כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1 1

אפשר גם אחרת פרק 39

קוראים לי דניאלה שליין לפני שבע שנים ביצעתי רצח כאות נקמה על רצח אחותי

תוכן עניינים 1. אפשר גם אחרת פרק 12. אפשר גם אחרת פרק 23. אפשר גם אחרת פרק 34. אפשר גם אחרת פרק 45. אפשר גם אחרת פרק 56. אפשר גם אחרת פרק 6+77. אפשר גם אחרת פרק 88. אפשר גם אחרת פרק 99. אפשר גם אחרת פרק 10+1110. אפשר גם אחרת פרק 1211. אפשר גם אחרת פרק 1312. אפשר גם אחרת פרק 1413. אפשר גם אחרת פרק 15+1614. אפשר גם אחרת פרק 17+1815. אפשר גם אחרת פרק 1916. אפשר גם אחרת פרק 2017. אפשר גם אחרת פרק 2118. אפשר גם אחרת פרק 22+2319. אפשר גם אחרת פרק 2420. אפשר גם אחרת פרק 2521. אפשר גם אחרת פרק 2622. אפשר גם אחרת פרק 27+2823. אפשר גם אחרת פרק 2924. אפשר גם אחרת פרק 3025. אפשר גם אחרת פרק 3126. אפשר גם אחרת פרק 3227. אפשר גם אחרת פרק 3328. אפשר גם אחרת פרק 3429. אפשר גם אחרת פרק 3530. אפשר גם אחרת פרק 3631. אפשר גם אחרת פרק 3732. אפשר גם אחרת פרק 3833. אפשר גם אחרת פרק 3934. אפשר גם אחרת פרק 4035. אפשר גם אחרת פרק 4136. אפשר גם אחרת פרק 4237. אפשר גם אחרת פרק 4338. אפשר גם אחרת פרק 4439. אפשר גם אחרת פרק 4540. אפשר גם אחרת פרק 4641. אפשר גם אחרת פרק 4742. אפשר גם אחרת פרק 4843. אפשר גם אחרת פרק 4944. אפשר גם אחרת פרק 5045. אפשר גם אחרת פרק 5146. אפשר גם אחרת פרק 5247. אפשר גם אחרת פרק 53+5448. אפשר גם אחרת פרק 5549. אפשר גם אחרת פרק 56

הדבר היחיד שפחדתי ממנו זה חוסר הניסיון שלי בבישול, כלומר לא כי אינני יודעת לבשל אלא מפאת הדבר שאולי יהיו שם אנשים עם יותר ידע, כלומר לא אולי אלא בוודאות. הם וודאי טיילו בעולם וטעמו מכל מנות שאי פעם הציעו להם. מה אני טעמתי לעומתם? הכל אצלי זה מניסוי וטעייה ולעיתים גם מהאינטרנט אני רק מוסיפה את הטעמים שלי וסוויץ' משלי כמו שאומר אופק.
...


" דניאלה בואי תתקני לי את המחשב" הוא דפק על המסך כאילו שזה מה שייתקן את המחשב.
" זה עלול לקחת זמן"
" כמה?" שאל מבלי להסתכל.
" עד מחר אני אצליח לתקן"
" כדאי לך אני צריך לעבוד בשביל לפרנס אותך" הנהנתי ולקחתי את המחשב איתי לחדר.
רינה כבר נרדמה לא רציתי להעיר אותה אז התחלתי את התיקונים בשקט.
לאחר שעה הוא נכנס בפתח הדלת כמו שהיה עושה כמעט כל לילה.
" מה אתה רוצה?" שאלתי למרות שכבר ידעתי מה הוא רוצה.
" את יודעת מה אני רוצה"
" אני לא אספיק לתקן לך את המחשב אם תעכב אותי"
" חשבתי שאת חכמה מספיק להספיק שני דברים בבת אחת"
" זה לא קשור לחכמה זה עניין של זמן" אפילו שאני בת שלוש עשרה ידעתי שאני צריכה להילחם ככל האפשר מולו, גם אם ירביץ לי.
" אתה לא איתה?" דיברתי על מורן.
" נרדמה." סגר את הדלת והניח לי לנפשי, נשמתי לרווחה והמשכתי לתקן את המחשב עד שתיים בלילה.

....

אני שונאת לחלום עליו, אני שונאת לדעת שהוא זה שמעורר את הפחדים שלי גם כשהוא מת, לא בין החיים. לפעמים אני מתקשה להאמין שהוא מת, מה אם הוא יקום לתחייה וירצה להתנקם בי? לא לא יקרה הרי לא עשיתי לו שום דבר. וחוץ מזה אנשים שמתים לא קמים לתחייה פתאום.
קמתי אל המחשב הגדול הניצב בחדר העבודה של הנרי בוילה וחיפשתי דירה לפחות לעת עתה עד שאחליט אם לטוס או לא.

....

התמקמתי בעמדת הקופה וחישבתי את הסכום שנשאר מהקופה אמש. ליאת שטפה את הרצפה ואחמד התחיל לחתוך סלטים.
הבחנתי בנעלי הספורט החדשות שליאת קנתה, אני חושבת שבמידה כזו או אחרת השפעתי על בחירת הנעליים החדשה שלה. זה כל כך לא "ליאתי", כלומר לא מתאים לה. הן שחורות עם סמל המותג, זה מוזר כמה שהיא מושפעת ממה שאחרים אומרים לה, ואולי היא פוחדת מעוד ביקורת שלי אז היא מנסה להתאים את עצמה?
לפתע ראיתי את שפרה הכלבה מתרוצצת במסעדה.
" מה זה הדבר החמוד הזה!" ליאת ליטפה אותה.
" זו חמודה קוראים לה שפרה" היא ליקקה אותי במרץ.
" שפרה? את מכירה אותה?"
" זו הכלבה של הנרי" תהיתי היכן הוא אם שפרה כאן.
" הגברת הקדימה אותי" הוא דיבר על שפרה שהרסה את גילוי ההפתעה.
" לא ידעתי שיש לך כלבה יפה כזאת!" ליאת אמרה במחאה.
" אימא שלי צריכה לקחת אותה עוד מעט לא היה לי איפה להשאיר אותה"

....


" בטח היה לך היום מאוד קשה" אם ניצן התכוונה למפגש הורים ילדים שהתקיים היום אז כן, זה היה נורא לראות ילדים קטנים מרעישים גם אם זה היה לחמש דקות כשעברנו ליד עם המחלקה.
" אני רגילה לזה" באמת התרגלתי, התרגלתי לכך שאין לי ילדה ולא משנה מה אעשה היא לא תכיר בי מעולם.
" את לא הולכת לישון?" כיסיתי את עצמי בשמיכה.
" כמה רגעים, את הולכת לישון?" אמרתי כן תוך כדי הנהון כשבפועל בכיתי עד אמצע הלילה עד שנרדמתי בסופו של דבר.

....

אימא שלו הגיעה עם מילי הקטנה שהתרפקה על גופה בביישנות נאיבית.
" היי" סימנתי לה בשקט היא נופפה לי חזרה.
" גם אותה את מכירה?" שאלה אותי ליאת, הנהנתי במקום לענות.
" הכנתי משהו טעים במטבח רוצה להיות הראשונה שטועמת?" התקרבתי אליה בגובה עיניים כששאלתי את השאלה הזאת ומרחוק ראיתי כיצד מיקה בוחנת אותי.
מילי היססה לרגעים ולאחר מכן הנהנה ביישנות והושיטה לי את ידה.
" בואי"
" זו סוכריית תפוח" אופק אוהב את התפוח הזה אז יום אחד הכנתי ומאז זה נתפס כמנת הדגל של אופק גם אם אין בה שום דבר מיוחד.
" נו, טעים?"
" זה ממש כמו סוכרייה!" תפסה במקל ולעסה בביסים קטנים.
" נכון, בואי נחזור תראי לאימא שלך"
אימא שלו לא הייתה פנויה, היא התעסקה בניירת של הנרי בתוך המשרד, הצצתי לכן ידעתי. תהיתי על מה הם מדברים אבל לא נדחפתי ישבתי עם מילי על הבר וחיכינו שהם יסיימו.
" את בכיתה א'?"
" לא, אימא אמרה שבשנה הבאה אני ילך" לא תיקנתי את היוד השגויה שלה.
" איזה יופי, את מתרגשת?"
" קצת כן וקצת לא"
" למה קצת כן וקצת לא?" שאלתי
" אימא אמרה שצריך לשבת הרבה ואז הטוסיק כואב אבל גם שיש זמן למשחקים היא אמרה שקוראים לזה הפסקה" צחקתי בתוך תוכי ואלייה חייכתי.
" נכון, אימא שלך צודקת. את גם תלמדי דברים חדשים כמו לקרוא ולכתוב"
" אני כבר יודעת"
" באמת?" היא ביקשה שאתן לה דף ועיפרון, היה לי רק עט ודף שמאחוריו היה מודפס משהו לא חשוב.
מילי התחילה לכתוב, לא שרבוטים אלא באמת לכתוב, היא למעשה כתבה סיפור בכתב כל כך קריא ויפה.
" אני לומדת עכשיו חשבון, אימא אומרת שזה חשוב"
" את יודעת מה אני לומדת עכשיו?" הסתכלה עליי בפליאה ואז הנידה בראשה.
" מה?"
" אנגלית"
" את לא קצת גדולה בשביל ללמוד אנגלית? אני מתכוונת את כזאת גדולה" צחקתי בקול.
" נכון אני גדולה ובכל גיל מותר ללמוד אח שלך עוזר לי, אנגלית זה חשוב"
" אימא מדברת איתי בבית באנגלית" פתאום קינאתי בילדה בת השבע.
" מה את אוהבת לעשות?"
" אני הולכת לחוג בלט ולחוג כינור"
" את אוהבת את זה?"
" רק לנגן בכינור, בלט זה משעמם אני הולכת לשם בגלל אימא אבל אל תגלי לה היא תבכה" את המשפט האחרון היא לחשה.
" מילי קדימה הולכים"
" בי מילי"
" להתראות אישה יפה" הופתעתי שהיא קראה לי אישה יפה, אני מצטיירת כאישה עבור ילדה בת שבע. רינה לעד תישאר בת שתיים עשרה בזמן שאנוכי אמשיך להזדקן עד שיקראו לי זקנה עד יום מותי.
" מילי אוהבת לדבר, על מה דיברתן?"
" זה סוד היא ביקשה שלא אספר"
" התפוחים האלו... מתי הספקת להכין אותם?"
" עשרים דקות לפני שהגעת." קמתי מהכיסא וחילקתי לכולם תפוחים.
" לכבוד מה זה?" כולם שאלו.
" קינוח ממני על כך שאתם עובדים קשה" הם התחילו להריע לי, זאת אומרת לא היה מצופה ממני שאפנק אותם או שאתנהג כאילו אכפת לי מאנשים, אבל כשעובדים כל כך טוב מגיע גם לאותם אנשים משהו מתוק זה המעט שאני יכולה לתת.
האווירה התקלקלה ברגע שראיתי את מישל ונעמה מריעים לי בבוז.
" יש מקום לשניים?"
" אנחנו עדיין סגורים" ציינתי בפניהם.
האנרגיות שהיו לי ירדו.
" הנרי אחי שמעתי שפתחת מסעדה הגעתי לאחל לך בהצלחה"
הנרי הוציא אותו החוצה יחד עם נעמה.
" תקרא לה גם יש לי משהו לספר לך" צעק בקול, צא משתי ממקומי הנרי הרגיש בפחד שלי.
" רק אם את רוצה תבואי, זה בסדר אני לא מכניס אותו לכאן"
" אל תלך, אני רוצה לספר לך משהו"
" תני לי קודם לדבר איתם"
" זה לא יכול לחכות, בבקשה כמה דקות" אני חושבת שייקח לי בדיוק דקה לספר לו על הרצח שביצעתי אחרת מישל יספר לו.
" אוקיי" משכתי אותו לתוך המשרד בהתנשפויות כבדות.
" אני לא רוצה שתשמע את זה ממישהו אחר אז אגיד את זה עכשיו. אתה יכול לא לאהוב אותי או להירתע אבל זה שווה שאסכן את הכל בשביל להיות פעם אחת כנה"
" אני במתח מה קרה?"
" קוראים לי דניאלה שליין לפני שבע שנים ביצעתי רצח כאות נקמה על רצח אחותי, אני יודעת שזה היה מטופש, למדתי מזה. אז הינה התוודעתי בפנייך כי אני לא מסוגלת יותר לשמור בבטן אם תרצה אני אתפטר, אחליף בגדים ולא תראה אותי יותר." הוא נשען כך פעם על רגל אחרת ואני כמעט התפוצצתי מרוב סקרנית לדעת מה עובר לו עכשיו בראש, קדימה הנרי נו תפטר אותי אני מוכנה לזה, מוכנה ויודעת שזה מה שיקרה.

המשך יבוא...
פרגנו במרתק בואו נראה לכמה נגיע
יום מוצלח לכולם❤

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Maya B עקוב אחר Maya
שמור סיפור
לסיפור זה 2 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
H . G
H . G
אוקיי אני הולכת להתחרפן לי בשקט (כי עכשיו ארבע בבוקר.....) מרוב התרגשות וסקרנות.
אני כל כך שמחה שדניאלה סוף סוף אזרה מספיק אומץ כדי לספר לו. מקווה שזה יעזור לה להתוודות גם בפני אופק.
הגב
דווח
1 אהבתי
Maya B
Maya B
וואו ארבע בבוקר?? למה עד השעה הזאת את ערה?
תראי בהמשך תודה על התגובה❤
הגב
דווח
1 אהבתי
H . G
H . G
כי עכשיו חופש חחח ואין בעד מה⁦❤️⁩
הגב
דווח
טען עוד 2 תגובות
כותבי החודש בספרייה
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
סיפורים אחרונים
שהעבר חוזר לחייך העתיד כבר לא נראה מזהיר.
שהעבר חוזר לחייך העתיד כבר לא נראה מזהיר.
מאת: Alon Alonpaglin6@walla.co.il
דמות משנית
דמות משנית
מאת: L'Etranger surréaliste
האהבה שבבגידה - פרק 12
האהבה שבבגידה - פרק 12
מאת: A.G ----
בחורים טובים מול בחורים רעים.
בחורים טובים מול בחורים רעים.
מאת: Alon Alonpaglin6@walla.co.il
המדורגים ביותר
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan