? בגלל שהתעצבנתי עלייך? חשבתי שעברנו את זה כשהגעתי למשרד שלך ודיברנו.״
״אין קשר לזה הירו, עברנו את זה.״
״אז מה העניין מריצה?״ הוא דוחק בי לענות לו.
״אין עניין לא היה לי זמן.״ אמרתי שוב כשאני מניחה את התיק שלי על השולחן .
״אל תזייני לי את השכל, כל הזמן הזה כשניסיתי להיפגש איתך את רק דחית אותי ונפנפת אותי. מה הקטע?״ הוא התחיל להתעצבן.
״טוב כנראה שלא ניסית יותר מידי כדי להיפגש איתי.״ אמרתי ושילבתי ידיים.
״את צוחקת עלי? אם את היית מנסה קצת יותר לדבר איתי, היית יודע שנסעתי מיום שני עד הבוקר לפורטלנד לראיונות ולצילומים. אבל את אפילו לא טרחת לענות לי להודעה האחרונה שלי.״ בגלל זה הוא לא דיבר איתי כמה ימים, הוא לא היה כאן, והאמת יצאתי קצת מגעילה הוא שלח לי הודעה ביום ראשון איפה אני ומה אני עושה ואני פשוט סיננתי אותו. הסתכלתי עליו שותקת
״מריצה מה יש? את יכולה להסביר לי מה עשיתי? אני לא מבין.״
ניסיתי למצוא את המילים הנכונות להסביר לו מה אני חושבת.
״הירו, אני לא רוצה להיות המשחק שלך.״ אמרתי ברצינות רבה.
״למה את חושבת שאת המשחק שלי?״ הוא שאל כלא מבין.
״הירו שנינו יודעים שאתה לא באמת רוצה אותי וכל זה רק סתם.״
״מריצה אני לא מבין, מאיפה הסקת את המסקנה הזו? אני במשך שבוע שלם משתגע לא מבין למה את מתחמקת ומתנהגת אלי ככה, וזה כי את חושבת שאת משחק בשבילי?״ הוא התקרב אלי והסתכל לתוך עיניי
״אני לא?״ שאלתי מסתכלת עליו חזרה.
״לא מריצה. את לא. ״ הוא אמר בביטחון. זה הרגיע אותי מעט הטון הזה והביטחון שהוא אמר את זה בלי להסס אבל עדיין אני פשוט לא מצליחה לשחרר את השדים שהציפו אותי.
״אני לא יודע מי אמר לך מה עלי מריצה, ואני בטוח שיש לאנשים הרבה מה להגיד עלי בנושא הזה, אני מודה שאני לא הבן אדם הכי טהור בכל מה שקשור לבחורות, ולא. ניצח מייחס לזה חשיבות, אבל את...״ הוא הפסיק ואני רק רציתי לשמוע את סוף ההצהרה שלו.
״את ... מריצה... ״ הוא מנסה לדבר והוא לא מצליח. האם הוא מנסה לחשוף בפני מעט מרגשותיו?
״אני מה הירו? אני צריכה שתגיד לי, אני צריכה לשמוע.״ אמרתי עם רעד בקולי מפחדת שלא אשמע מה שאני רוצה.
״אני רוצה לסמוך עליך, על הדבר הזה שקורה בנינו, בבקשה.״ אמרתי מתחננת.
הוא הסתכל עלי שותק לכמה שניות והוא נשף אוויר ״את הרבה יותר מזה מריצה, הרבה יותר מסתם בחורה בשבילי, הרבה יותר מזה.״ הוא התוודה בפניי, לשמוע את הווידוי הזה נתן לי הקלה בלב.
״אל תתחמקי ממני בבקשה״ הוא הצמיד את מצחו לשלי, החזיק את פניי ונישק אותי. ״בבקשה״ הוא אמר שוב כשהפסיק את הנשיקה. הסתכלתי עליי, מרוגשת שהצלחתי להוציא ממנו קצת על רגשותיו כלפיי, שזה נתן לי את האישור לכך שאני לא רוקמת לעצמי עוד פנטזיה חסרת כל בסיס מציאותי בראשי.
״אני לא.״ אמרתי ונישקתי אותו שוב.

*******
הירו-
מריצה נכנסה להתקלח, ואני חיכיתי לה על המיטה בזמן הזה. אני לא מצליח להבין למה כל כך הפריע לי שמריצה התחמקה ממני, אני לא מצליח להבין גם איך היא מצליחה לסבול אותי, אחרי הכל, איך היא עדיין נשארה? זה רק עניין של זמן עד שהיא תעזוב, היא לא תצליח לחיות את החיים האלה בהתחבאות מפאפרצי, היא לא תוכל לנהל מערכת יחסים רגילה איתי, היא מלאה בראשה בדברים רומנטיים, אני לא כזה, אני לא רומנטי, אני גם לא מתיימר להיות, כל הקטע הזה של מה שקורה בנינו זה חדש לי, מעולם עם כל בנות הזוג שהיו לי, זה תמיד היה קשרים פתוחים, מעולם לא הגבלתי אף אחת והיא לא אותי, מעולם לא קינאתי לאף אחת מבנות הזוג שלי וכשאני רואה את מר חליפה מזויינת רק מחייך למריצה אני משתגע. איך הבחורה הזו הצליחה להפוך את כל עולמי בין רגע? איך היא גורמת לי להגיע עד למלון שלה כדי להגיד לה שלא תתרחק ממני? איך היא גורמת לי להגיע עד למשרד שלה כדי להצטער על ההתנהגות שלי? מעולם לא ביקשתי סליחה, מאף אחת. מעולם לא הזזתי את התחת שלי בשביל אף אחת, מי שאמר לה מה שאמר עלי צודק, אני בתור בן זוג, אם אפשר לקרוא לי ככה אני הדבר הכי גרוע, אבל אף פעם גם לא רציתי להיות טוב בשביל אף אחת, אף פעם לא רציתי להיות אחר בשביל אף אחת, בשבילה כן ואני לא יודע למה וזה מחרפן אותי. אבל זין על כל זה, למרות הכל היא כאן.
היא יצאה מהמקלחת עטופה במגבת ולא יכולתי להוריד את עיניי ממנה. ״קצת פרטיות?״ היא אמרה כשרצתה להתלבש. ״אני לא מסתכל״ אמרתי כשהסתובבתי לכיוון החלון, קצת מצחיקה שהיא מבקשת פרטיות אחרי שדחפתי לה אצבעות. מה שהיא לא ידעה זה שיש השתקפות מהחלון ויכולתי לראות אותה מתלבשת, למרות שהייתה עם הגב אלי, הגוף שלה היה הדבר הכי מושך שראיתי ועמד לי בשניה, זה גרם לי לזוז באי נוחות על המיטה. ״האמת שאני רעבה, רוצה ללכת לאכול?״ היא שאלה אותי כשסיימה ללבוש את החולצה שלה. ״אני מעדיף לא לצאת לבחוץ, אני לא רוצה להתעסק בפאפרצי. אפשר ללכת אלי.״ עניתי לה.
אם יש דבר שאני שונא והוא חסרון ענקי בלהיות מפורסם זה שלא משנה לאן אתה הולך ומה אתה עושה כולם מעוניינים לדעת, וצלמי הפאפרצי לא נחים לרגע, גם להיכנס למלון הזה זה לא קל לי, למרות שאני נכנס עם המכונית שלי לחניה, עדיין להסתתר מאנשים שמכירים אותי זה לא פשוט, אני משתדל כמה שיותר להיות נחמד למעריצים שלי ולהצטלם איתם, אבל לפעמים הם יכולים לתפוס איתי במקומות ובמצבים שאני ממש לא רוצה, ואני ממש לא רוצה להכניס את מריצה לזה.
״אוקי״ היא אמרה לא התווכחה. חשבתי היא תרצה הסברים וכבר הייתי מוכן לתת לה אותם.
״אז בואי נלך.״

***********
סיימנו את ארוחת הערב ששרה הכינה לנו. ישבנו בפינת האוכל, שרה הכינה לנו דג סלמון אפוי בתנור עם ירקות ופירה שהיה פשוט תענוג. ״היה לך טעים?״ שאלתי. ״כן שרה מבשלת מדהים״ היא חייכה ״אולי תשארי לישון פה?״ שאלתי את מריצה. ״אני לא יודעת אני לא הבאתי שום דבר.״ היא היססה. ״אני יכול לתת לך חולצה ללבוש לשינה, ושרה תדאג לך למה שאת צריכה.״ כן יכול להיות שלישון בג’ינס סקיני השחור שהיא לובשת עם בגד גוף בצורת מחוך שהיא לובשת יהיה פחות נחמד, לא אכפת לי שתלבש את הבגדים שלי, היא תראה בהם יותר סקסית ממה שהיא עכשיו לדעתי.
״אתה בטוח?״ היא שאלה
ברור שאני בטוח, כל השבוע הזה שהיינו בנפרד שוב נדנודי השינה תקפו אותי, ואני כל כך התגעגעתי למגעה.
״כן.״ אמרתי חד וברור.

עלינו לחדר השינה שלי, היא התפלאה ממיטת הקינג סייז שלי, ומסמך הטלוויזיה הענקי שלי. שרה הביאה לה מברשת שיניים ומסיר איפור והיא נכנסה לשירותים בחדרי כדי להסתדר.
בזמן הזה אני הורדתי את בגדיי ושמתי את מכנס הפיגמה שלי, משבצות שחור לבן, היא יצאה אחרי כמה דקות מהשירותים אפילו יותר יפה ללא האיפור. ניגשתי לארון שלי והוצאתי לה טישרט לבנה חלקה שתלבש. הסתובבתי עוד מלפני שהיא ביקשה. ״למדת״ היא ציחקקה. ״משתדל להכיר אותך.״ משכתי בכתפי.
״אוקי אני מוכנה״ היא אמרה בשניות וצדקתי, היא ללא ספק סקסית ביותר עם הטי שרט שלי עליה, בגלל שאני גבוה הטי שרו שלי הייתה ארוכה עליה ועברה את התחתונים שלה אבל השאירה מקום כדי לראות את הרגליים הארוכות שלה.
נכנסתי למיטה והיא נכנסה אחריי.
״רוצה לראות סרט?״ היא שאלה אותי.
״איזה סרט בא לך לראות?״ שאלתי אותה
״לא יודעת תפתיע אותי״
פתחתי נטפליקס והתחלתי לחפש ברשימת הסרטים סרט שיכול לעניין אותה וגם אותי. נעצרתי על הסרט ׳היומן׳. רציתי להמשיך להעביר והיא תפסה בידי עם השלט ״לא! אולי נראה אותו?״ ״את אוהבת אותו?״ שאלתי אותה
״כן, בין הסרטים שכל פעם אראה מחדש ואתרגש.״ היא אמרה וחייכתי אליה, אם היא רק הייתה יודעת איזה משמעות יש לסרט הזה בשבילי. ״אוקי.״ אמרתי. ״באמת?״ היא שאלה אותי.
״כן למה לא?״
״לא יודעת הייתי בטוחה תגיד זה סרט נשי ושאתה רוצה לראות איזה סרט מסדרת סרטי מארוול.״
״זה בסדר.״ חייכתי אליה.
לחצתי כל הסרט והתחלנו לצפות בו, צפינו בסיפורם של אלי ונואה ואיך האהבה שלהם גברה על הכל, ולמרות הבדל המעמדות בניהם, למרות המרחק והנתק שחוו במשך כמה שנים, הם מצאו את דרכם זה אל זו וחיו בעושר ואושר למרות כל הקשיים עד למותם.
הסרט הסתיים ודמעותיה של מריצה לא פסקו. צחקתי ומחיתי את דמעותיה מפניה. ״אני מצטערת הסרט הזה כל פעם מחדש גורם לי לבכות.״ היא אמרה צוחקת כשהיא מנקה את דמעותיה.
״אמא שלי אהבה את הסרט הזה״ התוודתי. מאיפה בא הווידוי הזה? למה אמרתי לה את זה. ״אמא שלך? מעולם לא סיפרת לי עליה.״
״אני לא נוהג לדבר על המשפחה שלי.״
״שמתי לב, למה לא?״ היא שאלה מסוקרנת.
״המשפחה שלי היא משפחה מסובכת.״ עניתי לה.
״כשאתה אומר שאמא שלך אהבה..״ היא שאלה מנסה לדעת.
״כן.״ עניתי לה. ״היא נפטרה כשהייתי בן 15.״ עניתי למריצה כשאני נזכר בשיחה האחרונה שלי עם אמי. ״אני מצטערת אני..״
״זה בסדר, עבר זמן. היא הייתה חולה, והסרט הזה היה הסרט האהוב עליה כי היא האמינה שלמרות המחלה שלמרות הכל היא ואבא שלי הם כמו אלי ונואה. אמא שלי תמיד הייתה אופטימית, וכשרציתי להתחיל לעסוק במוזיקה היא דחפה אותי לזה, היא תמיד אמרה לי שאם היא ציפור אז גם אני, ושאני צריך לפרוש כנפיים תמיד כדי להגשים את החלומות שלי.״ סיפרתי למריצה, אני לא יודע למה היה לי החשק לספר לה על אמא שלי.
״אמא שלך אמרה לך את המשפט מהסרט, ׳אם את ציפור אז גם אני׳״ היא חידדה.
״כן בדיוק״ אמרתי.
״בגלל זה קעקעת את כל הציפורים האלו?״ היא שאלה צמאה לעוד מידע עליי.
״כן״ התוודתי.
״ואבא שלך?״
״אפשר לדלג על השאלה הזו?״ אני כבר מותש בשביל להתחיל לספר את כל העניין עם אבא שלי ואיך החיים שלי רק הסתבכו יותר ויותר עם המשפחה שלי מאז שאימא שלי איננה.
היא נישקה אותי בקעקוע שרשרת הציפורים שלי. ״תודה״ היא אמרה
״על מה תודה?״ גיחכתי.
״על שסיפרת לי, אני יודעת שזה לא קל לך.״ היא אמרה.
לא זה לא קל לי לספר על העבר שלי ועל החיים שלי, אבל אני יודע כמה זה חשוב לה לדעת וכמה היא באמת רוצה לדעת, ולא בשביל ללכת לפרסם את זה, היא רוצה לדעת עלי. וזה אחד הדברים שגורמים לי לרצות אותה קרובה אלי.
היא הסתכלה עלי במבט הזה שלה, המבט שאני אוהב, מבט שאני יודע מה היא רוצה. ליטפתי את פרק כף ידה. היא החלה לנשק אותי במורד צווארי. תוך שניות היא התיישבה עלי פשקה רגליה, היא הסתכלה עלי והחלה לנשק אותי. פיה על פי ואני הכנסתי את לשוני לשלה ועד מהרה, הנשיקה שלנו הייתה מלאת תשוקה אני תפסתי את שערה ומשכתי בעדינות לאחור חושף את צווארה ומנשק אותה בצווארה. היא עצמה עינייה ונאנחה. עמד לי והיה אפשר לראות שהרגישה כי זה גרם לה לתזוזה, פאק מה שהיא עושה לי.
משכתי אותה למיטה והסתובבתי מעליה כשהיא השמיעה צווחה קטנהו וציחקקה. היא הסתכלה עלי ואני עליה וליטפתי את פניה והיא נשכה את שפתיה. ״אני לא יודע כמה זמן אחזיק מעמד כשאני רואה אותך עושה את הפעולה הזו.״ אמרתי לה בלחש לשפתיה ונשכתי אותם.
היא הייתה משותקת.
החלתי לנשק אותה בצווארה ואט אט ירדתי לגופה, תפסתי את השדיים שלה דרך החולצה, וסובבתי את אגודלי סביב הפטמה שלה כשאני ממשיך לרדת עם נישקותיו אט אט. גניחה נשמעה ממנה. שחררתי את ידיי משדיה המושלמות והרמתי את הטישרט שלי ממנה, היא נשארה רק בתחתוניה התחרה השחורות וחזיית התחרה השחורה התאומת.
המשכתי לנשק אותה בבטן התחתונה שלה תוך כדי שאני תופס אותה במותניה, נשמותיה היו כבדות.
התקרבתי יותר ויותר לתחתונים שלה וממש בפס של התחתונים נעצרתי. הרמתי מבטי אליה והיא הסתכלה עלי. ״תמשיך״ היא פקדה עלי.
בעזרת אגודלי התחלתי להוריד את תחתוניה באיטיות רבה והיא ממתינה שאגע בה באזור הרגיש שלה, מתייסרת. ״בבקשה הירו״ היא אמרה.
ואני נענה לבקשתה, נישקתי אותה באיזור הדגדגן שלה, היא הייתה כל כך רטובה, ״תמיד כל כל רטובה בשבילי״ אמרתי כשהיא גונחת. היא פישקה יותר את רגליה והקשתה את גבה ״אה״ היא גנחה כשהעלתי את קצב נישוקתי. היא תפסה בידייה את ראשי מחלה לסובב את אגנה ואני איתה בקצב אחיד. הרמתי את עיניי אליה והיא עוצמת את עיניה מחזיקה בי אפשר לראות כמה היא מתענגת, וכמה אני עוד שניה גומר רק מלראות אותה ככה מחורמנת.
החלקתי אחת מאצבעותיי לתוכה והיא הרימה את ראשה בגניחה. הכנסתי עוד אצבע והמשכתי לסובב את אצבעותי בה. ״את אוהבת את זה?״ שאלתי אותה.
״כן״ היא התנשפה. העלתי את ראשי אליה כשאני ממשיך את מעשי אצבעותי בה ומוסיף את האגודל שלי סביב הדגדגן שלה. ״אני אוהב לראות אותך ככה ולדעת שאני היחיד שגרם לך להרגיש ככה״ אמרתי, וזאת האמת.
״תגידי שאת שלי.״ דרשתי ממנה בלחש באוזניה ונישקתי את צווארה. ״אתה יודע את זה״ היא המשיכה להתנשף. ״אני יודע מה?״ שאלתי אותה כשאני נושך את האוזן שלה. ״אהההה״ היא גנחה שוב. ״שאני שלך״ היא אמרה כשאני מביא אותה אל הסף שוב בעזרת אצבעותיי והיא גומרת. היא נראה כל כך סקסית וזאת ההרגשה הכי טובה שאני יודע שרק אני זה שגרמתי לה לאורגזמה ככה.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Miss D עקוב אחר Miss
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
את כותבת מדהים, מרתק ממש! עוקבת אחרי הסיפור מהפרק הראשון, מחכה להמשך :)
הגב
דווח
1 אהבתי
כותבי החודש בספרייה
Miss D
ההתנגשות חלק 40
ההתנגשות חלק 40
מאת: Miss D
ההתנגשות השניה חלק 4
ההתנגשות השניה חלק 4
מאת: Miss D
ההתנגשות השניה חלק 5
ההתנגשות השניה חלק 5
מאת: Miss D
ההתנגשות חלק 37
ההתנגשות חלק 37
מאת: Miss D
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan