כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 2

אפשר גם אחרת פרק 48

אני שבויה בקסמם של שני גברים המתחילים באות ה'.

תוכן עניינים 1. אפשר גם אחרת פרק 12. אפשר גם אחרת פרק 23. אפשר גם אחרת פרק 34. אפשר גם אחרת פרק 45. אפשר גם אחרת פרק 56. אפשר גם אחרת פרק 6+77. אפשר גם אחרת פרק 88. אפשר גם אחרת פרק 99. אפשר גם אחרת פרק 10+1110. אפשר גם אחרת פרק 1211. אפשר גם אחרת פרק 1312. אפשר גם אחרת פרק 1413. אפשר גם אחרת פרק 15+1614. אפשר גם אחרת פרק 17+1815. אפשר גם אחרת פרק 1916. אפשר גם אחרת פרק 2017. אפשר גם אחרת פרק 2118. אפשר גם אחרת פרק 22+2319. אפשר גם אחרת פרק 2420. אפשר גם אחרת פרק 2521. אפשר גם אחרת פרק 2622. אפשר גם אחרת פרק 27+2823. אפשר גם אחרת פרק 2924. אפשר גם אחרת פרק 3025. אפשר גם אחרת פרק 3126. אפשר גם אחרת פרק 3227. אפשר גם אחרת פרק 3328. אפשר גם אחרת פרק 3429. אפשר גם אחרת פרק 3530. אפשר גם אחרת פרק 3631. אפשר גם אחרת פרק 3732. אפשר גם אחרת פרק 3833. אפשר גם אחרת פרק 3934. אפשר גם אחרת פרק 4035. אפשר גם אחרת פרק 4136. אפשר גם אחרת פרק 4237. אפשר גם אחרת פרק 4338. אפשר גם אחרת פרק 4439. אפשר גם אחרת פרק 4540. אפשר גם אחרת פרק 4641. אפשר גם אחרת פרק 4742. אפשר גם אחרת פרק 4843. אפשר גם אחרת פרק 4944. אפשר גם אחרת פרק 5045. אפשר גם אחרת פרק 5146. אפשר גם אחרת פרק 5247. אפשר גם אחרת פרק 53+5448. אפשר גם אחרת פרק 5549. אפשר גם אחרת פרק 5650. אפשר גם אחרת פרק 57+5851. אפשר גם אחרת פרק 5952. אפשר גם אחרת פרק 60+6153. אפשר גם אחרת פרק 62 ואחרון!

פקחתי את עיניי על ידי הוא ישב, רגליו ברצפה וראשו נשען הצידה, פניו רגועות והוא נראה כל כך שליו אפילו בשנתו. נרדמנו ככה כמו שני אילמים על הספה הרכה, הצצתי בשעון הטלפון והבחנתי כי השעה חמש בבוקר, הקצתי משנתי מוקדם מאוד. המכתב מאימא עדיין בתוך השידה מאז הפעם האחרונה שזרקתי אותו שם. פחדתי לקרוא ואפילו לגעת בו לחשוב שהידיים של אימא נגעו בו, כתבו, שהמחשבות שלה הובאו לידי ביטוי בכתב.
בדממת אלחוט עזבתי את הספה ונכנסתי לחדר, דחפתי את ידי אל תוך השידה והוצאתי משם את המכתב.
" את יכולה לעשות את זה" עודדתי את עצמי ופתחתי את המעטפה.

" בנותיי היקרות..." כך התחיל המכתב... הגעגוע לרינה תקף אותי שוב.
" בעוד כמה שעות אעזוב את הבית. אני יודעת מה תגידו ואילו מחשבות תהיינה לכן בראש. חשוב לי שתדעו שבראש ובראשונה שאני אוהבת אתכן מאוד, קשה לי לעשות את הצעד הזה, אך בלעדיו ארגיש שהחמצתי את חיי.
אני גאה שאתן הבנות שלי. דניאלה שלי המשיכי להיות ילדה בוגרת ואוהבת לאחותך ולהקרין אור, רינה המשיכי לחייך ולהפיץ אור על כולם.
אני עוזבת כי לא טוב לי, לא בגללכן חלילה. אולי עכשיו בגיל שאתן בוגרות יותר תוכלו להבין שעזבתי את הכל בשביל להגשים את החלום שלי ולהתרחק משגיא. דניאלה כשהיית שואלת אותי על אביך החורג האם הוא טוב, לא הייתי יודעת מה לענות לך. היום אני יודעת שהוא איש לא טוב, לא רציתי להשאיר אתכן איתו אך לא הייתה לי ברירה. בבקשה תבינו אותי.
אימא אוהבת אתכן ותמיד זוכרת.
שלכן אימא תמר"
זרקתי את המכתב לאחור בכעס ובדמעות.

....

" אימא, תראי הירח הוא עגול כזה!" השיחה האחרונה עם אימא. ישבנו על גרם המדרגות וצפינו בכוכבים והירח.
" נכון, זה נקרא ירח מלא"
" אימא למה את בוכה?" היו לה דמעות בעיניים. באותם הימים לא הבנתי מדוע, בדיעבד יודעת למה.
" שום דבר מתוקה נכנס לי משהו לעין. את יודעת שאני אוהבת אותך, נכון?" הנהנתי. אותו לילה היא השכיבה אותי לישון, נרדמתי די מהר עד שראיתי אותה חוזרת ולוחשת לי באוזן " אני אחזור" ונתנה לי נשיקה. בתור ילדה חשבתי שזה חלום שאספר לה אותו יום למחרת, אך זו הייתה המציאות והפעם האחרונה שבה ראיתי אותה.

....

" את שקרנית! אני שונאת אותך!" לא הפסקתי לבכות.
התכוונתי לחזור לישון אבל הדמעות והמחשבות לא איפשרו לי לעשות זאת, מדי הספורט הזוהרים שלי חיכו לי בארון. קניתי אותם בחנות ספורט שבוע לאחר שהשתחררתי מהכלא.
במדי הספורט יצאתי לריצה כאשר מוזיקה לטינית מתנגנת באוזניי, מוזיקה שאינני מבינה בה מילה לפחות הקצב טוב.
אופק רץ בכיוון הנגדי, יכולתי לראות אותו בבירור כמו שהוא יכול לראות אותי, לשניות אחדות הביט בי ואז הסיר מבט. חלפנו זה ליד זה כמה פעמים ואף לעיתים עצרתי את הריצה והבטתי לאחור, בגב שלו בחולצה הלבנה שלו שממשיכה להתרחק.
החלטתי להמשיך לרוץ עד שאיתקל בו שוב, זה לא הוגן היחס הזה מצידו אני לא מוכנה לקבל את זה.
עצרתי את המוזיקה והתכוננתי לנאום הגדול שלי רגעים לפני שהוא חולף על ידי.
" חכה רגע" ראיתי שהוא עוצר במקום.
" אתה לא חייב להסתכל עליי אם אתה לא רוצה אבל לפחות תקשיב. זה לא הוגן מה שאתה עושה מצד אחד מביט בי ומצד שני מתעלם. אני יודעת שאתה מתגעגע אליי, שאתה רוצה לשתף אותי בדברים שעוברים לך אבל מפחד, שופט אותי כמו ששפטו אותי בבית המשפט, עושה ממני צחוק ולא נותן לי הזדמנות להראות לך כמה אתה חשוב לי. אם אני מגעילה אותך כל כך אז בבקשה בפעם הבאה שאנחנו ניתקלים זה בזה תלך אם לא תעשה את זה אני אבין שאתה לא רוצה לנתק איתי את הקשר. תבין לא אכפת לי מה אתה חושב על מה שעשיתי, אני לא מישהי שאכפת לה מה חושבים עליה, תחשוב רוצחת, עבריינית אני יודעת מי אני ויודעת שאנשים שאוהבים אותי כמו שאני אותם אגן עליהם ואשמור אותם איתי. אז אם אתה לא רוצה להיות אחד מהם רק תגיד במקום להתרחק כמו אידיוט. " האוזניות שלו עדיין היו תקועות בתוך האוזניות שלו, ידעתי שהוא מעמיד פנים שאיננו שומע, ידעתי שהוא הקשיב לכל מילה שיצאה לי מהפה. הלכתי משם אל הוילה של הנרי, שם איש לא יפנה לי עורף.

הצפתי את הבית בריחות של בוקר, תהיתי אם הנרי יקום מהריח או יקיץ בעצמו כמוני.
" מה את מכינה בשעה כל כך מוקדמת?" הביט בבגדי הספורט שלי שטרם החלפתי.
" ארוחת בוקר, איך ישנת?"
" נתפס לי הצוואר" הכריז בקול.
" הספה הזאת צריך משהו נוח יותר ממנה"
" את טוענת שהספה הזאת לא נוחה גברת שליין?"
" בדיוק, הספה הזאת לא נוחה" עניתי לו באנגלית בכוונה.
" את לא תעליבי את סופי" הוא השיב לי באנגלית בציניות.
" סופי? באמת? נתת שם לספה?" השבתי שוב באנגלית והתפקעתי מצחוק תוך כדי ערבוב דייסת האורז.
" תתארגן ותבוא לשולחן"

" אף פעם לא חשבתי שדייסת אורז תהיה טעימה כל כך"
" די עם המחמאות תמשיך לאכול" חייכתי ובלסתי בעצמי מהדייסה.
" איך הייתה הריצה שלך?" הוא העביר את מבטו מהדייסה אל מדי הספורט שלי.
" פגשתי את אופק בדרך" הוא הרים גבותיו מתוך פליאה.
" דיברתם?" הנדתי בראשי.
" הוא התעלם ממני כאילו לא מכיר אבל אז עשיתי לו טריק" לא הייתה לי דרך אחרת לתאר את זה.
" טריק?" הוא צחקק
" כן, גרמתי לו שיקשיב לי והפצצתי בנאום"
" והוא הגיב? אמר משהו?"
" ברחתי משם מצדי שיתפוצץ" הנרי שוב צחקק ואז אמר " מגיע לו" צחקנו ביחד והרגשתי שכל כך טוב לי איתו, ועכשיו ישנה תחרות בינו לבן הוגו ואינני יודעת עדיין אם הרגשות שיש לי כלפיי הוגו הן אותן הרגשות שיש לי כלפיי הנרי, מה שבטוח אני שבויה בקסמם של שני גברים המתחילים באות ה'.
" יצא לך לדבר עם אבא שלך?" פתאום האווירה השתנתה.
" לא, אני חוששת לגלות דברים שאני לא רוצה לגלות"
" על אימא שלך?" הנהנתי ללא קול.
" זכותך, את לא חייבת לשמוע אתם יכולים להכיר אחד את השני טוב יותר"
" זה כמו לדבר עם אדם זר לחלוטין, זה כל כך משונה"
" אני יודע אבל מתרגלים לאנשים"
" אני אנסה" החלטתי שאתקשר אליו מאוחר יותר במהלך היום.
" אני שמח שאת מנסה ולא פוחדת" פוחדת, רועדת מפחד אך לא מראה את זה.

המשך יבוא...
פרק הבא כבר מוכן, בואו נראה כמה תפרגנו ואז אפרסם אותו.
תראו אהבה לדני שלנו,
לילה טוב❤

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Maya B עקוב אחר Maya
שמור סיפור
לסיפור זה 3 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Hopeless romantic
Hopeless romantic
המשך now!!!!!
הגב
דווח
1 אהבתי
Maya B
Maya B
❤ אגיע הביתה אפרסם
הגב
דווח
1 אהבתי
Blackbird Night
Blackbird Night
נורא מכעיס לראות שהיא עזבה אותן כשהיא יודעת שהיא לא משאירה אותן בטוחות. למה היא לא לקחה אותן איתה? נורא מכעיס אותי. היא יכלה להציל לא רק את רינה אלא גם את דניאלה.
הגב
דווח
1 אהבתי
טען עוד 4 תגובות
כותבי החודש בספרייה
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
שיחות של אהבה עד הלילה
שיחות של אהבה עד הלילה
מאת: מעיין לוי
קמצנית
קמצנית
מאת: black and white .
אני רוצה אותה!
אני רוצה אותה!
מאת: Love is Love
דרך מוצלחת 4
דרך מוצלחת 4
מאת: שיר פיליבה
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan