כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2 1

מי אתה? - פרק 42

18+

שיר

לפני חודש בדיוק הייתה החתונה של ארז.
שם אני ועומר "יצאנו מהארון" בפני המשפחה שלו, כלומר, הם ידעו מי אני אבל מעולם לא פגשו אותי.
"את בטח שיר" ניגשו אלי שני גברים בדיוק שלקחתי כוס יין מהברמן בחצר האולם והדלקתי סיגריה. הם הזכירו את עומר אבל היו שונים ממנו.
הבנתי מיד מי הם, רק לא ידעתי לקשר שם לפנים של כל אחד.
"אני צחי"
"אני איתן"
אחים של עומר.
הם הושיטו לי יד אחד אחרי השני ואני הסתבכתי קצת עם ידיי התפוסות מה שגרם לנו לצחקק קצת.
"נעים להכיר" חייכתי קצת מבויישת, זה תמיד כזה מביך.
"שמענו עלייך הרבה, סוף סוף רואים אותך" איתן, האח הקטן יותר, אמר עם חיוך דומה לשל עומר.
"גם אני שמעתי עליכם" חייכנו והייתה שתיקה מביכה באוויר. איפה עומר כשצריך אותו, שולחת מבטים באוויר, מחפשת אותו.
"סוף, סוף מתחתן הטמבל הזה" עומר הופיע מאחוריי הניח יד על גבי התחתון כולנו צחקנו בהסכמה ואני נשמתי לרווחה.
כל היום בקושי דיברנו הוא היה עם ארז מאתמול בלילה, המלווה והנהג שלהם.
כשאיתן וצחי הלכו להגיד שלום לכל מיני אנשים עומר התחיל לבחון אותי, קירב את שפתיו לאוזני, הזיפים שלו דקרו את העור שלי וגרמו לי להצטמרר, "התגעגעתי אלייך קטנה, את נראת מושלם" וכשהוא התחיל לזלוג עם ידו לכיוון ישבני זזתי ממנו קצת, למרות שרק רציתי להישאר קרובה למגע שלו שהיה חסר לי.
"אתה לא נורמלי, כל המשפחה שלך פה" אמרתי כשהוא השתומם לנוכח הריחוק שלי ממגעו.
הוא לקח את היין מידי והניח אותה על הבר, כיביתי את הסיגריה במאפרה שהייתה מונחת שם, הוא תפס אותי ביד ומשך אותי.
התחיל להכיר לי דודות שלו, נראה לי שמיותר להציג אותי, הן פשוט כל כך שמחו לראות את עומר, "העיניים שלך קורנות מאושר" דודה אחת אמרה לו ואחזה בשתי כפות ידיה בפניי בעדינות. "אני מקווה שאת מה יש לך בידיים בובה'לה", פזלתי לכיוון עומר כשפניי עדיין חפונות בתוך כפות ידיה והוא היה נראה משועשע. כסוף סוף היא שיחררה אותי מצאתי את אחים שלי ואת אמא שלי. "אני חייב ללכת לארז, קטנה" הוא נשק לשפתיי והלך.
עם המשפחה שלי הרגשתי שם יותר בטוחה ובנוח.
עומר מסתבר, היה גם העד שלהם ועלה איתם לחופה.
הסתכלתי עליו, הוא היה כל כך מאושר לראות את ארז מתחתן, ראו את זה עליו.
החיוך שלו היה מדבק, הוא היה נראה כל כך טוב במכנס המחוייט, אפור עכבר כהה, שלבש עם החולצה הלבנה המכופתרת. כשהרב דיבר קצת יותר מידי הוא חיפש בעיניו משהו וכשמבטנו הצטלבו הוא חייך את החיוך ההורס שלו.
רוי הגיש להם את הטבעת, עומר הרים אותו בידיו ונשק לו.

"שיר מה את אוכלת?" טל העירה אותי מהחלום בהקיץ ששקעתי בו.
לקחתי את כוס המים שהייתה מונחת על השולחן ולגמתי ממנה.
לקח לי שניה להבין שכולם מחכים לתשובה ממני, "אני אמזוג לעצמי" חייכתי אליה והיא חייכה אלי בחזרה כאילו מבינה מה עובר עלי והניחה לי.
אנחנו בארוחת ערב שישי אצל עומר.
אחים שלו פה, צחי נשוי עם שני ילדים ואיתן נשוי עם ילד אחד, טל, רוי, עומר ואני.
כל כך מוזר לי לא להיות בשישי עם המשפחה שלי וההרגשה הזאת שאחים של עומר בוחנים אותי על כל מילה ותנועה גרמה לי לחוסר תאבון וחוסר חמצן.
הרגשתי את המבט של עומר נעוץ בי אבל לא הסכמתי לראשי להסתובב אליו, שלא יבחין במצוקה שבעיניי, בזה שאני מרגישה לא בנוח.
חייכתי והודעתי לחלל האוויר, "אני כבר חוזרת".
כשקמתי והסתובבתי שמעתי חריקת כסא ואת עומר אומר "תניחי לה", היה שקט ורק כשנבלעתי לתוך המסדרון שמעתי את טל מעלה נושא שיחה כדי להסיח את דעת הנוכחים ממני.
היא כזאת מדהימה חשבתי לעצמי כשנכנסתי וסגרתי אחרי את דלת חדר המקלחת בחדר של עומר.
נשענתי עם כפות ידיי על השיש ליד הכיור וראשי היה מורכן כלפי מטה, מסדירה נשימה ומנסה להבין מה גורם לי לחוסר הנוחות הזה.
אולי העובדה שאחים שלו בוחנים אותי, אולי כי צחי אמר לי במרפסת, שהיינו לבד "את זוכרת שיש פה ילד בתמונה, את רווקה. את צעירה..." מחשבתי נקטעה שהרגשתי שמסובבים אותי.
לפני שבכלל הספקתי לפקוח את עיניי הוא הצמיד את גופו לשלי ושפתיו נפגשו עם שלי.
הרגשתי סוף סוף שאני נושמת על אף שדרכי הנשימה שלי היו די חסומות נוכח שפתיו וההצמדה החזקה של גופי אליו.
לשונו נדחפה לפי, הוא לא היה עדין, בכלל לא.
תפס במותניי והושיב אותי על השיש ליד הכיור.
מפשיל את שמלתי כלפי מעלה בתנועה אחת.
פותח את מכנסיו וקורע את התחתונים שעל גופי.
עומר חדר אלי בבת אחת חוסם את פי ביד אחת ומחזיק במותני בידו השניה.
הגניחה החזקה שלי נבלעה בתוך כף ידו.
מניע את אגנו בתנועות חדות, חזקות ומהירות לתוכי.
ראשי נזרק לאחור ועיניי נעצמות.
באותו רגע לא היה אכפת לי מי שומע ומה, רק עניין אותי הוא ואיך שהוא נוגע בי.
הרגשתי את גופי נמשך והוא סובב אותי חזרה לתנוחה שבה מצא אותי ושוב חודר אלי חזק ועמוק עד שלא יכולתי להתאפק וצרחתי.
מרגישה את גופו נצמד אלי וידו מלפפת את שיערי, משיכה חזקה בשיער שגרמה לי לגנוח חזק יותר.
המבטים שלנו נעוצים אחד בשני דרך המראה.
פיו פעור וקולות חלשים נפלטים ממנו.
בידו השניה הוא תופס שד מעל השמלה ומוחץ אותו.
אני מרגישה שגופי עומד לקרוס נוכח המגע שלו.
ואני רק רוצה להתחנן אליו שימשיך בדיוק ככה.
חזק. עומר. תמשיך.
הוא מבין שאני עומדת לגמור, ויוצא ממני.
מסובב אותי ויורד על ברכיו מולי. משעין את ישבני על השיש הקר ומפשק את רגליי.
לשונו נדחפת אלי, וכל החדר מסתחרר כשראשי נזרק לאחור.
ידיי תופסות את ראשו שלא יזוז ממני.
הוא מחדיר לתוכי שתי אצבעות ואני מרגישה איך הדם שלי נוזל ומתנקז למקום אחד.
לשונו משחקת בדגדגן שאצבעותיו מזיינות אותי באותה שיטה שבה הוא זיין אותי.
הוא מציץ עלי עם עיניו ופוגש את עיניי, מסתכלות עליו, בוחנות אותו. מעריצות אותו, מלאות באהבה.
הוא עוצם את עיניו ולא מרפה ממני לרגע ואז זה מגיע והוא לא מפסיק.
ידיי מושכות בשיערו חזק "פאק עומררר" אני בקושי מצליחה לדבר, פי יבש.
הוא מתנתק ממני ומתרומם אלי.
דוחף את לשונו לפי ואני מתמסרת לנשיקה שלו, טועמת את עצמי מלשונו.
הוא אוחז בידיו את פניי ומתבונן בי, עיניו זזות במהירות על שתי עיני המעורפלות.
אני יורדת על ברכיי ואוחזת בזין שלו, מלקקת ומכניסה אותו לפי.
עומר אוחז בראשי בחוזקה ודוחף את עצמו ומזיין את פי, חזק ומהר.
לא נותן לי לנשום, דמעות מבצבצות בצידי עיניי, הרגשה של חנק.
אני מרימה את עיני אליו, כמה שאני יכולה, ואני מסתכלת עליו. עיניו עצומות, פיו פתוח משמיע אנחות חלשות ולא מפסיק להזיז את אגנו קדימה ואחורה כשהזין שלו תקוע בתוך פי.
הוא גומר בתוכי ויוצא.
מרים אותי אליו ומחבק אותי חזק ואני אותו.
"את שלי".
"אני שלך".
"אז למה את לא מרגישה בטוחה איתי?"
"אני מרגישה בטוחה" עונה לו בשארית כוחותיי.
"את לא, את לא פה. לאן המחשבות שלך נודדות?" לא יודעת למה אבל אני מתחילה להתייפח כמו ילדה קטנה.
עומר אוחז בי חזק יותר ולא מרפה.
"אני אוהבת אותך"
"אני יודע"
"למה אני צריכה להוכיח אותנו לכולם?"
"את לא!" הוא מנתק את החיבוק ואוחז חזק בזרועותיי ומבטו נוקב.
"אנחנו חיים אותנו, לא אף אחד אחר. אם תצטרכי להוכיח משהו זה לי ורק לי. ואם ארגיש שאת צריכה להוכיח לי משהו את תדעי".
אני נרגעת ומהבכי נשארות רק נשימות כבדות וקצרות. הוא מנגב את עיניי ומסובב אותי למראה כשהוא נצמד ומחבק אותי. ידיו כרוכות סביב מותניי ואני מסתירה את פני בידיי, כל האיפור שלי נמרח.
הוא תופס את ידיי ומניח אותן לצידיי גופי ושוב מחבק אותי הפעם כשידי נעולות בתוך החיבוק שלו.
"תסתכלי עלינו" אני מרימה את עיניי למראה כשהוא מניח את סנטרו על כתפי ומחייך אלי את החיוך הממיס שלו.
שפתיי לא נשארות אדישות ומתעקלות לחיוך אמיתי, רגוע.
"אל תתני לי שוב להעניש אותך על השטויות שעוברות בראש היפה שלך"
בתנועות מגושמות אני מצליחה להיחלץ מאחיזתו מסתובבת אליו ומעיפה לו סטירה לחזה, על החולצה המכופתרת שלו.
הוא צוחק וסוגר את מכנסיו, "כדי שתתנקי ותתארגני קצת. נמרח לך פה משהו" הוא מצביע על פניי ועוד לפני שאני מספיקה להעיף לו עוד אחת הוא יוצא וחוזר עם תחתון חדש.
נושק לכתפי, "אני מחכה לך", יוצא וסוגר אחריו את הדלת.
אני שוטפת את פניי, בוחנת את עצמי במראה ומחייכת לעצמי חיוך רגוע.

עומר

אני יוצא בחזרה לסלון, נותן לשיר להירגע ולהתארגן.
טל ושתי הנשים של אחיי והילדים התפנו לסלון ואני מצטרף לאחים שלי סביב השולחן.
"אני אוהב אותה" אני יורה לאוויר, שניהם מפנים את מבטם אליי ושותקים.
"אתה צריך לחשוב על רוי" צחי עונה לי, כאילו לא שמע שאמרתי משהו.
"אמרת לה משהו?" הקול שלי מקבל טון עצבני.
איתן שותק רק מעביר את מבטו ממני לצחי.
"רק ציינתי בפניה כמה עובדות" הוא נשען על הכסא ונראה נינוח וידי נחבטת בשולחן.
"היא נראת לי אחלה, מה אתה רוצה ממנה?" איתן מצייץ, תמיד היה לנו חיבור טוב יותר.
מאז שההורים נפטרו צחי ניסה לחזק את הקשר איתנו אבל גם איבד את זה כשחשב שהוא צריך עכשיו לדאוג לנו, עברנו את הגיל, כולנו בוגרים.

שיר הגיחה מהמסדרון והצטרפה אלינו לשולחן, על פניה חיוך, עוד לא החלטתי אם הוא אמיתי או מאולץ או שהיא סתם באופוריה מהאורגזמה שלה. אבל זה לא עניין אותי העיקר שהיא מחוייכת.
הוצאתי את האוכל מהתנור, שישאר חם, והגשתי לנו. האווירה בשולחן השתנתה ונהייתה קלילה יותר.
כשרוי רץ לשיר והתיישב עליה, בחנתי את צחי שגבותיו נזקפו, היא חיבקה אותו והם צחקו ביחד.
אני לא מצפה ממנה להיות אמא שלו, יש לו אמא מדהימה. היא פשוט "חברה" שלו, אוהבת אותו, נחמדה אליו ונותנת לו תשומת לב. זה כל מה שאני צריך ממנה בנוגע אליו.

כשסיימנו לאכול שיר קמה והתחילה לפנות את הכלים, הזזתי אותה ושלחתי אותה לשבת עם הנשים והילדים בסלון, טל משכה אותה אליה ואני הודתי לטל במבט שחייכה אליי ואמרה לי בעיניה "הכל בסדר".
איתן כמובן ברח מיד אחריה ואני וצחי נשארנו במטבח, האמת ממש לא בא לי לשמוע אותו כרגע אבל ידעתי שהוא נשאר איתי כי יש לו מה לאמר, תמיד יש לו מה להגיד.
"לפני שתגיד משהו" פתחתי והקדמתי אותו, "אני יודע מה אני עושה, לא הייתי מכניס סתם מישהי לחיים שלי ושל רוי".
"אני לא מתכוון להתערב לך",
"אבל זה בדיוק מה שעשית לא?!" קטעתי אותו.
"אני בסך הכל דואג לרוי" הוא המשיך.
"אני אבא שלו, אני דואג לו. ולהזכירך אני אומנם קטן ממך אבל כבר ילד גדול" הוא הניח לי יד על הכתף ולחץ אותה, אבא שלנו היה עושה את זה כאות חיבה, זה היה המקסימום שלו. אמא שלי הייתה זאת שחיבקה ועטפה אותנו.
אנחנו מצטרפים לכולם בסלון, אני מתיישב ליד שיר והיא מניחה את ידה על הברך שלי, אני מניח את ידי על שלה והאצבעות שלנו משתלבות.

הנחתי את ידי על הברך שלה, המפה הסתירה את רוב פלג גופה התחתון, היא שילבה אצבעותיה בשלי, אחותה זרקה משהו על השמלה של אשתו של ארז ושיר ענתה לה שהיא יפה אבל לא לטעמה.
משכתי את ידנו המשולבות לכיוון מרכז רגליה ועיניה התמקדו בפני, מנסה ללכוד את מבטי אבל אני התעלמתי והסתכלתי ישר על ארז ואשתו רוקדים צמוד לצלילי שיר שקט.
כולם היו מרוכזים בזוג הנשוי הטרי או בצלחת שלהם.
הידיים שלנו נכנסו תחת השמלה של שיר, העברתי אצבע על התחתון שלה, היא השתנקה ונשכה את שפתה התחתונה, כדי להסתיר את זה היא שמה את ידה הפנויה כך שיסתירו את שפתיה. ידה ניסתה להשתחרר מידי שתחת שמלתה אבל לא נתתי לה. הזזתי את התחתון והובלתי את הידיים שלנו לגעת בה.
היא הייתה מגורה ורטובה. לחצתי על אחת מאצבעותיה והיא החדירה אותה פנימה.
בחנתי את מבטה והוא דרש עוד, כבר אני בעצמי לא נשארתי אדיש. משכתי אותה מהכסא וקמנו שנינו, אני מוביל והיא אחרי.
דחפתי אותה לתא שירותים הראשון שהיה בשירותי הנשים.
סגרתי אחרינו את הדלת והצמדתי את גבה לקיר בתא, ידיה במהירות פתחו את החגורה ואת הכפתור במכנסיי.

"מי רוצה משהו חם לשתות?" טל העירה אותי מהפלאשבק.
לא עניתי, כרגע מה שרציתי זה בית ריק ואת שיר קשורה למיטה.
שיר יצאה לסיגריה עם אחי איתן ואשתו, בחנתי את הישבן שלה כשהתקדמה למרפסת, כאילו חשה בזה היא סובבה את המבט אלי עם חיוך.
הוצאתי אוויר בבת אחת וקמתי לעזור לטל,
"תודה" זרקתי לה כשאני מעמיס סוכר וקפה לכוסות.
"אין על מה, כל עוד אתה מאושר הילד שלי מאושר והיא מדהימה ובפרט עם רוי".
"כן, היא כזאת" חיוך תפס את מקומו על פניי.
סובבתי את המבט למרפסת וראיתי ששיר צוחקת עם אשתו של איתן ושמחתי שהיא מרגישה בנוח.

נפרדנו מכולם, רוי רץ אלי לחיבוק, הוא ישן אצל טל היום. אספתי אותו אלי, חיבקתי ונישקתי אותו.
כשכולם הלכו שיר אמרה לי "אני כבר באה לעזור לך" ונעלמה לה במסדרון.
הייתי עסוק בלאסוף משחקים בסלון, וכשהתחלתי לאסוף כמה כוסות מהשולחן בסלון היא הופיע ערומה כשיד אחת שלה אזוקה,
עזבתי הכל, התקדמתי אליה מהר והרמתי אותה על הכתף ולקחתי אותה כך לכיוון החדר.
היא צחקה את הצחוק המתגלגל שלה.
אני אוהב שהיא צוחקת.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Snow Gold עקוב אחר Snow
שמור סיפור
לסיפור זה 9 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
מתי המשךך
הגב
דווח
Snow Gold
Snow Gold
כרגע
לצערי
לא יהיה המשך
הגב
דווח
guest
הלוואי שיהיה המשךךך
הגב
דווח
טען עוד 13 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Snow Gold
מי אתה? - פרק 41
מי אתה? - פרק 41
מאת: Snow Gold
האיש עם הגרביים הלבנות
האיש עם הגרביים הלבנות
מאת: Snow Gold
“אני...״
“אני...״
מאת: Snow Gold
מי אתה? - פרק 39
מי אתה? - פרק 39
מאת: Snow Gold
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
שומרת נגיעה
שומרת נגיעה
מאת: Eli Tuil
לתקן את העתיד
לתקן את העתיד
מאת: Ella Magar
They sit on a high horse
They sit on a high horse
מאת: סיגל מור
תחתונים
תחתונים
מאת: איש המגבעת
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה