כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2

אפשר גם אחרת פרק 50

" אני אף פעם לא מבינה למה אין מישהו אחר שמבין אותי כמוך? תודה"

תוכן עניינים 1. אפשר גם אחרת פרק 12. אפשר גם אחרת פרק 23. אפשר גם אחרת פרק 34. אפשר גם אחרת פרק 45. אפשר גם אחרת פרק 56. אפשר גם אחרת פרק 6+77. אפשר גם אחרת פרק 88. אפשר גם אחרת פרק 99. אפשר גם אחרת פרק 10+1110. אפשר גם אחרת פרק 1211. אפשר גם אחרת פרק 1312. אפשר גם אחרת פרק 1413. אפשר גם אחרת פרק 15+1614. אפשר גם אחרת פרק 17+1815. אפשר גם אחרת פרק 1916. אפשר גם אחרת פרק 2017. אפשר גם אחרת פרק 2118. אפשר גם אחרת פרק 22+2319. אפשר גם אחרת פרק 2420. אפשר גם אחרת פרק 2521. אפשר גם אחרת פרק 2622. אפשר גם אחרת פרק 27+2823. אפשר גם אחרת פרק 2924. אפשר גם אחרת פרק 3025. אפשר גם אחרת פרק 3126. אפשר גם אחרת פרק 3227. אפשר גם אחרת פרק 3328. אפשר גם אחרת פרק 3429. אפשר גם אחרת פרק 3530. אפשר גם אחרת פרק 3631. אפשר גם אחרת פרק 3732. אפשר גם אחרת פרק 3833. אפשר גם אחרת פרק 3934. אפשר גם אחרת פרק 4035. אפשר גם אחרת פרק 4136. אפשר גם אחרת פרק 4237. אפשר גם אחרת פרק 4338. אפשר גם אחרת פרק 4439. אפשר גם אחרת פרק 4540. אפשר גם אחרת פרק 4641. אפשר גם אחרת פרק 4742. אפשר גם אחרת פרק 4843. אפשר גם אחרת פרק 4944. אפשר גם אחרת פרק 5045. אפשר גם אחרת פרק 5146. אפשר גם אחרת פרק 5247. אפשר גם אחרת פרק 53+5448. אפשר גם אחרת פרק 5549. אפשר גם אחרת פרק 5650. אפשר גם אחרת פרק 57+5851. אפשר גם אחרת פרק 5952. אפשר גם אחרת פרק 60+6153. אפשר גם אחרת פרק 62 ואחרון!

על אף השעה המאוחרת למדתי אנגלית בשביל לשפר את כישורי הדיבור שלי עם מיכאל.
" את בטוחה שזו שעה טובה ללמוד עכשיו?" הוא יצא עם מגבת על גופו התחתון כאשר טיפות מים זעירות טפטפו לו על הגוף. יש לו גוף של מתעמל, כל בחורה הייתה וודאי נופלת על ברכיו.
" זה בסדר" אמרתי מבלי להעיף בו מבט וכאשר רציתי להרים ראשי להישיר מבט הוא הלך.
" את צריכה עזרה?" הפעם הזאת הוא היה לבוש.
" איך קוראים את המילה הזאת?"
" knowledge"
" רגע אז למה כותבים עם האות K אם לא שומעים אותה?"
" יש הרבה מילים כאלה, אפילו בעברית"
" באמת? כמו איזו מילה?"
" שעועית למשל"
" נכון, לא באמת שומעים ע' אחת" הוא הצטרף על ידי עם מחשב הנייד שלו ונתן מכה עדינה למחשב.
" הכל בסדר?"
" המחשב הזה לא עובד"
" מכה רק תגרום ליותר נזק, תן לי"
" זה ייקח הרבה זמן?"
" תן לי בדיוק חמש דקות" נגעתי בהגדרות הכונן הקשיח, הרצתי כמה פעמים את המסך הכחול על מנת לאתר את הבעיה עד שמצאתי.
" זהו, תנסה עכשיו להדליק אותו" המחשב נדלק בדיוק כפי שציפיתי, הוא הופתע מהידע שלי במחשבים.
" יש משהו שאת לא טובה בו?"
" נהגתי לתקן מחשבים מגיל שתיים עשרה"
" אבל איך? למדת את זה?"
" בגיל חמש עשרה עשיתי קורס בסיסי בשביל להבין קצת יותר."
" לא לומדים דבר כזה בקורס"
" נכון"
" אני חושב שאת חכמה מאוד, עשית פעם מבחן אינטילגנציה?"
" לא" שמעתי שזה עולה יקר, שגיא מעולם לא הרשה לנו לבזבז כסף, בקושי לקורס הזה הוא נתן לי.

...

" למה את צריכה כסף הפעם?"
" לקורס, אם אתה רוצה שאמשיך לתקן מחשבים"
" תשתמשי בכסף שהרווחת" לא הרווחתי שום דבר, הוא תמיד היה לוקח את כל הכסף על התיקונים שעשיתי בעצמי, לקח את כל הקרדיט והכסף לעצמו.
" לקחת לי את כל הכסף" שכחתי כמה שתוי הוא היה, רינה הביטה בו במבטי חמלה.
" אבא תיתן לה פעם אחת בבקשה" התקרבה אליו ואף גם התחננה אך הוא העיף אותה לאחור.
" אל תתייחס אליה ככה. אתה לא רוצה לתת לא צריך"
" בואי אשים לך קרח" לקחתי את ידה הושבתי על השולחן והנחתי לה קרח על הלחי.
" אני מצטערת קטנטונת זה לא הגיע לך"
" את תמיד מגינה עליי אני גם רציתי"
" את לא צריכה, בשביל זה יש לך אותי" ידעתי שאני צודקת. מאוחר יותר היא הלכה לישון נרדמה כל כך חזק ואפילו לא שמעה את השיחה שהייתה לי עם אבא שלה.
" דניאלה בואי לפה" קרה לי בקול תוקפני.
" מה את עושה?" הסתכלתי עליו.
" כמה כסף את צריכה בשביל הקורס הזה שלך?"
" חמש מאות חמישים" היה סבסוד לילדי המושב.
" כמה?" השפלתי את ראשי.
" את יודעת שאני לא נותן סתם כסף, נכון?" הנהנתי.
ידעתי מה הוא רוצה עוד לפני שאמר, בפקודה ביקש שאשב על הספה בטענה שאי אפשר בחדר שלי כי רינה שם. זה אף פעם לא היה לו אכפת, הוא היה עושה את זה גם כשהיא ישנה. אני חושבת שפשוט הספה הייתה רק התירוץ לעשות את זה כמה שיותר מהר.
לעיתים לא יכולתי לנשום בגללו, שנאתי אותו כל כך אבל נתתי לו את כולי ועשיתי את זה בשבילי, סוף סוף משהו עבורי ולא בכדי לגונן על רינה.
" על היום תקבלי מאה"
" אבל אני צריכה לשלם השבוע"
" אז תגידי להם שיפרסו לך לתשלומים" התבדח על חשבוני, בכיתי אבל הוא התעלם בלגלוג ולא מש מהברכיים שלי.

....

" אני מוכן לשים את כל הכסף ולהתערב איתך שאת בדיוק כמו שאני חושב"
אני מוותרת לא מעניין אותי אם אני מחוננת או טיפשה, באמת שלא"
" טוב אם תירצי אני פה" הנהנתי והמשכתי לקרוא מילים נוספות שבהן אחת האותיות נבלעת.

....

" רינה אל תתרחקי!" היא כבר ידעה לרכוב על אופניים וגם ידעה כיצד להשוויץ בכישורי הרכיבה שלה. שגיא עמד על ידי בזמן שהיא רכבה וחייך, לעיתים הוא היה כל כך מכיל את רינה אך ברוב הפעמים הוא רע אליה.
" איך היא השתפרה" הוא לא דיבר אליי אלא מלמל לעצמו.
" תלמדי מהבת שלי להיות טיפה יותר אסרטיבית, היה לה קשה אבל הינה היא הצליחה" הוא אף פעם לא אהב שום דבר בי, לא מה שאני עושה ולא משהו שאני אומרת.
" איך בקורס שלך?" נזכר לשאול כשהקורס תיכף כבר עומד להיגמר.
" בסדר" לא באמת היה אכפת לו, הוא פשוט חייך במבט ממזרי.
" שלא תגידי שאני איש רע, שילמתי עלייך" שילמתי על זה מחיר כבד יותר מכסף המשפט עמד לי על קצה הלשון, אך נמנעתי מלהגיד את זה.
" מחר רינה נוסעת לאחותי"
" למה?"
" היא רוצה לקחת את שילת ואותה לטיול" משמע אומר שאני צריכה להישאר איתו לבד.
יום למחרת הוא עשה מסיבה של מבוגרים, הייתי רק בת חמש עשרה וקצת ובבית שלי התאגדו חבורת גברים צעירים והנשים שלהם. הוא הזמין קייטרינג, הכעיס אותי שפתאום יש לו כסף לבזבז על שטויות כמו אלו.
" שגיא זו הבת שלך?"
" נראה לך? אני כזה יפה? זאת הבת החורגת שלי גם כן אימא שלה השאירה אותה פה"
" מה אתה אומר, לא מאמין שזה מה שנשים עושות היום"
" תנמיך את הקול היא תשמע אותך" הוא הסתיר ממני משהו על אימא, מדוע היא עזבה הוא ידע את התשובה.
ישבתי על כיסא גבוה מול שולחן המטבח וחיכיתי שכולם ילכו, לא כי רציתי להיות במחיצתו אלא בכדי שאצליח להירדם מהר, זה לא קרה.
חבר שלו הגיח מולי, הוא היה בשנות הארבעים שלו, קירח ולא הפסיק לשאול אותי שאלות.
" איך קוראים לך?" התעלמתי כאילו לא שמעתי.
" איך קוראים לך?" שוב שאל.
" ד... דניאלה"
" שם יפה לבחורה יפה" הוא חייך אני פחות.
" את דומה בדיוק לאימא שלך" הוא משקר הוא בכלל לא יודע כיצד היא נראית.
" איך אתה יודע?"
" ראיתי אותה בעברי, את אוהבת שוטרים?" מיותר לומר שגם בגיל חמש עשרה שנאתי שוטרים. מורן העיפה מבט ואז הסיטה אותו כאילו ידעה מה יקרה בשלב הבא.
" אתה שוטר?" הסתכלתי על החצאית שלבשתי, זו שהוא הכריח אותי ללבוש.
" כן, הינה" הושיט לעברי כרטיס שוטר העמדתי פנים שאני מתעניינת בכרטיס שלו והבחנתי כיצד ידו השמנה נוגעת בשוליי החצאית שלי. הזזתי את היד שלו ממנה בברוטליות.
" אני חבר של אבא" רציתי להגיד לו שהוא לא אבא שלי אבל הוא כבר יודע את זה. המפה הסתירה את הרגליים שלי, זאת אומרת חצי מהן ולא היה ניתן להבחין בשום דבר גם לא כשהידיים שלו ניסו למצוא את עצמן בתוך החצאית שלי.
" תפסיק עם זה!" הזזתי אותו שוב וזזתי.
" את פוחדת? הרי את מכירה כבר את כל זה" המשיך להתעקש והתקרב אליי, הושיט אצבעות מתחת לחצאית אל תוך התחתונים שלי.
" זה שאני מכירה לא נותן לך רשות לגעת בי ללא רשותי"
" את חכמה, אז למה לשגיא את נותנת?" קימט את פרצופו שהראה הרבה קמטוטים לא התרכזתי, פשוט לא הצלחתי כשהוא נוגע בי באופן הזה.
" את מאוהבת בו?" הוא לא הפסיק כמעט פרצתי בבכי.
" תפסיק או שאצעק!" הוא הפסיק וקם מהכיסא לכיוון הדלת כשכבר חשבתי שהלך הוא נעל אותה.
" יש מוזיקה חזקה, עכשיו לא ישמעו" קמתי מהכיסא וחיפשתי דרך לצאת משם.
" את יודעת למה אימא שלך עזבה אותך?" הנדתי בראשי כשעיניי עוד תרו בחיפושים.
" כי היא בגדה בשגיא והלכה לגור באמריקה להקים משפחה חדשה"
" זה לא נכון! אתה משקר!" אמרתי בכעס.
" את יכולה לשאול אותו אין לי אינטרס לעבוד עלייך"
" למה אתה פה?" שילבתי ידיי בביטחון.
" שגיא הזמין אותי"
" התכוונתי למה אתה פה איתי במקום לשתות איזה משהו"
" אישה תמיד טובה יותר מכל אלכוהול שיתנו לגבר. את לא פוחדת ממני?" שאל והתקרב לעברי, לא משתי הראיתי לו שאני לא מפחדת על אף שמבפנים רעדתי.
" לא" עניתי לקונית
" אין עוד נשים אחרות כאן מלבדי?"
" את הכי יפה"
" ואתה חושב שמגיע למישהו כמוך יחס ממישהי כמוני?"
" אין לך ברירה"
" דווקא יש, אם תרזה אולי אשקול את זה במקום סתם עכשיו בכוח לנסות להיות חזיר חרמן מול ילדה בת חמש עשרה. אני גם יכולה להתלונן עלייך יש לי חבר שוטר" שיקרתי בביטחון.
" יש לך ביצים ילדה. אני אלך בתנאי אחד" אלוהים אדירים באיזה תנאי מדובר חשבתי לתומי.
" תני לי את התחתונים שלך במתנה" הוא בן אדם חולני!
" אתה צוחק עליי?"
" לא, אני מתכוון לזה לפחות יהיה לי למה לצפות"
" לצפות למה בדיוק?"
" כשאת ואני נהיה ביחד אני אחכה לזה ולבנתיים תני לי להתנחם בתחתונים הרטובים שלך"
" תלך מכאן!" צעקתי ודפקתי בדלת בחוזקה.
" את לא תצליחי לפתוח" הוא עמד מאחוריי גבוה יותר ושמן יותר וידיו חסמו את הדלת.
" אני מתחיל לאבד את הסבלנות שלי" עשיתי את מה שהוא ביקש, לדאבוני. הוא הריח אותם, קיפל ואז הוא הלך, כן הלך פתח את המנעול והלך משם על אף שכל הערב הוא לא הפסיק להביט בי במבטים צמאים.

...
" דניאלה?"
" לא תעזוב אותי חתיכת חרא!" הרגשתי שאני מתעוררת ואל מולי רואה את הנרי במבט מבוהל.
" את בסדר?" פקחתי את עיניי בבהלה.
" אני מצטערת יש לי סיוטים לאחרונה"
זה לא סיוטים אלא התקפי חרדה, מאז ששגיא ניצל את העובדה שאני סובלת מהתקפי חרדה וסיפר על כך לבית המשפט, שאני משוגעת הפסקתי ליטול כדורים ומאז אני רק סובלת. הזעתי בכל גופי מהסיוט הזה כמו בכל סיוט אחר.
" נרדמתי ככה?" הבחנתי שראשי מונח על השולחח הגבוהה במטבח. הוא הנהן למשעי.
" אני פוחדת הנרי" הסתכלתי בעיניו היפות.
" ממה את פוחדת?" הוא הביט בי חזרה
" לחזור לכדורים שהייתי לוקחת, הם עזרו לי לישון ללא סיוטים"
" את מתכוונת עזרו להתקפי חרדה?" נדמה שהבין על מה אני מדברת.
" למה שלא תיכנסי להתקלח ונדבר על זה יותר מאוחר?" עשיתי בדיוק את מה הוא אמר וכשסיימתי את עיסוקיי הוא הניח צלחת של אוכל מולי ושקית.
" מה זה?"
" כדורים שאני לוקח, זו לא בושה לקחת" גם הוא סובל מהתקפי חרדה?
" גם אתה סובל מזה?"
" לא כמוך, אין לי סיוטים אבל יש לי פלאשבקים שמשתקים אותי מאז שאני עם התרופות הן עוזרות לי מאוד"
" אני אף פעם לא מבינה למה אין מישהו אחר שמבין אותי כמוך? תודה" הוא חייך התיישב ואכל יחד איתי מהצלחת הנוספת שהביא לעצמו.
" תסכימי לבוא איתי היום בתשע?"
" אתה מתכוון לחטוף אותי?" צחקתי הוא גחגך.
" לטייל, אין לי אינטרס לחטוף נשים יפות בעיקר כשאת גרה איתי. כבר מזמן הייתי עושה את זה אם זה היה בתוכנית" יש בזה היגיון.
" אבל אנחנו בעבודה"
" מיקה תעשה סגירה היום, את מסכימה?" הנהנתי ותהיתי לאן הוא ייקח אותי.
" אני יכולה להגיד לך משהו?" שאלתי בנימוס.
" כן בטח" בזמן שהוא בלס את הקציצה שלו נתתי לו נשיקה בלחי.

המשך יבוא...
יודעת שעבר זמן מאז הפרק הקודם.
מקווה שתאהבו, אם כן תגיבו/תדרגו❤

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Maya B עקוב אחר Maya
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Blackbird Night
Blackbird Night
וואו הסיפור חיים שלה פשוט קורע ושובר לב. עצוב כמה זה מתחבר גם לאור כל מה שקורה היום. זה פשוט נורא בעיני מה שקרה לה והלוואי שמישהו באמת ייתן על כך את הדין. מפרק לפרק אני מגלה שאין מספיק מי שייתן את הדין על החיים שהיא קיבלה.
קשה לי להגיד פרק מהמם כי מתואר בו סיפור נורא, אבל הכתיבה שלך כמו תמיד לא מאכזבת. מחכה תמיד להמשך גם אם לא תמיד מגיבה ❤️
הגב
דווח
2 אהבתי
Maya B
Maya B
❤ תודה אהובה, אכן סיפור קשה אבל משקף את המציאות.
אוהבת מלא
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
דרמה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
סיפורים אחרונים
שיחות של אהבה עד הלילה
שיחות של אהבה עד הלילה
מאת: מעיין לוי
קמצנית
קמצנית
מאת: black and white .
אני רוצה אותה!
אני רוצה אותה!
מאת: Love is Love
דרך מוצלחת 4
דרך מוצלחת 4
מאת: שיר פיליבה
המדורגים ביותר
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D