כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

פני 15

אני לא יודע למה עשיתי את זה. פשוט באותו רגע הרגשתי מין קירבה שגרמה לי לרצות להחזיק את ידה.

"אטקינסון!" צעק המאמן.
נבהלתי בדיוק באמצע הורדת החולצה וכמעט חנקתי את עצמי למוות. הלבשתי אותה בחזרה עליי במהירות והסתובבתי אליו. "כן, המפקד? כלומר, אה... המאמן?"
"אתה שותף של רון הזה, נכון? ההומו."
מה שהוא אמר אמנם היה נכון, אך עשה לי צביטה בלב. גם מין תחושה מאיימת כזאת בבטן. כן, רון הוא מה שאנו מכנים, "הומו", אבל... למרות שהטון של המאמן לא היה שיפוטי, ההתייחסות הזאת הפריעה לי.
"נו? אתה שותף שלו או לא?"
"כ... כן," עניתי. מורים לא אמורים להתייחס לתלמידים שלהם על פי נטייתם המינית. אף אחד לא אמור לעשות את זה, אבל בטח שלא המורים. הם נמצאים כאן בתפקיד חינוכי, מקצועי. חוץ מזה, בגיל הזה, אולי זאת לא הנטייה האמיתית שלו? שוב מצאתי את עצמי נגרר להרהורי הכפירה האלה.
"הוא חולה או משהו?"
"אה... הוא לא הרגיש טוב הבוקר," אמרתי. "לא נכנסתי לפרטים."
"תגיד לו שהמאמן דואג לו, בסדר?" הוא הנהן אליי. הנהנתי אליו חזרה.
כל מחשבות ה"מה-אעשה-עם-רון" שהעסיקו אותי כל היום כאילו כבו בפתאומיות, והדבר היחיד שהצלחתי להעלות בעיני רוחי זה המאמן, אומר "ההומו". כעסתי על עצמי שזה מעסיק אותי כל כך. כלומר, למי אכפת, נכון? הוא לא אמר משהו פוגעני, אפילו הטון שלו לא היה פוגעני, אלא יותר תיאורי. למה שאפגע מזה?
תפסתי את פני בדרך לארוחת הצהריים. "פני," אמרתי.
"תומס," היא ענתה.
"אני... משהו מפריע לי." לא ידעתי איך להתחיל את השיחה הזאת.
היא חייכה. "תראה, יש הרבה גברים שקצת נלחצים מציצים. זה הגיוני לחלוטין, אני לא מצפה ממך לעבור מגברים אליי בחדות ובטבעיות כאילו-"
"אני רציני," אמרתי, חסר סבלנות לשטויות שלה. "ורק לפרוטוקול- ציצים לא מלחיצים אותי."
היא גיחכה. "אני בטוחה," אמרה בטון מרוצה. "מה מפריע לך?"
"משהו שהמאמן אמר היום בחינוך גופני..." ניסיתי לחשוב על ניסוח שלא נשמע דבילי לחלוטין.
"לרוץ מהר יותר?" היא זקפה גבה. "טוב, סליחה, אמרת שאתה רציני. מה הוא אמר?" היא הפסיקה ללכת, רגע לפני שהגענו לחדר האוכל. כל שאר התלמידים נכנסו ואף אחד לא שם לב אלינו.
נשמתי עמוק. "הוא אמר שרון הומו. כלומר- אוף. אני... כלומר, אני יודע שהוא הומו, אבל-"
"הוא התייחס למיניות שלו," היא אמרה. "ולא לאדם."
"את מבינה? אבל זה כמו שהוא יגיד... אני לא יודע... ההוא עם העיניים הכחולות, או ההוא עם השיער הערמוני, או-"
"זה ממש לא אותו הדבר," היא אמרה ברצינות. "זה לא מאפיין פיזי חיצוני."
"אבל... את לא היית נעלבת אם, לדוגמה, היו מתארים אותך בתור סטרייטית, נכון?"
היא חייכה. "זה תיאור מאוד מוזר לתאר בו אותי," אמרה.
"נכון, אני מניח שזה שונה..." הרגשתי טיפש.
"לא, זה בדיוק העניין," היא אמרה.
"לא, זה לא," אמרתי. "כי כולם סטרייטים, אז להגיד 'הסטרייטית', לא מייחד אותך, ולכן אף אחד לא ישתמש בזה."
"ואם מישהו כן ישתמש בזה," קולה התגבר מעט. "זה יהיה מרגיז. תיאור חיצוני זה משהו אחר, זה לא כמו תיאור של אדם לפי הנטייה המינית שלו. אם רוצים לתאר אותי על פי האופי שלי, או דברים שאני עושה, שיגידו... אה... לא יודעת..."
"המשוגעת," הצעתי.
היא גלגלה עיניים.
"סליחה. את תומכת בי ואני יורד עלייך."
"אם היית יורד לי זה היה בסדר."
"ועכשיו אנחנו תיקו," אמרתי בחיוך.
"זה לגמרי הגיוני שזה מפריע לך, תומס. בלי קשר, מורים לא אמורים להתייחס לנטיה המינית של התלמידים, זה לא מקצועי ולא חינוכי במיוחד," היא אמרה ולקחה את ידי. "אל תרגיש שזה טיפשי. אני רואה שאתה חושב שזה טיפשי. אל תבטל את עצמך."
נשמתי עמוק. היא צדקה, זה לא טיפשי. אם זה מפריע לי זה לא טיפשי. "בואי נאכל," אמרתי ולקחתי את ידה.
אני לא יודע למה עשיתי את זה. פשוט באותו רגע הרגשתי מין קירבה שגרמה לי לרצות להחזיק את ידה. ידעתי שאני יכול לשתף אותה ושתגרום לי להרגיש יותר טוב, וצדקתי.
רק כשהלכתי עם צ'ארטר להחזיר את המגשים שלנו, הוא שאל, "למה לעזאזל אתה נכנס לחדר אוכל עם פני כשאתם מחזיקים ידיים כמו זוג?"
"כולם יודעים שאני הומו," אמרתי, אבל פתאום המילה הזאת הפריעה לי. לא רציתי לפתוח את זה עם צ'ארטר, גם הרגשתי שהוא כנראה לא היה מבין. ראיתי אותו מבטל את דבריי, אומר לי שזה טיפשי וחוץ מזה, זה נכון.
"כן, אבל מעשים כאלה קצת מבלבלים," הוא אמר והתחיל להתרחק. "פשוט... תחליט איפה אתה עומד."
"סליחה?"
"נו, יש בינכם מתח מיני כזה כל הזמן. זה קצת מעייף. כאילו אתה משחק את כרטיס ההומו אבל בעצם אתה רוצה אותה."
"אולי הבעיה שלך היא שאתה דלוק עליה בלי שום פאקינג סיבה אמיתית שהיא לא המראה שלה? ואתה כזה אידיוט וקנאי ונכה רגשית שאתה מקנא בחבר ההומו שלך שמבלה איתה?" יצאתי עליו. הרגשתי כאילו הוא הסיר פקק כלשהו והכל נשפך עכשיו ללא שליטה. "אולי אני מתקרב אליה ומתחבר איתה כי החברים האחרים שלי אידיוטים? אולי היא האדם היחיד בעולם שאני מסוגל לדבר איתו, ואיתך ועם הולי זה תמיד מסתכם בשיחות חסרות פואנטה כמו חוות בני אדם?"
"אחי..." הוא עשה את סימן ה"תירגע" הזה עם ידיו, מוריד אותן מול הפרצוף שלי.
"למה שאני פאקינג אצא מהארון אם אני מעוניין בנשים?" דחפתי את החזה שלו. "איזה מין חולה נפש היה משחק עם קלף כזה? מה אתה חושב שאני? חשבתי שאתה חבר שלי, שתמכת בי לאורך התהליך! אתה מעז להאשים אותי ש-"
הולי תפסה לי את הכתף. בכלל לא שמתי לב שהיא הייתה שם, בכלל לא שמתי לב שהיו הרבה תלמידים סביבנו. "תומס, תנשום עמוק. אתה קצת עצבני, את-"
העפתי את היד שלה ממני. "קצת עצבני?"
היא גלגלה עיניים. "די להיות דרמה קווין, תומס."
"אין לך מושג על מה אנחנו מדברים בכלל!" התגוננתי. "מי את שתתערבי? מי את שפאקינג תתערבי?"
"אתה אדם רגוע, תומס," היא אמרה בטון המרגיע הזה שלה, שבאותו רגע היה מאוד מעצבן.
"אה, תודה שאת אומרת לי איזה מין אדם אני! מזל! אחרת לא הייתי יודע!" הרגשתי כמו סיר רותח שעולה על גדותיו. "אולי תחזרי להתעסק בענייני הבולשיט בודהה שלך?"
"עזוב אותה!" צ'ארטר נעמד ביננו. "היא בסך הכל מנסה להרגיע אותך."
"אם הייתם חברים טובים, אף אחד-" דחפתי אותו. "לא היה צריך 'להרגיע' אותי!"
"אתה כזה אפס." הוא ניענע בראשו לצדדים. "איך אתה מאבד ככה את העשתונות." הוא הביט סביבו, במעגל התלמידים הבוהים. "שימו לב, זה ראש מועצת התלמידים שלכם! בחרתם אותו בעצמ-"
לא נתתי לו לסיים את המשפט. התנפלתי עליו. מעולם לא הייתי טוב במכות. למען האמת, הולי צדקה. תמיד הייתי טיפוס רגוע, טיפוס שמתחמק מצרות. סוג האדם שאם משהו מרגיז אותו, יחכה עד שיהיה רגוע מספיק לדבר על זה לפני שיעשה דבר. מה שקרה פשוט לא היה אני.
לא הספקתי לעשות שום דבר מהרגע שנחתנו על הרצפה, כי צ'ארטר טיפל בי במיומנות מדהימה. תוך שנייה שכבתי על הבטן שלי עם הידיים מאחורי הגב. הוא ישב עליי והניח את ברכו על אחורי הראש שלי. "תנשום עמוק, תומס. משהו עובר עליך."
עצמתי עיניים. רציתי להיעלם. לא האמנתי שכל זה קרה עכשיו.
המורה התורן נזכר להגיע. "מה קורה פה? רד ממנו!"
צ'ארטר ירד ממני, ואני התיישבתי ישיבה מזרחית ומרחתי את הפנים שלי בשתי כפות ידיי.
"כולם לכיתות עכשיו! נגמרה הפסקת הצהריים!" צעק המורה, והתלמידים התחילו להתפזר. "שניכם, בואו תסבירו לי אם זה משהו שמצריך התערבות של המנהל."
"לא," אמרנו שנינו יחד. צ'ארטר הושיט לי יד, נעזרתי בו כדי להיעמד.
"אני לא מרגיש טוב," אמרתי. "אני חושב שבגלל זה אני... זה קרה."
"אז אולי תחזור לחדר שלך לנוח קצת," אמר המורה ומשך בכתפיו. "ראש מועצת תלמידים... לא צריך צרות עכשיו. ואתה, צ'ארטר, אל תציק לו."
"אחלה, המורה," הוא אמר והנהן. "אני אלך לכיתה."
זה לא היה חדש. בדרך כלל כשהיו מכות, הטחונים יצאו מזה בלי בעיות, והמילגאים קיבלו את האצבע המאשימה. צ'ארטר, שבדרך כלל לא נכנס למכות, אבל זאת לא הייתה הפעם הראשונה שלו, כבר היה רגיל ליחס הזה. המורים השתדלו להתנהג כאילו אין שום הבדל ביננו, אבל במקרים כאלה קל לחשוב שילד משכונת עוני הוא האלים מבין השניים.
הלכתי לחדר. עיניי חיפשו את פני, בזמן שיצאתי מחדר האוכל, אבל רוב התלמידים כבר היו בכיתות שלהם והנחתי שגם היא.
שמעתי את צ'ארטר אומר, "הכל טוב, תומס," בזמן שנפרדו דרכינו, מחוץ לחדר האוכל. חלק בי קצת כעס עליו שהוא סולח לי כל כך מהר, אבל מצד שני זה מה שהחזיק את החברות ביננו כל כך הרבה זמן. סולחים וממשיכים הלאה.
הראש שלי היה מוטרד מההתפרצות הטסטוסטרונית שלי, כך שבכלל לא חשבתי על תקרית המאמן או על הרווקות של רון בזמן שנכנסתי לחדר, עד שראיתי אותו יושב שם על המיטה שלו כשנכנסתי.
"קיוויתי שתחזור מוקדם," הוא אמר והרים את מבטו אליי במין מבט מצפה.

אני אוהבת לכתוב.
זה נותן לי ביטוי לכל הדמיונות האלה שעולים לי סתם ככה ברנדומליות בראש.
זה נותן לי להרגיש רגשות שהחיים האמיתיים שלי לא בהכרח נותנים לי.
זה נותן לי להביע רגשות שיש בתוכי ואין לי איך להוציא אותם.
מעבר לזה, זה נותן לי קהל. אנשים שונים, שאני לא מכירה, שמרגישים חיבור לדבר הזה שיוצא מתוכי.
לפעמים קשה למצוא לזה פניות בחיים, אז תודה לכם.
תודה שאתם עדיין קוראים, תודה שאתם מגיבים, מדרגים, נותנים לי מוטיבציה להמשיך את הדבר הזה שאני אוהבת כל כך.
3>

ט"צ . עקוב אחר ט"צ
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Max . G
Max . G
תודה לך שאת נותנת לנו לקרוא את זה.
הגב
דווח
1 אהבתי
ט"צ .
ט"צ .
תודה לך על התגובות 3>
הגב
דווח
1 אהבתי
כותבי החודש בספרייה
ט"צ .
"אבא, אני בהיריון."
"אבא, אני בהיריון."
מאת: ט"צ .
אהבה זה (ב)שדה קרב
אהבה זה (ב)שדה קרב
מאת: ט"צ .
אייל (18+)
אייל (18+)
מאת: ט"צ .
"אבא, אני בהיריון" - בהמשכים
"אבא, אני בהיריון" - בהמשכים
מאת: ט"צ .
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
רוח
רוח
מאת: ג'רונימו .
אלכס
אלכס
מאת: היילי ג'ונס
נפרדת ממך בתהליכים ~ 33
נפרדת ממך בתהליכים ~ 33
מאת: lucine S
כשהפסיכולוגית נשברה
כשהפסיכולוגית נשברה
מאת: שלכת כותבת מהלב
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה