כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1 1

אפשר גם אחרת פרק 49

בן אדם ללא שמו הוא בן אדם ללא זהות

תוכן עניינים 1. אפשר גם אחרת פרק 12. אפשר גם אחרת פרק 23. אפשר גם אחרת פרק 34. אפשר גם אחרת פרק 45. אפשר גם אחרת פרק 56. אפשר גם אחרת פרק 6+77. אפשר גם אחרת פרק 88. אפשר גם אחרת פרק 99. אפשר גם אחרת פרק 10+1110. אפשר גם אחרת פרק 1211. אפשר גם אחרת פרק 1312. אפשר גם אחרת פרק 1413. אפשר גם אחרת פרק 15+1614. אפשר גם אחרת פרק 17+1815. אפשר גם אחרת פרק 1916. אפשר גם אחרת פרק 2017. אפשר גם אחרת פרק 2118. אפשר גם אחרת פרק 22+2319. אפשר גם אחרת פרק 2420. אפשר גם אחרת פרק 2521. אפשר גם אחרת פרק 2622. אפשר גם אחרת פרק 27+2823. אפשר גם אחרת פרק 2924. אפשר גם אחרת פרק 3025. אפשר גם אחרת פרק 3126. אפשר גם אחרת פרק 3227. אפשר גם אחרת פרק 3328. אפשר גם אחרת פרק 3429. אפשר גם אחרת פרק 3530. אפשר גם אחרת פרק 3631. אפשר גם אחרת פרק 3732. אפשר גם אחרת פרק 3833. אפשר גם אחרת פרק 3934. אפשר גם אחרת פרק 4035. אפשר גם אחרת פרק 4136. אפשר גם אחרת פרק 4237. אפשר גם אחרת פרק 4338. אפשר גם אחרת פרק 4439. אפשר גם אחרת פרק 4540. אפשר גם אחרת פרק 4641. אפשר גם אחרת פרק 4742. אפשר גם אחרת פרק 4843. אפשר גם אחרת פרק 4944. אפשר גם אחרת פרק 5045. אפשר גם אחרת פרק 5146. אפשר גם אחרת פרק 5247. אפשר גם אחרת פרק 53+5448. אפשר גם אחרת פרק 5549. אפשר גם אחרת פרק 5650. אפשר גם אחרת פרק 57+5851. אפשר גם אחרת פרק 5952. אפשר גם אחרת פרק 60+6153. אפשר גם אחרת פרק 62 ואחרון!

מדיח הכלים הרעיש במיוחד, בהתחשב לבחור עשיר הוא לא חשב לקנות מדיח שקט יותר. ומצד שני כשחושבים על זה אני כפוית טובה, בכלא לא היה מדיח על אחת כמה וכמה לא מדיח רועש ולא שקט אולי אני צריכה להפסיק לקטר על דברים טיפשים, גם אם הם רק בתוך המחשבות שלי.
" מה את עושה?" הוא תפס אותי בוהה במסך הנייד כמו טיפשה.
" מתלבטת" באמת התלבטתי מה כדאי לעשות.
" על מה?" התקרב יותר קרוב.
" אם להתקשר אליו או לא"
" למי? לאבא שלך?"
" כן, לאיש הזה אפילו את השם שלו אני לא יודעת"
" מיכאל שליין" פלט מפיו.
" חשבתי הוא אמר לך"
" לא, הוא יותר הכריז את עצמו כאבא שלי ולא אמר אפילו את השם שלו" זה מוזר, הרי שם נותן זהות לבן אדם. בן אדם ללא שמו הוא בן אדם ללא זהות. אנחנו יודעים מי אנחנו כי אנחנו לא קוראים לעצמנו בשם אבל אחרים קוראים לנו בשם שלנו, השם שלנו כתוב בתעודת הזהות שלנו, ברישיון שלנו, על מעטפות כשאנחני מקבלים דואר ועוד...
" הוא רצה שתיזכרי אותו כאבא שלך יותר מאשר כמיכאל"
" טוב אני מתקשרת"
" להשאיר אותך לבד?"
" לא לא זה יהיה זריז"
שלושה צלצולי המתנה שמעתי באוזניי עד שהוא ענה " הלו" באופן ברור וחד.
" מיכאל? זאת דניאלה"
" חשבתי שלא מתקשר אף פעם" הייתה לו עברית מצחיקה אפילו יותר משל הנרי.
" אני רוצה שניפגש"
" פגישה? מתי?"
" היום אתה פנוי?"
" אני מפוי בטח, אני לבוא עד שלוש זה בסדר?" לא האמנתי שהצלחתי להבין את העברית שלו, לפחות היא טובה ביחס לאנגלית שלי.
" כן בסדר אני שולחת לך כתובת"
" בסדר"

" הנרי אני חושבת שלא אבין מילה ממה שהוא יגיד לי כשניפגש"
הנרי צחק והבין בדיוק למה אני מתכוונת.
" תנסו לדבר באנגלית"
" הוא ינצח אותי אני גרועה באנגלית"
" אני דווקא חושב שאת טועה, את יודעת לדבר"
" אתה עכשיו אומר את זה בשביל שארגיש עם המיכאל הזה בנוח"
" אני לא, את לא מאמינה לי?"
" בסדר בסדר מאמינה, מה אתה הולך לעשות היום?"
" קבעתי עם הבנים למשחק כדורגל"
חשבתי שהוא לא אוהב כדורגל.
" אתה מתכוון גם לאופק?" הוא הנהן.
" הבנתי תהנה, למתי קבעתם?"
" אני בדיוק הולך להתארגן"
" תהנה" הייתה לי תקווה שהמשחק יתבטל פתאום או שהוא לא ילך, רציתי שנישאר בבית ונצפה בסרט אבל במקום זה העמדתי פנים שאני משחקת בקונסולת המשחקים שלו מול מסך הטלויזיה.
" איך הולך במשחק?"
" ככה ככה... איך מביסים אותם?" שאלתי כאובדת עצות מרחוק הוא צחק עליי.
" תלחצי על איקס וריבוע ביחד עם R2" זה עבד, הצלחתי יותר במשחק על אף שאני גרועה מאוד והבקיעו לי גול בדקה תשעים.
" לא נורא פעם הבאה אני יצאתי" הרגשתי משונה שהוא מעדכן אותי על כך שהוא יוצא, עם זאת רציתי לשמוע את קולו טרם הולך.

...

חיכיתי בבית קפה חדש שמעולם לא הייתי אי שם בהרצליה על יד הנמל. שלל אנשים ישבו ופטפטו להם, המתנתי לו קיוויתי שהוא יגיע. הקירות היו רגילים, פשוטים אפשר לומר. המאחרת שלבשה חולצה לבנה מכופתרת ומכנסיים שחורים שיחררה עוד כפתור בחולצתה וזאת רק כי בדיוק עבר מישהו נאה ורצתה שישים לב אליה.
במקום בה הוא הסתכל בי, העביר את מבטו אליי בצורה שהעבירה לי חלחלה.
מיכאל הגיע, נופף לי ואז התיישב בכיסא מולי.
" סליחה על האיחור" אמר באנגלית. פתאום הבנתי שכל השיחה צריכה להיות באנגלית, כך יהיה טוב יותר.
" הזמנת כבר?" הנדתי בראשי.
" קחי מה שאת רוצה אני אשלם" אמר באנגלית ואז הוא ביקש אם זה בסדר שהשיחה תמשיך להתנהל באנגלית.
" כן"
" יש לך תמונה של אימא שלי?" הפליאה בפניו הפתיעה אותי.
" כן" הוציא את טלפון הנייד שלו והראה לי תמונה של אישה בעלת שיער אדום ארוך, בהירה, יפה אשר אוחזת במיקרופון.
" היא יפה" פלטתי מבלי להתכוון.
" היא לא מתחרטת על מה שעשתה?" הישירתי אליו מבט.
" אני לא יודע, אנחנו לא בקשר כבר עשרים שנה"
" במה אתה עובד?" מיד החלפתי נושא.
" יש לי מגרש מכוניות"
" אתה מרוויח הרבה?" לא היה לי אכפת לשאול את זה, אמנם אין לי כל אינטרס, אך רציתי לדעת בשביל עצמי האם יש לי משפחה עשירה.
" כן, העסק מצליח"
" שמעתי שאת עובדת במסעדה" הוא חייך היה לו מבט רגוע בעיניים.
" כן, מנהלת המקום."
" אני שמח שהסתדרת אחרי שהשתחררת"
" אתה באמת מתכוון לזה?" עיניו בהו בדיוק באותו מקום בו עיניי היו לפני שהגיע, באותם קירות משעממים.
" כן" הפעם הוא הסתכל עליי.
" אימא אהבה אותי?"
" כן, יום אחד שמעתי מאחותה שהיא עוזבת, לא חשבתי שהיא תעשה את זה בלעדייך"
" העולם מלא הפתעות" הצלחתי למצוא את המשפט הנכון גם אם זה באנגלית.
האוכל הגיע, הוא התעקש להזמין לי ארוחת בוקר באימרה פולנית שעליי לאכול את מה שמביאים אחרת פעם הבאה לא יביאו. לא היה לי אכפת אני רגילה לאוכל מצומצם.
" בתיאבון"
המשכנו לדבר על אימא, שאלתי שאלות גם לגביו מה שסיקרן אותי. לא העזתי לספר לו על הבת שלי, הבת האהובה שלי שלא יחשוב שאני כמו האישה שילדה אותי, נוטשת.

כשחזרתי הביתה הנרי ישב על הספה.
" איך היה?" שאלנו זה את זה בו זמנית. הנחתי את מפתחות המכונית על השולחן והצטרפתי לספה.
" תתחיל אתה"
" ניצחנו 3:2"
" איזה יופי!" לא באמת עניין אותי, אך הייתי מנומסת.
" מה איתך איך הייתה הפגישה עם אבא שלך?"
" מוזרה הוא באמת רוצה אותי בחייו בתור הבת שלו. זה כל כך מוזר"
" מה מוזר לך?"
" שהוא רוצה אותי בתור הבת שלו. סוף סוף דמות קבועה שלא בוחרת לעזוב"
" גם אני לא עוזב"
" אתה לא נחשב... זה לא אותו הדבר"
" אני צוחק איתך, אני שמח בשבילך" חייכתי בדיוק כפי שהוא חייך.
" מה זה הריח הזה?" היה ריח מגעיל.
" זה ממני, אני צריך להיכנס להתקלח"
" איח! למי חיכית עד עכשיו?"
" לך, טוב הינה אני קם שלא תגידי לי שאני מסריח" צחק, זרק עליי כרית וברח במהירות בכדי שלא אצליח להחזיר לו.
" אני עוד אנקום!" אמרתי ושמעתי טריקת דלת השירותים.

המשך יבוא...
תודה על הדירוגים
שבת שלום ❤❤

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Maya B עקוב אחר Maya
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
Maya B
חבקי אותי חזק פרק 38+39
חבקי אותי חזק פרק 38+39
מאת: Maya B
יש לנו משהו מיוחד -36 ואחרון!
יש לנו משהו מיוחד -36 ואחרון!
מאת: Maya B
חבקי אותי חזק פרק 40 ואחרון!
חבקי אותי חזק פרק 40 ואחרון!
מאת: Maya B
טעם אישי פרק 26
טעם אישי פרק 26
מאת: Maya B
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan