כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

אפשר גם אחרת פרק 51

אני בעולם הזה וגם זו לא מתנה כל כך גדולה

תוכן עניינים 1. אפשר גם אחרת פרק 12. אפשר גם אחרת פרק 23. אפשר גם אחרת פרק 34. אפשר גם אחרת פרק 45. אפשר גם אחרת פרק 56. אפשר גם אחרת פרק 6+77. אפשר גם אחרת פרק 88. אפשר גם אחרת פרק 99. אפשר גם אחרת פרק 10+1110. אפשר גם אחרת פרק 1211. אפשר גם אחרת פרק 1312. אפשר גם אחרת פרק 1413. אפשר גם אחרת פרק 15+1614. אפשר גם אחרת פרק 17+1815. אפשר גם אחרת פרק 1916. אפשר גם אחרת פרק 2017. אפשר גם אחרת פרק 2118. אפשר גם אחרת פרק 22+2319. אפשר גם אחרת פרק 2420. אפשר גם אחרת פרק 2521. אפשר גם אחרת פרק 2622. אפשר גם אחרת פרק 27+2823. אפשר גם אחרת פרק 2924. אפשר גם אחרת פרק 3025. אפשר גם אחרת פרק 3126. אפשר גם אחרת פרק 3227. אפשר גם אחרת פרק 3328. אפשר גם אחרת פרק 3429. אפשר גם אחרת פרק 3530. אפשר גם אחרת פרק 3631. אפשר גם אחרת פרק 3732. אפשר גם אחרת פרק 3833. אפשר גם אחרת פרק 3934. אפשר גם אחרת פרק 4035. אפשר גם אחרת פרק 4136. אפשר גם אחרת פרק 4237. אפשר גם אחרת פרק 4338. אפשר גם אחרת פרק 4439. אפשר גם אחרת פרק 4540. אפשר גם אחרת פרק 4641. אפשר גם אחרת פרק 4742. אפשר גם אחרת פרק 4843. אפשר גם אחרת פרק 4944. אפשר גם אחרת פרק 5045. אפשר גם אחרת פרק 5146. אפשר גם אחרת פרק 5247. אפשר גם אחרת פרק 53+5448. אפשר גם אחרת פרק 5549. אפשר גם אחרת פרק 5650. אפשר גם אחרת פרק 57+5851. אפשר גם אחרת פרק 5952. אפשר גם אחרת פרק 60+6153. אפשר גם אחרת פרק 62 ואחרון!

" ראיתי שהיית עם דוב בחדר" דוב? הדוב היחיד שאני רואה עכשיו זה אותו.
" דוב?"
" כן, דוב חבר שלי השוטר. מה עשיתם?"
" אתה עושה את זה בכוונה?" רינה ישבה בשולחן על ידנו לא מבינה דבר.
" שיחקתם?" רינה התערבה בשיחה, מרוב שהיא ילדה כל כך תמימה היא לא הבינה שום דבר.
" אחותך שיחקה עם דוד דובי באבא ואימא"
" לא שיחקנו שום דבר" אז הוא הסתכל עליי במבט רציני ומשך בזרוע שלי לכיוון המטבח.
" תספרי לי בדיוק מה עשית איתו"
פרצתי בבכי, התעקשתי לא לספר.
" רינה אני כבר מגיע את מסתדרת שם עם הפאזל?" הוא שאל והיא צעקה " כן" מבעד לסלון.
" לא מספרת לך שום דבר"
" את זונה! בטח שכבת איתו אה? את חושבת שאת יכולה? מי נתן לך רשות?" הפיל אותי לרצפה וישב עליי.
" אתה ידעת שאנחנו שם ביחד למה לא עשית שום דבר?"
" כי הוא שוטר. מה עשיתם? שכבת איתו?" הוא סטר לי בפנים שוב ושוב יד שהרגשתי את הפנים שלי בוערות.
" תפסיק עם זה... לא עשינו כלום תעזוב אותי"
" יופי! אחרי שתשכיבי לישון את רינה תעלי לעליית הגג"
" למה אתה מעניש אותי שוב? אני כבר לא ילדה"
" זה ילמד אותך להתנהג בכבוד"
" לא עשיתי שום דבר"
" אז למה היו לו את התחתונים שלך?"
" כי הוא בן אדם חולה נפש!"
" ואת חלשת אופי שניכם מטומטמים"
" גם אתה!" קיללתי אותו והוא לא הפסיק להכות אותי בחגורה שלו.
חיכיתי שזה ייפסק עד שהוא ילך או לפחות עד שהכאבים יפסיקו לכאוב לי. זו הייתה הפעם האחרונה שבה ראיתי את הדוב הזה וההבטחה שהבטחתי לו מעולם לא התקיימה וטוב שכך.

...

" לכבוד מה זה?" שאל הנרי בקשר לנשיקה בלחי.
" אתה חמוד, אסור לי? עשיתי משהו לא בסדר?" הוא חייך.
" אפשר לקבל עוד אחת?" נתתי לו עוד נשיקה בלחי.
" אתה נהנה מזה, נכון?" הוא הנהן.
" אז מתי אנחנו יוצאים לעבודה?"
" יש עוד זמן. דיברתי עם אבא שלי"
" איך באמת הקשר שלכם עכשיו?"
" הוא הבין את הבחירה שלי אבל לא סיפרתי לו שיש לי רגשות למישהי אחרת זה מהר מדי בשבילו"
" אני שמחה שהוא לטובתך, איך המשפחה של ליה הגיבה?"
" אל תשאלי משפחה דרמטית. אני הפסקתי להתרגש"
צחקתי בקול.
" אם אנחנו נהיה ביחד, תתעודד אין לי הורים"
" יש לך את מיכאל"
" הוא רק זה שבזכותו אני בעולם הזה וגם זו לא מתנה כל כך גדולה כך שזה לא מקנה לו תפקיד האבא שלי"
" יש משהו בזה, ורגע את אומרת שיש לי עוד סיכוי איתך?"
" אני לא אומרת שום דבר."
" את רעה!"
" אני יודעת."

לקראת השעה חמש קבוצה גדולה של לקוחות הגיעו למסעדה, וודאי לפגישה או לאכול יחד כקולגות. המלצרים ערכו שולחן בזמן שלימדתי את השף החדש את מנות הדגל של המסעדה.
" עמוס אם לא הבנת משהו תשאל"
" אז קודם מלח ואז את השאר"
" מצדי קח מחברת ותכתוב רק בוא נזדרז" האצתי בו, יכול להיות שהייתי רעה אליו.
" צריכים להגיע לקוחות בעוד חמש דקות"
סגרנו את המסעדה מלקוחות נוספים וזאת על מנת להתרכז רק באירוע הזה. כל השולחנות כבר התפנו, הלקוחות האחרונים יצאו מדלת המסעדה.
" הכל מוכן?"
" כן!" הם צעקו בחזרה.
" אתם צריכים להיות זקופים זה האירוע הראשון שלנו לא לאכזב, תנסו להימנע משבירת צלחות, כוסות וכל דבר שביר. מלצרים לא לדבר כשאתם עומדים על ידם בשביל שהלקוחות יוכלו להתרכז בשיחה. עמוס, אחמד ומיקה ישרתו אותם עם מנות המסעדות שלנו במהלך כל הערב. בהצלחה!" אספו את הידיים אחד בשני וצעקנו אי אי אי כמה פעמים.
" לפעמים אני מרגיש מיותר במקום הזה" לחש לי הנרי כשעמדתי על יד הבר.
" אתה הזכיין לא צריכה להיות לך עבודה כזאת, אני לא רואה אותך ממלצר"
" אה כן? למה לא?"
" יהיה מצחיק לראות אותך עם מגש וסינר"
" נסי אותי"
" אז בוא נתערב אם עד סוף האירוע אתה מחזיק מעמד מבלי לשבור משהו אתה תוכל לבקש ממני משהו אחד, אבל אם לא תצליח אני אבקש ממך משהו"
" סגרנו!" לחצנו את היד והוא מיהר ללבוש את מדי העבודה יחד עם סינר וכובע.
" הולם אותך" צחקתי בקול יחד עם שאר המלצרים.
בלב קיוויתי שיפול לו משהו אפילו הדבר הקטן ביותר אבל שום דבר ממה שרציתי עד כה לא התרחש, יש להניח שיש לו עתיד במלצרות.
" יש בעיה עם אחת המנות הוא מבקש לראות את מנהלת המקום " הנרי לחש לי.
" רק בגלל שאתה על תקן מלצר אני אגש" סידרתי את החולצה שלי והתקדמתי לעבר השולחן.
" כן אדוני איך אוכל לעזור לך?"
" המנה הזאת מאוד חריפה כשביקשתי לא לשים חריף את יו...." בדיוק כאשר עמדתי להקשיב לשאר המשפט יד זרה נגעה לי בישבן ולא זזה משם. הסתכלתי ימינה ואז שמאלה וראיתי אותו, הוא זיהה אותי בדיוק כמו שאני זיהיתי אותו. דוב, דוב קליימן. ביררתי עליו כמה דברים כשהייתי בכלא.
" תוריד את היד ממנה" הנרי הזהיר אותו.
" סליחה לא התכוונתי" הוא הוריד את היד ממני.
" אדוני סליחה על הבלבול נכין לך מנה חדשה עם החריף בצד" האיש הסכים.
אחרי שביקשתי מעמוס מנה חדשה עם כל ההוראות נכנסתי לעוד התקף.
" מי זה האיש הזה?"
" הוא שוטר, הנרי אל תסתבך בגללו"
" לא מעניין אותי שוטר למה הוא נגע בך?"
" דניאלה?" חלמתי בהקיץ מתוך פחד.
" אני לא כל כך מרוכזת"
" למה שלא תישארי פה אני אמשיך מכאן"
" לא לא, הבטחתי לאיש שאני אגיש לו את המנה"
" דניאלה אני לא רוצה שמישהו יפגע בך"
" הכל יהיה בסדר" ואז שוב נזכרתי בהבטחה. דוב נראה שונה, רזה מאוד וחששתי מזה בעיקר שפתאום הוא יופיע מולי ויזכיר לי את ההבטחה שהבטחתי לו.
רכנתי לעבר השולחן להגיש את המנה ואז הרגשתי יד לופתת בחזי, נעצרתי כולם הסתכלו וחייכו אליו עם מבט " אחי איזה גבר אתה" כאילו שזה הדבר הכי מדליק שהוא אי פעם עשה.
" אדוני זה לא מתאים, תוריד את היד שלך ועכשיו!" אמרתי בתוקף וכמעט חטפתי עוד התקף חרדה. הנרי התקרב הזיז את היד שלו ממני ואחז בו חזק.
" אדוני לא מעניין אותי מי אתה או במה אתה עובד, יש פה עדים ואם עוד פעם אחת תיגע בה אני נשבע שאכניס אותך לכלא" ניתן היה לראות שהנרי חזק ומספיק מאיים להבהיל אפילו מישהו כמו דוב שהיה מבוהל.
" אני מצטער... ס... סליחה"
" אני מזהיר אותך!" הנרי שיחרר אותו והתקדם לעברי.
" את בסדר?" הנהנתי חרדתית הוא נתן לי חיבוק אחורי ולקח אותי הצידה לשבת על הבר לספור כסף שהרווחנו מהיום.
" אולי להשאיר אותך היה לא רעיון טוב" הוא הביט בי באותה חרדה ופחד שאיפגע.
" אני אהיה בסדר" נתתי לו אישור שהוא יכול להמשיך לעבוד.

....

התעסקתי בספירת הכסף עד ששמעתי שאלה שהופנתה אליי.
" זוכרת אותי?" שמעתי קול, הנרי היה עסוק עם המלצרים. זה תמיד קורה לי שאף אחד לא שם לב אליי.
" סליחה אדוני אבל אני לא מכירה אותך אתה, שוב מתכוון לגעת בי בכוח?" העמדתי פנים.
" את הפנים היפות האלה אני לא יכול לשכוח, צבעת את השיער יפה לך" התעלם ממה שאמרתי והעביר את אצבעותיו בשיערי.
" הזהירו אותך כבר לא? תתרחק או שאקרא למאבטח, מי אתה?"
" את באמת לא מזהה?" הנדתי בראשי.
" לא ידעתי שאת עובדת כאן"
" סליחה אדוני אני פה באמצע משהו. תחזור לשולחן המלצרים יוכלו לסייע לך"
" את מצחיקה שאת מנסה להתחמק"
" אני לא מנסה אדוני. באמת שאין לי מושג מי אתה"
" את דניאלה, נכון?" הנהנתי.
" הבת החורגת של שגיא?"
" לאבא שלי קוראים שמעון בכלל" הוא היה בהלם. שמעון זה השם היחידי שעלה לי באותו רגע.
" אני הדניאלה הלא נכונה"
" אני בטוח שלא"
" כן אתה כן"
" מאיפה את?"
" כל חיי גרתי כאן" שיקרתי.
" מה שם המשפחה שלך?"
" דניאלה כהן" מקורי ונפוץ מדי גם אם הוא יעשה חיפוש אצלו במשטרה.
" את יכולה לנחש במה אני עובד?" הוא לא היה לבוש במדים לכן הייתי צריכה לחשוב על משהו.
" מממ... סוכן נדלן?"
" לא. את מנהלת המקום?"
" אכן"
" טוב כנראה שהתבלבלתי את דומה למישהי שאני מכיר היא כנראה עדיין לא השתחררה. אני מצטער על קודם" עזב אותי והלך, הוקל לי שהוא האמין לסיפור שלי.
" מה הוא רצה?"
" התנצל על מה שקרה קודם"
" אני לא מבין באיזו זכות הוא נגע בך"
" אספר לך כשנהיה בבית" הוא הנהן.
המשמרת נגמרה בשלום ומכאן ידעתי שעליי להיענות לבקשה של הנרי, אחרי הכל הוא צלח במשימתו כמלצר למניין.
" מיקה את אחראית על הסגירה, יש לנו פגישת עסקים לדניאלה ולי" היא הנהנה נדמה שהבינה גם ללא התירוץ הזה מה קורה בנינו.
" לכו לשלום אני אסתדר" נופפה לנו ואף גירשה אותנו במהירות על מנת שנספיק.

המשך יבוא...

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Maya B עקוב אחר Maya
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
Maya B
חבקי אותי חזק פרק 38+39
חבקי אותי חזק פרק 38+39
מאת: Maya B
יש לנו משהו מיוחד -36 ואחרון!
יש לנו משהו מיוחד -36 ואחרון!
מאת: Maya B
חבקי אותי חזק פרק 40 ואחרון!
חבקי אותי חזק פרק 40 ואחרון!
מאת: Maya B
טעם אישי פרק 26
טעם אישי פרק 26
מאת: Maya B
מסתורין
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
תעזוב לי את היד. עכשיו.
תעזוב לי את היד. עכשיו.
מאת: C Y
לצאת עם בחורה מהרשת החברתית
לצאת עם בחורה מהרשת החברתית
מאת: Eran Shmuel
Smells Like Teen Spirit
Smells Like Teen Spirit
מאת: Sophia Rose
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
שיחות של אהבה עד הלילה
שיחות של אהבה עד הלילה
מאת: מעיין לוי
קמצנית
קמצנית
מאת: black and white .
אני רוצה אותה!
אני רוצה אותה!
מאת: Love is Love
דרך מוצלחת 4
דרך מוצלחת 4
מאת: שיר פיליבה