כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2

אפשר גם אחרת פרק 40

עבורי שמחה היא לתת לבטן להיות מאושרת גם אם זה לרגע קט.

תוכן עניינים 1. אפשר גם אחרת פרק 12. אפשר גם אחרת פרק 23. אפשר גם אחרת פרק 34. אפשר גם אחרת פרק 45. אפשר גם אחרת פרק 56. אפשר גם אחרת פרק 6+77. אפשר גם אחרת פרק 88. אפשר גם אחרת פרק 99. אפשר גם אחרת פרק 10+1110. אפשר גם אחרת פרק 1211. אפשר גם אחרת פרק 1312. אפשר גם אחרת פרק 1413. אפשר גם אחרת פרק 15+1614. אפשר גם אחרת פרק 17+1815. אפשר גם אחרת פרק 1916. אפשר גם אחרת פרק 2017. אפשר גם אחרת פרק 2118. אפשר גם אחרת פרק 22+2319. אפשר גם אחרת פרק 2420. אפשר גם אחרת פרק 2521. אפשר גם אחרת פרק 2622. אפשר גם אחרת פרק 27+2823. אפשר גם אחרת פרק 2924. אפשר גם אחרת פרק 3025. אפשר גם אחרת פרק 3126. אפשר גם אחרת פרק 3227. אפשר גם אחרת פרק 3328. אפשר גם אחרת פרק 3429. אפשר גם אחרת פרק 3530. אפשר גם אחרת פרק 3631. אפשר גם אחרת פרק 3732. אפשר גם אחרת פרק 3833. אפשר גם אחרת פרק 3934. אפשר גם אחרת פרק 4035. אפשר גם אחרת פרק 4136. אפשר גם אחרת פרק 4237. אפשר גם אחרת פרק 4338. אפשר גם אחרת פרק 4439. אפשר גם אחרת פרק 4540. אפשר גם אחרת פרק 4641. אפשר גם אחרת פרק 4742. אפשר גם אחרת פרק 4843. אפשר גם אחרת פרק 4944. אפשר גם אחרת פרק 5045. אפשר גם אחרת פרק 5146. אפשר גם אחרת פרק 5247. אפשר גם אחרת פרק 53+5448. אפשר גם אחרת פרק 5549. אפשר גם אחרת פרק 5650. אפשר גם אחרת פרק 57+5851. אפשר גם אחרת פרק 5952. אפשר גם אחרת פרק 60+6153. אפשר גם אחרת פרק 62 ואחרון!

" תגיד משהו"
" אין לי כל כך מה להגיד, אני בהלם אבל אני לא הולך לפטר אותך בגלל זה" הוקל לי.
" יש לך את הסיבות שלך למה עשית את זה, מספיק שפטו אותך. אל תחשבי שרק בגלל שאת אסירה משוחררת אז אני פוחד להעסיק אותך, לכל אחד מגיעה הזדמנות שנייה" הופתעתי שהוא הכיל אותי מאשר פיטר, בראשי דמיינתי צעקות ואפילו קללות כבר דמיינתי כיצד הוא מגרש אותי מהמסעדה.
" תחכי כאן אל תזוזי"

ישבנו בפרגולה, איש לא שאל עלינו לא העובדים ולא הלקוחות.
" באמת לא אכפת לך?" הוא הנהן
" אחרים במקומך מזמן היו מגרשים אותי"
" אני לא אחרים. אני סקרן לא אשקר לך, הייתי רוצה לדעת למה אבל זה לא ענייני לדחוף את עצמי לעניינים האישיים שלך. כשהעסקתי אותך ידעתי שאת מסתורית כזאת. אל תדאגי את הסוד שלך אני לא אגלה" חסר לך, אם תחשוף את שלי אני אחשוף את שלך, איימתי עליו לעצמי.
" וחוץ מזה את לא בן אדם רע, דניאלה. אם היית רעה לא היית מצילה אותי באותו יום" יש בזה משהו.
" כולם עושים טעויות ומתחרטים עליהן"
" אני לא מתחרטת על מה שעשיתי" היה לו מבט המום אבל הוא לא דיבר, יותר אסף את עצמו ואמר שכדאי שניכנס אל תוך המסעדה חייכתי ונכנסתי בעקבותיו אל תוך המסעדה.
הסרוויסים היו מהירים, עבדנו ללא הרף הסלטים היו ציבעוניים, ריח הבשר הציף זיכרונות לא כל כך טובים אבל בכל זאת היה ריח טוב והרעש, כן בעיקר הוא אני אוהבת רעש זה אומר שאנשים שמחים ואוהבים את האוכל. עבורי שמחה היא לתת לבטן להיות מאושרת גם אם זה לרגע קט.
זילפתי על עוגת התותים פעם אחר פעם מפני שלמנה היה ביקוש גדול.
" מיקה מה עם הזמנה מספר 7?" שאלתי תוך כדי.
" דקה מוציאה" רעש המחבת החמה הנעים לי את הזמן.

....

חזרתי הביתה ללא הנרי וישבתי עם מחברת האנגלית שהוא הכין לי וגם כמה כרטיסיות מילים. תהיתי אם אצליח לזכור אותן עד ליום הגדול.
לקראת חצות הוא הגיח בדלת במבט שפוך וכועס בו זמנית רציתי לשאול מה קרה, אך במקום זאת הושטתי לו כוס מים בדממה מוחלטת.
" תודה" מלמל לעברי וסיים לשתות את כל המים שמזגתי לו.
" חשבתי את כבר ישנה"
" לא כל כך הצלחתי, למדתי קצת"
" את אף פעם לא נחה?" הנדתי בראשי לשלילה.
" הגשתי גירושים לליה" הוא סוף סוף עשה את זה, חשבתי שמעולם לא יעיז לעשות זאת.
" למה זה נראה כאילו זה סוף העולם בשבילך?"
" רבתי עם המשפחה אבל אם הם אוהבים אותי הם יבינו שליה לא מתאימה לי" שתקתי פשוט הקשבתי למה שאמר.
" הם שאלו אם יש לי מישהי אחרת, את מאמינה? אז צחקתי להם בפנים." קצת מרושע מצידו אבל אהבתי את זה.
" המסעדה והבית הם הדבר היחיד שיש לי במידה וירצו לנשל אותי מהירושה" חייכתי ואז אמרתי " לפחות יש לך מקומות לעבוד ולגור בהם"
" כן, הכל יחסי בחיים".

......

להלוויה של רינה זרים הגיעו, חלקם בקושי הכרתי ואף ראיתי בפעם הראשונה. הכל היה צפוף. בהלוויה התרפקתי על גופה הקטן ובכיתי בזמן שכל השאר הסתכלו עליי, ממש כמו במחזה אשכבה של חנוך לוין.
בתום ההלוויה זכרתי שתיזזתי בכל מקום לארח את כל מי שהגיע לנחם על אף שאני זו שהייתה צריכה ניחום ורגש אצילי ממישהו, אפילו אחד שיחבק אותי.

......

קמתי לפני השעון המעורר זה קורה לי לעיתים קרובות בזמן האחרון. הבטתי באצבעות הארוכות שלי, זה הפתיע אותי שמלבד הרגליים האצבעות בידיים הן האיבר הכי ארוך אצלי בגוף. הציפורניים ארוכות גם כן, כל שנותיי בכלא גזרתי אותן, רק כי בכלא היה אסור לגדל ציפורניים.
ירדתי לסלון וראיתי על אחד השולחנות מכתב:

" לדניאלה, מצטער על השעון הבאתי לך משהו חדש" פתחתי את הקופסא היה שם צמיד זהב, נחמד מצידו להשקיע בי כסף. אפילו אבא לא השקיע, למעשה הוא מעולם לא השקיע הוא תמיד אמר שזה בזבוז כסף לקנות לי דברים חדשים רק כי אז הוא ייצטרך לקנות 2 אחד לרינה ואחד לי, אז הוא פשוט חסך את זה מעצמו וממני.
" אתה פנוי הבוקר?" החלטתי לאזור אומץ ולספר לאופק קצת יותר על עצמי.
" קרה משהו?"
" אני צריכה לספר לך משהו, אתה פנוי?"
הוא מיד התקשר ואמר לי לפגוש אותו בבית הקפה האהוב עליו, הוא תמיד היה יושב שם בשביל המסמכים שלו וגם טען לזכותו שהמקום הזה שקט יותר מהדירה שלו.
ענדתי את הצמיד יחד עם בגדים תואמים ויצאתי לשם.
אופק הקליד במחשב בזמן שהזמנתי לעצמי ארוחת בוקר קלה, כלל לא שם לב אליי. התיישבתי על הכיסא מולו בעודו עסוק ומקליד כאחוז תזזית.
" אתה תמיד מקליד בכזו אגרסיביות?"
" עזבי סתם עצבים, מה איתך?" סגר את המחשב ולגם מכוס הקפה שלו.
" אני רוצה שתצפה בזה" על צג טלפון הנייד שלי הראיתי לו את הכתבה מלפני כמעט שמונה שנים, אותי מטושטשת בבית המשפט.
" אני זוכר את המקרה הזה... למה את מראה לי את זה?"
כאשר הסרטון הסתיים פלטתי אנחה לא מנחמת ואז התחלתי לומר.
" כשהייתי קטנה אבא שלי נפטר ואז אימא שלי התחתנה בשנית ואחותי נולדה, קראו לה רינה. אחרי שרינה נולדה אימא שלי החליטה לעזוב ונעלמה וגרנו רינה, אבא שלה ואני. כל החיים שלי איחלתי לו למות אבל זה לא קרה, הוא היה איש רע אבל לרינה לא אמרתי מה אני חושבת עליו, בכל זאת הוא אבא שלה. הגנתי עליה מפניו שירביץ לי במקום לה, שישכב איתי במקומה... לא היה לו אכפת שאני ילדה קטנה. אתה בטח לא מאמין לי זה נשמע סיפור מומצא אני יודעת... לפעמים גם אני לא מאמינה. רינה סבלה מאוד בבית הספר מבריונות אף פעם לא ידעתי כיצד לעזור לה עד שאחת הבנות שלפה מספריים ודקרה אותה למוות, את רינה מצאתי בחושך לאחר שלא חזרה הביתה. הייתי אז רק בת שש עשרה החיים בלי רינה היו ריקים, היא תמיד הייתה מאושרת אפילו שלא שיחקו איתה או היו חברים שלה. כאב לי הלב רציתי שיהיה לה טוב בחיים. השוטרים לא חקרו את האירוע הם סגרו את התיק אז החלטתי לנקום... הייתה לי תוכנית"
" תוכנית?" שאל בזמן שהתמהמתי קלות.
" כן, אני לא גאה במה שעשיתי אבל ידעתי שעד שלא אמצא את השקט בשביל אחותי לא אירגע... אז הילדה בסרטון זאת אני." הוא פקח את עיניו.
" את? את בטוחה?" הנהנתי
" איך דבר כמוך שרד בכלא?" לא ידעתי כיצד לענות.
" רגע... רגע, את רוצה להגיד שהרגת את הילדה רק בשביל נקמה?" הנהנתי.
" קשה לי להאמין שעשית משהו כזה"
" אז מה אתה בוחר לעשות?"
" עם מה בדיוק?" לא הבין לאן אני חותרת.
" אתה מתכוון להמשיך לדבר איתי? אתה לא פוחד ממני? אבין אם לא תרצה לדבר איתי"
" זה באמת סיפור מפתיע אני צריך לעכל את זה" הנהנתי סיימתי מהקפה שלי והלכתי משם רק לאחר שנעצתי בו מבט מרחם.

המשך יבוא...
תודה על הפרגון איזה כייף לדעת שיש אנשים שקוראים. מעניין אותי אם נצליח לעקוף את ה28 מרתק מהפעם הקודמת, לילה טוב❤

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Maya B עקוב אחר Maya
שמור סיפור
לסיפור זה 2 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Max . G
Max . G
וואי זה הפרק הכי מותח עד עכשיו לדעתי. איזה טירוף.
הגב
דווח
Blackbird Night
Blackbird Night
מאיה זה לא עובד בלי עוד פרק...דורשת המשך דחוף! חייבת לשמוע שאופק מבין וקיבל אותה וחייבת שימשיכו להתחבר הנקודות!
הגב
דווח
2 אהבתי
כותבי החודש בספרייה
Maya B
חבקי אותי חזק פרק 38+39
חבקי אותי חזק פרק 38+39
מאת: Maya B
יש לנו משהו מיוחד -36 ואחרון!
יש לנו משהו מיוחד -36 ואחרון!
מאת: Maya B
חבקי אותי חזק פרק 40 ואחרון!
חבקי אותי חזק פרק 40 ואחרון!
מאת: Maya B
טעם אישי פרק 26
טעם אישי פרק 26
מאת: Maya B
דרמה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
המדורגים ביותר
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
למה את לא עונה לי?
למה את לא עונה לי?
מאת: אתי בן ארויה